ארז: בקרב אימים ומול אש תופת החברים מהקיבוץ השכן הגיעו לעזרה
סיפורי הגבורה מיום מתקפת הטרור בשמחת תורה לא מפסיקים לצוף. במקור ראשון אספנו עשרות עדויות מרחבי העוטף, מחולקים לפי המקום בו התרחשו. עדויות מרגשות של הקרבה אישית, של אומץ הירואי. של רצון לשרוד | רסיסי גבורה - פרויקט מיוחד
בן סדן, חבר כיתת הכוננות בקיבוץ ארז. יחד עם חבריו הצליח לבלום את המחבלים שהיו בדרכם לקיבוץ"שמענו ירי צרורות מרחוק. הקפצתי את כל כיתת הכוננות ונפגשו כולנו באנדרטה למעלה. התחלקנו לגזרות וקיבלנו התרעה בגדר. מהאנדרטה הגבוהה ראינו על כביש 4, שמוביל למחסום ארז, שני טנדרים נוסעים לכיוון הקיבוץ, עמוסים במחבלים שחדרו דרך המעבר. הבנו שאלו מחבלים בוודאות. הם היו בין 15 ל־20.רסיסי גבורה – הפרויקט המלא"בטווח של בערך 150־200 מטרים פתחנו באש חזקה. הם הגיבו באש תופת. צמצמנו את כל החוליה אליהם והתפתח קרב אימים. היה בו הכול: רימונים, אר־פי־ג'י – ירי מטורף. היו לנו גם פצועים ולאחר מכן גם הרוג (אמיר נעים ז"ל – ר"ר), שלצערי ממש מת לי בידיים."הרבה מאוד זמן ביקשנו חילוץ. במקביל גם ביקשתי עזרה מחברי כיתת הכוננות של קיבוץ אור־הנר, שהגיעו במהרה. הם עזרו לנו ויחד נלחמנו במחבלים. בשלב מסוים פינינו את הפצועים וההרוג לאחד הבתים. ירו אל תוך הבית אר־פי־ג'י, אבל אף אחד לא נפגע".
