"שמעתי את ירדן ביבס, האבא, צורח 'לא, לא את הילדים'"
בשעת בוקר מוקדמת שגיא דקל־חן זיהה את חדירת המחבלים לניר־עוז, ויצא להגן על חיי משפחתו. אחר הצהריים, כשגיסו יוסי יחייס פילס דרך אל הבית בין רסיסים וכתמי דם, שגיא לא היה שם. מביתם הזמני בקריית־גת, בני המשפחה מניעים כעת מאבק חובק עולם וחוצה מגזרים למען שחרורו. "אין תקומה למדינת ישראל הריבונית אם לא מחזירים את החטופים בחיים", הם אומרים. "אנחנו מבינים טוב מכולם את החשיבות של חיסול חמאס, אבל אין כפרה על ההפקרה שהייתה כאן בשבעה באוקטובר"
רולטה רוסית שקשה להסביר. ביתם של יוסי ואופיר בניר־עוז. צילום: לירון מולדובן
לצפיה או התחברות לכתבות מקור ראשון
