בוקר טוב// "מאז שעברנו למלון בנתניה, הילדים מתעוררים יחסית מאוחר, ברבע לתשע, כי עד כה לא היה להם פה ממש סדר יום. הם מתארגנים ויורדים לחדר האוכל לארוחת בוקר. אחר כך יש להם מגוון פעילויות מותאמות לכל גיל. הצגות, סדנאות, אימון כדורגל. אבל האמת היא שחלק ניכר מהזמן, הילדים מעבירים בלעלות ולרדת בין הקומות במעלית. עוברים בין החדרים של החברים, וזה מעביר להם לא מעט זמן.
אנחנו לפעמים נשארים עם הילדים בפעילויות, לפעמים עוסקים בכל מיני ארגונים וסידורים בתוך המלון שקשורים להתנהלות שלנו פה, ובעיקר להתנהלות העתידית. זה צפוי לקחת זמן, זה די ברור לכולנו".
הבית// הדירה יחסית גדולה (ביחס למלונות) ומחולקת לשני חדרי שינה, סלון עם פינת אוכל קטנה ומטבחון קטן, שני שירותים ומקלחת. ככה שהילדים ישנים בחדר אחד ולהורים יש מעין יחידת הורים.
החתונה// שניהם שירתו בבסיס נבטים של חיל האוויר. אלון עסק במחשבים בטייסת תחזוקה ומור הייתה פקידת מבצעים במוצב הפיקוד של הבסיס.
אחרי הצבא, אלון טס לשמונה חודשים בחו"ל. יום לאחר שחזר ארצה, פרצה מלחמת לבנון השנייה. "אני עוד הייתי חיילת, אבל אלון שהתגורר בנהריה במקור, טייל בארץ בשל המלחמה בכל מיני מקומות, הגיע גם לבקר אותי בעלומים ומאז אנחנו יחד. התחתנו בקיבוץ בשנת 2010, גרנו שנה ברחובות ואז חזרנו לעלומים והפכנו חברי קיבוץ. כאן גם נולדו ארבעת ילדינו. מאז ועד היום לא עזבתי את הקיבוץ".
אלו"ט// אלון הוא הבן האמצעי בין שתי בנות. מור היא בכורה, ולה שלושה אחים ואחות. אלון נולד וגדל בנהריה, התחנך בבית הספר היסודי "רמז" ובתיכון עמל. מור גדלה ונולדה בקיבוץ עלומים. "למדתי בבית הספר בקיבוץ סעד, ואז בתיכון בקבוצת יבנה. עשיתי שנת שירות לפני הצבא בהוסטל של אלו״ט בירושלים ואז התגייסתי לחיל האוויר".
מחשבים// אלון איש מחשבים ועובד בחברת דוקיוסיין "חברה אמריקנית שמתעסקת באבטחת מידע, מאפשרת לנהל הסכמים או מסמכים אלקטרוניים תוך כדי מתן אפשרויות מתקדמות". בתפקיד שלו הוא אחראי על אוטומציה של תהליכים שונים.
קישים// מור היא הבעלים של עסק (בתוך הקיבוץ כמובן) בשם cakes & mor המספק שירותי קונדיטוריה, מגשי אירוח וארוחות קטנות. "בימים כתיקונם, אני נותנת שירות לאנשים פרטיים מהאזור, למועצות סביבנו ולמערכות חינוך. למדתי קורס בסיסי אצל אסטלה לפני אחת עשרה שנה, והתמקצעתי בתחום. כאשר סיימתי את הלימודים חזרתי לקיבוץ, והדרכתי במכינה הקדם צבאית. אז הצטרפתי לצוות של התיירות בקיבוץ וזה עלה מתוך הצרכים שלהם: היה צריך עוגות כדי להגיש למבקרים, וכך עם הצורך זה התפתח. בהתחלה היה צורך רק בעוגות וקינוחים, ובהמשך היה גם ביקוש לארוחות קטנות שכללו קישים ושאר מטעמים. היום הנפח של העסק גדל ועובד יפה ביום־יום. כרגע, הוא כמובן שבק חיים".
כשהכול קרה// "בשמחת תורה היינו בבית, אפילו לא בממ"ד. התעוררנו מהרעש של היירוטים, כמה דקות אחר כך הבנו שצריך לנעול את הבתים ולהישאר בממ"ד. לא נכנסתי לעומק ולא הבנתי את גודל האירוע ומשש וחצי בבוקר ועד הערב היינו בלי אוכל ושתיה. פעם אחת יצאנו בחטף להביא מים. תוך כדי, מהטלפון, התחלנו להבין שיש אירוע גדול, ממש גדול".
בלימה// "היו מחבלים בתוך הקיבוץ וקיבלנו הודעות על כך בקבוצה הקהילתית. הם היו ממש בתוך הקיבוץ, אבל כמעט ולא נכנסו לשטחי המגורים משום שכיתת הכוננות פשוט בלמה אותם. אחרי שהסתיימה הלחימה בקיבוץ, הסתבר שכיתת הכוננות שלנו הצליחה לחסל לפחות ארבעים מחבלים בתוך הקיבוץ עצמו. בראשון בבוקר סוף סוף הושגה שליטה והתקבל אישור לצאת מהקיבוץ. כל מי שיש לו רכב פרטי נסע דרך נתיבות. היינו הרבה שנסעו מהקיבוץ החוצה, בלי לדעת לאן. בסוף הגענו לכאן, למלון איילנד". במסגרת פינוי קהילתי, פוצל הקיבוץ לשני מלונות בנתניה.
היום שאחרי// "אנחנו משתדלים לא להתעסק ביום שאחרי, למרות שאנחנו מבינים שבמצב הקיים היום אי אפשר לחזור לקיבוץ. המציאות השתנתה, עלומים זה הבית שלנו ואני לא מכירה מקום אחר, אבל כאימא אחראית אני לא יכולה לגדל את הילדים בצורה כזו. נחזור לשם רק אם יבטיחו שלא נחזור למציאות שבה צריך מיגון".
חוסן// "הילדים שלנו בסדר כרגע, גם מבחינת החוויה שהייתה להם במהלך כל האירוע. אני חושבת שהם לא לחלוטין הבינו את גודל האסון, הם חשבו שזה ירי קסאמים והם מורגלים בזה. כרגע הם מטופלים ויש להם חוסן, אבל ברור לי שזה לא סוף הסיפור. לי באופן אישי יש מנגנון הגנה פנימי ואני בוחרת פחות להיחשף לסיפורים בחדשות, ועסוקה בעיקר בילדים. אני יודעת שלא אוכל להכיל את כל סיפורי הזוועות. אז אני בוחרת לא לשמוע. ברוך ה' אין פה אזעקות, ומזל גדול שפינו אותנו דווקא לנתניה".
אורך זמן// "כרגע אנחנו חיים כל יום בפני עצמו. הקיבוץ התחיל לסדר מסגרת לילדים, ויש פעוטונים וגנים. אנחנו מבינים שזה משהו שאנחנו צריכים להיערך אליו לאורך זמן, ולכן יש לנו רצון לייצר מנגנון של שגרה קהילתית. בשבוע שעבר הכול היה במתכונת של רפואת חירום, ועכשיו מתחילים להתווסף מנגנונים מסודרים שיפעלו בנתניה במקום בעלומים".
להשתתפות במדור dyokan@makorrishon.co.il
