בסוף ינואר, ברק הרשקוביץ העלה לרשת X, טוויטר לשעבר, פוסט קצר ונוקב: "התפטרתי מטיקטוק. אנחנו חיים בתקופה שבה עצם הקיום שלנו כיהודים וישראלים מותקף ובסכנה. בעידן כזה לא יציב, סדרי העדיפויות של אנשים מתחדדים. עם ישראל חי".
הטקסט הזה חולל דרמה של ממש בעולם הרשתות החברתיות. גלי ההדף הגיעו במהרה לכלי התקשורת האמריקניים הגדולים ואפילו לקונגרס. הרשקוביץ הציג את טיקטוק כחברה מוטה באופן בולט נגד ישראל, ועורר מערכה ציבורית נרחבת כלפיה. שיאה הנוכחי הוא חוק אמריקני שקבע שהחברה הסינית בייטדאנס, הקשורה למפלגה הקומוניסטית בסין, צריכה להיפרד מהשליטה בפעילות טיקטוק; אחרת, האפליקציה תיחסם ברחבי ארצות הברית.
הרשקוביץ, 38, מתגורר בתל־אביב. אנחנו נפגשים בשרונה, לא רחוק ממשרדי טיקטוק ישראל, שם בילה עד לא מזמן שנתיים שהיו מהטובות בחייו, לפי עדותו. הוא נולד בחיפה למשפחה המוגדרת בפיו "ימין לייט", ואחרי הצבא שהה כמה שנים בארצות הברית ולמד באוניברסיטת ניו־יורק (NYU). "קיבלתי מלגה נדיבה מתורם יהודי עשיר שרצה לחבר בין ישראלים לפלסטינים", הוא מספר. "חיינו ברמה שקשה לתאר – אכלנו במסעדות מישלן, נסענו לחופשות סקי, וכל זה תמורת שני מפגשים בשבוע עם פלסטינים, פעם אחת לשיחות על הסכסוך ופעם שנייה לעשות כיף".
בשובו ארצה החל הרשקוביץ בפעילות פוליטית בליכוד. "ב־2010 הקמתי במפלגה גוף שנקרא 'פורום מנוף'. הרעיון היה לבנות בימין מנהיגות חדשה, צעירה וליברלית". בהמשך ליווה את הקמפיינים של גדעון סער, יולי אדלשטיין, ניר ברקת ואישים נוספים, ופתח עסק לייעוץ אסטרטגי ותקשורתי. לקראת בחירות 2021 הוא היה מעורב בקמפיין של מפלגת ימינה, וכשנפתלי בנט הפך לראש ממשלה, הרשקוביץ מונה לתפקיד בכיר בהסברת הקורונה.
באותה תקופה הרשקוביץ כבר ידע שהוא רוצה לעבוד בטיקטוק. "סימנתי את החברה הזאת כמקום העבודה הבא שלי, אף שלא היו לי קשרים וכלל לא עבדתי בהיי־טק. זה היה מופרך וחסר סיכוי, אבל רציתי לעבוד ברשת החברתית הצומחת ביותר בעולם. בנוסף אני עצמי הייתי מכור לאפליקציה".
בסופו של דבר הוא פנה להנהלת טיקטוק ישראל ומכר להם רעיון: "אמרתי להם שבפייסבוק וביוטיוב יש אנשים שעובדים מול הממשלה, ולטיקטוק אין. הסברתי שיש לזה ערך כפול. קודם כול זה טוב לעסקים, כי אפשר להביא קמפיינים ממשלתיים, אבל יותר מזה – טיקטוק נחשבה אז פלטפורמה מטופשת של ילדים רוקדים וסרטוני חתולים. היא לא הייתה על הרדאר של מפרסמים גדולים. אמרתי להם שאם נביא את הממשלה, יגיעו אחריה גם בנקים וחברות ביטוח, כלומר מפרסמים עם כיסים עמוקים".
כך החל הרשקוביץ לעבוד כמנהל תחום ממשלה בטיקטוק. חלק מתפקידו שם היה לגרום לכך שמשרדי ממשלה וגופים ציבוריים יפתחו ערוצים משלהם ביישומון. "היו לי שם שנתיים מדהימות, והחוויה של אחרי 7 באוקטובר לא צריכה ולא יכולה לעמעם את זה. הבאנו גופים ציבוריים, עשינו פרויקטים חברתיים והעלינו את היוקרה והאמינות של הפלטפורמה. פתאום טיקטוק הפכה למשהו רציני הרבה יותר. נכון שגם עלינו על גל, כי טיקטוק צמחה באותה תקופה בכל העולם, אבל לא בכל מדינה נרשמה אותה צמיחה כמו פה".
מן הסתם ידעת מראש שזו חברה בבעלות סינית, ושהאלגוריתם שלה חודרני ובעייתי מאוד מבחינת הנדסת השיח.
"הייתי מודע לדיבור סביב טיקטוק, בעיקר בנושא הפרטיות. זה תמיד היה אי שם באוויר, אבל לא מעבר לכך. ביומיום זה לא היה מספיק מעניין, ובוא נזכור שגם על שאר הרשתות החברתיות יש הרבה ביקורת ונערכים שימועים בקונגרס. לגבי הבעלות הסינית, אני בזמנו חשבתי שיש פה נימה של גזענות, ושאין מקום לחשש הזה".
חוסמים יוצרים ישראלים
בזמן מבצע שומר החומות, מאי 2021, החלו להישמע האשמות כלפי טיקטוק כי היא תורמת לשלהוב היצרים בקרב ערביי ישראל. לשיח נכנס ביטוי חדש – "אינתיפאדת הטיקטוק". לדברי הרשקוביץ, "בעקבות מה שקרה באותם הימים, טיקטוק ואני כחלק ממנה פעלנו מול המדינה ועשינו הרבה מאוד מאמצים כדי להסיר את האיומים הביטחוניים שהיו באפליקציה. הצעדים שנעשו הרגיעו את החששות שלי כעובד, וגם את חששות המדינה".
ואז אנחנו מגיעים ל־7 באוקטובר.
"כולם מספרים שהם התעוררו לקול האזעקות, אני התעוררתי לקול נביחות הכלבלב שלי ששמע את האזעקות. מהר מאוד הבנו מה קורה. כעובדי טיקטוק התחלנו לקבל דיווחים, גם מהממשלה, שיש הרבה מאוד תכנים אלימים בפלטפורמה, כמו סרטונים של חמאס וסרטונים שמראים בלייב את הזוועות מהעוטף. למרות השבת והחג, העובדים הרלוונטיים אספו מהר מאוד את המידע, צלצלו בכל הפעמונים באירופה ובארצות הברית, והחברה התעוררה וטיפלה במצב במהירות ובאגרסיביות. הסרטונים הבעייתיים הוסרו, והייתי גאה מאוד בחברה שאני עובד בה".
"הייתי מודע לדיבור על טיקטוק, בעיקר בנושא הפרטיות. זה תמיד היה אי־שם באוויר, אבל לא מעבר לכך. ובוא נזכור שגם על שאר הרשתות החברתיות יש הרבה ביקורת ונערכים שימועים בקונגרס. לגבי הבעלות הסינית, אני בזמנו חשבתי שיש פה נימה של גזענות, ושאין מקום לחשש הזה"
הגאווה הזאת חלפה די מהר. "כבר בימים הראשונים למלחמה, כל הקמפיינים של ממשלת ישראל בטיקטוק נחסמו: נטען שהסיסמה 'ביחד ננצח' שליוותה אותם היא אמירה פוליטית, וכך גם דגלי ישראל שהופיעו בהם. אלה ההסברים שקיבלתי מהנהלת טיקטוק באירופה. הסבירו לנו שהחברה לא מוכנה להיכנס לקונפליקטים גם בפרסומות, ולא משנה מאיזה אזור בעולם ומאיזה צד. תיווכתי את זה לממשלה, ובסך הכול ההסבר נשמע לי הגיוני.
"לאחר מכן נפסלו קמפיינים של מטה משפחות החטופים. אלה היו קמפיינים רכים מאוד, בלי תמונות זוועה אלא רק קריאה להחזיר אותם. הסבירו לנו שוב שאי אפשר לפרסם שום דבר פוליטי. ההסכם הלא כתוב שלי עם החברה היה שאני מתווך את המדיניות שלה, והיא מצידה פועלת בהגינות ומחילה את המדיניות הזאת על כולם. אבל פתאום ראיתי בטיקטוק קמפיינים נגדיים, של פלסטינים, ממומנים בכסף רב, שבהחלט מתייחסים לסכסוך. הם עלו לרשת בלי שום בעיה. זה כבר נראה לי מוזר. איך יכול להיות שמה שמותר לפלסטינים, אסור לישראלים?
"העליתי את השאלה להנהלה באירופה, והתשובות שקיבלנו היו מתחמקות. למשל, הם אמרו שהקמפיינים של הפלסטינים הם הומניטריים. בינתיים נפסל גם קמפיין של 'תגלית' שקרא להגיע ארצה כדי להתנדב בחקלאות. סיבת הפסילה: על אחת החולצות היה כתוב 'עם ישראל חי', ובאתר שהפרסומת הובילה אליו נכתב 'אנחנו עומדים בשעה הזו עִם עַם ישראל'. מבחינת ההנהלה זאת הייתה אמירה פוליטית שמצדיקה את הסרת כל הקמפיין. קמפיינים פלסטיניים, כאמור, רצו כל הזמן. הגשתי שוב ושוב שאילתות ולא קיבלתי תשובה".
גם בזירת התוכן האורגני של משתמשי טיקטוק, הרשקוביץ נתקל בתופעה דומה. "קיבלנו מאות ואלפי הודעות של יוצרי תוכן ישראלים שנחסמים, או שהסרטונים שלהם מוגבלים לצפייה רק בישראל. העמדה הישראלית הושתקה. אגב, עד היום רוב יוצרי התוכן הישראלים חסומים מלהעלות לשידורים חיים בטיקטוק. המשתמש האמריקני באפליקציה לא רואה כמעט תוכן ישראלי, אבל הוא בהחלט רואה תוכן אנטי־ישראלי.
"הוול־סטריט ג'ורנל עשה ניסוי: הוא פתח חשבונות פיקטיביים של ילדים בני 13, ובתוך כמה שעות הם התחילו להיות מוצפים בתוכן אנטי־ישראלי. תחקיר בניו־יורק טיימס גילה שבטיקטוק מושתקים נושאים מסוימים, כולל מסרים פרו־ישראליים. במקביל התחילו להגיע דיווחים מעמיתים על אווירה עוינת כלפי יהודים בסניפים של טיקטוק בעולם, ועל הערות אנטישמיות שלא מטופלות. עשיתי כמיטב יכולתי, התרעתי בפני החברה וערערתי על החלטות, אבל ראיתי שאני לא מצליח".
עירבת את אנה פלקין, מנכ"לית טיקטוק ישראל?
"העובדים בטיקטוק ישראל מנסים לעשות כל מה שהם יכולים. הם נלחמים ומשלמים מחירים. לפעמים רואים אותם כמטרד ומעקמים מולם את הפרצוף, ולמרות זאת הם עושים את המיטב – לאו דווקא מתוך הפוזיציה הישראלית, אלא באמת כדי לנקות את הפלטפורמה מתכנים אנטישמיים. לפעמים הם מצליחים. יש עובדים שלקחו את זה כמשימה שהם יושבים עליה אחרי שעות העבודה הרגילות.
"אני לא רוצה לחלק ציונים לעובדים אחרים, לכל אחד יש שיקולים משלו, אבל בי משהו בער ולכן עשיתי את מה שעשיתי", הוא אומר על ההתפטרות הרועמת. "אגב, גם זה התגלגל אחרת מכפי שתכננתי. הייתי הרבה יותר פחדן, לא חשבתי על האופן שבו הדברים קרו בסופו של דבר".
"מי עוד ראה את זה?"
בשלבים הראשונים הרשקוביץ עוד האמין שאפשר לפתור את הנושא בשיח מול הנהלת טיקטוק. "מישהו סיפר לי שברשת הפנימית של החברה יש קבוצות שמטרתן היא תמיכה בפלסטינים. בניגוד למקומות עבודה אחרים, בטיקטוק לא נהוג להקים קבוצות שאינן מקצועיות. יש כאלה, אבל לא הרבה. יש למשל קבוצה יהודית שבעיקר מעבירים בה מתכונים לקניידלך. מ־7 באוקטובר חלק מהחברים שם מספרים עד כמה קשה להם במקום העבודה.
"תכננתי לעבוד בטיקטוק בשנים הבאות, אבל אז ראיתי את התגובה של החברה – 'מדובר בשקרים'. ארגון שרוצה לקחת אחריות ולתקן לא מגיב ככה. אתה לא יכול לומר 'הכול שקר' ואז לתקן. אז התגבשה אצלי ההחלטה לעזוב, והתפטרתי באמצע ינואר. נאמר זאת כך, לא היה ניסיון לשכנע אותי להישאר"
"נכנסתי לאחת הקבוצות הפלסטיניות וגיליתי שהשתמשו בה כדי לקדם מסרי BDS ודעות קיצוניות מאוד נגד ישראל. בזמן עסקת החטופים ראיתי שבקבוצה הזו חוגגים דווקא את השחרור של המחבלות הפלסטיניות. החלטתי להציף את הבעיה מול הנהלת החברה, בעיקר כי כמעט כל העובדים בקבוצה הזאת השתייכו למחלקות שאמורות לאכוף את המדיניות של טיקטוק, כלומר להחליט מה יעלה ומה לא יעלה באפליקציה. אלה הצוותים שצריכים להיות הכי לא פוליטיים, הכי הגונים ואובייקטיביים. אספתי כל מה שמצאתי, הכנתי מסמך מקצועי ארוך ושלחתי אותו להנהלה הכי בכירה של טיקטוק העולמית, באמריקה ובסינגפור. זה קרה בתחילת דצמבר. כעשרים איש בכירים מאוד היו מכותבים למייל הזה, וכל המנהלים שמעליי".
ומה קרה?
"היית מצפה שהחברה תטפל בדבר הזה, אבל לא כך היה. התגובות הראשונות שקיבלתי היו בסגנון 'מי עוד ראה את זה', 'למי עוד שלחת'. היה שם חשש גדול מהשאלה למי הדו"ח יגיע, והרבה פחות התעניינות בתוכן. מאותו הרגע הרגשתי נימה של לחצים ועוינות כלפיי. זה התחיל בניואנסים, אבל השיא היה כשפנה אליי אדם בכיר מאוד־מאוד בטיקטוק, יהודי מארצות הברית, ואמר שהוא רוצה לשוחח איתי על מה ששלחתי. הוא הסביר שהוא מבין את המצב, רואה את הגל האנטישמי בעולם, מרגיש אותו ורוצה לחשוב יחד איך אנחנו פותרים את העניין בתוך החברה. שמחתי מאוד, זה הרי מה שרציתי שיקרה.
"בימים הראשונים למלחמה כל הקמפיינים של ממשלת ישראל בטיקטוק נחסמו: נטען שהסיסמה 'ביחד ננצח' היא פוליטית, וכך גם דגלי ישראל. הסבירו לנו שהחברה לא מוכנה להיכנס לקונפליקטים גם בפרסומות, ולא משנה מאיזה צד. תיווכתי את זה לממשלה, וההסבר נשמע לי הגיוני"
"השיחה בזום הייתה נחמדה, אבל ככל שהיא נמשכה הרגשתי שאני תחת חקירה. הוא התחיל לשאול אותי עם מי התייעצתי ולמי הראיתי את המסמך לפני ששלחתי אותו. לתחושתי הוא גם ניסה להפליל דרכי אנשים אחרים בחברה שאולי הדליפו את המסמך. התאכזבתי מאוד, אבל עדיין האמנתי במערכת. אחת לכמה ימים שלחתי מייל לחברה כדי לשאול מה קורה. לא קיבלתי תשובות רציניות, ובאחת הפעמים בכירה בחברה אמרה לי: 'ייתכן שלא נוכל לומר לך אילו צעדים אנחנו נוקטים כדי לטפל במה שכתבת'. איזו מין תשובה זאת? לא ביקשתי לדעת מי פוטר, אלא לוודא שננקטים צעדים לפתור את הבעיה".
מתי הגיע רגע השבירה שלך?
"ברגע שחלקים מהמסמך פורסמו בפוקס ניוז. בשלב הזה עוד תכננתי לעבוד בטיקטוק בשנים הבאות, אבל אז ראיתי את התגובה של החברה: 'מדובר בשקרים'. הבנתי שארגון שרוצה לקחת אחריות ולתקן לא מגיב ככה. אתה לא יכול לומר 'הכול שקר' ואז לתקן, זה לא הולך יחד. אז התגבשה אצלי ההחלטה לעזוב, והתפטרתי באמצע ינואר. נאמר זאת כך, לא היה ניסיון לשכנע אותי להישאר".
ויתרת על חלום מקצועי שהתגשם.
"התחושה אחרי ההתפטרות הייתה חזקה. לראשונה בחיי הרהרתי בשאלה מה זה להיות אדם חופשי ולעשות מעשה שקשור לכך. זה היה עמוק מאוד עבורי. העולם טובע בביצה של שקר, וחשתי גאווה כי ידעתי שהשקר אולי מנצח כרגע, אבל לא באמצעותי, לא דרכי.
"כתבתי ציוץ קצר, והוא התפוצץ בארץ ובכל העולם. לאחר מכן היה בסנאט האמריקני שימוע לכל הרשתות החברתיות, שכלל לא היה קשור לישראל, אבל החלק שהתייחס לטיקטוק עסק בהרחבה בהתפטרות שלי ובתוכן האנטישמי ברשת הזאת. חלק מהדברים הגיעו מהדו"ח שאני שלחתי וחלק מפרסומים אחרים. החוק נגד טיקטוק התבשל כבר בקונגרס, וחבר הקונגרס הבכיר לינדזי גרהאם 'צלה' בשימוע הזה את מנכ"ל טיקטוק, שניסה להתחמק ולא באמת השיב לשאלות".
לחשוף את הדאטה
הרשקוביץ לא חושב שיש חשיבות בשאלה אם ההטיה האנטי־ישראלית בטיקטוק מגיעה מלמעלה, או מ"רוח התקופה" בקרב העובדים האחראים על הצנזורה. "לא ראיתי התערבות של ממשלת סין באפליקציה, ואני גם לא מכיר את האלגוריתם כי הוא לא יושב אצלנו", הוא אומר. "יש מחקרים שהראו שנושאים שלא נוחים לממשלת סין מקבלים בפלטפורמה טיפול שונה לעומת נושאים אחרים. הדבר הכי מדהים בעיניי בסיפור הזה הוא שרגע אחרי החשיפה, טיקטוק חסמה את הגישה לנתונים שאִפשרו את המחקרים האלה. אבל האמת היא שהתשובה לשאלה שלך לא מאוד חשובה. נניח שזו לא הייתה מדיניות מכוונת, אלא במקרה הרבה מאוד אנטישמים הגיעו לעמדות שאפשרו את זה. גם אז, ברגע שהבעיה צפה וכל העולם מדבר על כך וטיקטוק עדיין לא מטפלת בנושא – זה כבר הופך למדיניות. ההחלטות האלה לא נקבעות בדרג זוטר, אלא בשיתוף מנכ"ל טיקטוק וההנהלה הבכירה ביותר".
במה טיקטוק שונה למשל מטוויטר? גם ברשת הזאת יש המון תכנים אנטישמיים שמקבלים חשיפה נרחבת.
"קודם כול, צריך באמת להילחם בדברים האלה גם ברשתות אחרות. זו לא מלחמה של יהודים או של ישראל; הנפגעים הראשונים הם הקהל האמריקני והאירופי, המשתמשים. הם בטוחים שהרשתות האלה מספקות להם תמונת מצב אמיתית על הדעות בעולם, אבל אם אתה מקבל שטף שהונדס להיות שקרי ומוטעה, אתה הקורבן. ובכל זאת טוויטר שונה, כי היא מצהירה שאצלה תהיה כמה שפחות רגולציה וכולם יכולים לעשות כמעט כל מה שהם רוצים, והמדיניות הזאת חלה על כולם בצורה שווה. בטיקטוק יש צנזורה של תוכן. עקרונית זה יכול להיות בסדר, אבל כשהצנזורה מוטה וחד־צדדית כל כך, פה הבעיה".
אז מה עושים?
"אני עומד לצאת לסדרת הרצאות לקהילות יהודיות ונוצריות באמריקה כדי להעיר אותן. העולם המערבי והדמוקרטי נמצא במלחמה שהוא לא יודע שהוא צד בה, מלחמה על התודעה. הלוואי שננצח בעזה בעזרת המטוסים והטנקים, אבל חמאס מנהלים נגדנו גם מלחמה אחרת, שהמטרה שלה היא לפורר אותנו, לפורר את התמיכה בנו, להחליש אותנו משפטית, ציבורית ותודעתית, ולהפוך אותנו למדינה מצורעת. הדברים האלה קורים בראש ובראשונה ברשתות החברתיות, כי שם צעירים מהמערב צורכים היום מידע וחדשות.
"נפסל גם קמפיין של 'תגלית' שקרא להגיע ארצה כדי להתנדב בחקלאות. סיבת הפסילה: על אחת החולצות היה כתוב 'עם ישראל חי', ובאתר שהפרסומת הובילה אליו נכתב 'אנחנו עומדים בשעה הזו עִם עַם ישראל'. מבחינת ההנהלה זו הייתה אמירה פוליטית שמצדיקה את הסרת הקמפיין. קמפיינים פלסטיניים המשיכו לרוץ. הגשתי שוב ושוב שאילתות ולא קיבלתי תשובה"
"המערב החופשי והדמוקרטי חייב להבין שהוא מתמודד מול משהו גדול מאוד. צריך לחשוב מחדש על השאלה מי יכול לפרסם ברשתות האלה. אולי לא נכון שכל אדם אלמוני יוכל להעלות כל תוכן שהוא רוצה, אולי צריך מודל של אימות. זה לא יפתור את כל הבעיות, אבל זו תהיה התחלה.
"אני חושב שהמערב צריך לאלץ את הרשתות החברתיות לפתוח את הנתונים לעיון ולביקורת. לא את האלגוריתם, אלא למשל כמה סרטונים יש עם מילות מפתח מסוימות ממדינות מסוימות. אם רואים דברים לא טבעיים שמהונדסים, אנחנו צריכים לדעת מהם. ואנחנו צריכים גם להשיב מלחמה, ולחשוב איך אנחנו מנצלים את הרשתות האלה לטובת הערכים והמסרים שלנו. לכתוב סיפור חדש לעולם. אלה שלוש הרגליים שצריכות להתקדם במקביל – רגולציה, דאטה ומלחמה".
מטיקטוק נמסר בתגובה: "מאז 7 באוקטובר גייסנו משאבים וכוח אדם כדי לחזק את צוותי בטיחות הפלטפורמה ובדיקת התוכן שלנו, ולתגבר בהם את מספר דוברי העברית והערבית. הטענות של העובד לשעבר, שלא עבד בצוותי בטיחות הפלטפורמה או בדיקת התוכן שלנו, מציגות באופן מוטעה את המאמצים והמשאבים שפרסנו במהירות כדי לשמור על בטיחות הקהילה ומהימנות הפלטפורמה שלנו.
"בחצי השנה הראשונה מפרוץ המלחמה הסרנו יותר מ־3.1 מיליון סרטונים והשעינו יותר מ־140 אלף שידורים חיים באזור ישראל, עזה והגדה בשל הפרת כללי הקהילה שלנו, כולל תוכן המקדם חמאס, דברי שטנה, קיצוניות אלימה ומידע מוטעה.
"באשר לטענות על קמפיין המשפחות שנפסל: אנו מגיבים בעת הצורך לכל מקרה בלתי צפוי תוך הפעלת שיקול דעת ובחינה קפדנית של המדיניות שלנו, במטרה להבטיח שהפלטפורמה תישמר בטוחה. עבדנו בשיתוף פעולה הדוק עם מטה משפחות החטופים והנעדרים כדי לוודא שהקמפיין שלהן, Bring Them Home, יוכל להופיע בפלטפורמה שלנו ולהגיע לקהל היעד הרצוי.
"ההאשמות על הטיה וקשר לסין מייצרות במכוון מצג שווא בנוגע לפעולות שאנו נוקטים כדי להסיר תוכן מפר בתוך דקות אחדות מקבלת הדיווח. אנו מתנגדים בכל תוקף לאנטישמיות על כל צורותיה ומיישמים את המדיניות שלנו באופן שווה על כל התוכן והמודעות בטיקטוק.
"לגבי הטענות על התכתבויות של עובדים: לכל העובדים יש אחריות לנהוג לפי קוד ההתנהגות הפנימי שלנו, המקדם כבוד הדדי ויצירת מרחב עבודה נקי מאפליה והטרדה. אנו מספקים לעובדים כלים לדווח על חששותיהם באופן אנונימי, ומתחקרים את כל הדיווחים המתקבלים".
לתגובות: dyokan@makorrishon.co.il
