התמיכה בחקלאי ישראל הייתה סוגיה בוערת תחת הממשלה הקודמת, שניסתה לקדם רפורמה בתחום היבוא. מאבקים פוליטיים סביב החקלאות אינם ייחודיים לישראל. השפעתה של החקלאות בענייני הפנים היא רבה, אבל גם בגיאופוליטיקה יש לחקלאות השפעה עצומה, לפעמים במידה שמתקרבת להשפעתם של כוח צבאי, עוצמה כלכלית והשפעה דיפלומטית.
סיבה אחת לחשיבות החקלאות היא ביטחון מזון. אספקת מזון לאומית יציבה ואמינה מפחיתה את התלות בשווקים הבינלאומיים, מגוננת על האזרחים מפני תנודות מחירים גלובליות ושיבושים אפשריים, ומחלישה את כוחם של איומים בבלימת יבוא, בחרם ובמצור. צמצום יבוא המזון, דרך ייצור מקומי גובר, יכול גם לסייע למדינות לצמצם את גירעון הסחר שלהן, ולשפר את מצבן המוניטרי.
לעיתים קרובות החקלאות היא גם עמוד השדרה של הכלכלה הכפרית. במרחב הלא עירוני, החקלאות עשויה להיות מקור תעסוקה עיקרי. היא גם מאפשרת תעשיות נלוות במרחב הכפרי, כמו עיבוד מזון ותחבורה. מגזר חקלאי משגשג יכול לתרום לכלכלה מאוזנת ולצמצום אי שוויון בהכנסה בין אזורים עירוניים לכפריים.
לצד זאת, המגזר החקלאי אינו בהכרח מפגר ומיושן. טכנולוגיות חקלאות – AgroTech – הן תחום צומח עם חשיבות עולמית, שאנשיו מבקשים לעזור לחקלאים לייצר יותר מזון עם פחות תשומות. מטרתם של חקלאי אגרוטק היא לאפשר לחקלאי העולם להבטיח מזון בריא יותר בשפע ובמחיר נוח, על אף פגעי אקלים ותוך צריכת פחות חומרי גלם כמו דשנים, חומרי הדברה ומים.
אבל השפעתו הפוליטית של המגזר החקלאי גדולה ביותר בתוך כל מדינה בפני עצמה. שדולות חקלאיות קיימות כמעט בכל מדינה, ומייצגות את האינטרסים של החקלאים והעסקים החקלאיים בתוכן. הקבוצות הללו דוגלות במדיניות התומכת בתעשייה שלהם: מכסים על ייבוא חקלאי, מענקים לחקלאים, סבסוד חומרי גלם, ציוד ומים, מימון מחקר ופיתוח ועוד. במדינות עם אוכלוסייה כפרית גדולה או חשובה במיוחד לכלכלה, השדולה החקלאית נוטה לאגור כוח ולהיות רבת־עוצמה. השפעתה יכולה לעצב תקנות קרקע וסביבה פנימיות, אבל גם הסכמי סחר, הגירה וסביבה בינלאומיים.
קחו למשל את "סבב דוחא" של ארגון הסחר העולמי. מדובר במערכת דיונים ומשא ומתן בינלאומית, שנועדה ליצור רפורמה במערכת הסחר העולמית. השיחות הושקו ב־2001 ונועדו להוריד באופן מתואם ומוסכם את חסמי הסחר ברחבי העולם, תוך התמקדות מיוחדת בסיוע למדינות המתפתחות. השיחות עלו על שרטון דווקא על רקע התמיכה בחקלאות: מדינות מפותחות, במיוחד ארה"ב והאיחוד האירופי, סירבו להפחית את הסבסוד שהן מעניקות לחקלאיהן. הסבסוד נותן לחקלאים שלהן יתרון בשוק העולמי, ומאפשר להם למכור את הסחורות שלהם במחירים נמוכים יותר. מדינות מתפתחות טענו שהסבסוד פוגע בחקלאים שלהן, שאינם יכולים להתחרות בסבסוד שהמדינות העשירות יכולות לתת. אחרי שנים של משא ומתן, סבב דוחא הסתיים בקיפאון. הנושא החקלאי היה גורם עיקרי לכישלון השיחות, והמחיש כיצד למדיניות חקלאית מקומית יכולה להיות השפעה מרחיקת לכת על היחסים הבינלאומיים.
החקלאות גם מילאה תפקיד מרכזי בשיחות הסחר בין אמריקה ליפן בכהונת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. אחת מהבעיות העיקריות הייתה יבוא יפני של בשר בקר אמריקני. יפן היא שוק רווחי לחוואי הבקר האמריקנים, אך הם ניצבו מול מכס גבוה שמנע מהם לייצא את המוצרים שלהם ליפן במחיר תחרותי. ארה"ב דחפה להורדת המכסים, שתאפשר גישה הוגנת יותר לשוק. אבל יפן חששה שהיצרנים המקומיים שלה לא יצליחו להתמודד עם יבוא גובר של בשר בקר אמריקני זול. המשא ומתן הסתיים ב־2019 בעסקה: יפן הסכימה להנמיך את המכסים על בשר בקר ומוצרים חקלאיים אחרים מארה״ב, ובתמורה ארה"ב הפחיתה את המכסים על מוצרי תעשייה יפניים. כך, הלחצים החקלאיים הפנימיים ביפן ובארה"ב השפיעו על הסכמי הסחר, ועודדו את זרימת הסחורות והשירותים גם בתחום התעשייתי. אז בפעם הבאה שאתם יושבים לאכול סטייק, זכרו: אתם לא אוכלים רק חתיכת בקר, אתם נוגסים בנתח מהגיאופוליטיקה העולמית.
כוחו של "סבב אורוגוואי"
סבב אורוגוואי היה סבב שיחות הסחר העולמי השמיני. בדיונים היו מעורבות 128 מדינות, וההסכם נידון מ־1986 עד 1994. בסיומו התקבלו בין החברות הסכמות סחר שקבעו, בין השאר, שהטבות שהוסכמו בין מדינות חברות חייבות להינתן לכל החברות, שמכסים יופחתו באופן הדדי בקצב אחיד, ושכל המדינות החברות ידווחו בשקיפות על פעולותיהן בתחום הסחר הבינלאומי.
הישגיו החלו להתבטא באופן מובהק בסוף שנות התשעים, ובמיוחד לאחר כניסת סין לארגון הסחר העולמי ב־2001. בגרף אפשר לראות שחלקן של המדינות המתפתחות בסחר הבינלאומי גדל, ושסך הסחר צמח במידה ניכרת ובאופן עקבי, למעט לאחר המשבר הכלכלי העולמי ב־2008. סבב שיחות הסחר הבא, "סבב דוחא", כולל כעת 164 מדינות המייצגות 98 אחוזים מהתמ"ג העולמי. הוא מתקיים בלי הכרעה סופית מאז נובמבר 2001, אם כי היו "חבילות" ביניים של כללים שהתקבלו במסגרתו.
