בדרך למשרדה של עו"ד עילית אוסטרוביץ־לוי צריך לעבור שלושה מתחמי בידוק, להפקיד תעודת זהות ולענוד סרט מזהה – ואם לרגע נאלצת עורכת הדין לצאת מהחדר, מיד נשלח אחד מהעובדים להתייצב בו, כדי שלא ייוותר ללא השגחה. הסיבה: אוסטרוביץ־לוי עומדת בראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור (רשלא"ה), שהיא למעשה מוסד ממשלתי בעל מאפיינים מודיעיניים, ולכן מקבלת אבטחה זהה לזה של מתקן שב"כ. הרשות, שמתמקדת בתחום הכלכלי, ניצבת מול חזית חמה לא פחות מזאת שפיקוד הצפון ניצב מולה: חיסול מימון הטרור, המנוע העיקרי שמאפשר את קיומם של צבאות הטרור שלוחי איראן, ואת מלחמתם נגדנו.
"אם אין כסף אין טרור", אומרת עו"ד אוסטרוביץ־לוי. "צריך כסף כדי לחפור מנהרות, לקנות כלי רכב ואמצעי לחימה, לייבא אותם, לשלם משכורות למחבלים. זה כמו שאם אין כסף אין פשיעה. זאב רוזנשטיין, יעקב אלפרון, אסי אבוטבול, עמיר מולנר, יצחק אברג'יל – איפה הם? מדינת ישראל הצליחה למוטט כלכלית את ארגוני הפשיעה דרך תקיפת הכיס שלהם, כי ארגון פשיעה הוא עסק יקר".
אילו מדינות מממנות את הטרור נגדנו?
"הליבה של תקציבי חמאס, חזבאללה והחות'ים בתימן מגיעה מאיראן – ממשמרות המהפכה, מכוח קודס. זה סעיף בתקציב המדינה: כמו שלנו יש תקציב למשרד הביטחון, להם יש תקציב לארגוני הטרור. לכן חיוני לבודד את איראן כלכלית ולהשית עליה עיצומים כבדים".
אבל יש מקורות נוספים. במסמך שאוסטרוביץ־לוי שולפת מהמגירה מפורטים מקורות המימון של חמאס: מיליארד דולר בשנה מהרשות הפלסטינית, חצי מיליארד מקטר, 300 מיליון מאונר"א, 100 מיליון מאיראן. זה הכסף הגדול. יש גם מקורות שאינם מדינתיים: 350 מיליון דולר בשנה ממיסים, מאה מיליון מ"עמותות צדקה". "יש גם עסקים, השקעות, כל מיני מערכים", היא אומרת, אבל רבים מהם נפגעו בשיתופי פעולה בינלאומיים. רוב הכסף עובר במזומן, כדי לעקוף את הפעילות של כוח המשימה הבינלאומי למאבק בהלבנת הון ובמימון טרור (FATF).
"חמאס מנצל את הרגישות הבינלאומית למצב האזרחים בעזה ומשתמש במימון המונים כדי לגייס כספים בטלגרם, X, פייסבוק, אינסטגרם וטיקטוק. הקמפיינים מציגים חזות של תמיכה במטרות הומניטריות, אך הם למעשה ערוצים למימון הארגונים עצמם או ארגוני לוויין שלהם"
בניגוד לחמאס, שמקבל מאיראן רק שיעור קטן מתקציבו, חזבאללה ממומן בעיקר בכספי משמרות המהפכה. שאר הכנסותיו מגיעות מתקציבי ממשלת לבנון ומפעילות פלילית בינלאומית – סחר בסמים וזיוף כספים, למשל – ומפעילות עסקית לגיטימית. לאורך שנים, הנזק שגורם מימון הטרור לכלכלת לבנון הוא אדיר. "מימון הטרור מונע יצירת כלכלה נורמלית", מסבירה אוסטרוביץ־לוי. "האוכלוסייה מתמכרת לכסף הזה, והיכולת לייצר הכנסות כשרות מושחתת לחלוטין. המשכורת לפעיל חזבאללה בלבנון גבוהה מהמשכורת שמשלמים לכוחות הביטחון הלגיטימיים שם, ומשתלם יותר להיות מחבל. בלבנון יש עכשיו מנגנונים בנקאיים שלמים שבנו האיראנים כדי לאפשר את קליטת הכסף, בנקאות צללים שפשוט מחריבה את המדינה".
מזוודות וחלפנים
גם אנחנו אישרנו העברת מימון לחמאס – או דרך הרשות הפלסטינית, או כשקטר העבירה כסף לעזה, לכאורה לצרכים אזרחיים, והוא הגיע בסופו של דבר לידי חמאס או אִפשר להפנות למטרות טרור סכומים שהגיעו ממקורות אחרים. בגלל מגבלות מימון הטרור הבינלאומיות, קטר נאלצה להעביר את הכסף בצורת שטרות מזומנים, במזוודות של ממש. גם נתיבי המימון האחרים תלויים במזומן. אחת הדרכים הנפוצות להעברת כסף לארגוני טרור, מספרת אוסטרוביץ־לוי, היא שיטת החוואלות (בערבית: נאמנות), שמנצלת את הקשרים בין חלפני כספים ברחבי העולם. כשאדם בטורקיה מבקש להעביר כסף למישהו בעזה, הוא נותן את הכסף לחלפן הכספים בטורקיה, וזה מודיע לחלפן כספים בעזה שהכסף נמצא אצלו. בעזה, חלפן הכספים נותן כסף מזומן לאדם שהסכום ממוען אליו, וכעת חלפן הכספים בטורקיה חייב את הסכום לחלפן בעזה. כשיגיע פעיל חמאס לטורקיה, הוא יוכל לקבל את הכסף מחלפן הכספים הטורקי, וההודעה על הקיזוז תועבר לחלפן בעזה; מערכת הבנקאות הרשמית, המפוקחת, כלל אינה מודעת לעסקה או למטרות העברת הכסף.
"ישראל הכריזה לאורך השנים על הרבה חלפנים בעזה כארגוני טרור", אומרת אוסטרוביץ־לוי. "למשל, ב־2022 המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור הכריז שחברת החלפנות אלמתחדון, בבעלות משפחת שמלח', היא ארגון טרור: החברה העבירה עשרות מיליוני דולרים בשנה לארגוני טרור ברצועה. בפעילות משותפת של המטה עם צה"ל, אמ"ן ושב"כ, תפסו הרבה כסף של חברות כאלו".
דרך אחרת לפגיעה בחלפני הכספים קשורה יותר לשב"כ, למוסד ולצה"ל. בשבוע שעבר, למשל, חוסל בביירות חלפן הכספים מוחמד סרור, שהעביר כספים מאיראן לחזבאללה וחמאס. החיסול יוחס לפי מקורות זרים לישראל. "גם הילדים של הנייה היו צירי מימון טרור", אומרת אוסטרוביץ־לוי. "גם בהלבנת הון פלילית, מלבין ההון הוא יעד שלפעמים חשוב יותר מהעבריין עצמו".
דרך נוספת למימון טרור שפורחת לאחרונה היא גיוס תרומות במימון המונים ובאמצעות עמותות או ארגונים ללא מטרת רווח. "לפעמים שתי הדרכים האלו מצטלבות, כשגיוס תרומות לעמותות נעשה באמצעות מימון המונים", אומרת אוסטרוביץ־לוי. "חמאס מנצל את הרגישות הבינלאומית למצב של האזרחים בעזה ומשתמש במימון המונים כדי לגייס כספים, באמצעות ארגונים ייעודיים וביצירת מיזמי מימון פיקטיביים. גיוס התורמים נעשה ברשתות כמו טלגרם, X, פייסבוק, אינסטגרם וטיקטוק, והקמפיינים מציגים חזות של תמיכה במטרות הומניטריות, אך הם למעשה ערוצים למימון הארגונים עצמם או ארגוני לוויין שלהם".
במקרים הללו התרומות אינן עוברות במזומן, אלא במערכות הסליקה הבנקאיות המסורתיות, דרך חברות האשראי או במטבעות קריפטוגרפיים. קשה במיוחד לבלום את המימון דרך מטבעות קריפטו, כמו ביטקוין. ברשות רואים בכך פעילות ליום שאחרי המלחמה, אבל בינתיים ממשיכים לעקוב אחר גיוס הכספים של חמאס, ומזהירים את המוסדות הפיננסיים ופלטפורמות מימון ההמונים המעורבות בקמפיינים הללו מפני הסיכון שהם נוטלים על עצמם. "הבנקים בעזה סגורים או לא קיימים פיזית, אז אלפי פעילי חמאס בחו"ל עושים קמפיינים, והעולם אוכל את זה. אנחנו יודעים מה דעת הקהל העולמית, ואיזו אמפתיה העזתים מייצרים, ויש הרבה אנשים תמימים. אנחנו מצביעים על התופעות האלו ומפנים אליהן זרקור, ומציגים את הקמפיינים לגופים הפיננסיים כדי לשבש את התרומות האלו".
באחד המקרים, למשל, זיהו ברשות עמותה שמקושרת לחמאס ומקבלת כספים מפלטפורמה מסוימת בחו"ל. "יש מדינות שיש להן סמכויות להקפיא כספים ופעילויות בלי צוויים שיפוטיים. באותו מקרה נאסר על חברת פינטק ידועה לשחרר לעמותה את הכסף, ובהמשך גם חסמו את הפלטפורמות. זאת הייתה פעולת סיכול, אבל הכסף לא חולט: פתחו בחקירה, וכדי לקחת את הכסף יהיה צורך בצווים, אבל בשלב הראשון הכסף הוקפא".
החלק הבעייתי באמת, מסבירה אוסטרוביץ־לוי, הוא ניצול עמותות וארגונים ללא מטרות רווח לגיוס כספי טרור. "זאת טקטיקה רווחת", היא אומרת. "יוצרים ארגוני חזית, המתחזים למוסדות צדקה או לארגונים הומניטריים, אבל למרות כוונותיהם האצילות לכאורה הם מעבירים את הכספים לטרור, ולא למטרותיהם המוצהרות. כך הם מושכים קהל תורמים שלא בהכרח יודעים שהכסף משמש למימון טרור". לפעמים העמותה מכריזה על מטרותיה בגלוי, ובמקרים כאלה היא מוכרזת לעיתים כתומכת טרור – למשל, ארגון התרבות הפלסטיני במלזיה (Palestinian Cultural Organization Malaysia), הוגדר בידי ישראל בתור הזרוע המבצעת של חמאס במלזיה, וארגון "הצלה מוסלמית עולמית" (Islamic Relief Worldwide) הוכרז כארגון טרור בישראל ובאיחוד האמירויות, וגונה בידי מחלקת המדינה האמריקנית בשל תמיכתו בחמאס.
גם עמותת "סיוע 48" המקושרת למפלגת רע"ם נחקרת לאחרונה בחשד למימון טרור, בעקבות תמיכתה הכספית בזרוע של חמאס בטורקיה. המידע על כך הגיע מארגונים אזרחיים, ובראשם אתר התחקירים "הקול היהודי" וארגונים כמו "עד כאן" ו"רגבים". אוסטרוביץ־לוי אינה מתייחסת לעמותות ספציפיות, אבל אומרת שהרשות 62מתקשה ב"הפללת" עמותות "צדקה" או ארגוני חזית "הומניטריים", במקרים רבים. "אחד האתגרים העיקריים בעבודה על 'עמותות צדקה' הוא ההפללה. איך יודעים להבחין בין עמותה שפועלת בעבור חמאס ובין גיוס כספים הומניטרי, שאולי באמת צריך לאפשר אותו והוא לגיטימי? רק באמצעות מודיעין פיננסי – מי מגייס את הכספים, לאן הם הולכים. צריך לעקוב אחרי הכסף.
"מימון הטרור מונע יצירת כלכלה נורמלית. האוכלוסייה מתמכרת לכסף הזה, והיכולת לייצר הכנסות כשרות מושחתת לחלוטין. משתלם להיות מחבל. בלבנון יש עכשיו מנגנונים בנקאיים שלמים שבנו האיראנים כדי לאפשר את קליטת הכסף, בנקאות צללים שמחריבה את המדינה"
"זאת עבודה שצריך לערוך במהירות יחסית, בתווך הבינלאומי, ולכן יש חשיבות למערכת הקשרים עם המוסדות הפיננסיים בעולם ועם גופי האכיפה המקבילים לנו. השיח נעשה בכל מיני רמות – משיח מודיעיני מוחשי, על ישויות פיננסיות ועל נתיבי הכסף, ועד שיח ברמה המדינית וברמה של הכרזות, הנחיות רשמיות לגופים הכלכליים כדי שיוודאו שהכסף לא הולך לטרור. זאת מערכת סבוכה שצריכה לעבוד בזמן אמת. אי אפשר לעצור את כל התרומות לעזה, הכול צריך להיות מנומק". בינתיים, היא מוסיפה, צריך לראות שהכסף לא בורח בין הידיים: "יש סמכויות בעולם להורות על עיכוב או הקפאה של הכסף, גם באופן בררני – כלומר, שיהיה אפשר להוציא אותו רק לגורמים ספציפיים ולא לכל אדם".
אתם מוקד ידע, אבל יש לכם גם כלי אכיפה – כתבי אישום, מעצרים וכדומה?
"הרשות היא חוליה אחת במערכת של אכיפה כלכלית משולבת. גופי האכיפה לוקחים את המידע שלנו, והם יחקרו ויהפכו את המידע לראיות. פעולות חקירה ואכיפה נעשות במשטרת ישראל, ברשות המיסים, ברשות לניירות ערך. כתבי אישום הם באחריות הפרקליטות. אבל אנחנו מלווים את התיק, ועוזרים להשיג ראיות, לבנות תזה חקירתית, להסביר את החומר המסובך לפרקליטים. יכול להיות לי המודיעין הכי טוב בעולם, אבל צריך מישהו שייקח את זה. הכול פה גלגלי שיניים".
הקואליציה המערבית
עילית אוסטרוביץ־לוי, בת 43, נשואה לאייל, מנהל בחברת הייטק, ואם לשתיים. היא למדה משפטים, התמחתה במשרד דנציגר־קלגסבלד, לאחר מכן הייתה העוזרת המשפטית של שופט בית המשפט העליון דאז יורם דנציגר, ואז חוקרת אורחת באוניברסיטת דיוק בצפון קרוליינה. לפני 11 שנים, כשחזרה לארץ, נכנסה לתחום הלבנת ההון: היא הייתה יועצת משפטית ברשות להלבנת הון, ואז עברה למגזר הפרטי והייתה מנהלת אסטרטגיה ומומחית להלבנת הון ולציות במגוון חברות. במאי 2022 נבחרה לתפקיד יו"ר הרשות, לקדנציה בת שש שנים. "אני האישה השנייה בתפקיד", היא מציינת. "ד"ר שלומית ווגמן־רטנר הייתה הממונה על איסור הלבנות הון לפניי, ולמדתי ממנה המון. ברשות יש רוב נשי מובהק. מבחינתי צריך יותר נשים בכל דרג. רוב העמיתים שלי במערכת האכיפה הם גברים: במשטרה, בפיקוח על הבנקים, ברשות שוק ההון. אבל אני פועלת רבות כדי לשנות את המצב, ומקדישה זמן ומשאבים לעזור לנשים צעירות במה שאני רק יכולה. שוויון יושג כשנשים בינוניות יהיו בעמדות מפתח; היום, כדי להיות בעמדת מפתח אישה צריכה להיות עילוי".
משרדה נמצא בקומה התשיעית בקריית הממשלה בתל־אביב, במרחק קצר מלשכת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה. הרשות הוקמה תחת משרד המשפטים אך פועלת באופן עצמאי, ותפקידה לאסוף מודיעין פיננסי לשימוש גופי האכיפה והביטחון יחד עם המטה ללוחמה כלכלית בטרור במשרד הביטחון. הרשות עובדת כאמור בשיתוף פעולה הדוק עם משטרת ישראל, רשות המיסים, הרשות לניירות ערך, הפרקליטות, גופי הביטחון, קהיליית המודיעין והרגולטורים הפיננסיים.
"הסטנדרטים הבינלאומיים קבעו שיחידת המודיעין הפיננסית הלאומית צריכה להיות עצמאית", מסבירה אוסטרוביץ־לוי. "היא יכולה להיות בתוך המשטרה, בבנק המרכזי או במשרד האוצר, אבל בישראל, מתוך דאגה לפרטיות האזרחים, הוחלט להקים אותה בתוך משרד המשפטים במודל של רשות אדמיניסטרטיבית. יש לנו סמכויות של חקירה פיננסית אבל אנחנו לא חוקרים חשודים, אלא חוקרים נתונים".
איך אתם מאתרים העברת כסף חשודה?
"הגופים הפיננסיים בארץ מדווחים באופן שוטף על פעולות רגילות ובלתי רגילות, ויחד עם דיווחים מחו"ל ומאגרי מידע ממשלתיים ומסחריים אנחנו יוצרים כאן מאגר מודיעין פיננסי ייחודי".
מאז פריצת המלחמה פועלת הרשות להוביל את המאמצים המקומיים והבינלאומיים נגד גיוס הכספים של חמאס, חזבאללה והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני. "הרשות היא גוף מודיעיני מאובטח, ואין אפשרות אמיתית לעבוד מהבית. מי שלא גויס למילואים התגייס למשימה כאן באופן מלא, עם עבודה בשעות מאוד לא שגרתיות. מבחינה טכנולוגית סידרנו את המערכות כך שיזהו את כל הדיווחים שקשורים ל'חרבות ברזל' ויתעדפו אותם".
כבר ב־8 באוקטובר קיבלה אוסטרוביץ־לוי דוא"ל ממקבילתה בארה"ב, אנדריאה גאקי, לקראת הקמתה של קואליציה בינלאומית של 16 מדינות למאבק במימון הטרור. כמה מהשותפות בקואליציה הן ארה"ב, קנדה, בריטניה ואוסטרליה, צרפת, הולנד וגרמניה. "הטרור מתרחש בישראל, אבל נתיבי המימון הם ברחבי העולם", אומרת אוסטרוביץ־לוי. "משטר איסור הלבנת ההון ומימון הטרור בישראל הוא מהחזקים בעולם, ולכן ארגוני הטרור מרכזים את מאמצי גיוס הכספים וניהולם באירופה, בסין, בטורקיה. נדרשת קואליציה מבצעית בינלאומית חזקה למאבק יעיל במימון טרור. הקואליציה הזאת היא אירוע מבחינה בינלאומית, צירוף של רשויות עצמאיות שהוא מכפיל כוח פי 16.
"כשנתנו למדינות הללו בסיס לחקירות, הן התחילו לחפור ולגלות את קיני הצרעות שקיימים אצלן. 7 באוקטובר היה קריאת השכמה לעולם כולו מבחינת מימון טרור. אילו מדינות היו מודעות למה שקורה אצלן כמו שהן מודעות לכך היום, אולי היינו יכולים לקבל אינדיקציות לפני 7 באוקטובר. כיום אנחנו פועלים באופן מתואם, בהתאם ליעדים מוסכמים, למאבק עולמי במאמצי מימון הטרור".
ב־11 באוקטובר פרסמה הרשות קול קורא לבנקים, לחברות הביטוח ולגופים הכלכליים האחרים בישראל, והתריעה על הצורך הדחוף בהגברת ערנות למימון טרור. הרשות הפיצה לגופים הפיננסיים הנחיה להקדיש לנושא משאבים, והציגה דפוסים נפוצים, דגשים לניטור הפעילות, מילות מפתח רלוונטיות לניטור והוראות לגבי אופן הדיווח על כל פעולה שנחזית כמימון טרור. "לפני 7 באוקטובר היינו מקבלים כמאה דיווחים ביום. אחריו המספר גדל לכמעט אלף", מספרת אוסטרוביץ־לוי. "הרבה מידע הגיע מגופים אזרחיים שלא צריכים לדווח לרשות על פי חוק, מהתארגנויות של חברות הייטק שהתחילו לנטר חשבונות. אנחנו קולטים מודיעין מכל מי שרוצה, גם ללא צו שיפוטי".
היא משבחת את מנהלי הבנקים על התגייסותם למטרה. "אי אפשר להפריז בחשיבות הדיווחים שלהם לרשות. דיווחים מהימנים, מדויקים ועדכניים הם הבסיס לפעילות המודיעינית של הרשות. המגזר הפיננסי בישראל הפנים את גודל השעה והתוצאה היא עלייה במספר הדיווחים ובאיכותם".
שלא ישתלם
אחד הדברים החשובים שעשתה הרשות היה הפצת רשימת ארגוני הטרור ופעילי הטרור שהוכרזו במשרד הביטחון שלנו לכל המדינות בקואליציית ה־16. "בישראל מצייתים לעיצומים של ארה"ב ואולי גם של האיחוד האירופי, ומנגד המדינות האלו לא חייבות לציית למשטר העיצומים שלנו", מסבירה אוסטרוביץ־לוי. "אבל המחשבה במדינות האחרות היא שאם אנחנו מכניסים מישהו לרשימת הסנקציות, אנחנו כנראה יודעים למה ויש לנו מודיעין. ובאמת, מדינות שמצאו אצלן חשבונות של פעילי טרור שהוכרזו בישראל הקפיאו אותם ופתחו בחקירה".
גם המאמץ לבודד את איראן כלכלית הוא מאמץ בינלאומי. "לישראל אין יכולת להילחם באיראן לבדה מבחינה כלכלית. הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור מובילה את המשלחת הישראלית לארגון FATF, שקובע את התקן העולמי למאבק במימון טרור ומבודד את איראן כלכלית. ועדיין, יש מדינות כמו טורקיה שלא מיישמות את התקן למאבק במימון טרור ולמעשה מאפשרות את ניתוב הכסף לטרור".
בימים האחרונים, בעקבות מתקפת הטילים והכטב"מים האיראנית לעבר ישראל, מזהים ברשות פתח לשיתוף פעולה בינלאומי דומה לשיתוף הפעולה הצבאי שהוביל לנטרול האיום, בהנהגת צה"ל, במוצאי השבת שעברה. "זהו חלון הזדמנויות נדיר", אומרת אוסטרוביץ־לוי. "אנחנו חייבים לנצל אותו ואת העמידה של מדינות המערב נגד איראן כדי להקים קואליציה בינלאומית חזקה שתבודד את איראן מבחינה כלכלית ותסכל את היכולת שלה לממן את ארגוני הטרור. זה חשוב לא פחות מתגובה צבאית. זאת שעת כושר אסטרטגית, והנושא הכלכלי חייב להיות על השולחן בכל דיון שעוסק בעימות עם איראן". בינואר 2024 פגו העיצומים שהטילה מועצת הביטחון של האו"ם על איראן, ומאז הם לא חודשו. "התוצאה המיידית היא חוסר יכולת של מדינות להקפיא כספים של איראן שנמצאים ברשותן", היא מסבירה. "הדבר מקל מאוד על היכולת של איראן להעביר כספים לארגוני טרור. כעת יש הזדמנות לפעול לחידוש הסנקציות".
לתגובות: dyokan@makorrishon.co.il
