האליטה של ונצואלה הולכת ומפתחת חיבה ואפילו אובססיה למשחק ספורטיבי חדש בשם “פאדל“, מעין גרסה של משחק טניס. עם זאת, לשחקנים יש בעיה: הנשיא ניקולס מדורו וממשלתו הסוציאליסטית, חוסמים את בנייתם של מגרשי פאדל חדשים בטענה לאיום על השטחים הירוקים של הבירה.
בכירים במשרד לענייני אקו-סוציאליזם במדינה חסמו לאחרונה את הכניסה למועדון פאדל שעמד להיפתח במזרח קראקס, לאחר שהשכנים הפגינו נגד בנייה באזור שהינו מיוער. כיום יש יותר מ-100 מגרשים בבירת ונצואלה, כאשר למעלה מ-70 מהם נבנו במהלך השנה החולפת. עוד לפחות 250 מגרשים מתוכננים להיבנות ברחבי המדינה עד סוף 2023.
“יש הרבה מקומות שבהם אפשר לבנות מגרשי פאדל בוונצואלה“, אמר הנשיא מדורו בטלוויזיה הממשלתית. “הם לא צריכים להרוס אזורים ירוקים המשותפים לכל הקהילה“. בעוד מאדורו הציג את החששות הסביבתיים כסיבה המרכזית להתנגדות לבניית המגרשים, סביר להניח שהאידיאולוגיה הסוציאליסטית של משטרו – שזייף לכאורה את הבחירות האחרונות כדי להישאר בשלטון – והחלוקה המעמדית שהמגרשים מייצגים, הם שעוררו בפועל את המהלך נגדם.
פאדל, הכלאה בין טניס לסקווש שמקורו במקסיקו, הפך לפופולרי לאחרונה בקרב המעמד העשיר בקראקס. אנשי עסקים בכירים, עורכי דין ופוליטיקאים נאבקים זה בזה על שעות משחק לפני ואחרי העבודה, במתקנים שנבנו לאחרונה. מלבד המשחק, הם מתעכבים גם כדי ללגום שייקים וקוקטיילים יוקרתיים בברים שהוקמו לצד המגרש. משחק של 90 דקות עולה בערך 40 דולר, אבל המחירים מאמירים בקבוצות ספסרים בוואטסאפ, בהן אנשים מוכרים שעות פנויות במגרשים, בזמנים המבוקשים יותר.
“יש הרבה מקומות שבהם אפשר לבנות מגרשי פאדל בוונצואלה“, אמר הנשיא מדורו בטלוויזיה הממשלתית. “הם לא צריכים להרוס אזורים ירוקים המשותפים לכל הקהילה“
אף שחובבי הענף מאמינים שהפופולריות שלו כבר התפשטה אל מחוץ למעגל המעמד הגבוה, רוב המגרשים עדיין ממוקמים בשכונות יוקרה או במועדונים פרטיים. העובדה הזו מרחיקה את הספורט המדובר מהישג ידם של רבים מתושבי ונצואלה שנאבקים על פרנסתם נוכח אינפלציה משתוללת ומשכורות זעומות.
גם מסי במגרש
פאדל נחת בוונצואלה ב-2005, ושוחק בתחילה במגרש בודד ששימש בעיקר את עובדי השגרירות הספרדית. הפופולריות שלו עלתה מאוד כאשר המדינה התחילה לצאת ממגפת הקורונה, והמתקנים הבודדים במדינה לא הספיקו לביקוש המתפרץ. הפיכתה של כלכלת ונצואלה למבוססת דה-פקטו על הדולר, הפכה את מועדוני הפאדל לעסק רווחי, מסביר לואיס דיאז, מנהל פדרציית הפאדל במדינה.
לדבריו, שיעורי הנוכחות בטורנירי פאדל הוכפל מתחילת השנה, עם 4,000 מתחרים בקטגוריות הכישורים העיקריות ברחבי הארץ. באוקטובר, ונצואלה צפויה לארח לראשונה את אליפות “אבסולוט פאדל“ הפאן-אמריקנית, אליה יגיעו השחקנים הטובים ביותר מ-11 מדינות.
פאדל התפשט גם במקומות אחרים. מחקר שפורסם לאחרונה צפה שהוא יהפוך לספורט עולמי, כאשר מספר המגרשים יגדל בקצב מהיר ויגיע ל-85 אלף ברחבי העולם עד 2026. מלבד באמריקה הלטינית, בה הוא פופולרי בצ’ילה, בפרגוואי ובארגנטינה, הפופולריות של פאדל עולה גם באירופה, במזרח התיכון ובאסיה. על אוהדי המשחק, נמנה גם כוכב הכדורגל ליונל מסי.
בניגוד לפיקלבול, ענף דומה שמאיים על הדומיננטיות של טניס בארה“ב, פאדל דורש מגרש ייעודי משום שגם הקירות משחקים בו תפקיד. לדברי קרלוס גרסיה, ממייסדי חברה למוצרי פאדל בשם “זוסט“ ומנהל אקדמיה לפאדל שבה 600 תלמידים, הקמת מועדון יכולה לעלות עד 50 אלף דולר למשטח משחק, לא כולל שירותים אחרים. לאור פרץ העניין במשחק בשנה האחרונה, יזם צפוי להחזיר את השקעתו הראשונית תוך פחות משנתיים.
הן עבור בעלי המגרש והן עבור השחקנים, פאדל הוא לא רק ספורט. הוא יכול לשמש גם ליצירת קשרים עסקיים וחברתיים, אמרה מריה מנואלה מוסקוס, מייסדת שותפה של “זירו פרוג’קט“, חברה שמנהלת לקוחות עבור אקדמיות ספורט. “מישהו אמר לי לאחרונה שפאדל הוא הגולף החדש“, הוסיפה.
הצורך הגובר במגרשים חדשים מעורר יזמים לחפש מגרשים ריקים, שנמצאים לעתים קרובות באזורי מגורים שקטים, צעד שהוביל לזעם בקרב התושבים שגרים בקרבת מקום.
התערבותו הישירה של מדורו בנושא, באה בתגובה למיזם שנבנה באזור מגורים בשם “לה אלמדה“, שם מתגוררים כאלף איש בתשעה בנייני דירות מפוארים. הסכסוך שם הפך לוויראלי ברשתות החברתיות, כאשר השכנים גינו את האחראים על הבנייה בשל היתרים שניתנו למרות מה שהם מתארים כחוסר התחשבות סביבתית מספקת, בכל הנוגע להשפעה על חיות הבר באזור ועל יציבות הקרקע.
ראש העיר דרווין גונזלס אמר שהוא מחפש פתרון לבעיה שיהיה מקובל על כל הצדדים, שכן הנושא כרוך הן בזכויות קניין, הן בזכויות סביבתיות, והן ב“הרמוניה חברתית“. המועדון היה אמור להיבנות על קרקע בבעלות פרטית, אך התושבים מפקפקים בטענת הבעלות על הקרקע.
“אנחנו לא תוקפים את החברה, אנחנו תוקפים את המוסדות הממשלתיים שאפשרו זאת“, אמר אלברטו אלברסין, נשיא אגודה שכונתית ואחד הפעילים המרכזיים נגד הקמת מגרשי פאדל.
נציגי האחראים לפיתוח המגרשים לא השיבו לבקשת התגובה. הבנייה הוקפאה לעת עתה, בזמן שהרשויות בוחנות את השפעתה הסביבתית.
פרויקט נוסף, שנוי גם הוא במחלוקת, ממוקם בשכונה סמוכה בתוך מרכז ספורט קהילתי. התושבים שם מתלוננים כי הוא מבקש להרוויח מתשתית המיועדת לשימוש הציבור, ללא תשלום. “מרכז הספורט הוא שלנו“, נכתב בכרזה באותיות אדומות שנתלתה בפתח המתקן. “אמרו לא להפרטה!“
