לוחם הנחתים כרע ברך על אדמת החמר הסלעית של המישור הגעשי ברכס האימונים פוהקולואה בהוואי, בגובה 2,000 מטר מעל פני הים. הוא הציב את המשגר על כתפו, מיקד את הכוונות על המטרה, רכב משוריין חלוד במרחק 400 מטרים, וירה. כעבור שתי שניות נשמע פיצוץ אדיר. "פגיעה מושלמת", אמר מפקד המחלקה שלו.
החייל, רב"ט קיידן ארהרדט בן ה־23, הוא חבר רגימנט החופים השלישי של הנחתים, יחידה חדשה שמשקפת את התפיסה החדשה של הצבא ללחימה ביריבות כמו סין באיים אסטרטגיים מרוחקים במערב האוקיינוס השקט. יחידות הנחתים הללו אמורות להיות קטנות יותר, קלות יותר, ניידות יותר – ולטענת מפקדיהן, גם קטלניות יותר. לאחר עשרים שנות לחימה יבשתית במזרח התיכון, הנחתים מתכוננים למלחמה ימית שעשויה להתחולל לאורך אלפי קילומטרים של איים וחופים באסיה.
במקום להשתתף בנחיתות חוף מסורתיות, היחידות הזריזות הללו מיועדות להכין את הקרקע לבואו של כוח גדול ועוצמתי יותר. תפקידן הוא לאסוף מידע מודיעיני, לסמן מטרות ולשתף אותן במהירות, וגם להטביע מדי פעם ספינות בעזרת טילים לטווח בינוני, כדי לסייע לצי האוקיינוס השקט ולחיל האוויר להדוף מעשי תוקפנות נגד ארה"ב, בעלות בריתה ושותפותיה, כמו טאיוואן, יפן והפיליפינים.
הרגימנטים החדשים הללו נחשבים לחלק אחד מאסטרטגיה רחבה יותר שחותרת לסנכרן בין פעולותיהם של חיילים, מלחים, נחתים ואנשי אוויר אמריקניים, ושל מקביליהם בצבאות בעלות הברית והשותפות באזור האוקיינוס השקט. הם מתמקדים באזור טריטוריאלי מכריע, מיפן עד אינדונזיה, המכונה שרשרת האיים הראשונה. סין טוענת שהאזור הזה, ששטחו משתווה למחצית מגודלה של ארה"ב היבשתית, מצוי בתחום ההשפעה שלה.
לדברי מומחים, האסטרטגיה הכוללת מבטיחה. אך יש גם מכשולים ניכרים, במיוחד אם תפרוץ מלחמה: אתגרים לוגיסטיים במרחב הימי העצום, עיכובים באספקת הציוד והטכנולוגיות החדשות בגלל קרבות תקציב בקונגרס, עומסים על התעשייה הביטחונית, ואי ודאות באשר לנכונותן של שותפות כמו יפן להתיר לכוחות אמריקניים להילחם מהאיים שלהן. הסעיף האחרון הוא החשוב ביותר. בייג'ינג רואה בהעמקת הבריתות הביטחוניות באוקיינוס השקט מעשה שפירושו הסלמה – והדבר מעורר חשש בקרב כמה מהמדינות השותפות, החוששות שהן עלולות להיגרר לסכסוך בין שתי המעצמות.
נערכים לקרב
הסכנה מעולם לא הייתה גדולה יותר. המודרניזציה הצבאית של בייג'ינג בשני העשורים האחרונים ערערה את יכולתה של ארה"ב לשלוט בים ובשמיים בכל עימות עתידי במערב האוקיינוס השקט. סין הרחיבה מאוד את טווח האש שלה באוקיינוס השקט, בנתה איים מלאכותיים שישמשו בתור מוצבים צבאיים בים סין הדרומי וביקשה לבנות בסיסים חדשים באוקיינוס ההודי והשקט, כולל מתקן ימי בקמבודיה שמיועד לפי המודיעין האמריקני לשימושו הבלעדי של צבא השחרור העממי.
הצבא, הצי וחיל האוויר הסיניים הם הגדולים באזור. יש לה כמיליון חיילים, ויותר מ־3,000 מטוסים ו־300 כלי שיט באזור הקרב העתידי. לעומת זאת, ספינות ומטוסים אמריקניים חייבים לנסוע אלפי קילומטרים, או להסתמך על הרצון הטוב של בעלות ברית כדי להציב באזור חיילים וכלי נשק. לצבא השחרור העממי יש גם הרבה יותר טילי קרקע־קרקע ארוכי טווח מאשר לצבא ארה"ב.
בין הכוונות שלה ניצבת טאיוואן, שותפה קרובה של ארה"ב. נשיא סין שי ג'ינפינג הבטיח "לאחד מחדש" את האי העצמאי עם סין היבשתית, בכוח הזרוע אם צריך. פלישה מוצלחת לא רק תגרום למוות והרס נרחב בטאיוואן, אלא גם תמיט תוצאות כלכליות קטסטרופליות בשל שיבוש תעשיית המוליכים למחצה המתקדמת בעולם ובלימת התובלה הימית בכמה מהנתיבים העמוסים ביותר בעולם במצר טאיוואן וים סין הדרומי. זה ייצור אי ודאות עצומה עבור עסקים וצרכנים ברחבי העולם.
"בילינו את רוב עשרים השנים האחרונות בעימות עם ארגוני טרור שלא היו חמושים להפליא, וללא עוצמה לאומית", אומר קולונל ג'ון ליהיין, מפקד רגימנט החופים השלישי, "ועכשיו עלינו להתכוונן מחדש לאויב שאולי יש לו יכולת כזאת". לחיל הנחתים האמריקני יש תוכנית למצב כזה: חזון "עיצוב עוצמה" מדגיש את הצבת יחידות הנחתים בקו החזית, תוך הפיכתן לבלתי נראות ככל האפשר בעיני מכ"ם ואמצעי גילוי אלקטרוניים אחרים. הרעיון הוא להשתמש בכוחות הללו, אלפי לוחמים בחזית בכל רגע נתון, כדי לאפשר לכוח המשותף הגדול יותר לערוך את כוחו הקיבוצי נגד אויב גדול.
השאיפה היא שהמערך החדש יניח את רגליו על הקרקע בסכסוך לפני האחרים, וכך יוכל לאסוף מידע כדי לכוון את מפציצי הבי־1 של חיל האוויר לעבר פריגטות סיניות במרחק מאות קילומטרים או לשלוח נתוני מטרה לכוחות פיליפיניים שיוכלו לכוון טילי שיוט לעבר משחתות בים סין הדרומי.
המשימה מסוכנת. "גם אם נכניס נחתים למקומות מרוחקים כאלה, אספקה מחדש לאורך זמן היא משהו שצריך להתאמן עליו ולתרגל אותו שוב ושוב תוך כדי דימוי תנאי לחימה", מסביר חייל הנחתים לשעבר קולין סמית', חוקר צבאי העוסק באוקיינוס השקט. "העובדה שאפשר להזיז כך את הנחתים בעת שלום לא אומרת שנהיה מסוגלים לכך בזמן מלחמה – במיוחד לפרקי זמן ארוכים".
תנו לירות בשקט
אף שהנחתים כבר אינם נושאים איתם טנקים כבדים, צוות לחימת החופים החדש של היחידה, גדוד חי"ר, יפעיל כלי נשק מתקדמים שיכולים לירות טילים לעבר ספינות אויב במרחק של עד 150 קילומטרים, כדי למנוע גישה של אויב לצווארי בקבוק ימיים מרכזיים, כמו מצרי טאיוואן ולוזון. עד אוקטובר לכל גדוד חופים בנחתים יהיו 18 משגרי NMESIS בלתי מאוישים, מבוססי משאיות, שמסוגלים לירות שני טילי תקיפה ימיים בו־זמנית.
אבל טיל תקיפה ימי יחיד שוקל כ־1,000 ק"ג, ואספקה מחדש של התחמושת הזאת באיים דורשת כלי שיט, שנעים לאט, או מסוקים, שיכולים לשאת תחמושת בכמות מוגבלת בכל פעם. "אתה לא קטלני מאוד עם שני טילים בלבד, אז אתה חייב ערימה שלמה מוכנה, ואז יש לך הרבה יותר דברים להסתיר, והיכולת שלך לנוע בצורה בלתי צפויה יורדת", אומר איוון קנאפתי, יוצא חיל הנחתים שהוצב בעבר במערב האוקיינוס השקט. "יש פשרה בין קטלניות לניידות – וניידות היא חלק עצום מההישרדות בסביבה הזו".
אף שמשגרי ה־NMESIS מקרינים חום, ומכ"ם פולט אותות שניתן לזהות, הנחתים ינסו להפחית את היכולת לזהותם דרך הגדלת הרווחים בין כלי הרכב, הסוואתם והזזתם התכופה, וכן דרך תקשורת לסירוגין. טקטיקות דומות נבחנות בידי חיילים אוקראינים. "אם תתפזר ותסתיר את עצמך, תוכל לשרוד", אומרת סטייסי פטיג'ון, מנהלת תוכנית ההגנה במרכז לביטחון אמריקני חדש, על ההתחמקות מזיהוי בידי חיישנים ורחפנים רוסיים בשדה הקרב באוקראינה. אבל לדבריה, באיים קטנים יש פחות מקומות מסתור ופחות רשתות כבישים להסתובב בהם, "כך שקל יותר לסינים לחפש ולבסוף למצוא את מה שהם מחפשים".
התפקיד החשוב ביותר של היחידה אינו לתקוף אלא "לראות דברים במרחב הקרב, לקבל נתונים ממוקדים, להבין מה קורה" בעת מלחמה, הפנטגון מצפה שהלוויינים האמריקניים ייחסמו או ייהרסו.
ליהיין, מפקד הרגימנט, אומר שהתפקיד החשוב ביותר של היחידה אינו לתקוף אלא "לראות דברים במרחב הקרב, לקבל נתונים ממוקדים, להבין מה קורה כשאולי אנשים אחרים לא יכולים". הסיבה לכך היא שבמלחמה אפשרית עם סין, הפנטגון מצפה שהלוויינים האמריקניים ייחסמו או ייהרסו, ומערכות המחשוב של הספינות ישובשו.
מכשירי המכ"ם, הסונאר, הלוויינים ואיסוף האותות האלקטרוניים של סין בים סין הדרומי רבים יותר מאלו שארצות הברית מפעילה באזור. הדבר נותן לבייג'ינג יתרון אדיר, אומר גרגורי פולינג, מומחה לביטחון בדרום מזרח אסיה במרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים: "ארה"ב תצטרך להוציא כמות בלתי מתקבלת על הדעת של אמצעי לחימה כדי לשבש את היכולות הללו ולעוור את סין".
הנחתים מתרגלים טכניקות לתקשורת בדממה. בחדר בבסיס הבית של הרגימנט בהוואי, הנחתים במרכז המבצעים מקלידים על מחשבים ניידים שמונחים על שולחנות ניידים. בשטח אפשר להניח את הציוד באוהל, ולארוז ולהזיז אותו בהתראה של רגע. מנתחי מודיעין, שחלקם דוברי מנדרינית, מזינים מידע למפקדים בשטח האש בפוהאקולואה, ומתרגלים קשרים בין הפיקוד באואהו לגדוד החי"ר באי הגדול.
אבל תרגילים לחוד ומלחמה לחוד. פיקוד האוקיינוס ההודי והשקט שואף לבנות רשת משותפת שתחבר באופן אמין חיישנים, אמצעי תקיפה ומקבלי החלטות בצבא, בצי, בנחתים ובחיל האוויר. אבל מחסור כרוני בתקציב, וחיכוכים רבי שנים בין פיקודי הלחימה ובין סוכנויות הביטחון – שמחליטים ללא תיאום על החומרה והתוכנה שירכשו – האטו את הפיתוח. "האם הרשת הזו תצליח לשרוד במרחב אלקטרומגנטי בשעת קרב?", שואל פטיג'ון. "יהיו הרבה ניסיונות לחסום תקשורת".
אימון הדדי
באפריל אשתקד, הנחתים בחנו עם עמיתיהם בצבא הפיליפיני את תפיסת הלחימה החדשה, בתרגיל הנרחב "בליקטן", מילה שפירושה בטאגאלוג "כתף אל כתף". עמדת הפיקוד הייתה באי לוזון בצפון־מערב הפיליפינים, וגדוד החי"ר של הרגימנט התאמן יחד עם רגימנט הגנת החופים של חיל הנחתים הפיליפיני. הם התאמנו על התקפות מהאוויר ועל לכידת נמלי תעופה כדי להשיג דריסת רגל באיים, שישמשו לאחר מכן כבסיסים שאפשר לאסוף מהם מודיעין ולהזעיק מהם תקיפות אוויר.
במהלך תרגיל אש חיה אחד, הרגימנט החדש סייע לדיוויזיית הנחתים האמריקנית השלישית ללקט נתוני מיקום על מטרה ימית – ספינה פיליפינית מתקופת מלחמת העולם השנייה – שהכוחות המשותפים של ארה"ב והפיליפינים הטביעו מיד. בקרוב רגימנט הגנת החופים הפיליפיני יהיה מסוגל לירות טילים משלו, לדברי קולונל גירם אראגונס, מפקד הגדוד. "אחינו הנחתים האמריקנים עזרו לנו מאוד", אמר אראגונס בריאיון ממפקדתו במנילה. "הם לימדו אותנו לזחול. עכשיו אנחנו מנסים ללכת". האימון עובד לשני הכיוונים. הנחתים הפיליפינים לימדו את עמיתיהם האמריקנים כישורי הישרדות, כמו טיהור מים ובישול עיזים בג'ונגל.
בשנים האחרונות הטרידה סין ספינות דיג פיליפיניות ואת כוחות משמר החופים של המדינה. לאחרונה הטרדותיה רק גברו. בשבוע שעבר ספינות של משמר החופים הסיני ירו בתותחי מים לעבר סירה פיליפינית שניהלה משימת אספקה חוקית למוצב צבאי פיליפיני באי שנוי במחלוקת בים סין הדרומי. על רקע פרובוקציות כאלה, מנילה הגבירה את השותפות הצבאית שלה עם ארצות הברית. לפני שנה הודיעה מנילה שהיא מעניקה לבת בריתה הוותיקה גישה לארבעה בסיסי צבא נוספים.
אף ששתי המדינות חתומות על ברית ביטחונית שמחייבת אותן לצאת זו להגנתה של זו במקרה של מלחמה באוקיינוס השקט, לא ברור עד כמה תרחיק מנילה לכת ותתמוך צבאית בארה"ב במקרה של סכסוך בטאיוואן. "חלק מהסיבה לאימונים, לתרגילים הצבאיים ולדיאלוגים החדשים האלה היא כדי להבין את התשובה לשאלה הזו", אומר פולינג. אראגונס אומר שחשוב שארה"ב והפיליפינים יחזקו יחד את ההרתעה: "זו לא רק בעיה עבור הפיליפינים", הוא טוען. "זו בעיה לכל המדינות שכלי השיט שלהן עוברים דרך המרחב הימי שהסינים מנסים להפוך לשלהם".
חששות באוקינאווה
היחידה החדשה ביותר של הנחתים, רגימנט החופים ה־12, הוקמה בנובמבר במרחק 1,200 ק"מ מכאן, באוקינאווה, האי היפני שמאכלס אנשי צבא אמריקנים יותר מבכל מקום אחר ביפן – מקור למתיחות עם קהילות מקומיות זה עשרות שנים. היחידה מיועדת לפעול באיים מדרום־מערב לאוקינאווה, במרחק של פחות מ־300 קילומטרים מטאיוואן. בעשורים האחרונים הסיטה טוקיו את המיקוד הצבאי שלה הרחק מצפון יפן, היכן שהיא חשה איום בפלישה סובייטית בתקופת המלחמה הקרה, אל האיים הדרום־מערביים שלה.
האירועים בשנים האחרונות הצדיקו את השינוי הזה בעיני טוקיו. הפלישה הרוסית לאוקראינה והתגובה הלוחמנית של סין לביקורה של יו"ר בית הנבחרים לשעבר ננסי פלוסי בטאיוואן באוגוסט 2022 – צבא השחרור העממי הגיב בשיגור חמישה טילים בליסטיים למים הסמוכים לאוקינאווה – הרעידו את יפן. ספינות משמר החופים הסיני מפליגות שוב ושוב ליד איי סנקאקו, שמנוהלים בידי יפן וסין תובעת אותם לעצמה.
כתוצאה מכך, בשנה וחצי האחרונות הכריזה טוקיו על עלייה דרמטית בהוצאות הביטחון והעמיקה את השותפות הביטחונית שלה עם ארה"ב, הפיליפינים ואוסטרליה. וושינגטון בירכה על האישור שנתנה יפן להצבת יחידת הנחתים החדשה באיים הדרום־מערביים בשנה שעברה. אך הטינה כלפי כוחות אמריקניים נמשכת באוקינאווה, בעיקר בשל הנטל של אירוח הנוכחות הצבאית האמריקנית במחוז. "אנו מודאגים מהמתח הגובר עם סין ומהריכוז של צבא ארה"ב באוקינאווה וההתעצמות הצבאית היפנית באזור", אומר קזויוקי נאקאזאטו, מנהל המשרד של מחוז אוקינאווה בוושינגטון. "אנשים רבים באוקינאווה חוששים שאם יהיה סכסוך, אוקינאווה מיד תהפוך למטרה". הוא טוען שהדרך הטובה ביותר להפגת המתיחות היא שטוקיו תעמיק את הדיפלומטיה והדיאלוג עם סין, ולא תסתפק בהרתעה צבאית.
פקידים מקומיים אחרים פתוחים יותר לנוכחות אמריקנית, וטוענים שיפן לבדה לא יכולה להרתיע את סין. "אין לנו ברירה אלא לחזק את הברית עם צבא ארה"ב", אומר איטוקאזו קניצ'י, ראש עיריית יונאגוני, האי המיושב המערבי ביותר במדינה – רק 110 ק"מ מטאיוואן. כוחות ההגנה היפניים החלו לבסס נוכחות באיים, כולל בתחנת מעקב ביונאגוני. בחודש פברואר נערכו שם תרגילים משותפים עם נחתים אמריקנים, כדי להרגיל את התושבים לנוכחותם, אומר קניצ'י. אך בסופו של דבר, חופש הפעולה של הנחתים תלוי בהחלטה פוליטית של ראש הממשלה היפני והפרלמנט של יפן.
לחימה משותפת
בשטח האש בפוהאקולואה שבהוואי, צוות לחימת החופים התאמן במשך חודש. הם הטיסו כטב"מי מעקב מעל גבעה מרוחקת. הם תרגלו כישורי קליעה וצליפה. באחד הבקרים, בשעה שרוח נשבה על סלעי הבזלת, לוטננט־קולונל מארק לנזי סקר את הנחתים שלו כשירו טילים מונחים לעבר מטרות במרחק של 1,200 מטרים. לנזי, ששירת בעיראק ובאפגניסטן, מסביר שבאוקיינוס השקט הנחתים לא ילחמו ישירות במורדים, אלא יונחו למשימות שיאפשרו לאחרים להביס את האויב.
"באוקיינוס השקט אנחנו מתאמנים במשותף. נלחמים במשותף". שילוב של יכולות אוויר, ים, יבשה, חלל וסייבר מייצר "רשת הרג" שתהיה חיונית בקרב על טאיוואן
"צריך כוחות משותפים כדי להרתיע באוקיינוס השקט", הוא אומר. "אנחנו מתאמנים במשותף. אנחנו נלחמים במשותף". הכוחות החדשים הללו הם שילוב של יכולות אוויר, ים, יבשה, חלל וסייבר, "רשת הרג" שתהיה חיונית בקרב על טאיוואן. "הרגימנט הזה לבדו לא יציל את העולם", אומרת קולונל קארי בטסון, ראש מחלקת התקשורת האסטרטגית של הנחתים האוקיינוס השקט. "אבל הוא חיוני למאבק הזה, אם אי פעם יגיע".
תרגום: אלחנן שפייזר
לתגובות: dyokan@makorrishon.co.il
