הבית // דו־משפחתי, 360 מ"ר בשלוש קומות עם יחידת דיור צמודה. אחת משתי הכניסות מונגשת. בחוץ יש גינה עם דשא ועצי פרי, ובית עץ שקובי בנה עם הבנים והיום משמש בהנאה גם את הנכדים. בתוך הבית מעקה שעיצב קובי, שמשולבים בו אלמנטים קישוטיים מברזל.
הבוקר // סביב חמש הם קמים, יורדים לסלון ושותים כוס קפה, ואז קובי הולך לתפילה. ענת מעירה את בניה ולוקחת אותו לאימוני הבוקר.
ברזל // קובי עובד כבר שלושים שנה בתחום עיצוב המעקות ושאר יצירות אמנות מברזל. הוא מנהל צוותי התקנה ויוצא בכל יום לשטח. את האהבה למקצוע גילה דרך אבא של ענת, שהיה בעל מפעל לכיפוף צינורות וחיבר בינו למעסיק הראשון שלו.
יוזמה // ענת כותבת תוכן בנושאי בריאות הגוף והנפש, עורכת סדנאות מנטליות ומרצה למגוון קהלים. היא יצרה ערכת קלפי אימון מנטלי ומודל (שנקרא "מחש"ב") לשינוי דפוסי מחשבה והתנהגות.
הצטיינות // קובי גדל בפתח־תקווה, שני משמונה אחים. הוא למד בישיבת נחלים. בנעוריו למד לתופף אצל ארל'ה קמינסקי האגדי, והרכיב להקה לחתונות ואירועים יחד עם חבריו ואחיו הצעיר נתנאל. הם גם היו מנגנים בהתנדבות פעם בחודש בבתי אבות ברחבי העיר ובבסיסי צה"ל.
אחרי כשנה בישיבת ההסדר קרני־שומרון התגייס לשירות מלא של שלוש שנים, בתפקיד קצין כפרים במנהל אזרחי. בשנה השנייה לשירותו קיבל אות הצטיינות ביום העצמאות.
סיעוד // ענת גדלה בבני־ברק. היא חזרה בתשובה לבדה בתור ילדה בכיתה ה', למדה באולפנה בבני־ברק ושירתה שירות לאומי במחלקת טיפול נמרץ בבית החולים שערי צדק בירושלים. לאחר מכן החלה לימודי סיעוד בבית החולים שיבא, אך קטעה את לימודיה בשל היריון בסיכון. בהמשך עבדה כחשבת שכר ועורכת מאזנים במרכז ישיבות בני עקיבא, כרכזת בנות שירות לאומי בעמותת אורות וכמדריכה בגן החיות התנ"כי. לאחרונה הייתה רכזת תוכנית "שחר חדש" בעמותת "לאופק" של הרב רימון.
ההיכרות // כשהיו בתקופת השירות הם נפגשו דרך חברים אחרים. ענת הייתה בשירות לאומי בשערי־צדק, וקובי והחבר'ה הגיעו לשם לאסוף אותה. ברגע שהמעלית נפתחה הייתה ביניהם אהבה ממבט ראשון. הם יצאו כשנתיים, עד לסיום השירות הצבאי של קובי, ואז התחתנו.
מעברים // לאחר החתונה התגוררו ברמת־גן (ענת למדה סיעוד בשיבא), לאחר מכן בפתח־תקווה, ואז במודיעין, ואז ביד־בנימין. לאחר נדודים וחיפוש אחר מזג אוויר טוב, חינוך טוב וקרבה למשפחה, הם מצאו את אלעזר, "יישוב נהדר".
הילדים // חוץ משני הבנים שגרים בבית יש להם ארבע בנות, ששלוש מהן נשואות, ושישה נכדים.
ג'ודו // בניה הוא אלוף ישראל בג'ודו כבר שלוש שנים ברציפות, ואלוף ישראל לקבוצות ובתחרות באירופה. הוא מתאמן בוקר וערב במועדון "דרך הג'ודו" במודיעין אצל עידו ונעם אלקיים, וגם בחדר כושר באפרת ובאימוני קרוספיט בירושלים. ההורים הם הנהגים הצמודים שלו. בניה: "תסתכלו רק על עצמכם, אל תסתכלו על אחרים, תראו איך אתם מתקדמים ותשאפו גבוה. צריך הרבה נחישות, להתמיד כל הזמן, להסתכל על המטרה, לא לוותר אף פעם. ותזכרו שצריך את הניצחון, אבל הדרך חשובה יותר".
התנדבות // אחיה מתנדב בידידים ובמד"א ועוד. קובי וענת הקימו גמ"ח לציוד רפואי ולציוד לשבתות לעילוי נשמתה של אמו של קובי.
אימון // הבת אביטל, מאמנת ומדריכת אמהות, עזרה לענת לפתח את ערכת קלפי האימון המנטלי שלה, "לעבד שליטה", שנועדה לסייע לספורטאי להביע את רגשותיו, להתמודד עם מצבי לחץ, להעצים את החוסן שלו ולהגביר את המוטיבציה שלו בשגרת האימונים ולקראת תחרויות. הערכה משמשת ככלי נוסף בארגז הכלים של מאמנים, מורים לחינוך גופני, הורים לספורטאים ועוד. הערכה פותחה גם בשיתוף מכון נורד ומאמן הג'ודו טל גולדסטון.
שיר // הבת ליאב איירה את ספר השירים שהוציאה ענת לאחרונה, "מזווית אחרת". את מילות השיר "לו הייתי" כתבה ענת בעת המלחמה, בשעה של משבר, אבל ודאגה, והוא שיר תקווה לחטופים, למשפחותיהם ולחבריהם, שנכתב מתוך רצון אמיתי להאיר את דרכם של כל מי שמרגישים בחושך. יאיר חן הלחין את השיר ושר אותו יחד עם בתו אליה, והוא נוגן ברדיו ובכיכר החטופים.
אומנה // בעבר הייתה משפחת קופרמן משפחת אומנה: הם אירחו נערה בסיכון בת 14, שעד היום הם בקשר איתה; הם נרשמו למכון סאמיט כמשפחת אומנה וקיבלו נער בסיכון שהתארח אצלם בשבתות ובחופשות במשך שנה; והייתה גם תינוקת שהייתה אצלם במשך כשנה וחצי עד שעברה לאימוץ, וכולם שומרים איתה על קשר. כמו כן הגיעו אליהם עוד נערים ונערות שהוצאו מבתיהם ונזקקו למיטה חמה ולאוזן קשבת: "עד היום אנחנו בקשר עם רובם".
גידול // לפני כ־12 שנים התגלה בראשה של אחת מבנות המשפחה גידול נדיר, שהופיע במאה השנים האחרונות רק במאה מקרים. היא נותחה במשך כתשע שעות בבית חולים בלוס־אנג'לס, והחלימה.
מום // לפני כשנה וחצי נולד להם נכד והתגלה בו מום לבבי. שש שעות לאחר הלידה הוא נותח בניתוח לב פתוח, ואושפז למשך שלושה חודשים בטיפול נמרץ, כשהוא מונשם ומורדם. היום הוא מתפתח וגדל. ענת: "ההורים שלו היו באי ודאות יומיומית ובכל זאת תפקדו מדהים. הרבה אנשים טובים עזרו ותמכו בהתחלה, באמצע ובסוף, והיו הרבה ניסים".
להשתתפות במדור dyokan@makorrishon.co.il
