בתחנת האוטובוס בגבעת התחמושת בירושלים, בבוקר יום שלישי השבוע, מקובצים נוסעים הממתינים בקוצר רוח לאוטובוס לכיוון יישובי בנימין ושומרון. "אתן גם לכוכב־יעקב?", פונה בחור אל קבוצת נערות המחכות בתחנה. "כן, צריך להגיע בכל רגע", עונה אחת מהן. "זאת בדיוק הבעיה", אומר לנו אחד הנוסעים, יוסף יקיר, סטודנט באוניברסיטה העברית בירושלים ותושב פסגות. "אוטובוסים מירושלים ליישובים תמיד נראים כאילו הם עומדים להגיע. על המסך כתוב שהאוטובוס יהיה כאן בעוד דקה, אבל אפשר להמתין ככה חצי שעה ומעלה".
כשמגיע לבסוף האוטובוס שיעדו הסופי אלון־מורה, הוא מתמלא במהרה. "זה אוטובוס שיוצא ארבע פעמים ביום", אומרת תלמידת אולפנה שעושה את דרכה לשומרון. "נסיעה ללימודים היא כמו הימור. אם האוטובוס יגיע – מה טוב. אם לא, ניאלץ להמתין כשעתיים עד לקו הבא. וזה קורה לי לא מעט, כמעט על בסיס שבועי".
בעיית העומס בדרכים ביהודה ושומרון כבר מוכרת היטב לתושבים. רבים מהכבישים לא שופרו מאז 1967, מלבד צירי גישה לחלק מנקודות ההתיישבות והוספת כבישים עוקפים מסיבות ביטחוניות. זאת אף שבחמשת העשורים האחרונים האוכלוסייה היהודית באזור צמחה במאות אלפים, והאוכלוסייה הערבית גדלה מאוד גם כן. יותר תושבים, יהודים וערבים, נוסעים היום במכוניות פרטיות, והלחץ בכבישים הרעועים הולך וגובר. אם יש פתרון למצוקה, הריהו שימוש בתחבורה הציבורית, אלא שבחודשים האחרונים חשים בחלקים נרחבים מיישובי יו"ש שמערך האוטובוסים פשוט לא ממלא את משימתו.
שמעון עזרי, תל־ציון: "בנות איחרו לסמינרים בחצי יום, אברכים שלומדים מחוץ ליישוב החסירו ימי לימוד. אין פה מכונית לכל משפחה, והתחבורה הציבורית היא הדרך היחידה לצאת. אנשים שימצאו עצמם תקועים ביישוב פעם־פעמיים בשבוע לא ירצו להישאר כאן"
את קווי האוטובוס בבנימין, גוש עציון ויהודה מפעילה זה כשנתיים חברת "אלקטרה אפיקים", שקיבלה את האחריות על אשכולות התחבורה הציבורית באזור כשרכשה את חברת אגד תעבורה. אגד תעבורה זכתה ב־2014 במכרז להפעלת קווי האוטובוסים ולשדרוגם, וערכה בהתאם לרישיונה רפורמה מקיפה ששיפרה את השירות בדרום הר חברון, בגוש עציון, במזרח בנימין ועוד. מאז שאלקטרה רכשה את החברה במאי 2021, נדמה שהמצב מידרדר. לצד זאת, מחירי הנסיעה ביהודה ושומרון הועלו כחלק מרפורמת "דרך שווה" שהנהיגה שרת התחבורה הקודמת, מרב מיכאלי, ביולי שעבר: ההנחה לנוסעי האוטובוסים באזור בוטלה, והנסיעות התייקרו לכולם כמעט, למעט חלק מהמשתמשים בחופשי־חודשי. כעת, למחיר הנסיעה נוסף גם מחירה של העמידה במקום – בהמתנה לאוטובוסים שלא מגיעים.
כשאנחנו חוזרים מבנימין לירושלים באוטובוס העמוס, אנחנו שומעים ממנחם, תושב השכונה החרדית תל־ציון ביישוב כוכב־יעקב, שהוא חיכה לאוטובוס חצי שעה. "היום יצאתי בזול", הוא אומר. "אתמול הייתי עם הילד, והלוח הדיגיטלי בתחנה הראה שהאוטובוס צפוי לבוא בעוד שתי דקות, אבל עמדנו שם קרוב לשעה. לפני כמה חודשים, בחזרה מירושלים לתל־ציון, עמדתי בגשם שוטף שעה וחצי. זה קורה כל הזמן. לפי לוח הזמנים האוטובוס יוצא כל רבע שעה מתל־ציון לירושלים ולהפך, אבל בפועל יש המון איחורים, או שהקו פשוט לא יוצא".
"אנחנו חושבים לעבור לבית־שמש, ואנחנו לא היחידים", מצטרף לשיחה נוסע אחר. "מי שאין לו רכב, פשוט נצור ביישוב".
"קרה פה שאנשים לא הגיעו לעבודה פעמיים בשבוע", אומר גם שמעון עזרי, תושב תל־ציון שעוקב אחר מצב התחבורה הציבורית בשכונה. "בנות איחרו לסמינרים בחצי יום, אברכים שלומדים מחוץ ליישוב החסירו ימי לימוד. אין פה מכונית לכל משפחה, והאוטובוסים הם הדרך היחידה לצאת. אנשים שימצאו את עצמם תקועים ביישוב פעם־פעמיים בשבוע, לא ירצו להישאר כאן".
השיבושים פוגעים לא רק באזור בנימין. אהובה, תושבת הר־גילה, החליטה באחד הימים לנסוע לירושלים באוטובוס, לאחר שמכוניתה הושבתה בשל תקלה. בשעה 11:15 עמדה בתחנה, וחיכתה. במשך חצי שעה היא המתינה בקוצר רוח, בדקה שוב ושוב ביישומון מתי עומד להגיע האוטובוס, עד שלבסוף הוא נעלם מהמסך – ובמקומו הופיע האוטובוס הבא, שאמור לצאת רק שעתיים אחרי קודמו, ב־13:15. אבל מה שקרה לאוטובוס הקודם עלול לקרות גם לאוטובוס הבא בתור, ואיך תוכל הנוסעת לדעת אם לא תמתין שוב לשווא?
כשאהובה דיווחה בוואטסאפ הקהילתי שהקו לא הגיע, היא נענתה בשורת תיאורים של חוויות דומות. "באחד הבקרים האוטובוס של שש לא יצא", כתבו בקבוצה. "גם של 7:30", הודיע תושב אחר. "הבת שלי צריכה להגיע לבסיס, למי אוכל להתקשר?", שאלה שכנה נוספת.
"התקשרתי כמה פעמים לחברת אלקטרה כדי להתלונן", אומרת אהובה. "בכל פעם התהליך חוזר על עצמו: אומרים לנו להגיש פנייה מסודרת באתר האינטרנט, ואז אנחנו מקבלים מענה לקוני – 'ביררנו, והנהג עבר בתחנה'. זו תמיד אותה התגובה, אף שכל הנוסעים – גם כאלה שיצאו מהבית ועמדו בתחנה עשר דקות לפני השעה המיועדת – אומרים שאף אוטובוס לא הגיע".
"נסיעות אוטובוס מתבטלות על בסיס יומי", אומרת אושרי לוזון, גם היא תושבת הר־גילה. "זה קורה ללא הודעה מוקדמת. אנשים עומדים בתחנה ומחכים, והקו פשוט לא מגיע. במשרד התחבורה אומרים לי שהחברה המפעילה נקנסת על מקרים כאלה, אבל לנו זה לא עוזר. אני רוצה שהאוטובוס יגיע, לא שיקבלו קנס. ברור שרוב גדול של התושבים ביישוב כזה הם בעלי מכוניות, אבל בני נוער, קשישים ואנשים שהמכונית שלהם מושבתת, תלויים בתחבורה הציבורית. לאחרונה פשוט אי אפשר לסמוך עליה. בני הנוער הולכים לתפוס טרמפים, באזור שמוקף כפרים ערביים. זו יכולה להיות סכנה של ממש".
נהגים או מוסכים?
ראובן וולף, חבר מליאת המועצה האזורית בנימין ופעיל בתחום התחבורה, מספר שתושבים מדווחים לו מדי יום על קווי אוטובוס שמופיעים בלוח הזמנים אך אינם נראים על הכביש. בחלק מיישובי בנימין, לפי הנתונים שלו, כשליש מהנסיעות ביום ראשון השבוע התבטלו סתם כך, ללא התרעה. "רוב הביטולים היו בשעות השיא, ואוטובוס שכן יוצא, אחרי שלושה שבוטלו, מתמלא כבר בתחנה השלישית ולא יכול לאסוף את הנוסעים בהמשך. אנשים נדחפים להשתמש בכלי רכב פרטיים, יש יותר עומס בכבישים, והפקקים נעשים בלתי נסבלים. כל מצב התחבורה פה על הפנים, והוא הולך ומחמיר.
"בכל יום מגיעות אליי תלונות. אם וילדה בת 12 חיכו קרוב לשעתיים לאוטובוס מירושלים ליישוב אדם. שעתיים. הן עמדו במקום בלי שירותים, וזה לא נעים. אישה אחרת התלוננה שהבת שלה חיכתה לאוטובוס מתשע בבוקר עד 12 בצהריים. במקרה אחר, נהג שעבד שעות על שעות נעצר בצד הדרך להפסקת סיגריה של עשרים דקות, כי לא הייתה לו הפסקה כל היום. אישה שמתגוררת באחד מיישובי האזור אמרה לי השבוע שהיא עוברת לירושלים, כי בבחירה בין לוותר על העבודה ובין לעבור דירה, היא העדיפה את האפשרות השנייה. אנשים שנשארים לגור כאן קונים עוד מכונית, וכך המעמסה על הכביש הופכת כבדה עוד יותר".
לטענת וולף, הכשל בתחבורה הציבורית נובע מתחזוקה לקויה: רבים מהאוטובוסים מושבתים בגלל תקלות, לעיתים קלות, וברגע שנוצר "חור" במערך הנסיעות, השיבוש מתגלגל ומתעצם לאורך היום. "אין בעיה של כוח אדם", הוא קובע. "הבוקר ראינו עשרה נהגים יושבים באיזה צומת ולא נוסעים, כי האוטובוסים במוסך. לא מזמן נסעתי באוטובוס ובאמצע הדרך הנהג עצר והוריד את הנוסעים, כי המראה שלו התפרקה. אלה תקלות פשוטות, אבל האוטובוסים האלה לא מתוחזקים, ונסיעות נעצרות באמצע. זה לא משהו תקופתי או נקודתי, אלא תופעה שנמשכת כבר זמן רב". גם אחרי רכישת אגד תעבורה בידי אלקטרה, מסביר וולף, האוטובוסים ממשיכים לקבל שירותי תחזוקה במוסכים של חברת אגד – אך זו מתעדפת את האוטובוסים שלה, ומטפלת בהם לפני אלה של המתחרה. "כך כ־20 אחוזים מהצי של אלקטרה לא פעיל, ואין להם אוטובוסים ברזרבה".
ראובן וולף, חבר מליאת המועצה האזורית בנימין: "נסעתי באוטובוס, ובאמצע הדרך הנהג עצר והוריד את הנוסעים כי המראה שלו התפרקה. אלה תקלות תחזוקה פשוטות שמתרחשות כל הזמן, ונסיעות נעצרות באמצע. זה לא משהו תקופתי או נקודתי"
גם דובי שפלר, חבר המועצה המקומית אפרת ויו"ר ועדת התחבורה במועצה, מתלונן על תפקודה של אלקטרה אפיקים. כחלק מהרפורמה בתחבורה הציבורית באזור, קווים איטיים ומאספים בוטלו או קוצצו, ובמקומם נוסף קו מהיר שנוסע מאפרת לתחנה המרכזית בירושלים בלי לעבור בשכונות הבירה. הרפורמה הוכחה כמוצלחת, לדבריו: "יש עלייה של קרוב למאה אחוזים במספרם של נוסעי התחבורה הציבורית. הבעיה היא שאלקטרה אפיקים, מאז אוגוסט שעבר, לא מספקת את השירות כמו שצריך. מדי יום, בקו אפרת־ירושלים בלבד, יש חמישה עד שמונה אוטובוסים שלא יוצאים לדרכם, ואחרים יוצאים באיחור. כשהאוטובוס מירושלים לא יוצא, זה שאחריו מתמלא כבר בתחנה המרכזית, ואז אנשים שמחכים לו בתחנת מלחה רואים אותו חולף על פניהם ולא עוצר".
בימי רמדאן גברו הבעיות. "הרבה נהגים ערבים היו בחופש, ומספר האוטובוסים החסרים ביום הוכפל. זה פוגע קשות במאמץ שלנו לשכנע את הציבור לעבור לאוטובוסים במקום לנסוע במכונית הפרטית. אנחנו באותה סירה עם תושבי גוש עציון, קריית־ארבע, גבעת־זאב, כל אזור עוטף ירושלים, ומנסים לעבוד יחד. כיו"ר ועדת התחבורה אני בקשר עם הנהלת אלקטרה, ובהתחלה שמענו מהם על מחסור באוטובוסים. אבל אני יודע שממש לפני שבוע וחצי הם קיבלו ארבעה כלי רכב חדשים, ולמרות זאת, בתחילת השבוע היה חוסר של שישה אוטובוסים שלא יצאו".
אלקטרה אפיקים, לדברי שפלר, "באה לעשות כסף": הקנס שמטיל משרד התחבורה על ביטול נסיעה אינו מרתיע דיו, וכל עוד אין פגיעה בכיס, אין סיבה שמשהו בהתנהלותה של החברה ישתנה. "משרד התחבורה מתנהג כאילו הדבר אינו נוגע לו. בשנים האחרונות יצאו מכאן פניות לכמה שרי תחבורה, ולא קיבלנו מענה אמיתי".
בהסתדרות כוח לעובדים, האיגוד המקצועי שבו חברים נהגי אלקטרה אפיקים, טוענים שהסיבה לשיבושים היא מחסור בכוח אדם, ולאו דווקא תחזוקה לקויה. "מצוקת הנהגים ביו"ש מורגשת", נמסר לנו משם. "הסיבות המרכזיות הן איומי יידוי האבנים, הנהיגה המורכבת באוטובוסים ממוגני אבן וירי, והאחריות הכבדה המוטלת על נהגי האוטובוסים בכבישים הרעועים, ביום ובמיוחד בלילה. לכל אלה נלווים תנאי ההעסקה הירודים של כלל הנהגים בישראל, וסירוב המדינה להכיר בהם כעובדי ציבור. אנחנו נמשיך להיאבק לשיפור תנאי ההעסקה של הנהגים, ולא נתפשר על ביטחונם ועל ביטחון הנוסעים".
מוחמד קוקאס, שנוהג בקווים בין ירושלים לגוש עציון, מגיש לנו נתון מעודכן: "מתוך 57 אוטובוסים ממוגני אבנים בגוש עציון, יש היום 20 כלי רכב במוסך". לדבריו, רבים מ־40 האוטובוסים הממוגנים מפני ירי, מושבתים גם הם בשל תקלות. הוא מקשר בין בעיות התחזוקה לעומס המוטל על הנהגים: "הנסיעה פה מסוכנת, האוטובוסים ישנים, כבדים, לא מתאימים לעבודה ומלאים תקלות. הזמנה של אוטובוס חדש לוקחת תשעה או עשרה חודשים, כי הוא חייב להיות ממוגן מפני ירי או אבנים, תלוי לאיזה אזור הוא מיועד. אנחנו חווים פיגועי ירי, וכל הזמן יש יידויי אבנים. במקרה הטוב, אוטובוס שמתרחשת בו תקלה רק ייתקע בדרך; במקרה הפחות טוב, הנוסעים עלולים להיקלע לסכנת חיים.
"משמרת של נהג אוטובוס אמורה להימשך עד 12 שעות, מעבר לזה אסור לנהוג ברצף, אבל אנחנו עובדים לפעמים גם 14 ו־15 שעות באוטובוס לא תקין. קרה לי פעם שבשעת העבודה האחרונה שלי האוטובוס נתקע, הייתי צריך לחכות לחילוץ, ועד שהכול הסתדר יצא שעבדתי עוד יותר שעות. זה קורה לכולם. אם לא יהיה פה שינוי, אנחנו לקראת קריסה".
"בעיה ארצית, לא מקומית"
ראש מועצת בנימין ישראל גנץ אומר שהוא נמצא בקשר הדוק בנושא עם שרת התחבורה מירי רגב וצוות משרדה, "אבל צריך לזכור שהתחבורה הציבורית היא לא רק עניין של המשרד הזה. כשאנשים לא מגיעים למקומות העבודה יש פגיעה כלכלית, וגם הסטודנטים מתקשים להתייצב ללימודים. העומס המשוגע בכבישים עולה לכולנו הרבה כסף. פתאום יש תקלה, נורית נדלקת, הנהג מוריד את כולם – זה קורה בכל שני וחמישי, וגורם לפקקים פסיכיים. לפני שבועיים אוטובוס נתקע ביציאה מירושלים באמצע הלילה, ובמשך ארבעים דקות כל הכביש היה חסום".
הוא מספר על מסוף האוטובוסים שנבנה באזור התעשייה שער־בנימין בעלות של 15 מיליון שקלים: "המטרה הייתה שיצאו משם אוטובוסים לירושלים באופן רציף, ובכל חמש דקות יצאו אוטובוסים ליישובים בבנימין. זה יכול להיות מדהים. המקום נבנה, הוכנו לוחות זמנים, אבל התברר שחסרים אוטובוסים. התוכנית לא מבוצעת כי פשוט אין כלי רכב שיעשו את זה באופן מהיר ונוח.
"בסוף מי שנפגעים הם החלשים, כי הם אלה שנסמכים על תחבורה ציבורית. בפסח ראיתי משפחות מרובות ילדים מחכות שעתיים, כמו בשנות השבעים – יוצאים לעמוד בתחנה בלי לדעת אם האוטובוס יגיע או לא. האמון של הציבור נפגע".
בגוש עציון יש מי שלא מסתפקים בתלונות: בשבוע שעבר הודיעו עו"ד נועם צוקר ומנהל בית ספר שדה כפר־עציון ירון רוזנטל על כוונתם להגיש תביעה ייצוגית נגד אלקטרה, וכמה מאות מתושבי הגוש כבר הצטרפו אליהם. "המטרה היא בראש ובראשונה להביא את אלקטרה לפעול לפי המחויבות שלה, לעמוד בלוחות הזמנים ולתת שירות כמו שהיא נדרשת לפי המכרזים והרישיונות שהיא מחזיקה. שנית, במסגרת התביעה אנו נתבע פיצוי כולל לנוסעים", הם הסבירו.
שי מלכה, סמנכ"ל השירות באלקטרה אפיקים: "על חלק מהגורמים אין לנו השפעה. ברמדאן למשל רבים מהנהגים יצאו לחופשות, ומשרד התחבורה הורה להפחית את היקף השירות. הטופוגרפיה במרחב ירושלים גורמת לפחת מואץ, האוטובוסים נדרשים לתיקונים תכופים, והדבר בא לידי ביטוי קיצוני באוטובוסים ממוגני ירי שמועדים לתקלות בגלל משקלם הרב"
באלקטרה אפיקים לא מכחישים שהשירות שנותנת החברה לקוי. "אנחנו לא מנותקים, הבעיות מוכרות לנו", מבהיר סמנכ"ל השירות בחברה, שי מלכה. "הפעלת תחבורה ציבורית תלויה בהמון גורמים, שעל חלקם אין לנו השפעה. בחודש שעבר לדוגמה חל רמדאן, חודש הצום המוסלמי, ורבים מהנהגים יצאו לחופשות. משרד התחבורה הורה במקרים כאלה להפחית את היקף השירות בתחבורה הציבורית באופן שיהלום את היכולת של המפעיל להוציא נסיעות ברמה סבירה".
מלכה מודה שגם לפני רמדאן ואחריו היו שיבושים נרחבים במערך ההיסעים של אלקטרה. "לפי גורמים מוסמכים במשרד התחבורה יש מחסור של כ־3,500 נהגים בכל הארץ – וזאת רק כדי ליישם את מפת הקווים הנוכחית, לפני התייחסות להיקף התחבורה הציבורית הצפוי בסוף העשור. כמו בשאר מפעילות התחבורה הציבורית, גם אצלנו יש מחסור בנהגים, והוא משפיע על היכולת לספק רמת שירות נאותה. עם זאת, אני שמח לציין שלאחרונה צמצמנו מעט את המחסור במרחב ירושלים, בזכות קמפיין גיוס נרחב שהושקעו בו משאבים רבים.
"הגורם השני והחשוב לא פחות הוא זמינות האוטובוסים, הכשירות שלהם ומצבם המכני. הטופוגרפיה במרחב ירושלים גורמת לפחת מואץ בכלי הרכב ולרמת כשירות נמוכה. האוטובוסים נדרשים לתיקונים במוסכים לעיתים תכופות יותר מהמקובל בענף, והדבר בא לידי ביטוי קיצוני באוטובוסים ממוגני ירי, שמועדים לתקלות בגלל משקלם הרב. הבעיה נעוצה ביכולת הטכנית של המוסכים העומדים לרשותנו היום. מאז הפרטת התחבורה הציבורית לפני יותר משני עשורים, היקף השירות לנוסעים הוכפל ויש הרבה יותר אוטובוסים מבעבר, אבל הגידול הנדרש במעטפת הטכנית לא נלקח בחשבון. זמן השהייה של אוטובוס במוסך הוכפל ולעיתים שולש בעקבות העומס, מה שגורם לירידה ביכולת הביצוע.
"ההשפעה של שני הגורמים הללו היא ארצית ולא מקומית, ובוודאי לא מנת חלקו של מפעיל תחבורה ציבורית זה או אחר. האחריות היא של המדינה, שרק לה יש כלים וסמכות לעודד אנשים להיות נהגי אוטובוס או מכונאים. היא משקיעה בכך לא מעט, אבל כנראה לא מספיק.
"אחרי האמור לעיל, חשוב לנו לקחת אחריות על מה שהתחייבנו לעשות. לאלקטרה אפיקים יש יעד מרכזי אחד, והוא לספק שירותי תחבורה ציבורית נאותים ללקוחותינו. אנו עושים לילות כימים כדי למצוא פתרונות לבעיות שהזכרתי, במטרה לתת את השירות הטוב ביותר. כחלק מזה הכנסנו השבוע ארבעה אוטובוסים חדשים לשירות באפרת, ששניים מהם מונגשים לכיסאות גלגלים, ובשבועות הקרובים נצטייד באוטובוסים חדשים נוספים. אלה מצטרפים לעשרות האוטובוסים החדשים שהוכנסו למבשרת־ציון ולגבעת־זאב. פעולות אלו ואחרות ישפרו במידה ניכרת, אך בהדרגה, את רמת השירות".
מוחמד קוקאס, נהג באלקטרה אפיקים: "האוטובוסים ישנים, כבדים, לא מתאימים לעבודה ומלאים תקלות. במקרה הטוב, אוטובוס עם תקלה רק ייתקע בדרך; במקרה הפחות טוב, הנוסעים עלולים להיקלע לסכנת חיים"
אתה מודע להתארגנות של תושבי גוש עציון להגשת תביעה נגדכם?
"לנוכח הבעיות שתיארתי, שחלקן אינן תלויות בנו, ולאור הפעולות הרבות שאנו נוקטים, תביעה כזאת היא בבחינת גורם מפריע שלא מתמרץ או מעודד שיפור. אני מעריך ומכבד את הזכות של הציבור למחות על קבלת שירות לקוי, לטענתו, ובוודאי את הזכות לדרוש את מה שהובטח לו, אך במקרה הזה הכשל לא נגרם כתוצאה מזלזול או אי הבנה של המחויבות, או אפילו ממניע כלכלי. בדיוק ההפך. מתן שירות חסר גורם לנו להפסדים רבים, וכחברה עסקית הרצון להשתפר עומד בבסיס קיומנו".
ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "משרד התחבורה והרשות הארצית לתחבורה ציבורית רואים חשיבות רבה באמינות התחבורה הציבורית ופועלים בכל האמצעים לשיפור המדדים. המשרד עוקב באופן שוטף אחר התנהלותה של חברת אלקטרה אפיקים, במטרה לוודא כי תושבי עוטף ירושלים מקבלים שירות יעיל ואמין, כפי שהתחייבה החברה.
"בכל מקרה של אי עמידה בתנאי השירות ניתן להגיש תלונה לרשות הארצית לתחבורה ציבורית באמצעות פנייה מקוונת באתר הרשות, והיא תטופל במהירות וביעילות. יודגש כי כל חריגה מתנאי רישיון ההפעלה שנקבעו גוררת הטלת קנסות כבדים על החברה וסנקציות נוספות".
לתגובות: dyokan@makorrishon.co.il
