"ירושלים של זהב, ושל נחושת ושל אור" – המשוררת והמלחינה נעמי שמר, 1967, תשכ"ז
לאחר ההצלחה המדהימה של משחקי בסרט "שני קוני למל" (1966), התפקיד הראשי הראשון שלי, חתמתי על חוזה הקלטות עם הסניף הישראלי החדש של תקליטי CBS. התחלתי לקבל הצעות להופיע ולשיר בתוכניות רבות בקול ישראל בעברית, בלדינו, באנגלית וביידיש, ובעקבות זאת הוזמנתי גם להשתתף בפסטיבל הזמר הישראלי שהתקיים בירושלים בלילה שאחרי יום העצמאות ה־19. שרתי שם את השיר "מי יודע כמה", של רימונה די־נור ויעקב הולנדר.
באותו הערב התמזל מזלי וזכיתי במקום הראשון, עם השיר שהפך ללהיט והוא עדיין אהוב על קהל המעריצים שלי. אבל כמובן, כולנו יודעים מה קרה לשיר אחר שהושמע בפסטיבל. בהפסקה, בזמן ספירת הקולות, ישבתי בחדר ההלבשה עם שאר המשתתפים וחיכינו לתוצאות. באותו זמן עלתה שולי נתן לבמה, והתחילה לשיר בפעם הראשונה את "ירושלים של זהב". לעולם לא אשכח את ההשפעה שהייתה לו על כולנו, כששמענו את קולה דמוי הציפור, מלווה רק בגיטרה שלה. כשהיא סיימה היה רגע של שקט, ואחריו שאגה של מחיאות כפיים שנדמה היה שנמשכה לנצח. נתן נאלצה לחזור לבמה ולשיר את השיר בפעם השנייה.
"ירושלים של זהב" נכתב בהזמנת ראש העיר, טדי קולק, בזמן שהעיר העתיקה הייתה נתונה לכיבוש ירדני. לאחר מלחמת ששת הימים ואיחוד ירושלים, חשה נעמי שמר ששיר הגעגועים שלה כבר לא מתאים. היא יצרה לו בית חדש, וכך הפכה אותו לשיר ניצחון של האומה שחזרה סוף־סוף לבירתה.
מייק בורשטיין הוא שחקן קולנוע ותיאטרון, במאי קולנוע וזמר. מתוך "אמרנו לכם" – 75 המשפטים שנאמרו מאז הקמת המדינה והפכו לנכס צאן ברזל
