אמו של הלוחם ארי שפיץ חיכתה 40 יום – ואז הבן שלה התעורר מהתרדמת
כשארי שפיץ היה מוטל על רצפת בית בשכונת זייתון, מדמם ונטול הכרה, הרופא הגדודי חשב שלא נותר אלא לקבוע את מותו. שישה שבועות אחר כך הפצוע פקח את עיניו ונולד מחדש. ובמשך כל הזמן הזה לאה שפיץ־גולדנהירש, אמו של ארי, ליקטה ניסים ומעשי חסד שיחזירו אליה את בנה. "אנחנו מבינים שהוא חי בזכות המחיר הכבד שהוא שילם בגוף שלו", היא אומרת ימים אחדים לפני שיחל את מסע השיקום הארוך. "מיד כשארי התעורר הוא אמר – 'אם הראש שלי בסדר, אני אהיה בסדר'"

לאה שפיץ. צילום: לירון מולדובן