כרם שלום: לחימה של שש שעות עם כמות נשק שלא תאמה את מספר המחבלים שחדרו לקיבוץ היא הנס שלהם
סיפורי הגבורה מיום מתקפת הטרור בשמחת תורה לא מפסיקים לצוף. במקור ראשון אספנו עשרות עדויות מרחבי העוטף, מחולקים לפי המקום בו התרחשו. עדויות מרגשות של הקרבה אישית, של אומץ הירואי. של רצון לשרוד | רסיסי גבורה - פרויקט מיוחד
אליה בן-שימול, רבש"ץ כרם-שלום. הוא וחברי כיתת הכוננות זיהו את נקודת הפריצה של המחבלים ומנעו מהם להשתלט על היישוב."התחלתי לקבץ את כיתת הכוננות וניסיתי לפרוס את הכוח לנקודות אסטרטגיות. החלוקה הזאת הצילה אותנו, היום אנחנו יודעים את זה. המחבלים שחדרו ופוצצו את החומה – הכוח שהיה שם פגע בהם ראשון. אנחנו זיהינו את התקרית שם, קפצנו אחרי המענה הראשוני והורדנו את המחבלים. אז עדיין לא הבנו מה קורה.רסיסי גבורה – הפרויקט המלא"בחמ"ל אומרים לנו 'הבריחו את התצפיתניות, יש פשיטה על הבסיס'. אנחנו מתחילים לזהות דמויות, טילים, מא"גים, מחבלים שוכבים עם כמויות של תחמושת. אני מבין שאני חייב להתמודד עם זה. החמ"ל אומרים לי שבא מסוק קרב לעזור לנו, מנחית טיל."אנחנו רואים שיש פה חמישים מחבלים ביישוב. ראש צוות החירום אומר לי שיש משפחה שמדווחת על מחבלים שנמצאים אצלם בתוך הבית. האבא החזיק את דלת הממ"ד, והם אמרו לו בעברית 'אנחנו מצה"ל, תפתחו לנו'. האבא לא הסכים. הם שמו מטען חבלה על דלת הממ"ד. עמיחי ויצן וידידיה רזיאל ז"ל הגיעו לשם. עמיחי נהרג ראשון, ידידיה אחר כך חטף גם הוא אש מתוך הבית. הכוח שלנו הצליח לחסל את שני המחבלים. האבא שתפס את הדלת יצא אלינו, שותת דם.
"מה שהיה שם, איך החזקנו שש שעות קרב עם כזאת תחמושת, ועם תוצאה כזאת – שני הרוגים מכיתת הכוננות ושני פצועים מהיישוב – זה הנס שלנו".
מתוך ריאיון לכאן 11, 22 באוקטובר
עדויות מכרם שלום
"המחבלים אמרו 'אנחנו מצה"ל, תפתחו'"
אליה בן-שימול, רבש"ץ כרם-שלום. הוא וחברי כיתת הכוננות זיהו את נקודת הפריצה של המחבלים ומנעו מהם להשתלט על היישוב."התחלתי לקבץ את כיתת הכוננות וניסיתי לפרוס את הכוח לנקודות אסטרטגיות. החלוקה הזאת הצילה אותנו, היום אנחנו יודעים את זה. המחבלים שחדרו ופוצצו את החומה – הכוח שהיה שם פגע בהם ראשון. אנחנו זיהינו את התקרית שם, קפצנו אחרי המענה הראשוני והורדנו את המחבלים. אז עדיין לא הבנו מה קורה.רסיסי גבורה – הפרויקט המלא"בחמ"ל אומרים לנו 'הבריחו את התצפיתניות, יש פשיטה על הבסיס'. אנחנו מתחילים לזהות דמויות, טילים, מא"גים, מחבלים שוכבים עם כמויות של תחמושת. אני מבין שאני חייב להתמודד עם זה. החמ"ל אומרים לי שבא מסוק קרב לעזור לנו, מנחית טיל."אנחנו רואים שיש פה חמישים מחבלים ביישוב. ראש צוות החירום אומר לי שיש משפחה שמדווחת על מחבלים שנמצאים אצלם בתוך הבית. האבא החזיק את דלת הממ"ד, והם אמרו לו בעברית 'אנחנו מצה"ל, תפתחו לנו'. האבא לא הסכים. הם שמו מטען חבלה על דלת הממ"ד. עמיחי ויצן וידידיה רזיאל ז"ל הגיעו לשם. עמיחי נהרג ראשון, ידידיה אחר כך חטף גם הוא אש מתוך הבית. הכוח שלנו הצליח לחסל את שני המחבלים. האבא שתפס את הדלת יצא אלינו, שותת דם.
"מה שהיה שם, איך החזקנו שש שעות קרב עם כזאת תחמושת, ועם תוצאה כזאת – שני הרוגים מכיתת הכוננות ושני פצועים מהיישוב – זה הנס שלנו".
