מוצב בעוטף עזה:
רב"ט עמיחי רובין ז"ל, 23 מעכו, נגביסט בגדוד 51 של גולני. ניהל קרב במשך שעות עם המחבלים שחדרו למוצב, והמשיך להילחם גם אחרי שנפצע כמה פעמים. הוריו תרמו את איבריו לחולים אחרים ובכך הציל עמיחי חמישה אנשים נוספים: ריאותיו הושתלו בבן 70 בבילינסון, הכבד בבן 23 באיכילוב, אונת כבד בבן 8 בשניידר כליה אחת בבת 29 בבילינסון, וכליה בבת 7 ברמב"ם.
מספרים חבריו לנשק:
כשהתחילו הפצמ"רים רצנו למבנה הממוגן. חשבנו בהתחלה שזה רק פצמ"רים ועוד כמה דקות נחזור לשגרה. בשלב מסוים התחלנו לשמוע ירי של נשק קל וצעקות בערבית ואז אנחנו מבינים שמדובר באירוע של חדירה. חטפנו טיל RPG לדלת של הממ"ד והיא ניזוקה אז הצמדנו מקרר לפתח של המרחב מוגן.
בשלב הזה המ"מ שילה ראוכברגר (שגם הוא נהרג, מ"מ) יחד עם עמיחי, תפסו עמדות מול הדלת של המרחב מוגן. יחסית בתחילת הקרב עמיחי נפצע ביד אך לא הזכיר זאת. הוא שכב בתוך שלולית דם, ירה בנגב ועשה הכל גדי למנוע מהמחבלים להתקרב בקרב שנמשך כארבע שעות. במשך כל הזמן זרקו עלינו מטענים והמון רימונים. עמיחי היה חד כל הזמן ולמרות הפציעה ניהל את האש ללא הפסקה.
מאוחר יותר במהלך הקרב נפצע עמיחי גם ברגלו, והמשיך להילחם. לאחר מספר דקות הוא נפגע מקליע בראשו, ולמרות זאת המשיך ללחום עוד כ- 20 דקות ארוכות עד שהתמוטט. לאחר 6 שעות הוא פונה במסוק לביה"ח הדסה עין כרם בירושלים. הוא נאבק על חייו במשך שלושה ימים עד שנפטר.
הביא לדפוס: משה מאירסדורף