הבית // דירת שישה חדרים שהוסבה לחמישה: חדר לכל ילד, חדר להורים, חדר שהוא פינת משפחה, חדר בלגן ושתי מרפסות.
בוקר טוב // חנן מתעורר בשש וחצי, מתפלל ומארגן את הילדים, מכין אוכל ולוקח את הילדים למוסדות החינוך – בזמן שנועה ממשיכה לישון. חנן: "זו המשמרת שלי. אני טיפוס של בוקר, אז לא ממש מזיז לי. אני גם מי שמבשל בבית. לקראת שבת אני שולח את נועה לטייל ונכנס למטבח. אנחנו זוג שאוהב לארח, ואין כמעט שבת שאנחנו בבית לבד. או שאנחנו מארחים או שאנחנו מתארחים". פעם בשבוע נועה קמה איתם, בשאר הימים היא קמה בנחת, שותה קפה ומתארגנת מהר.
רווחה // נועה היא תומכת רווחה בעזר מציון מטעם בית אורנית. "אני מסתובבת במחלקות האונקולוגיות בבתי החולים בלינסון ואסף הרופא, מגיעה למשפחות צעירות עם ילדים עד גיל 18 או רווקים ורווקות, ומציעה להם בעיקר את שירותי עזר מציון ובית אורנית, הכוללים חוגים מדהימים בבית אורנית למטופלים ולילדים, טיולים, מחנות קיץ, תמיכה של חונכים למי שצריך סיוע, שירותי הסעות ועוד.
"אני עובדת תחת שני כובעים – תומכת רווחה במרכז דוידוף בבלינסון ובאסף הרופא, ומלבד זאת אני נמצאת בבית אורנית בפתח־תקווה, בחדר האמנות המאובזר שם, ומלווה את החולים שמגיעים למרחב הפתוח הזה, להתנסות, לפרוק, להתפתח ולעשות בו כל מה שליבם חפץ כדי להקל עליהם בתקופת המחלה".
הייטק // חנן הוא מנהל השיווק והמכירות בחברת הפינטק Moneynet. "אנחנו מציעים שירותי תשלומי חוץ ופתיחת חשבונות בנק בחו"ל. לפני כן עבדתי בחברת הביטוח AIG בתור מנתח מערכות".
רעננה // נועה גדלה ברעננה, השנייה מארבעה אחים. אביה עמד במשך שנים בראש המכון הטכנולוגי חולון HIT. "הייתה לי ילדות מדהימה, כל החברים היו מגיעים אלינו הביתה והבית היה פתוח כל הזמן. ההורים היו חברים של כולם. זה היה הבית של כל המסיבות והמפגשים, החברות שלי יושבות גם היום עם ההורים שלי לקפה, ועד היום זה מרחיב לנו את הלב שמגיעים אלינו הביתה הרבה אנשים. אנחנו מארחים מאה איש בבית של ההורים שלי בכל יום עצמאות".
אחרי הלימודים בבית ספר יסודי ברעננה היא למדה שנה באולפנת צביה בהרצליה ואז עברה לתיכון אמי"ת.
התנדבות // "עשיתי שירות לאומי במרכז שיקום למבוגרים הסובלים מפיגור. נהניתי מאוד מהשירות, שהיה מלא משמעות". כשסיימה את השירות התנדבה במשך שנה באקי"ם רעננה.
באר־שבע // חנן גדל בבאר־שבע במשפחת אמריקנית־רומנית. אמו נפטרה כשהיה בן שלוש, והוא גדל עם אבא שלו. "במקביל עברתי הרבה בין הסבים והסבתות משני הצדדים, שגרו קרוב". בגיל שש אביו נישא בשנית והוא עבר להתגורר בפתח־תקווה. "גדלתי בכפר גנים. למדתי בהתחלה בבית ספר חרדי, שארית ישראל, ואחר כך עברתי לבית הספר המיתולוגי נאות דוד, ומשם לישיבת כפר גנים ואז ל'מעלה' – תיכון דתי שהוא לא ישיבה".
שירות // הוא שירת בחיל המודיעין "ביחידה מיוחדת שאי אפשר להרחיב עליה".
לימודים // חנן למד תואר ראשון בקריה האקדמית אונו, במסלול הראשון שיועד לחרדים: "בחרתי במסלול הזה כי היו הקלות, אפילו הייתי יושב ראש הוועד". נועה נרשמה ללימודים באוניברסיטת בר־אילן בחוג המשולב.
היכרות // הם נפגשו ביום הסטודנט בבר־אילן. "חנן היה שם במקרה וניגש אליי, התיישב לידי והתחיל לדבר. החלפנו טלפונים והשאר היסטוריה". הם יצאו שנתיים ואז התחתנו.
מגורים // בתחילה התגוררו בדירה בפתח־תקווה, במרחק שני בתים מהבית שלהם היום. "זה היה הבית הראשון שלנו, ומשם עברנו לבית הנוכחי".
ביטוח // נועה התגלגלה "בטעות" לתחום הביטוח: "אני התגלגלתי בטעות וגם הבוס שלי התבלבל וגייס אותי, אבל תמיד הוא אמר שזאת הייתה הטעות הכי טובה שלו. שם למדתי את כל תחום הביטוח האלמנטרי. אחרי עשרים שנה בתחום ועם כל האהבה אליו הרגשתי שחוקה ובנוסף התחום נהיה קשה ולא היה לי כיף לקום בבוקר. פתאום הבנתי שאף פעם לא ממש לקחתי חופש לעצמי. אז לקחתי".
שינוי // "זה היה הדבר הכי מפחיד שעשיתי בחיים, כי לא הייתה לי ודאות לאן אני הולכת. אבל הייתי צריכה את זה לנשמה וזה עשה לי ממש טוב. במשך שבעה חודשים התנדבתי בארגון 'לב חב"ד', ואז הבנתי שזה תחום שמעניין אותי ואוכל לתרום בו יותר, וגמלה בליבי ההחלטה להצטרף לארגון המדהים של 'עזר מציון' והתחלתי לעבוד שם".
ילדים // "המסע שלנו להביא ילדים לעולם היה כרוך בלא מעט קשיים. היום יש לא מעט זוגות שחווים את הקשיים שאנחנו עברנו, אבל אז הרגשתי בדידות גדולה. אנשים ממעטים לדבר על הנושא הזה, נראה שיש הרבה בושה סביבו. בהיריון של נועם לא הייתה בעיה, אבל אחריו החלו הבעיות. אחרי שנה של ניסיונות הגענו למחלקת הפוריות בבלינסון, וזאת הייתה תקופה קשה לכל אחד מאיתנו וגם לזוגיות. התהליך הזה הוא קשה ואנשים לא מבינים עד כמה, אבל אחרי כמה שנים חווינו הצלחה ונולד לנו בננו השני שחר חיים. לאחר מכן ניסינו שוב".
חנן: "זאת הייתה תקופה מאתגרת, ההתמודדות בכל חודש עם תשובות שליליות מקשה מאוד עליך ועל הזוגיות, ההורמונים משגעים את כל הדינמיקה בבית והדבר קשה מנשוא. בשלב מסוים החלטנו שאנחנו מפסיקים לנסות, צריך להודות על מה שיש וגם צריך לדעת מתי לוותר. היום אנחנו שלמים עם ההחלטה, בטח כשהילדים כבר גדולים. המחשבה על חזרה אחורה היא קשוחה".
פתח־תקווה // חנן גר בעיר כבר ארבעים שנה. "משפחה עם שני ילדים בשכונה דתית בפתח־תקווה – זה מאתגר לעיתים. יש הרבה שיחות סביב עניין הילודה, ולרוב המשפחות סביבנו יש ארבעה ילדים. בתור משפחה שמתארחת הרבה, לא קל לשמוע את הדיבורים על זאת שבהיריון ועל זאת שרוצה עוד ילד. זה צובט ולפעמים זה עדיין קשה. אבל עברנו מסע, ואנחנו מבינים שמה ששלנו שלנו, ומה שלא שלנו – לא שלנו".
להשתתפות במדור – dyokan@makorrishon.co.il
