שִׂים לֵב: בְּאֲתָר זֶה מֻפְעֶלֶת מַעֲרֶכֶת נָגִישׁ בִּקְלִיק הַמְּסַיַּעַת לִנְגִישׁוּת הָאֲתָר. לְחַץ Control-F11 לְהַתְאָמַת הָאֲתָר לְעִוְורִים הַמִּשְׁתַּמְּשִׁים בְּתוֹכְנַת קוֹרֵא־מָסָךְ; לְחַץ Control-F10 לִפְתִיחַת תַּפְרִיט נְגִישׁוּת.
Popup heading
יום שלישי, מאי 20, 2025 | כ״ב באייר ה׳תשפ״ה
לארכיון NRG
מקור ראשון
  • חדשות
    • יומן
    • כלכלה
    • ספורט
  • דעות
  • מחסום Watch
  • יהדות
    • שבת
  • תרבות
    • מוצש
    • אוכל
  • בעולם
    • מדע וטכנולוגיה
  • מגזין
    • דיוקן
  • ראשונות
    • הורות ומשפחה
    • לומדות
    • מיניות וזוגיות
    • בריאות ופוריות
    • התפתחות אישית
  • ה
  • עוד קטגוריות
    • טוב לדעת
    • המומלצים
    • חינוך
    • מילה וגלגולה
    • אשנב לערב
    • מסכת/חולין
    • ציוצים מהמקור
מקור ראשון
  • חדשות
    • יומן
    • כלכלה
    • ספורט
  • דעות
  • מחסום Watch
  • יהדות
    • שבת
  • תרבות
    • מוצש
    • אוכל
  • בעולם
    • מדע וטכנולוגיה
  • מגזין
    • דיוקן
  • ראשונות
    • הורות ומשפחה
    • לומדות
    • מיניות וזוגיות
    • בריאות ופוריות
    • התפתחות אישית
  • ה
  • עוד קטגוריות
    • טוב לדעת
    • המומלצים
    • חינוך
    • מילה וגלגולה
    • אשנב לערב
    • מסכת/חולין
    • ציוצים מהמקור
מקור ראשון
ראשי מגזין דיוקן

"לא לילל על מה שאין – להלל את מה שיש"

יקירת ירושלים חנה טל, אם שכולה ואלמנתו של שופט העליון צבי טל ז"ל, על הצורך לשמוח במה שיש, ותמיד להאמין • החוזה והמדינה - פרויקט מיוחד ליום העצמאות

מאת  חנה טל
ו׳ באייר ה׳תשפ״ד (14/05/2024 10:48)
יומן קרבות תש"ח של השופט טל

צבי (משמאל) ורעייתו לעתיד חנה בנוה- יעקב, 1948. צילום: באדיבות משפחת טל

שתף בפייסבוקשתף בטוויטרשתף ב- Whatsappשתף בדוא"ל

נולדתי וגדלתי בארץ ישראל כשהבריטים שלטו בארץ, ואבי מורי, דב נתן ברינקר, חי כאן יחד עם אמי, חיה רחל לבית ריבלין, עוד בזמן שהטורקים שלטו בארץ. בכל הזמנים, תחת כל שלטון, אנחנו היהודים באנו לבנות ולהקים יישובים חדשים בארץ ישראל. קיבלנו מהורינו ומורינו חינוך לחיות בארצנו מתוך גאווה יהודית ואהבת המולדת.

אבי החדיר בנו מורשת יהודית של זכותנו על הארץ הזאת. הוא, עם קומץ חברים שהיו חברי המזרחי הצעיר, קנה בכספו הדל אדמה מצפון לירושלים והביא לשם את אמי, שהלכה אחריו בארץ טרשים לא זרועה, וביחד הקימו כפר עברי, הלא הוא נווה־יעקב. מטרתם הייתה לבסס את הכפר על חיי תורה ועבודה, כי כך הם הבינו את משמעות מצוות יישוב ארץ ישראל. אני נולדתי בכפר בשנת 1926 כשציין שנתיים להיווסדו. הייתי הילדה הראשונה שנולדה בכפר. אבא היה נוהג להצביע על הגבעות סביב ביתנו ובהתרגשות עצומה לומר לנו: הנה גבעת שאול המלך, והנה מקום מושבו של שמואל הנביא, ועל גבעה נוספת קברו של שמואל. צפינו אל המזרח, ושם ראינו את מקום מושבו של ירמיהו הנביא בכפר ענתות, ומקום תפילתה של חנה בכפר רם, הלא היא הרמה המקראית.

היה לי ברור שחיינו בארץ ישראל הם זכות וחובה גם יחד: זכות לדרוך על האדמה שצעדו בה מלכים ונביאים וחובה לקיים את מצוות יישוב הארץ. חיינו בארץ הם המשך חיי היהודים כפי שחיו בתקופת הנביאים לפי הבטחת ה' לאברהם אבינו בברית בין הבתרים. מדינת ישראל היא ראשית צמיחת גאולתנו ומימוש חזון שיבת ציון.

הכפר העברי נווה־יעקב התקיים 24 שנים. הכפר היה מוקף כפרים ועיירות ערביים, ובימים כתיקונם ערביי הסביבה נהגו להיכנס לכפר למטרות מסחר, עבודה במשקים וקניות בחנות המכולת. לאורך השנים אירעו פרעות של ערבים בנוסעי השיירות אל הכפר. הערבים שהיו מיודדים עם אנשי הכפר נעשו עוינים. התקופה בין 29 בנובמבר 1947 עד יום הכרזת המדינה הייתה קשה במיוחד. כדי להגן על הכפר ועל יושביו, כולם נרתמו למשימה. ילדי הכפר למדו להיות קשרים בין העמדות, ולימים למדנו גם להשתמש בסימני מורס ובנפנוף דגלים לפי קוד מוסכם על כל הלוחמים בהגנה על היישובים היהודיים.

היה לי ברור שחיינו בארץ ישראל הם זכות וחובה גם יחד: זכות לדרוך על האדמה שצעדו בה מלכים ונביאים וחובה לקיים את מצוות יישוב הארץ

חיי היומיום בכפר היו אתגר. לא היו מים זורמים בברזים ולא חשמל בבתים. שאבנו מים מן הבור במרכז הכפר, הארנו בעששיות נפט, את בגדינו כיבסנו ביד וגיהצנו במגהץ שחיממנו בפחמים. המים היו במשורה ולכן רחיצת הגוף הייתה בפיילה במים מכלי. שירותים היו מחוץ לבית. גם אני מתקשה להאמין שאלו היו תנאי החיים היומיומיים שלנו. מכיוון שלא ידענו מציאות חיים אחרת, שמחנו במה שיש.

את לימודי היסוד למדתי עם חבריי בבית הספר של הכפר, שלא היו בו הרבה תלמידים, ובכל כיתה ישבו זה לצד זה תלמידים בגילים שונים, ולכולם מורה אחד, שהיה מגיע בכל בוקר מירושלים. אין צורך להרחיב על ההספק בלימודים שהצליח המורה להעניק לכולם. מכיתה ה' עברנו ללמוד בבתי ספר רגילים בירושלים. כדי להגיע לבית הספר בזמן, היה עליי לצאת באוטובוס הראשון שיצא מן הכפר בשעה שש, ועליו אנשי הכפר שעבדו בעיר וכדי החלב שהבאנו לתנובה. בתום הלימודים הייתי מבלה עם חברות ובני משפחה במשחקים ובהכנת שיעורי בית, רק בשעות הערב היה אוטובוס בחזרה לכפר.

את לימודי התיכון עשיתי בסמינר למורות מזרחי. כבר בכיתה י' בא לבית הספר מדריך חבר ההגנה, והחל להדריך אותנו בתרגילי התעמלות, שעד מהרה הפכו להכנה לקראת זמנים קשים. שנה לאחר מכן נשלחתי לקורס מפקדי כיתות וכך נפרדתי מכיתות הלימודים. מהר מאוד נעשיתי מדריכת חג"ם (חינוך גופני מורחב) מטעם משרד החינוך. לימים הפך החג"ם להיות גדנ"ע. הקפדתי לחזור הביתה כל ערב. היה לי חשוב להיות עם הוריי, ולתרום את חלקי בהגנת הכפר בשמירות ובתורנויות בתחנת הקשר. עם הזמן גברו התקפות הערבים על כלי הרכב שלנו. נשאתי נשק בכל נסיעותיי, והחבאתי אותו בין בגדי מחשש שהבריטים יתפסו אותי.

חברים רבים נפלו בהגנה על הכפר ועל עורק התחבורה לירושלים וממנה. בי"א באדר תש"ח יצאתי מהכפר בדרכי אל בית הספר התיכון שפיצר, שאימנתי את תלמידותיו באימוני חג"ם. היה זה בית ספר דתי לבנות, ושיערתי שלא אמצא בו דגל ישראל להניף בטקס לכבוד יום תל חי. לכן הבאתי מהבית בכפר את דגל ישראל. הדגל לא חזר אל הכפר מאז ועד היום. המצור על הכפר התהדק ומי שנותר בעיר היה צריך למצוא לעצמו קורת גג. וכך, עם שמלה להניח על גופי ודגל להרים את רוחי, נדדתי בין בתי חברותיי ובני משפחתי בירושלים. תושבי הכפר המבוגרים והילדים הקטנים פונו לירושלים. אבי אמר לאמי שאין צורך לקחת דברים מהבית, שכן בתוך זמן קצר ישובו כולם לבתיהם.

מכיוון שלא יכולתי לחזור אל הכפר, המשכתי את פעילותי בהגנה בתחנת הקשר האלחוטי בירושלים. כך יכולתי לדעת מה מתרחש בכפר, ועם אילו אירועים ביטחוניים מתמודדים הוריי וחבריי שנשארו להגן על הבית. במיוחד דאגתי לאחי יעקב שהיה מפקד כוח המגן של הכפר, וגם לאחד הבחורים שהתגורר בכפר כסטודנט באוניברסיטה העברית על הר הצופים, והיה אחראי על תחנת הקשר בכפר. הקולות במכשירי הקשר נדמו, אך קשרי הלב עם צבי ריכטר, לימים טל, התהדקו. ימים ספורים לפני הכרזת המדינה נאלצו אנשי עטרות לעזוב את יישובם והצטרפו אל אנשי נווה־יעקב. יום לאחר מכן אלו ואלו נאלצו לנטוש את הכפר, ובחסות החשכה לצעוד ברגל דרך הוואדיות אל הר הצופים. הם נשאו באלונקות פצועים, ובדרך נס לא התגלו בידי ערביי הסביבה שארבו להם.

 

כששמעתי שאנשי נווה־יעקב הגיעו להר הצופים, הזדרזתי לעלות אל ההר כדי לפגוש את אחי יעקב ושאר החברים. לא הספקתי לרדת מן ההר לפני שהערבים הקיפו אותו והטילו עליו מצור. שוב מצאתי את עצמי מנותקת מבית ילדותי בכפר וגם מהבית הזמני בעיר. ימי המצור על ההר התארכו, וכל הנצורים קיימו שגרת לחימה והגנה. הקמנו תחנת קשר במרתף בית יאסקי, מנהל בית החולים הדסה שנרצח בשיירת הרופאים והאחיות בדרך לבית החולים. אוכל חולק במשורה ממחסני בית החולים. בגדים להחלפה תפרתי לעצמי מבגדים שהבריטים השאירו במחסנים. את המכנסיים הידקתי למותניים בחוט ברזל.

בתום שבעה שבועות של מצור באנו לירושלים, למדינת ישראל, שנולדה בזמן שהותנו על ההר. מיהרתי אל הוריי לבשר להם שאני חיה. הגעתי לביתם בקטמון בהדרכת אנשי משמר העם. שם מצאתי אותם יושבים בחדר לאור מנורת נפט. למחרת בבוקר התייצבתי במגרש המסדרים של מחנה צבאי, ונשבעתי אמונים לצבא ההגנה לישראל. עד תום המלחמה המשכתי כמפקדת פלוגה בחיל הגדנ"ע. בתום המלחמה הצטרפתי אל הוריי בדירתם בקטמון, שהם חלקו עם משפחה נוספת בת שמונה נפשות ממפוני העיר העתיקה. צבי הצטרף אלינו לאחר שנישאנו.

הקמנו משפחה וצמחנו עם המדינה. שמחנו בשמחותיה וכאבנו את מכאוביה. במלחמת יום כיפור שלושה מילדינו נלחמו בחזית. גם בעלי גויס למילואים ואפילו כלתי, שנישאה לבני משה ארבעים יום קודם לכן. לא כולם חזרו. משה נפל בקרבות השריון בסיני. הוא לא ידע שאשתו נושאת תינוק ברחמה. שנות חיי שזורים בימים של תעצומות נפש וברגעים של יגון. אינני מדברת במושגים של חזון השייכים לתחומי הדמיון: אני עסוקה יותר במציאות ובעשייה, מודדת מה יש ומודה, מתוך אמונה בה', על הנס. ערב יום העצמאות השבעים ושישה למדינת ישראל, אני ממליצה לא להביט על מה שאין וליילל, אלא לשמוח במה שיש ולהלל. ומי כעמך ישראל!

חנה טל, מתנדבת נצחית, הייתה בעבר יו"ר אמונה ירושלים ומנחת הורים

תגיות: ארץ ישראלהחוזה והמדינההמנדט הבריטיחנה טליום העצמאותירושלים

​עדיין לא מנויים על מקור ראשון? הצטרפו וקבלו חודש חינם במתנה

*המבצע למצטרפים חדשים בהתאם לתקנון המבצע



    הידיעה הקודמת

    אני לא מאמין בניסים, אבל מה שחוללנו כאן ב-76 השנים האחרונות – זה פלא

    הידיעה הבאה

    "עכשיו יש משהו מאוד חזק שמחבר בינינו ויחבר אותנו לנצח"

    כתבות קשורות

    מימין: שגיא ארד, ברוך כהן ואוהד דרזמן. צילום: יוסי אלוני

    "שאלו אותי אחרי הקרב אם חשבתי שננצח. עניתי שלא": הקיבוץ שבלם עשרות מחבלים

    רחלי מלק-בודה
    30-04-2025

    בקיבוץ מגן לא מרבים לדבר על מה שקרה ב־7 באוקטובר. לא מתוך בושה או טראומה, להפך: לא נעים להיות הקיבוץ...

    ענת וחגי אנגרסט וסא"ל במיל' ניר ישראלי. צילום: אביטל הירש

    קצין הנעדרים שמלווה את משפחת אנגרסט, מתכוון להמשיך עד לשובו של מתן

    מאיה פולק
    30-04-2025

    למשפחת אנגרסט יש סיבות טובות לכעוס על צה"ל מאז שהבן מתן יצא להגן על תושבי העוטף ונחטף לעזה. ובכל זאת,...

    אל"מ שמר רביב. צילום: יוסי אלוני

    "האזרחים יכולים להירגע, אני לא. גבול מצרים מדיר שינה מעיניי תמיד"

    ישי אלמקייס
    29-04-2025

    מפקד חטיבת פארן ממונה על הגבול הארוך המשתרע מנחל פארן בלב הנגב ועד כרם־שלום. על הגדר, אל"מ שמר רביב רואה...

    הידיעה הבאה
    מי ייתן ותתגשמנה רק חלק מהתקוות

    חשבתי שהמדינה חייבת לי הכול, ואז הבנתי שדברים עובדים אחרת

    כתבות אחרונות באתר

    דיון מרתוני וצו מניעה: מאמצים בממשלה לעצור את שביתת המורים

    דיון מרתוני וצו מניעה: מאמצים בממשלה לעצור את שביתת המורים

    03/05/2025
    הלחימה בעזה מתרחבת: עשרות אלפי צווי מילואים יישלחו הערב

    הלחימה בעזה מתרחבת: עשרות אלפי צווי מילואים יישלחו הערב

    03/05/2025
    חיל האוויר תקף בסוריה, יירוט טיל שלישי ביממה מתימן

    חיל האוויר תקף בסוריה, יירוט טיל שלישי ביממה מתימן

    03/05/2025
    מקור ראשון

    מקור ראשון – חושבים אחרת

    "מקור ראשון" הוא כלי תקשורת שחושב אחרת, לאנשים שחושבים אחרת. האתר מציג תוכן איכותי, אחראי ואינטלקטואלי השומר על כתיבה ערכית ונקיה שמתרחקת מעיתונות "צהובה" ופופוליסטית.

    עקבו אחרינו

    קטגוריות

    • חדשות
    • דעות
    • בעולם
    • יהדות
    • כלכלה
    • תרבות
    • מוצש
    • מגזין
    • טוב לדעת
    • לוח
    • המומלצים

    תגיות פופולריות

    איראן ארה"ב ביקורת בנימין נתניהו חיזבאללה חמאס חרבות ברזל טרור יהודה ושומרון מוסף שבת נגיף הקורונה ספרות פוליטי צבא וביטחון צה"ל

    קבלו את העיתון לחודש במתנה

    *המבצע למצטרפים חדשים בהתאם לתקנון המבצע



      כל הזכויות שמורות ל"מקור ראשון" 2021 ©

      Hosted by sPD

      • אודות
      • צרו קשר
      • פרסמו אצלנו
      • תנאי שימוש
      • מדיניות פרטיות
      • לוח
      • ארכיון nrg
      • הצהרת נגישות
      • ראשי
      • חדשות
        • יומן
        • כלכלה
        • ספורט
      • דעות
        • מחסום Watch
      • יהדות
        • שבת
      • תרבות
        • מוצש
        • אוכל
      • בעולם
        • מדע וטכנולוגיה
      • מגזין
        • דיוקן
      • ראשונות
        • הורות ומשפחה
        • לומדות
        • מיניות וזוגיות
        • בריאות ופוריות
        • התפתחות אישית
        • הסכתים
      • עוד קטגוריות
        • טוב לדעת
        • המומלצים
        • חינוך
        • מילה וגלגולה
        • אשנב לערב
        • מסכת/חולין
        • ציוצים מהמקור

      כל הזכויות שמורות ל"מקור ראשון" 2021 ©

      Hosted by sPD

      Welcome Back!

      Login to your account below

      Forgotten Password?

      Retrieve your password

      Please enter your username or email address to reset your password.

      Log In
      • ראשי
      • חדשות
        • יומן
        • כלכלה
        • ספורט
      • דעות
        • מחסום Watch
      • יהדות
        • שבת
      • תרבות
        • מוצש
        • אוכל
      • בעולם
        • מדע וטכנולוגיה
      • מגזין
        • דיוקן
      • ראשונות
        • הורות ומשפחה
        • לומדות
        • מיניות וזוגיות
        • בריאות ופוריות
        • התפתחות אישית
        • הסכתים
      • עוד קטגוריות
        • טוב לדעת
        • המומלצים
        • חינוך
        • מילה וגלגולה
        • אשנב לערב
        • מסכת/חולין
        • ציוצים מהמקור

      כל הזכויות שמורות ל"מקור ראשון" 2021 ©

      Hosted by sPD