הבית // בית פרטי של קומה אחת, 350 מ"ר עם תקרות גבוהות, בריכה פרטית שפונה לים, חצר יפה ומרפסת גדולה. הוא בנוי על הגבעה הכי גבוהה בכפר, עם נוף לכפר וגם לחוף עתלית. הצבעים בהירים, אפורים־לבנים: סם: “ירין לא הסכימה שהבית יהיה צבעוני, היא רצתה עיצוב נקי והייטקיסטי. סיימנו לבנות אותו לפני חמש שנים. הבית מינימליסטי אבל גדול, ולפעמים נראה לנו כמו סירה בגלל המבנה הארוך שלו. יש לו חלוקת חדרים נהדרת".
בוקר טוב // “הבוקר שלנו צבעוני. אני קם עם המוזה שלי, סביב שבע בבוקר. לפעמים אנחנו מעירים את אמילי, כי היא לא קמה לבד. היא ישנה רצוף כל הלילה, פרט לפעם אחת שהיא קמה לשתות בקבוק. אנחנו יודעים לחנך את הילדים מגיל צעיר לישון לילה שלם. אחרי שכולם קמים אנחנו מכינים את הגדולה למסגרת והקטנה באה איתנו ל’בית הצבעים’".
בית הצבעים // הסטודיו שירין וסם עובדים בו הוא בית ילדותו של סם, שלאחר מות אביו סם החליט להפוך אותו למשהו חדש: מרכז מבקרים, גלריה ומוזיאון לאומנות פתוחה לקהל הרחב. “החלטתי לצבוע את העבר שלי ולשמר את הזיכרון – לצבוע את הזיכרונות הטובים והרעים ואת כל מה שחוויתי בבית הוריי והאחיות שלי". הבית נשאר כמו שהיה – המטבח, הכלים בארונות, הרהיטים, הסלון, החדרים, הדלתות, החלונות, המרפסות והגג – אבל סם צבע את כל הבית על כל תכולתו. הוא התחיל במטבח, בטכניקה של זריקות צבע עם מקל, ואחר כך המשיך הלאה: כל קירות הבית וכל החפצים בו נצבעו במגוון צבעים והפכו את הבית למעין פסל אדריכלי סביבתי. “המיצג הזה יישאר עד שאשנה את הייעוד של הבית. כאן ניטעה האהבה שלי לאמנות".
ירין עובדת איתו, כאמור, מקבלת קבוצות לסיורים ומסייעת בכל מה שצריך בניהול השוטף. ירין: “שנים עזרתי במשרד של אבא שלי בשמאות מקרקעין והנדסה אזרחית, עד שסם משך אותי לעולם הצבעים שלו. זה היה מיד אחרי הלידה השנייה שלי, נדלקתי והשתלבתי". סם: “אשתי מנהלת אותי".
הבנות // “יש לנו שתי בנות ואנחנו מתפללים לעוד בת: בנות תמיד דואגות להורים ונותנות אהבה ללא תמורה. ראיתי את זה במערכת היחסים של האחיות שלי וההורים שלי. אני לא אוהב את הערך המוסף של הגברים בחברה שלנו, ואני מתחיל להרגיש שבזמן האחרון גם אצל הדרוזים התחילו להתייחס לנשים אחרת. פתאום הן נלקחות בחשבון, נניח בירושה – משהו שלא היה פעם. אני בעד שינוי".
מילן // מקור השם הוא “דבש" ביוונית.
יוצא לעבוד // סם גדל בדלית אל־כרמל, הבן היחיד אחרי תשע בנות. “בכל שנה אמא שלי ילדה עד שאני הגעתי. ההורים שלי מאוד רצו בן". אביו, שהיה קבלן מצליח, נקלע לחובות גדולים, והדבר דרש מסם לעזור בכלכלת המשפחה מאז גיל 14, לצד הלימודים בתיכון.
שכר יוצרים // “נולדתי עם מכחול ביד, זה מה שתמיד אמרו עליי. תמיד ידעתי שאני נמשך לאמנות, היכולת החזותית שלי הייתה יוצאת דופן, ואמא שלי ראתה את הכישרון ועודדה אותי להמשיך בזה ולהתקדם – למורת רוחם של אבי ושל החברה. מאז ומתמיד ציירתי, ואמא שלי ניסתה למכור את הציורים שלי בכל מיני גלריות בחיפה. כשהייתי בן 14 גלריה אחת הסכימה להעסיק אותי ולמכור את הציורים שלי. התחלתי לצייר שם תחת שם בדוי: אני הרווחתי שכר שעתי והם היו מוכרים את הציורים שלי. בגיל 18 פתחתי גלריה משלי".
מדעים מדויקים // הוא למד בתיכון בכפר במגמת כימיה. “לא הלכתי למגמת אמנות כי אני טוב במדעים ובמתמטיקה. גם לא אהבתי לשתף את החברים בכישרון שלי. התביישתי שידעו שאני צייר. זה לא מקצוע שיש בו הרבה כבוד אצלנו, הציפייה מהגברים היא שהם יהיו קצינים בצבא או מהנדסים. בחברה הדרוזית, להיות אמן זה חריג מאוד. תמיד לימדו אותנו שציירים מצליחים רק אחרי מותם, ושמקצוע כזה לא מבטיח פרנסה ובטח שלא הצלחה". בהתחלה הוא צייר בסגנון ריאליסטי, אך היום הסגנון שלו נאיבי מאוד: היום הוא “מתאמץ לצייר ברמה של ילד".
מדעי החברה // ירין נולדה בדלית אל־כרמל לאבא שעובד בתחום המדעים המדויקים ואמא שעובדת בתחום מדעי הרוח. היא ילדת סנדוויץ’ בין שני אחים. “הערך העליון בבית שלנו תמיד היה השכלת הילדים. תמיד חלמתי לטפל באנשים והיה נכון שאלך לכיוון סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, כי נושא התרבויות עניין אותי, ורציתי לחקור אותו לעומק. הלימודים המסודרים לא מנעו ממני להיות אמא מסורה ואישה תומכת, ולא גזלו ממני את התשוקה שלי לבישול ולמטבח".
מדעי המטבח // “אני אשת מטבח ומבלה בו המון שעות. זה בא מהחינוך בבית. אמא שלי מעוספיה במקור, אמאן אבו רוכון חלבי, והיא בשלנית מעולה שמארחת קבוצות בבית שלה ומאז ומתמיד הייתי עוזרת לה לגלגל עלי גפן וכרוב ולהכין בצקים מיוחדים ועוד. ב’בית הצבעים’ יש מטבח צדדי ובכל יום כמעט אני לוקחת לי הפסקה, שהיא בעצם מדיטציה בשבילי, ואני מכינה ארוחה לי ולסם".
ההיכרות // סם היה חבר של אחיה הבכור של ירין. סם: “הוא הזמין אותי אליו, ראיתי אותה וחשבתי לעצמי שהיא נראית כמו בובה. זו הייתה אהבה ממבט ראשון, ודאגתי שיכירו בינינו". ירין: “התחלנו במערכת יחסים סודית, וחשפנו אותה כשכבר הכרנו היטב וכבר אז ידעתי שהוא יהיה בעלי". הם התחתנו כשהיא הייתה בת 21, אחרי שיצאו חמש שנים.
אמן אמיתי // אחרי הלימודים הציג סם יצירות בתערוכה קבוצתית ובלט מאוד. “זו הייתה תערוכה בשיתוף עם קרן אתנה, והיא חשפה אותי לקהל רלוונטי. כשהציור שלי נמכר במכירה פומבית בסכום הכי גבוה מכל הציירים האחרים בקבוצה, וכל הכסף הלך לתרומה, התרגשתי מזה מאוד". מאז הוא יצר ציורים ומיצגים בארץ ובחו"ל. “אני צייר אופטימי. תמיד הצד הכואב בולט אצל אמנים, אבל אני עברתי מספיק כאב בחיי, מספיק קשיים, ובחרתי לראות את העולם מנקודת מבט שמחה".
תראה את הירח // “זה ללא ספק עניין של חינוך. אמא שלי תמיד אמרה לי: סם, תראה את הירח, איך הוא מואר ומסביבו חושך. אם לא תעבור בחושך לא תהיה מואר כמו הירח. צריך לראות את החוכמה שמסתתרת מאחורי כל מיני מצבים קשים. החזון שלי הוא לצבוע עולם ולשמח עולם, ואני מקווה להדביק את כל הארץ ואת כל העולם עם האופטימיות שלי והצבע שלי".
להשתתפות במדור: dyokan@makorrishon.co.il
