שִׂים לֵב: בְּאֲתָר זֶה מֻפְעֶלֶת מַעֲרֶכֶת נָגִישׁ בִּקְלִיק הַמְּסַיַּעַת לִנְגִישׁוּת הָאֲתָר. לְחַץ Control-F11 לְהַתְאָמַת הָאֲתָר לְעִוְורִים הַמִּשְׁתַּמְּשִׁים בְּתוֹכְנַת קוֹרֵא־מָסָךְ; לְחַץ Control-F10 לִפְתִיחַת תַּפְרִיט נְגִישׁוּת.
Popup heading
יום שני, מאי 5, 2025 | ז׳ באייר ה׳תשפ״ה
לארכיון NRG
מקור ראשון
  • חדשות
    • יומן
    • כלכלה
    • ספורט
  • דעות
  • מחסום Watch
  • יהדות
    • שבת
  • תרבות
    • מוצש
    • אוכל
  • בעולם
    • מדע וטכנולוגיה
  • מגזין
    • דיוקן
  • ראשונות
    • הורות ומשפחה
    • לומדות
    • מיניות וזוגיות
    • בריאות ופוריות
    • התפתחות אישית
  • ה
  • עוד קטגוריות
    • טוב לדעת
    • המומלצים
    • חינוך
    • מילה וגלגולה
    • אשנב לערב
    • מסכת/חולין
    • ציוצים מהמקור
מקור ראשון
  • חדשות
    • יומן
    • כלכלה
    • ספורט
  • דעות
  • מחסום Watch
  • יהדות
    • שבת
  • תרבות
    • מוצש
    • אוכל
  • בעולם
    • מדע וטכנולוגיה
  • מגזין
    • דיוקן
  • ראשונות
    • הורות ומשפחה
    • לומדות
    • מיניות וזוגיות
    • בריאות ופוריות
    • התפתחות אישית
  • ה
  • עוד קטגוריות
    • טוב לדעת
    • המומלצים
    • חינוך
    • מילה וגלגולה
    • אשנב לערב
    • מסכת/חולין
    • ציוצים מהמקור
מקור ראשון
ראשי מגזין דיוקן

עונת העקיצות: איזה ריחות גוף מושכים יתושים, אילו דוחים אותם ולמה

מדענים יצאו לברר אילו ריחות גוף מושכים יתושים במיוחד, אילו דוחים אותם – ובעיקר למה. כדי לעשות זאת הם בנו מעבדת ענק בזמביה, והזרימו אליה ריחות של אנשים שנשלחו לישון סמוך לזירה. עכשיו צריך רק לחזור על הניסוי עשרות פעמים, עם יותר ממאה אנשים, כדי לגלות מדוע היצורים שגורמים למלריה הקטלנית נמשכים לבני אדם מסוימים, ומאחרים הם דווקא נרתעים

מאת  הוושינגטון פוסט
ט׳ בסיון ה׳תשפ״ג (29/05/2023 11:22)
צילום: EPA

יתושים נושאי מלריה בקניה. צילום: EPA

שתף בפייסבוקשתף בטוויטרשתף ב- Whatsappשתף בדוא"ל

כ

די לפענח את השאלה עתיקת היומין מדוע יתושים תוקפים אנשים מסוימים אך מתעלמים לחלוטין מאחרים, מדענים בנו זירה גדולה ופתוחה בזמביה – ארץ שאלפיים בני אדם מתים בה בכל שנה בגלל עקיצות יתושים – והזרימו אליה את ריחותיהם של שישה בני אדם שישנו באוהלים סמוכים. הם גילו שיתושים נושאי מלריה, כמו אלה שנושאים קדחת צהובה, נמשכים לכימיקלים ספציפיים שמצויים בעורם של אנשים מסוימים. הם גם זיהו אדם בר מזל שהריח הייחודי של גופו לא עורר את תיאבונם של החרקים, תגלית שפתחה כיוון חדש בחיפוש אחר דרכים להרתיע יתושם מלעקוץ.

בטווח הקרוב, יתושים משתמשים ברמזים חזותיים ובחום גוף כדי למצוא את טרפם. אבל כשהם מחוץ לטווח הראייה – עד למרחק של כמה עשרות מטרים – מדענים מעריכים שהם מזהים פחמן דו־חמצני וכימיקלים אחרים שנמצאים בריח הגוף ובנשימה. התערובת המדויקת שמושכת את היתושים יותר מכול נותרה פתוחה למחקר.

ניסויים ביתושים נערכים בדרך כלל בקופסאות קטנות יחסית או במנהרות רוח, ללא הקקופוניה הארומטית האמיתית המתחוללת במרחב הפתוח, ונוטים לחקות את קבלת ההחלטות של יתושים בטווח הקרוב. כדי לחקור את תנועת היתושים בטווחים ארוכים יותר, מדענים בנו זירה גדולה יותר שתאפשר לרדת לשורש האינסטינקטים של היתושים שמחפשים אחר בני אדם בטבע.

מדי שנה אחראים יתושי האדס להדבקת עשרות מיליוני בני אדם במחלות קשות. זחלי יתוש אדס. צילום: גטי אימג'ס

"אני אוהב לחשוב על המקום הזה כעל חנות הבשמים הגדולה בעולם ליתושים, שמאפשרת להם לבחור איזה ניחוח הם הכי אוהבים", אומר קונור מקמנימן, מרצה למיקרוביולוגיה מולקולרית ואימונולוגיה במכון לחקר המלריה באוניברסיטת ג'ונס הופקינס, שהוביל את המחקר שפורסם בכתב העת "קורנט ביולוג'י".

רחרוח המטרה

יתושים הם היצור הקטלני ביותר לבני האדם. הם נושאים מחלות כמו מלריה, קדחת צהובה וקדחת דנגי, שהורגות יותר מחצי מיליון אנשים בשנה. אנופלס גמביה, אחד ממיני היתושים שנושאים את המלריה, הוא צייד מסוכן במיוחד. יתושי אנופלס גמביה נוטים לנוע פחות מקילומטר ביום, לפי מחקר אחד ממערב אפריקה. הם בדרך כלל יוצאים לצוד בסביבות חצות.

כדי לגלות כיצד היתושים הללו מוצאים את קורבנותיהם הישנים, מדענים בנו זירת בדיקות חיצונית בגודל של שני מגרשי טניס, פי 2,000 מגודלה הטיפוסי של מעבדה. הם נתנו ליתושים להתאקלם במעבדה הפתוחה שלהם, ואז עשו ככל יכולתם כדי לעורר אצלם את מצב הרוח הנכון. בתחנות הפזורות בזירה, תעלות מיזוג אוויר הפיצו ניחוחות שיצרו בני אדם שישנו באוהלים סמוכים. בכל תחנה, הניחוחות המוזרמים נספגו בצלחות חמות שהתחממו לטמפרטורת גוף האדם, לצד משבים של פחמן דו־חמצני.

מאז הפרה־היסטוריה הפילו היתושים חללים אינספור. יתושים במאגר מים בהודו. צילום: גטי אימג'ס

במצלמת תת־אדום, מדענים עקבו אחר הצלחות החמות כדי להבין אילו מהן הפכו לדיסקוטקים של יתושים. ראשית הם גילו שחום ופחמן דו־חמצני אינם מספיקים כדי למשוך את החרקים ללא היסוד הנוסף של ריח גוף אנושי.

לדברי הנוירוביולוגית לסלי ווסהאל, המדענית הראשית של המכון הרפואי הווארד יוז, המחקר ביתושי האנופלס הוא חשוב במיוחד. לאחרונה היא גילתה במעבדה שלה שכימיה של העור קבעה אם אנשים ימשכו יתושים ממין אחר, אדס מצרי, הנושא קדחת צהובה. אבל "זה יתוש אחר – חשוב הרבה יותר", אומרת ווסהאל על אנופלס גמביה. "היתוש הזה הורג הרבה יותר אנשים… זה טורף־על אמיתי".

בניסוי התגלה שהיתושים נמשכו במיוחד אל ההפרשות השומניות שמגינות על העור מפני חיידקים. תרכובות כימיות הנקראות חומצות קרבוקסיליות עוררו משיכה חזקה – הן במחקר החדש והן בעבודתה של ווסהאל שבחנה את האדס המצרי. אבל החוקרים גילו שאדם אחד במחקר החדש היה לא מושך יחסית. הניחוח שלו כלל כמות נמוכה במיוחד של חומצות קרבוקסיליות ואקליפטוליות, חומר שנמצא בצמחים רבים, מה שהעלה את האפשרות שתזונה עשויה להשפיע על משיכת היתושים.

הצעד הבא

לאחר שהחוקרים הראו שזירת הבדיקות שלהם עובדת, הם מתכננים ניסוי גדול בהרבה. הפעם הם ישלחו 120 אנשים לישון באוהלים סגורים ויזרימו את ריחם אל תוך הזירה שלהם, בסבב אחר סבב, כדי לגלות מי מפתה את היתושים ומי לא. הם מקווים לפענח את שילוב הכימיקלים שהופך אדם למושך יותר או פחות מאחרים – מבחינת היתושים, כמובן. הם גם ילמדו באיזו מידה גורמים כמו תזונה או מיקרואורגניזמים על העור משפיעים על מידת המשיכה. התובנות שיושגו עשויות להוביל לדרכים חדשות לדחיית יתושים, אולי באמצעות הסוואת הכימיה של העור, כדי להפוך אנשים למפתים פחות.

מקמנימן מקווה להקים מעבדת־זירה דומה גם בארצות הברית, כדי להעמיק את המחקר שלו ולהרחיב אותו גם למינים אחרים של יתושים. אבל החיפוש אחר הסבר לכך שיתושים מעדיפים בני אדם מסוימים על פני אחרים כנראה לא יוביל לתשובה פשוטה. ניסויים קודמים גילו שנשים בהיריון נוטות להיות מושכות יותר ליתושים, וכך גם שתיית אלכוהול; שימוש בסוגים מסוימים של סבון, שמותירים מאחוריהם ריח כימיקלי הידוע דווקא כדוחה יתושים, מגביר באופן פרדוקסלי את מידת המשיכה של אנשים ליתושים.

"מה שבאמת חשוב ליתוש הוא לא הסוג הכי נפוץ של כימיקלים, אלא האינטראקציות הכימיות והשפע היחסי", אומר קלמנט וינוגר, מרצה לביוכימיה באוניברסיטת וירג'יניה טק. לאחרונה הוא בדק ארבעה סבונים נפוצים ומצא ששלושה הגבירו את האטרקטיביות של בני אדם ליתושי אדס מצריים, אבל אחד מהם – סבון גוף בניחוח וניל וקוקוס – כנראה הפחית את המשיכה. "התשובה הקצרה", אומר וינוגר, "היא שזאת בעיה מורכבת".

5 עובדות מפתיעות על יתושים

1. יתושים ויתושות ניזונים מצוף ומלשד צמחים

2. רק הנקבות עוקצות, כדי להזין את הביצים שלהן בחלבון מהדם שהן מוצצות מגופם של בעלי חיים

3. היתושות עשויות להטיל 100 ביצים בבת אחת

4. גלגולה של ביצה ליתוש בוגר הוא מהיר במיוחד, ונמשך אצל מינים מסוימים שבוע בלבד

5. יתושות מסוימות יכולות לשתות דם במשקל שווה למשקל גופן בארוחה יחידה

תגיות: בעולםחוץיתושיםמדעעקיצות

​עדיין לא מנויים על מקור ראשון? הצטרפו וקבלו חודש חינם במתנה

*המבצע למצטרפים חדשים בהתאם לתקנון המבצע



    הידיעה הקודמת

    צה"ל השיק את מערכת "כיפת ברזל" הימית: צפו בתיעוד

    הידיעה הבאה

    קרה פעמיים ב-80 שנה: מה גרם למזג האוויר המשוגע שכלל חמסין, ברד ושטפונות?

    כתבות קשורות

    מימין: שגיא ארד, ברוך כהן ואוהד דרזמן. צילום: יוסי אלוני

    "שאלו אותי אחרי הקרב אם חשבתי שננצח. עניתי שלא": הקיבוץ שבלם עשרות מחבלים

    רחלי מלק-בודה
    30-04-2025

    בקיבוץ מגן לא מרבים לדבר על מה שקרה ב־7 באוקטובר. לא מתוך בושה או טראומה, להפך: לא נעים להיות הקיבוץ...

    ענת וחגי אנגרסט וסא"ל במיל' ניר ישראלי. צילום: אביטל הירש

    קצין הנעדרים שמלווה את משפחת אנגרסט, מתכוון להמשיך עד לשובו של מתן

    מאיה פולק
    30-04-2025

    למשפחת אנגרסט יש סיבות טובות לכעוס על צה"ל מאז שהבן מתן יצא להגן על תושבי העוטף ונחטף לעזה. ובכל זאת,...

    אל"מ שמר רביב. צילום: יוסי אלוני

    "האזרחים יכולים להירגע, אני לא. גבול מצרים מדיר שינה מעיניי תמיד"

    ישי אלמקייס
    29-04-2025

    מפקד חטיבת פארן ממונה על הגבול הארוך המשתרע מנחל פארן בלב הנגב ועד כרם־שלום. על הגדר, אל"מ שמר רביב רואה...

    הידיעה הבאה
    מה גרם למערכת החורפית לחזור באמצע האביב?

    קרה פעמיים ב-80 שנה: מה גרם למזג האוויר המשוגע שכלל חמסין, ברד ושטפונות?

    כתבות אחרונות באתר

    דיון מרתוני וצו מניעה: מאמצים בממשלה לעצור את שביתת המורים

    דיון מרתוני וצו מניעה: מאמצים בממשלה לעצור את שביתת המורים

    03/05/2025
    הלחימה בעזה מתרחבת: עשרות אלפי צווי מילואים יישלחו הערב

    הלחימה בעזה מתרחבת: עשרות אלפי צווי מילואים יישלחו הערב

    03/05/2025
    חיל האוויר תקף בסוריה, יירוט טיל שלישי ביממה מתימן

    חיל האוויר תקף בסוריה, יירוט טיל שלישי ביממה מתימן

    03/05/2025
    מקור ראשון

    מקור ראשון – חושבים אחרת

    "מקור ראשון" הוא כלי תקשורת שחושב אחרת, לאנשים שחושבים אחרת. האתר מציג תוכן איכותי, אחראי ואינטלקטואלי השומר על כתיבה ערכית ונקיה שמתרחקת מעיתונות "צהובה" ופופוליסטית.

    עקבו אחרינו

    קטגוריות

    • חדשות
    • דעות
    • בעולם
    • יהדות
    • כלכלה
    • תרבות
    • מוצש
    • מגזין
    • טוב לדעת
    • לוח
    • המומלצים

    תגיות פופולריות

    איראן ארה"ב ביקורת בנימין נתניהו חיזבאללה חמאס חרבות ברזל טרור יהודה ושומרון מוסף שבת נגיף הקורונה ספרות פוליטי צבא וביטחון צה"ל

    קבלו את העיתון לחודש במתנה

    *המבצע למצטרפים חדשים בהתאם לתקנון המבצע



      כל הזכויות שמורות ל"מקור ראשון" 2021 ©

      Hosted by sPD

      • אודות
      • צרו קשר
      • פרסמו אצלנו
      • תנאי שימוש
      • מדיניות פרטיות
      • לוח
      • ארכיון nrg
      • הצהרת נגישות
      • ראשי
      • חדשות
        • יומן
        • כלכלה
        • ספורט
      • דעות
        • מחסום Watch
      • יהדות
        • שבת
      • תרבות
        • מוצש
        • אוכל
      • בעולם
        • מדע וטכנולוגיה
      • מגזין
        • דיוקן
      • ראשונות
        • הורות ומשפחה
        • לומדות
        • מיניות וזוגיות
        • בריאות ופוריות
        • התפתחות אישית
        • הסכתים
      • עוד קטגוריות
        • טוב לדעת
        • המומלצים
        • חינוך
        • מילה וגלגולה
        • אשנב לערב
        • מסכת/חולין
        • ציוצים מהמקור

      כל הזכויות שמורות ל"מקור ראשון" 2021 ©

      Hosted by sPD

      Welcome Back!

      Login to your account below

      Forgotten Password?

      Retrieve your password

      Please enter your username or email address to reset your password.

      Log In
      • ראשי
      • חדשות
        • יומן
        • כלכלה
        • ספורט
      • דעות
        • מחסום Watch
      • יהדות
        • שבת
      • תרבות
        • מוצש
        • אוכל
      • בעולם
        • מדע וטכנולוגיה
      • מגזין
        • דיוקן
      • ראשונות
        • הורות ומשפחה
        • לומדות
        • מיניות וזוגיות
        • בריאות ופוריות
        • התפתחות אישית
        • הסכתים
      • עוד קטגוריות
        • טוב לדעת
        • המומלצים
        • חינוך
        • מילה וגלגולה
        • אשנב לערב
        • מסכת/חולין
        • ציוצים מהמקור

      כל הזכויות שמורות ל"מקור ראשון" 2021 ©

      Hosted by sPD