כשהתיעוש רק החל להפציע באירופה בתחילת המאה ה־19, האליטות הפוליטיות במדינות היבשת היו חלוקות בשאלה כיצד להתייחס למהפכה החדשה. בפרוסיה עצמה העילית הייתה מפוצלת: ה"יונקרים", אצילים בעלי קרקעות, יחד עם הליגה החקלאית הגרמנית, התנגדו לפיתוח תעשייתי בשל חשש מסוציאליזם ומהתחזקות מעמד הפועלים הפולני. אצילים עם קשרים לתעשייה תמכו בתיעוש. המדינה הפרוסית תמכה בעיקר בתיעוש בתחום הצבאי, והשקיעה מעט מאוד בתיעוש בתחומים אחרים.
זה השתנה בשנות החמישים של המאה ה־19, כאשר נוצרה ברית פוליטית חדשה בין העילית החקלאית ובין התעשיינים, נגד איומים אפשריים מצד האיכרים ומעמד הפועלים (הפרולטריון). ״ברית הברזל והשיפון״, כפי שכונתה, יצרה סביבה נוחה לתיעוש בתחום הייצור והחקלאות גם יחד. ייתכן גם שהמבט לעבר בריטניה וצרפת, שהיו מתועשות יותר בתחום החקלאות, הביא לשינוי בגישה, יחד עם גל המהפכות האירופי ב־1848 שיצר איום חיצוני שהניע את העילית בפרוסיה לתמוך בתיעוש רחב.
שינוי הגישה כלפי התיעוש קרה באופן דומה במדינות רבות ביבשת ומחוצה לה. העילית בבריטניה הייתה עוינת בתחילה למהפכה התעשייתית, אך מהר מאוד הסירה את התנגדותה. ברוסיה, מנגד, התיעוש אומץ רק על רקע איום חיצוני, בעקבות מלחמת קרים. ביפן התיעוש אומץ בחום, על רקע החדירה של מעצמות זרות למזרח אסיה.
למה אליטות פוליטיות חוסמות רפורמות ושינויים, ולמה הן תומכות בהם? במאמר מ־2006 הציעו שני חוקרים, דרון אג׳מולו וג'יימס רובינזון, שהסיבה היא שאיפה להישרדות פוליטית. כל שינוי בטכנולוגיה של החברה עלול לאיים על העילית. הגדרת ה"טכנולוגיה" במאמר היא רחבה, וכוללת לא רק תיעוש, לדוגמה, אלא גם חידושים בהתנהלות המוסדות הכלכליים, הפוליטיים והמשפטיים, או שינויים בדרך אכיפת זכויות הקניין.
שינויים טכנולוגיים או מוסדיים עלולים ליצור שיבושים המאיימים על העילית הקיימת. שיבושים כאלה יכולים להופיע במגוון דרכים. למשל, הם יכולים לגרום לשינוי בהכנסות של קבוצות שונות בחברה: התיעוש מקטין את ההכנסה של בעלי הקרקעות בעודו מעשיר סוחרים ותעשיינים, שהופכים לקבוצה מתחרה לאצולת הקרקעות הישנה. צמיחת ההכנסה או ההשכלה של האוכלוסייה הרחבה עלולה להחליש את כוחה של האליטה וליצור תנועות התנגדות כחלק מהתעוררות פוליטית. כתוצאה מכך, לאליטה עשוי להיות אינטרס לשמור על הון אנושי נמוך בקרב מעמד הפועלים או החקלאים כדי להגן על עצמה. לא צריך השכלה גבוהה כדי להיות חקלאי. כן צריך השכלה גבוהה כדי להיות הנדסאי או מהנדס במפעל.
עם זאת, במקרים מסוימים האליטה כן תסכים לתמוך בשינויים – למשל על רקע איום חיצוני מצד אויב מתקדם יותר. כשהיפנים ראו את אוניות התותחים של האירופים והאמריקנים, הם הבינו את הנחיתות הטכנולוגית שלהם. התבוסה של סין נגד בריטניה במלחמת האופיום הראשונה הוכיחה את העליונות של הטכנולוגיה התעשייתית האירופית, והראיות דחפו את יפן לאמץ טכנולוגיה וידע מערביים. הרוסים נכנעו לתיעוש רק אחרי מלחמת קרים, והתוצאה אכן הייתה נפילת העילית בניסיון המהפכה של 1905.
מקרה אחר הוא של תחרות פוליטית קשה. אם אליטה פוליטית עלולה להיות מוחלפת בקלות, למשל בדמוקרטיה, עדיף לה לתמוך בשינוי. למה? כי אם היא לא תתמוך, העם פשוט יצביע לאופוזיציה. במחקר של אצ׳מוגלו ורובינזון ההנחה היא שהציבור הרחב תמיד יתמוך בשינוי שיוביל לצמיחה בהכנסה שלו.
מקרה נוסף הוא כשהתחרות הפוליטית דווקא נמוכה מאוד, והאליטה הפוליטית בטוחה במעמדה. היונקרים הפרוסים, למשל, הבטיחו באמצעות ״ברית הברזל והשיפון״ את השליטה שלהם בפרלמנט, וחסמו כל איום פוליטי עליהם. בהיותם בטוחים במעמדם, הם הסירו את התנגדותם לתיעוש המדינה. עילית שבטוחה במעמדה תתמוך ברפורמות בדיוק כמו עילית החוששת מאוד מהחלפתה.
