הבית // 85 מ"ר, שלושה חדרי שינה, מרפסת גדולה, סלון ופינת אוכל מחוברים – "בית קיבוץ טיפוסי. אנחנו מחכים ומקווים לבנות את ביתנו בקרוב".
הבוקר // איתמר קם סביב חמש לתפילה, ושלוש פעמים בשבוע גם לריצה. הילה מתעוררת סביב שבע. הילדים בדרך כלל מתארגנים לבד. איתמר נוסע ברכבת למובילאיי בחיפה, והילה נוסעת באופניים למחלבה. "בכל צהריים כמה חברות נפגשות לארוחת צהריים בחדר האוכל".
חינוך // חדר האוכל פתוח רק לארוחת צהריים. בקיבוץ יש חינוך לגיל הרך, בית ספר אזורי מכיתה א' עד כיתה י"ב, וגם חינוך בלתי פורמלי. גן רימון, שיובל הולך אליו, פועל משבע בבוקר עד ארבע אחר הצהריים, והוא "גן קיבוצי טיפוסי ומופלא": טיולים בכל יום, צבעי ידיים עם מתכון ייחודי, חצר גרוטאות. הילה: "אמא שלי הייתה גננת בגן רימון כעשרים שנה. כשיערה סיימה את התקופה שלה בגן הייתה סגירת מעגל מרגשת, וכך יהיה גם השנה כשיובל יסיים ויעלה לכיתה א'". יערה ואיתי לומדים בבית הספר שקד, ואחרי הלימודים אוכלים בחדר האוכל. בבתי הילדים יש פעילות לכל שכבת גיל אחרי הלימודים. בימי שישי בית הספר לא פועל, ויש פעילויות לאורך היום, כמו שיש בחופש הגדול. "יש תוכנית עשירה ומלאת חוויות, ולנו ההורים יש שקט בראש".
מובילאיי // איתמר: "אני נהנה מהשילוב של מגורים בפריפריה ועבודה בחברה גלובלית כמו מובילאיי. חשוב לציין שהשילוב הזה לא היה מתאפשר ללא רכבת העמק, שאני אחד מלקוחותיה הנאמנים. בקיבוץ אני חלק מקהילה שורשית, ותיקה, עם חיבור בלתי אמצעי לאדמה – ובעבודה אני חלק מחברה דינמית, שהיעד שלה הוא רכב אוטונומי. החלק שלי במאמץ הוא במסגרת קבוצה שמייצרת מפות מדויקות של רשת הכבישים בעזרת טכנולוגיה של בינה מלאכותית".
המחלבה // מחלבת טנא השדה היא מחלבת בוטיק שפועלת יותר משלושים שנה. בעבר היא ייצרה גבינות וחלב לארוחות הבוקר של הקיבוץ בחדר האוכל, וכשחדר האוכל הפסיק כמעט לגמרי לעבוד חברה של הילה חלמה, יזמה וחידשה את המחלבה. הילה: "אני מתפעלת בשבילה בעיקר את השיווק. התחלנו לייצר גבינות למכירה בכלבו שלנו ובנקודות מכירה ברחבי עמק המעיינות. החלב מגיע כמובן מהרפת בקיבוץ.
"יש ימים של פסטור חלב, יש ימים של אריזה והכנת יוגורטים או גבינות קשות ורכות, ויש ימים של התלמדות ופיתוח החלום. אנחנו מכינות יוגורטים בכל מיני טעמים, וגם גבינה צפתית, בולגרית, גבינת שמנת, ממרח לבנה וכדורי לבנה בשמן זית, לאחרונה התחלנו גם לייצר קממבר וגאודה. יש לנו עוד הרבה חלומות, ומתחילים שיתופי פעולה בתחום חלב העיזים ואפילו גבינות טבעוניות. נשמח שאנשים יבואו לבקר ויכירו את המחלבה. יש באזור מעיינות, בית קפה עם הגבינות שלנו, אתרים היסטוריים והרבה אנשים מעניינים".
תורה ועבודה // איתמר נולד ברחובות, הבן הבכור במשפחה, ויש לו עוד אח וארבע אחיות. כשהיה בן עשר משפחתו עברה לאלקנה. הוא למד בתיכון אמית גוש דן ובמכינת קשת, ושירת בגדוד 202. לאחר השירות הגיע לבית המדרש לתורה ועבודה בשדה־אליהו, ואז למד שלושה תארים בביו־הנדסה באוניברסיטת בר־אילן.
טיולים // הילה נולדה וגדלה בשדה־אליהו, הבת השלישית משישה ילדים. "ההורים שלי הכירו בגרעין נח"ל בקיבוץ, התאהבו והחליטו להישאר". היא למדה בבית הספר האזורי, ואחר כך למדה שנה במדרשה בנוב שברמת הגולן. בצבא היא שירתה כמדריכת טיולים ואחרי השירות למדה לימודי ארץ־ישראל באוניברסיטת בר־אילן. אחרי הלימודים נשארה לעבוד באוניברסיטה במשך שנתיים כרכזת סיורים במחלקה ללימודי ארץ ישראל, ואחר כך עבדה במדור לזרועות הביטחון באוניברסיטה.
ההיכרות // חברה טובה של הילה הכירה ביניהם בשנה שאיתמר היה בבית המדרש של הקיבוץ. אחרי החתונה הם התגוררו כמה שנים באלקנה, עברו לקיבוץ מירב בגלבוע, ולפני חמש שנים החליטו לחזור לשדה־אליהו.
סתלבט בקיבוץ // הילה: "היו לי פה הרבה זיכרונות ילדות טובים. חוויות שאני עברתי גם הילדים שלנו עוברים, וזה יוצר חיבורים משמחים וטובים. אבל המעבר מהמרכז לצפון היה מאתגר מבחינה תעסוקתית. לקח לי זמן למצוא את המקום שלי. עבדתי בכל מיני מקומות עד שהצטרפתי לעבוד עם שחר סמיט בליווי נשים בתוכניות לתזונה בריאה, ולפני שנה התחלתי גם לעבוד עם חברה שלי במחלבה. אני נהנית מאוד מהגיוון בעבודות".
פנאי // "יש לנו מסורות משפחתיות שאנחנו לא מוותרים עליהן כבר 14 שנה. בחורף אנחנו תמיד יוצאים לטיול בדרום, השנה היינו בירוחם והיה נהדר. בתחילת הקיץ אנחנו תמיד יוצאים ללילה בכנרת עם חברים או לבד. השנה כבר הספקנו לעשות את זה".
להשתתפות במדור dyokan@makorrishon.co.il
