אירוע בקנה מידה היסטורי, מציאות שלא הייתה כמוה בתולדות העם היהודי ב־2,500 השנים האחרונות – אם כי כשיגיע הרגע הדרמטי, לא נרגיש בו וגם לא נראה אותו על המסכים. במהלך השנה הנזכרת, או לכל המאוחר בשנה שאחריה, מספר היהודים במדינת ישראל יהיה גדול ממספר היהודים בתפוצות. רוב עם ישראל יחיה בארץ ישראל, מצב שמעבר לסמליותו הרבה הוא גם בעל משמעות הלכתית בלתי מבוטלת: רבות מהמצוות התלויות בארץ ישדרגו את מעמדן מדרבנן לדאורייתא, ותהיה לכך השפעה על הפסיקה.
"שיעור יהודי ישראל מתוך כלל יהודי העולם גדל בשנים האחרונות בחצי אחוז בשנה", פורט פרופ' סרג'ו דלה־פרגולה את הדרמה למספרים. "הנתון האחרון בעניין הוא מ־1 בינואר 2023: בישראל חיו אז קצת יותר מ־7.2 מיליון יהודים, שהם 45.3 אחוזים מהיהודים בעולם. היום זה כבר אמור לעמוד על קרוב ל־46 אחוז. אם מדינת ישראל תשמור על קצב הגידול הנוכחי, יידרשו עוד כשמונה שנים כדי להגיע לחמישים אחוז". כמו בהערכות רבות אחרות שדלה־פרגולה משמיע, גם כאן הוא נזהר ומסייג: "כל זה מותנה בהרבה מאוד תנאי ביניים שאיננו יודעים אותם, ונקווה שלא יפריעו".
פרופ' דלה־פרגולה: "גורמים במוסדות הלאומיים כתבו שיש צפי למיליון עולים. אני לא רואה את זה קורה, למרות ההחמרה באנטישמיות, ולדאבוני אני צופה שיותר ישראלים ירצו לחפש רגיעה בחו"ל. יש פער גדול בין פתיחת תיק עלייה ובין עלייה בפועל"
כשאני מבקש ממנו נתון נוסף, כמה יהודים לפי ההלכה חיים כיום בעולם, הפרופסור משיב בחריפות: "הריאיון הסתיים. אין תשובה. ההלכה היא פרוצדורה משפטית־ערכית, ואנחנו עוסקים במדעי החברה". אחר כך הוא מסביר שאת הייחוס המשפחתי אי אפשר לוודא באמצעות כלים מדעיים, "ובשיטה שלי לא מתייחסים כלל לאמונות או לדתיות, רק להגדרה העצמית של האדם". כשהריאיון מתמשך בכל זאת, מתברר שהתשובה הראשונית הייתה של חוקר מנוסה וזהיר. כי למעשה התוצאה שדלה־פרגולה מגיע אליה איננה כה רחוקה מההגדרה ההלכתית: "זה במידה רבה חופף", הוא מודה בעצמו.
הנתונים שמנפק פרופ' דלה־פרגולה, סטטיסטיקאי ודמוגרף מהאוניברסיטה העברית, משמשים רבות את ישראל הרשמית ואת הסוכנות היהודית. בכל שנה הוא מוציא מתחת ידו סקירה עדכנית של מספר יהודי העולם, המתפרסמת בשנתון היהדות האמריקנית AJYB. המסמך שלו מתייחס לנתונים נכון ליומה הראשון של השנה, אולם הוא נכתב בעיצומה של השנה ויוצא לאור רק עמוק אל תוך השנה הבאה. הסקירה האחרונה שפרסם דלה־פרגולה מתבססת על נתוני ינואר 22', אולם בידיו כבר נמצאים המספרים של ינואר 23', ולפחות לגבי ישראל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כבר פרסמה את נתוני ראשית 2024. האוכלוסייה היהודית בארץ, מתברר, גדלה בשנה החולפת ב־118,700 נפש. "קצב הריבוי של יהודי ישראל הוא כשני אחוזים בשנה – שיעור גבוה מאוד ביחס למדינות המערב", מציין דלה־פרגולה. ויש מי שמוסיף: גם יותר מהרוב המוחלט של מדינות ערב.
הקהילות היהודיות האחרות בעולם, לעומת זאת, נמצאות כמעט כולן במצב של "פוחת והולך". מספר יהודי התפוצות בתחילת 2023 היה 8,589,800, שהם 54.7 אחוז מכלל יהודי העולם. זאת התכווצות של 18 אלף נפש בתוך שנה. רק בזכות הצמיחה הדמוגרפית כאן בארץ נרשמה בשורה התחתונה צמיחה של 100,800 נפש באוכלוסיית היהודים בעולם. ישראלית יהודייה ממוצעת של שנת 2022, אומר דלה־פרגולה, תלד במהלך חייה פי שניים ויותר מהאישה היהודייה ברוב מוחלט של הקהילות בתפוצות. מה שמוביל לדרמה דמוגרפית נוספת, שתתרחש גם היא בתחילת העשור הבא: "לפי אומדן זמני מ־1 בינואר 2024, חיים כיום בעולם 15.8 מיליון יהודים. זה כ־700 אלף פחות ממספר היהודים ערב השואה. המשמעות היא שבתוך שבע שנים בערך נוכל לסגור את הפער. שני ציוני הדרך הללו עשויים להתרחש כמעט במקביל – כאמור, אם ריבוי יהודי ישראל ימשיך בקצב הנוכחי, וזה כמובן לא מובטח".
יהדות ארה"ב: לרדת מקו האפס
כדי לספור יהודים, צריך קודם כול להחליט מיהו יהודי. את ההגדרה הבסיסית שלו בסוגיה הזו לצורך מחקריו מכנה דלה־פרגולה "הליבה היהודית", והיא מתייחסת ל"דרך שבה האדם תופס את עצמו. עורכים בדיקות מסוימות, אבל ככלל אין לנו ברירה אלא לסמוך על ההגדרה העצמית של כל אחד. רב עשוי להגיד על אדם מסוים שהוא לא יהודי, אבל אם אותו אדם מגדיר את עצמו יהודי, הוא ייכלל בספירה שלי. יכול לקרות גם ההפך: אדם ייחשב יהודי לפי ההלכה, מתוך גישה שאומרת 'פעם יהודי – תמיד יהודי', אבל מכיוון שהוא מגדיר את עצמו נוצרי, לא אספור אותו כיהודי. גם לפי בג"ץ האח דניאל מ־1962, מי שהתנצר אינו נחשב יהודי לעניין חוק השבות".
מכון המחקר PEW מוושינגטון נוקט גישה מרחיבה עוד יותר, שמביאה אותו למסקנה שהקהילה היהודית בארה"ב היא עדיין הגדולה בעולם: כ־7.5 מיליוני יהודים, ולא רק 6.3 מיליון, כפי שסבור דלה־פרגולה. "נוצר פער מעניין בין התוצאות שלהם לתוצאות שלי", מאשר הדמוגרף הישראלי. "הנוסחה שלהם כוללת לא רק את מי שמגדיר את עצמו יהודי, אלא גם את מי שאומר 'אין לי דת אבל אני ממוצא יהודי'. לשיטתם, אפילו מי שיש לו דת נוספת יכול להימנות כיהודי, אם זה המוצא שלו. זה חשבון שהולך לאחור עד תקופת האנוסים, ומתבסס על שם המשפחה או על חפצים מסוימים שמצויים ברשות המשפחה ו'הופכים' אותה ליהודית. אותם 1.2 מיליון יהודים נוספים, שכלולים בספירה שלהם, אלו אנשים שאני לא כולל ב'ליבה היהודית', אבל ברור שיש להם קשר כלשהו ליהדות".
בנוגע ליהודי ישראל, הכול הרבה יותר פשוט. "אנחנו מתבססים על נתוני הלמ"ס, והיא מקבלת אותם ממשרד הפנים וממרשם האוכלוסין, לפי הכללים שקבעה מדינת ישראל. אם להאמין לניירת של משרד הפנים, ובסופו של דבר לרבנות, מדובר על יהודים לפי ההלכה". מתאזרחים שעלו ארצה באמצעות חוק השבות ואינם נחשבים ליהודים על פי ההלכה, הוא מסביר, לא נמנים בתוך אותם 7.2 מיליון יהודי ישראל. "במדינת ישראל חיים כיום 521,800 בני אדם שקשורים למשפחה יהודית אבל לא רשומים כיהודים. מבחינת משרד הפנים הם נספרים בקטגוריה 'אחרים'".
אם הם היו חיים בארה"ב, הם היו נספרים כיהודים?
"מכון PEW בוודאי היה מכניס את חלקם לתוך הספירה שלו".
לפי ההגדרות המסורתיות יותר – אלה שמתוות את צעדיו של דלה־פרגולה, ומקובלות על ישראל הרשמית והסוכנות היהודית – מדינת ישראל הפכה לקהילה היהודית הגדולה בעולם סביב 2015. דלה־פרגולה מצביע על קריסה דרמטית בשיעור הילודה של יהודי ארה"ב בעשור השני של המאה ה־21, במקביל לירידה בשיעור הילודה הכללי בארצם. "כשמצרפים לכך את הרכב הגילים הקשיש של הקהילה היהודית־האמריקנית, זה נראה מתכון בטוח להצטמצמות שלה", מעריך דלה־פרגולה. "יהדות ארה"ב מיצתה בבירור את הפוטנציאל שלה לצמיחה דמוגרפית, ונראה שהגענו לסוף הגידול שלה. האומדן שלנו מרמז על אפס גידול ב־2022". בשנת 2020 חיו בארה"ב, לפי דלה־פרגולה, 6,277,000 יהודים. עד תחילת 2023 צמח מספרם בכ־23 אלף בלבד, ל־6.3 מיליון. לשם השוואה, מספר היהודים בישראל צמח בשלוש השנים הללו ב־314 אלף נפש, וזאת למרות משבר הקורונה, שהביא להאטה זמנית בקצב הילודה.
ב־2023, לפי הערכתו של דלה־פרגולה, כבר נרשמה ירידה מתונה במניין היהודים בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. כן, אוכלוסייה שצמחה בהתמדה מהמאה ה־19 ועד ראשית המאה ה־21 החלה להתמעט. מה שקרה כבר מזמן לרוב מכריע של קהילות התפוצות קורה כעת גם לתפוצה מספר אחת.
חוקר הדמוגרפיה יורם אטינגר: "הדמוגרפים בישראל לקחו את שיעור הפריון של ערביי יו"ש בתקופה שאחרי 67', ראו שנרשם זינוק מדהים בהשוואה לימי השלטון הירדני, ושיערו שהמצב הזה יימשך לנצח"
במניין 6.3 מיליוני היהודים בארה"ב נכללים גם יהודים ישראלים שחיים שם, אם הם תושבי קבע; ישראלי שנמצא בארה"ב פחות משישה חודשים ייספר כישראלי. "ארה"ב היא גם הריכוז הגדול ביותר של ישראלים בתפוצות, אם כי יש נטייה מסוימת להפריז במספרם", אומר דלה־פרגולה. "המספר הקבוע של יהודים ישראלים בוגרים בארה"ב הוא כ־200 אלף או מעט יותר, בלי לכלול ילדים שנולדו להם שם. מצד שני, בכל שנה יש כמה אלפי 'אזרחים־שבים' שמגיעים משם ארצה – חלקם גרו בעבר בישראל, וחלקם נולדו בארה"ב ואולי אפילו לא ביקרו בארץ מעולם. בימי המלחמה ראינו תופעה מדהימה: צעירים בעלי דרכון ישראלי שלא היו כאן מימיהם, ועכשיו הם מגיעים ארצה להתגייס ולהילחם".
יהדות התפוצות: הגרעינים החרדים שורדים
במקביל להפיכתה של ישראל למקום שרוב היהודים חיים בו, יתרחש כאמור אירוע דמוגרפי נוסף – חזרתו של העם היהודי לממדיו מלפני השואה, שצמצמה את מספר היהודים בעולם לכ־11 מיליון. הגידול המספרי לא היה רציף ואחיד בעשורים שחלפו מאז. לקראת 1960 חצה העם היהודי את הרף של 12 המיליונים, אולם נדרשו לו שלושים שנים נוספות כדי להגיע ל־13 מיליון. לאמור, בשנות השבעים והשמונים יהדות העולם קפאה על שמריה, עם גידול אוכלוסין אפסי. ההתאוששות הדמוגרפית החלה בשנות התשעים, והיא משקפת בעיקר את חלקה ההולך וגדל של ישראל ברוכת הילדים מתוך כלל יהדות העולם. קהילת יהודי ארה"ב טיפסה בשנים 1945 עד 2023 מ־4.3 מיליון ל־6.3 מיליון, אבל גם זה לא מתקרב לזינוק באוכלוסייה היהודית בארץ הקודש – מחצי מיליון בלבד ב־1945 ל־7.2 מיליון ב־2023. האוכלוסייה היהודית בתפוצות דווקא התכווצה ב־78 השנים הללו, מ־10.5 מיליון ל־8.6 מיליון.
כדי להבין כראוי את ממדי השינוי הדרמטי בדמוגרפיה היהודית בעשורים האחרונים, כדאי לחזור אל הנתונים היבשים: 85.4 אחוזים מיהודי העולם מתגוררים היום בישראל או בארה"ב. 14 אחוזים חיים ב־23 מדינות אחרות, והאחוז הנותר מתחלק בין 79 מדינות. "זו מהפכה עצומה לעומת העבר", מציין דלה־פרגולה. "עד לפני כמה עשורים ישראל הייתה קטנה וזניחה ביחס ליהדות התפוצות. ב־1970 כ־40 אחוזים מיהודי העולם חיו במדינות האחרות, כלומר לא בארה"ב ולא בארץ. קהילות גדולות היו בין השאר ברוסיה, באוקראינה, ברוסיה הלבנה, ברומניה, באיראן, בגרוזיה ובמרוקו. היום במדינות רבות נותרו שאריות קטנות בלבד של קהילות יהודיות".
פה ושם ברחבי העולם, מציין דלה־פרגולה, יש קהילות יהודיות שגדלות. זה קורה בעיקר בגלל הגירה – "למשל בקנדה ובגרמניה, שקולטות מהגרים ממדינות אחרות". יש גם כמה יוצאות מן הכלל שגדלות בזכות עצמן: "באנגליה למשל נוצר בשנים האחרונות גרעין חרדי ניכר, שמונה כמה רבבות. הילודה של הגרעין הזה מביאה לצמיחה במספרם של יהודי אנגליה. בעבר הקהילה היהודית שם הלכה וקטנה, אבל לפני עשור המגמה התהפכה, ומאז מספרם של היהודים צומח. מצב דומה קיים גם בבלגיה, הודות לקהילה החרדית באנטוורפן. גם במקסיקו יש קבוצה של יהודים מסורתיים מאוד ואפילו חרדים, והיינו יכולים לראות גם שם צמיחה במספר היהודים, אלא שמקסיקו היא מדינה של הגירה החוצה, בעיקר לארה"ב. בכל אופן, הקהילה היהודית שם שומרת על יציבות. גם באוסטריה, בעיקר בווינה, נוצר בשנים האחרונות גרעין חרדי שמתחיל לתת את אותותיו. נדמה לי שבזאת הרשימה של התפוצות הצומחות מסתיימת".
קהילת זכאי חוק השבות ברחבי העולם, כולל יהודים וישראלים בפועל, מונה לפי פרופ' דלה־פרגולה 25.6 מיליון איש. כ־30 אחוזים מהם מתגוררים כיום בישראל
חמשת הריכוזים היהודיים הגדולים בעולם ב־1970 היו ארה"ב, ישראל, רוסיה, אוקראינה וצרפת, לפי הסדר הזה; ב־2023 כבר לקחה ישראל כמובן את הבכורה, ואחריה מדורגות ארה"ב, צרפת, קנדה ובריטניה. כדאי לשים לב גם לשינוי הפרופורציות: אם ניקח למשל את המדינה שדורגה ב־1970 במקום ה־33, שווייץ, נראה שמספר היהודים בה היה 20 אלף; במקום ה־33 כיום נמצאות ונצואלה והודו, עם 4,500 יהודים בלבד, שמקנים להן את הדירוג הזה. יהודים שלא נהרו לארץ הקודש העדיפו להגר לארצות מפותחות ומתקדמות יותר מארצות מוצאם.
המלחמה אצלנו עוררה גלי אנטישמיות ברחבי העולם. יש סיכוי שנראה בקרוב תאוצה בעלייה ארצה?
"אין ספק שאנטישמיות יוצרת אצל היהודים נטייה לעזוב ולחפש מקום אחר, והאנטישמיות גברה בכל המדינות בעשור האחרון, אלו נתוני מחקר חד־משמעיים. אבל זה לא מספיק כדי ליצור גל עלייה. הגורם שמביא לעלייה באופן מובהק הרבה יותר הוא הכלכלה – כלומר תנאים גרועים ואבטלה. בשנים מסוימות כלכלת ישראל משכה לכאן עולים ממדינות שהיו במשבר. לעומת זאת, כשהכלכלה הישראלית במשבר מספר העולים מצטמצם ונוצרת גם ירידה מהארץ. הנושא הזה משפיע פי שבעה־שמונה יותר מאשר האנטישמיות".
וכששני הגורמים פועלים בכיוונים מנוגדים – כאן משבר כלכלי ובעולם גל אנטישמיות – מה לדעתך יקרה?
"גורמים במוסדות הלאומיים כתבו שיש צפי למיליון עולים. אני לא רואה את זה קורה, למרות ההחמרה באנטישמיות. הגורם הכלכלי בארץ לא ממש אידיאלי, ולדאבוני אני צופה שיותר ישראלים ירצו לחפש תקופה של רגיעה בחו"ל. נכון שלא מעט משפחות יהודיות מהתפוצות פתחו לאחרונה תיק עלייה, אבל יש פער גדול בין פתיחת תיק לבין עלייה בפועל. כשמגיעים לארץ צריכים לדאוג לדיור, והדיור כאן יקר. יהודים בעולם הם בדרך כלל אקדמאים, הם צריכים למצוא תעסוקה מתאימה, והשאלה היא מה ההיצע של מקומות עבודה רלוונטיים בישראל. ואני עוד לא מדבר על המצב הביטחוני כאן. צריך גם לדעת שלפעמים האנטישמיות דוחפת חלק מהמתבוללים בחזרה לתוך הקהילות היהודיות, ומחזקת אותן בעקיפין".
החזית הערבית: כל החוקרים טעו
התמונה הברורה שמצייר דלה־פרגולה – צמיחה מספרית מואצת של יהודי מדינת ישראל, מול דעיכה והתרסקות של הקהילות בחו"ל – מתעמעמת כשמגיעים לדבר על "זכאי חוק השבות". לפי החוק הזה, גם בת הזוג, הבן והנכד של יהודי יכולים להתאזרח בישראל ולקבל סל קליטה, אף שאין להם אמא יהודייה, ואינם יהודים על פי ההלכה. ברישומים בארץ הם מוגדרים בדרך כלל כ"אחרים", לא יהודים ולא ערבים, אך החוקים והמדיניות בישראל עשויים תיאורטית להפוך אותם לרוב. ממש לאחרונה אף קבע בג"ץ, ברוב של ארבעה שופטים מול שלושה, שגם אלמנת בנו או אלמנת נכדו של יהודי זכאיות למעמד עולה מכוח חוק השבות.
קהילת זכאי חוק השבות ברחבי העולם, כולל יהודים וישראלים בפועל, מונה לפי פרופ' דלה־פרגולה 25.6 מיליון איש. כ־30 אחוזים מהם מתגוררים כיום בישראל, לעומת 53 אחוזים בארה"ב – 13.4 מיליון בני אדם שיכולים להיקלט בישראל כעולים חדשים, אם יחפצו בכך. אגב, ב־1970 מנתה אוכלוסיית זכאי חוק השבות בארה"ב רק 435 אלף איש שאינם יהודים על פי ההלכה, וכעת היא מונה כ־7 מיליון. התבוללות ממושכת הניבה ליהודים־האמריקנים שלל קרובי משפחה מדרגה ראשונה, שנייה או שלישית שכלל אינם יהודים, אולם זכאים לאזרחות ישראלית. ברוסיה ובאוקראינה, אגב, רק מעט יותר מ־20 אחוזים מכלל זכאי חוק השבות הם יהודים על פי ההלכה.
מספרים כאלה של זכאי חוק השבות שאינם יהודים, יכולים בקלות להפוך את היהודים בישראל למיעוט. ככל שישראל מתחזקת ומתעצמת, כך היא הופכת ליעד אטרקטיבי גם עבור גורמים שאין להם הרבה במשותף עם העם היהודי ועם המדינה שהקים. הנה דוגמה טרייה לבעיה: מספר העולים ארצה ב־2022 היה גבוה כמעט פי שלושה ממספרם בשנה שקדמה לה – 74,267 עולים לעומת 24,977 – אלא שרק 39 אחוז מהם היו יהודים. "באופן משונה", אומר דלה־פרגולה, "בגלל המלחמה באוקראינה, דווקא העלייה מרוסיה התעצמה מאוד. גם מספר העולים מאוקראינה גדל, אבל מרוסיה הצמיחה הייתה חדה יותר. כך או כך, הרוב המכריע של העולים משתי המדינות האלה אינם יהודים, וכך מספר ה'אחרים' בישראל גדל בתוך שנה בכמה עשרות אלפים". בקיזוז היורדים מהארץ, קהילת יהודי ישראל גדלה ב־2022 ב־30 אלף איש בזכות העלייה ארצה, ואילו לקהילת ה"אחרים" נוספו 44 אלף.
לפי נתוני דלה־פרגולה, היהודים הם מיעוט במרחב בין הירדן לים – 48.3 אחוזים. יחד עם אוכלוסיית ה"אחרים" הם מצליחים לצלוח את רף 50 האחוזים, ולהגיע ל־51.9 אחוזים. מספרם של ערביי ישראל בראשית 2023 היה 1,633,400; ערביי מזרח ירושלים – 378,200; וערביי יהודה ושומרון – 2,779,700. ייתכן שהמלחמה בעזה תגרום להגירה מסוימת משם למקומות שלווים יותר ברחבי העולם, אולם נכון לתחילת 2023, מספר תושבי הרצועה היה 2,070,500. בסך הכול חיו במועד הזה 14,690,200 נפש בין הירדן לים.
ועם זאת, לא בטוח שהחזית הדמוגרפית הערבית היא שצריכה להדאיג אותנו. חוקר הדמוגרפיה יורם אטינגר מסביר לנו שלפי נתוני הלמ"ס, שיעור הפריון היהודי בישראל גבוה משיעור הפריון הערבי. "בשנות השישים אישה מוסלמית בישראל הביאה לעולם שישה ילדים יותר מאישה יהודייה. הפער הזה הלך והצטמצם בהדרגה, עד שב־2015 הוא נמחק לחלוטין ונרשם שוויון – 3.11 לידות לאישה בשני המגזרים. מאז, לפי הלמ"ס, הפריון היהודי הולך ועולה ואילו הפריון הערבי יורד". בשנת 2021, כך דווח בירחון הסטטיסטי של הלמ"ס, הפריון היהודי עמד על 3.13 לידות לאישה. כאשר שני בני הזוג הם ילידי הארץ, הנתון הוא 3.27. "זה מראה על המשך מגמה חיובית, כי עם הזמן יותר ויותר מהיהודים בישראל הם ילידי הארץ", אומר אטינגר. "הפריון בקרב ערביי ישראל באותה תקופה עמד על 2.85 לידות לאישה, ואצל המוסלמים ביניהם – 3.0. ובאשר לערביי יהודה ושומרון, לפי ספר השנה של ה־CIA בשנת 2021 הפריון שלהם היה 3.02, די דומה למוסלמים בישראל. בכל העולם הערבי והמוסלמי – מאיראן ועד מאוריטניה, למעט מדינות אפריקה שמדרום לסהרה – קיימת 'התמערבות' וירידה בילודה. הפריון היהודי־ישראלי ב־2021 היה גבוה מזה של כל מדינה ערבית, למעט עיראק.
"אין לנו עדיין נתונים של השנתיים האחרונות, אבל אני מניח שאי אפשר להמשיך כל הזמן באותה מגמה, ומצד שני אני משער שהשינויים לכאן או לכאן בתקופה הזאת יהיו מזעריים. כלומר, גם אם יתרון הפריון היהודי לא יתמיד, יהיה פחות או יותר שוויון. זה אחד הכישלונות של הדמוגרפים בישראל: הם לקחו את שיעור הפריון של ערביי יו"ש בתקופה שאחרי 67', ראו שנרשם זינוק מדהים בהשוואה לימי השלטון הירדני, ושיערו שהמצב הזה יימשך לנצח. בתקופה הירדנית הייתה תמותת תינוקות איומה, תוחלת חיים קצרה ותשתית רפואית מוזנחת מאוד, ולכן גם הייתה הגירה גדולה מיו"ש, שכמעט הדביקה את שיעור הילודה. הדמוגרפים לא הבינו שהשתלבות של אוכלוסיית עולם שלישי בעולם מערבי מביאה אומנם גידול חד בפריון בדור הראשון, אבל אחר כך מגיעה ירידה בילודה – כפי שאנחנו רואים היום.
"האוכלוסייה הערבית ממשיכה לגדול, אבל נביאי הזעם אינם טורחים לציין שקצב הצמיחה שם הולך ופוחת. הצמיחה יוצאת הדופן שלהם בעבר עדיין נותנת את אותותיה, אבל העודף שהם צברו מצטמק משנה לשנה. אפשר לראות למשל ששיעור הצעירים בקרב ערביי יהודה ושומרון הולך וקטן, בעוד אצל היהודים יש מגמה הפוכה. ב־2022 מספר הפטירות של יהודים היה גדול ב־43 אחוז לעומת מספר הפטירות ב־1996, בזמן שהאוכלוסייה היהודית כמעט הוכפלה. המשמעות היא שהאוכלוסייה נעשית צעירה יותר, גם אם באופן איטי. לעומת זאת, אצל הערבים מספר הפטירות באותן השנים גדל ביותר ממאה אחוז. כלומר, האוכלוסייה הולכת ומתבגרת".
מה ההסבר לפריון היהודי־ישראלי הגבוה כל כך? פרופ' אטינגר מונה כמה נימוקים – האופטימיות של הישראלים, הפטריוטיות שלהם, הקשר לשורשים והסולידריות החברתית שקיימת כאן, וכנראה אינה מורגשת דייה בכל ארצות תבל האחרות. כך או כך, התופעה הייחודית הזאת מרכזת לכאן את כל הדרמות הדמוגרפיות שדלה־פרגולה ואחרים מזהים.
כאשר ייסגר סוף־סוף הגירעון שיצרה השואה, והעם היהודי יחזור לממדיו לפני 95 שנה, הפעם הוא לא יהיה מפוזר על פני חמש יבשות: רוב היהודים יחיו בארץ הקודש, במספרים שמעולם – אבל מעולם – לא התקיימו כמותם בארץ. אין זו חזרה לעבר מפואר כלשהו, אלא צעידה לעתיד שיכול להתקיים רק במדינת היהודים. לא במקרה הקהילה היהודית בישראל היא היחידה שחיה, פורחת ומתפתחת מכל הבחינות, בעוד הקהילות האחרות ברובן הגדול נובלות ומתפוררות, או לכל הפחות חדלו לצמוח. ובאשר לדמוגרפיה הפנימית – מתברר שלטווח הארוך, הריבוי הערבי אינו מאיים על הרוב היהודי; ייתכן שדווקא ההגדרות שמדינת היהודים הציבה לעצמה מסנדלות את יהדותה. התהליכים ההיסטוריים הדרמטיים מאחורי המספרים היבשים מתרחשים ללא מגע יד המדינה, והדרישה המרכזית היא פשוט לא לקלקל.
לתגובות: dyokan@makorrishon.co.il
