נשיא דרום קוריאה יון סוק־יאול הטיל פצצה (מטאפורית בלבד בשלב הזה) בינואר, כשבמהלך מסיבת עיתונאים על ההערכה האסטרטגית החדשה של המדינה אמר שארצו שוקלת לפתח נשק גרעיני כאמצעי הרתעה נגד צפון קוריאה.
יון חזר בו מהאמירה בהמשך, אולי כי היא הצליחה במטרתה האמיתית: למשוך את תשומת ליבה של ארצות הברית. בכירים בוושינגטון ניסו להבין מה הוביל את דרום קוריאה, המסתמכת על המטריה הגרעינית האמריקנית, לשקול פצצה משלה, ודחפו את הבית הלבן לפייס אותה באמצעות צעדים קונקרטיים יותר.
נראה ששני גורמים הניעו את דרום קוריאה להרהר בגרעין. הראשון הוא יכולות הטילים המתוחכמות יותר ויותר של צפון קוריאה. מאז 2017, פיונגיאנג מפתחת טילים בליסטיים בין־יבשתיים שמסוגלים להגיע לכל מקום בצפון אמריקה. בעבר וושינגטון הייתה יכולה להבטיח לדרום קוריאה שתגיב לכל מתקפה גרעינית במכת גרעין משלה שתחסל את משטרו של קים ג'ונג־און. אך אם טיל צפון־קוריאני עלול לנחות בסן־פרנסיסקו או בלוס־אנג׳לס, האם וושינגטון באמת תהיה מוכנה לנקום לאחר מתקפה קשה על סיאול?
הגורם השני הוא השינוי במערכת הגרעינית העולמית. אנו עוברים בהדרגה ממערכת דו־קוטבית שנשלטת בידי ארה"ב ורוסיה לעולם תלת־קוטבי, שבו סין תהיה מעצמה גרעינית שחמושה בראשי קרב גרעיניים במספר שווה לזה של וושינגטון ומוסקבה. כבר היום, בייג'ינג מחזיקה ביותר ראשי קרב גרעיניים מכל מדינה אחרת למעט השתיים. בסדר העולמי החדש, ארה"ב עלולה להסס לבוא לעזרת בעלות בריתה, מחשש שעימות גרעיני עם מעצמה אחת יעורר את האחרת לתקוף אותה.
בניסיון להרגיע את חששותיה של סיאול, ארה"ב ודרום קוריאה פרסמו את "הצהרת וושינגטון" במהלך ביקורו של הנשיא יון בארה"ב באפריל 2023, שבה אמריקה חזרה על מחויבותה להגן על דרום קוריאה בכל האמצעים, כולל נשק גרעיני. שתי המדינות גם הודיעו על הקמת מנגנונים לשיפור שיתוף הפעולה שלהן, כולל בתחום ההרתעה הגרעינית בחצי האי הקוריאני.
על אף כל זה נותרה השאלה: האם ההבטחות האלה מספיקות כדי להניא את דרום קוריאה מלממש את שאיפותיה הגרעיניות?
לפצצה גרעינית דרום־קוריאנית עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת. ייתכן שהיא תעורר אפקט דומינו במזרח אסיה, כאשר מדינות כמו יפן וטאיוואן ישקלו גם הן להשיג נשק גרעיני כדי לשמר מאזן כוח. שתי המדינות סומכות על התחייבויות אמריקניות לביטחונן, מפורשות (כמו הסכם ההגנה בין יפן לארה״ב) או מרומזות (במקרה של הקשרים שבין ארה"ב לטאיוואן).
כדי לייצר נשק גרעיני, תיאלץ דרום קוריאה לפרוש מהאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני. היא לא תהיה המדינה הראשונה שפורשת – צפון קוריאה הקדימה אותה – אך היא כן תהיה הדמוקרטיה הליברלית הראשונה שעושה את זה.
פרישה של שחקנית חשובה ומכובדת שכזו בזירה הבינלאומית תהיה מכה ללגיטימיות של האמנה, ועלולה לעודד מדינות אחרות כמו איראן וטורקיה לעשות זאת גם הן. הקהילה הבינלאומית תהיה חייבת להגיב למהלך כזה בעיצומים, וזה אומר שהאמריקנים יצטרכו לפעול נגד אחת מבעלות הברית הקרובות שלהם במזרח אסיה.
בגלל תרחישי האימים האלה, ארה״ב לא התייחסה בביטול לאמירות הקוריאניות. ההחלטה לחזק את שיתוף הפעולה עם דרום קוריאה הוא גם איתות חיובי לבעלות הברית האחרות של וושינגטון באזור: ארה״ב לא זונחת את מזרח אסיה, והיא מחויבת להגנתן של בעלות בריתה. בטוקיו ובטאיפיי יש מי שמקשיב.
