שקרים, מזימות וכאוס: הנס נימן משגע את עולם השחמט

ביום השני של טורניר גרנקי הפתוח, תחרות השחמט הגדולה ביותר באירופה, הרב־אמן בן העשרים הנס נימן התעורר לפני עלות השחר וחש כאב דוקר בשתי אוזניו. כבר בטיסה לגרמניה סבל נימן, השחקן ה־46 בדירוג השחמטאים העולמי והנבל השנוא ביותר בתחום, מסחרחורת חמורה. הוא אפילו הקיא. בעודו "צועק מכאבים", כפי שסיפר לי מאוחר יותר, הוא הלך לשני בתי חולים, אך אנשי הצוות בשני המקומות נהגו בו בגסות רוח לדבריו, ולא היו מוכנים לטפל בו לפני המשחק הראשון, שהחל בשעה תשע בבוקר. נימן הלך לאולם התחרות, ובעודו סובל מכאבים הביס שני יריבים חלשים יותר לפני שהצליח למצוא אנטיביוטיקה. בסוף התחרות אובחן נימן כלוקה בדלקת אוזניים כפולה; אבל הוא לא הפסיד שום משחק, זכה במקום הראשון וקיבל המחאה בסך 20 אלף אירו.

"בשנים האחרונות שיחקתי הרבה משחקים תחת לחץ קיצוני, ומובן שלא הייתי מרוכז לחלוטין", אמר לי נימן בשיחת וידאו בתחילת אפריל, בעודו מתאושש בביתו בלונדון. האמריקני נראה חיוור ועייף. תלתליו הפזורים הטילו צללים על עיניו האפורות־כחולות, ומעגלים כהים, דמויי חבּורות, בלטו מתחתיהן. "התרגלתי להופיע במצבי לחץ כשכל הסיכויים נגדי".

נימן היה מנודה מאז סתיו 2022, כשמגנוס קרלסן, השחקן מספר 1 בעולם, האשים אותו ברמאות. כעת, כשנימן משחק גרוע יריביו רואים בכך הוכחה שבכל משחקיו המוצלחים היו מעשה נוכלות; אם הוא משחק היטב, הדבר רק מלבה את החשדות שהוא איכשהו מסתמך על בינה מלאכותית. למעשה הוא מוחרם מרוב התחרויות הטובות בעולם. אפילו ניצחונו בגרנקי הוכתם. התחרות מחולקת לשני חלקים: טורניר בהזמנה בלבד לשחקנים הטובים בעולם והטורניר הפתוח לחובבים. נימן לא הוזמן לחלק הראשון, ונאלץ להציק למארגנים כדי שיקבלו אותו לחלק השני. הוא שלח להם מאה אירו רק כדי לגרום להם להגיב להודעותיו ולעבד את הרישום שלו.

קרלסן בהה בלוח, אוחז בסנטרו ובמצחו כאילו ראשו נעשה כבד מדי על צווארו. נימן לעס מסטיק. השניים שהו בחדר מבודד ומאובטח, בנוכחות אל לורנס, מנכ"ל הקרן האמריקנית לשחמט, וכמה מעובדי התחרות, כולל הצלם לנארט אוּטס. לקראת סוף המשחק נעמד קרלסן, ניגש לאוטס והאשים אותו בסיוע לנימן

"יש לי תוכניות גדולות יותר לזיכוי מאשר הניצחון בתחרות אחת בלבד", אמר נימן בחיוך, מסתובב בכיסא גיימינג גבוה. האליל שלו הוא בובי פישר, האמריקני היחיד אי פעם שהפך לאלוף העולם בשחמט. נימן מכוון לאותו היעד. ביוטיוב הוא מפרסם תדיר סרטונים על המשימה הזאת; לאחרונה הוא חזה שיזכה בכתר בעוד 301 ימים בדיוק. "כבר הגשמתי את זה", הוא אומר בסרטון. "זה אני, מנבא בטירוף כרגיל". אבל נימן מבין עד כמה שערוריית הרמאות מקשה על הגשמת חלומו. "אני לא חושב שמישהו יכול להתווכח עם העובדה שלפי מדדים אובייקטיביים, החיים שלי נהרסו", הוא אמר לי, מבטו סוטה מהמצלמה, קולו סוער.

המשבר החל בסנט־לואיס בגביע סינקפילד 2022, טורניר לעשרה שחקנים שהוא מהתחרויות היוקרתיות ביותר באמריקה. נימן השתתף בו בפעם הראשונה, ובסיבוב השלישי עומת מול קרלסן. השחמטאי הנורווגי בן ה־33 מדורג במקום הראשון בעולם זה תריסר שנים, תקופה שכוללת רצף חסר תקדים של 125 משחקים ללא הפסד. הוא נחשב על פי רוב לשחקן הגדול ביותר בתולדות השחמט. בסנט־לואיס נימן הימם את כולם כשהשיג יתרון מוקדם, וזאת בשעה ששיחק בכלים השחורים, מה שנחשב לחיסרון משום שהצד הלבן פותח את המשחק. קרלסן בהה בלוח, אוחז בסנטרו ובמצחו בכפות ידיו, כאילו ראשו נעשה כבד מדי על צווארו. נימן לעס מסטיק ונראה משועמם.

השניים שהו בחדר מבודד ומאובטח. היחידים שהיו נוכחים בו היו אל לורנס, מנכ"ל הקרן האמריקנית לשחמט, וכמה מעובדי התחרות, כולל צלם השחמט הנודע לנארט אוּטס. לקראת סוף המשחק נעמד קרלסן, ניגש לאוטס והאשים אותו בסיוע לנימן, וטען שהיה שם "סימן מסגיר ענק". זאת הייתה הפרה מזעזעת של הנימוסים, ללא כל ראיות תומכות בהאשמה. "באותה המידה היה אפשר להאשים את מנהל התחרות ברמאות", אומר לורנס (כשיצרתי קשר עם קרלסן כדי שיבהיר את חשדותיו, אביו הנריק השיב בסדרת הודעות דוא"ל רוויית עלבונות. "כנראה לא למדת הרבה", כתב. "אני טוען שאת מפיצה שטויות. התיק סגור. אל תיצרי קשר שוב"). קרלסן התיישב שוב, ואחרי 57 מהלכים נכנע.

למחרת פרש קרלסן מהתחרות ורמז בבירור ליותר ממיליון עוקביו ברשתות החברתיות שנימן רימה במשחק. זה היה הדבר הכי דרמטי שקרה בשחמט זה שנים. נימן לא הצליח להסביר את המחשבה מאחורי כמה ממהלכיו על הלוח, והיעדר המידע אפשר לתיאוריות פרועות לפרוח. רב־אמן משפיע שמרבה לשדר את עצמו משחק שחמט ברשתות תהה אם נימן היה יכול להשתמש באביזר נסתר מסוים שירטוט לפי המלצות של תוכנת שחמט מחוכמת. זאת הייתה בדיחה אבל היא נפוצה במהרה, במיוחד אחרי שאילון מאסק התערב וציטט את שופנהאואר: "כישרון פוגע במטרה שאף אחד אחר לא יכול לפגוע בה, גאון פוגע במטרה שאף אחד לא יכול לראות (כי היא בישבן שלו)".

"הנס הוא הכישרון הגדול ביותר מאז בובי פישר", אומרת שרנז קנדי, חברתו ומנהלתו של פישר, ששכרה את נימן ללמד בבית הספר לשחמט שלה. "הוא לא צריך לרמות. והוא יהיה אלוף העולם. אני אומרת לך: מכל הילדים שלימדתי, הבחור הזה באמת מוכשר"

בניסיון לדכא את ההשערות התראיין נימן והודה שרימה בעבר, במשחקי שחמט ברשת, כשהיה בן 12 ו־16. הוא הסביר שחבר הגיע עם אייפד וקרא לו מהלכים לפי הדרכתה של תוכנת שחמט. "פשוט רציתי לעלות בדירוג כדי שאוכל לשחק נגד שחקנים חזקים יותר", הוא אמר, ונשבע שלא רימה מאז ומעולם לא רימה במשחקים פנים אל פנים, "על הלוח". "אם הם רוצים שאתפשט ואשחק עירום לחלוטין, אעשה את זה", הוסיף. "לא אכפת לי כי אני יודע שאני נקי". אבל מעטים נתנו לו ליהנות מהספק. חודש לאחר מכן, פלטפורמת השחמט הפופולרית בעולם Chess.com פרסמה דו"ח שקבע כי אין ראיות מוחלטות לכך שנימן רימה במשחקים על הלוח, אך לפי הניתוח האלגוריתמי והסטטיסטי שלה הוא "כנראה רימה ביותר ממאה משחקי שחמט מקוונים, כולל בכמה טורנירים עם פרס כספי".

מאז חלפה יותר משנה וחצי, ונימן עדיין נחשב לנוכל. אבל הגרסה שלו אומתה ברובה בידי גורמים רשמיים וסטטיסטיקאים של שחמט, שלא מצאו שום סימן לכך שהפר את הכללים בגביע סינקפילד או בכל תחרות אחרת. נימן הגיש תביעת דיבה של 100 מיליון דולר נגד Chess.com וקרלסן; הצדדים הגיעו לפשרה מחוץ לבית המשפט, והכירו בכך שאין "ראיות מוחלטות" לכך ששיחק בחוסר יושר. בדצמבר הודיע FIDE, הגוף המנהל העליון של השחמט, על תום חקירת הפרשה: הוא מצא שאין דבר חשוד במשחקים של נימן בכל תחרות בשלוש השנים האחרונות. FIDE גם קבע כי קרלסן אשם בפרישה מגביע סינקפילד "ללא סיבה תקפה", וקנס אותו ב־10,000 אירו.

מדענים מאמינים שייתכנו ילדי פלא בשלושה תחומים: מתמטיקה, מוזיקה ושחמט. מנקודת המבט של תומכיו המוקדמים והנלהבים ביותר של נימן, הוא מתמודד עם אנשים חזקים שמנסים לרסק אחד מהשחקנים החזקים ביותר בדורו בשל טעויות שעשה בילדותו. "הנס הוא הכישרון הגדול ביותר מאז בובי פישר", אומרת שרנז קנדי, חברתו ומנהלתו של פישר, ששכרה את נימן ללמד בבית הספר לשחמט שלה. "הוא לא צריך לרמות. והוא יהיה אלוף העולם. אני אומרת לך: מכל הילדים שלימדתי במשך השנים, הבחור הזה באמת מוכשר".

ובכל זאת, כישרון אולי לא יספיק כדי לשקם את נימן. הרבה לפני השערורייה הוא נודע בהתנהגותו ההפכפכה שרבים תיעבו. פניו בשעת המשחק הם כפני שור שמתכונן להסתער: זעם גולמי ומבט זועף, עיניים בולטות ונחיריים מתרחבים. השידורים החיים של משחקיו ברשת מסתיימים תכופות בכך שנימן צועק ומכה במחשב שלו, ובכך גורם לרמקולים להדהד ולצפצף ולמצלמה ליפול ממקומה. בסרטון אחד שעלה לרשת רואים שכן שדופק בכעס על דלתו ומקלל אותו על הרעש. בסרטון אחר, מד דופק שעוקב אחר מצבו קופץ ל־163 פעימות בדקה. "איך. אני. כל כך! טוב! לעזאזל!", צרח פעם אחת. "לעזאזל! אני הכי טוב!"

נימן היה יותר מחקיין. רבים מהשחקנים המתפתחים משתמשים בפתיחות קנוניות כמו המשחק האיטלקי או גמביט המלכה, אך נימן הוסיף פיתולים מקוריים ושיחק מהלכים נעדרי שם. בסימון השחמט הם יצוינו בביטוי !N, מלשון חידוש

התפרעויותיו של נימן יכולות לעיתים להיראות כמו משחק. "אני נהנה מהכאב שלהם", הוא אמר לאחרונה על יריביו, מתנסח כנבל מסרט פעולה בינוני. "אין חברויות על לוח השחמט. זהו משחק שחמט מתמשך ובלתי פוסק עד המוות". נימן מטפח את הדמות הלא אהודה הזאת גם כשהיא עולה לו בבעלי ברית שיכולים להעניק לו הזדמנות נוספת, ופוגעת באמינותו גם כשהעובדות עומדות לצידו. בשחמט, הורים מלווים את ילדיהם לעיתים קרובות עד גיל מבוגר יחסית, אך נימן מרוחק ממשפחתו ולרוב פועל לבדו. התנהגותו מחוץ לאולמות הטורנירים הדאיגה רבים בקהילת השחמט, שנזכרו שפישר היה מסוגר גם הוא, וסבל מבעיות נפשיות. "הנס הוא צעיר בעייתי מאוד. ברור שהוא צריך עזרה, ואנחנו לא מתכוונים לשחמט שלו", אומר רב־אמן בכיר. "אף אחד לא רוצה לפגוע בו. אין צורך בכך. הוא טוב מספיק בהרס עצמי. הסיפור של הנס הוא טרגדיה".

תיאוריה חדשה

כשהיה בן שמונה בערך, הנס נימן החליט שהוא "גאון־על". הוא נולד בסן־פרנסיסקו וגדל בלגונה ביץ', הבכור מארבעה ילדים, אבל אביו – יזם נדל"ן – איבד 10 מיליון דולר במשבר הכלכלי של 2008 והכריז על פשיטת רגל. אמו של הנס עבדה בחברה אירופית, והמשפחה עברה להולנד לפתוח בחיים חדשים. במשך שבועות שהו כולם באכסניה: הנורמליות בחייו נעצרה, הוא סיפר לאחר מכן. שנה אחרי המעבר להולנד הוא ניגש למבחן איי־קיו שלא הצליח למדוד את האינטליגנציה שלו כי סולם המדידה נעצר ב־145. "נעשיתי די יהיר אחרי זה", הוא אמר לי. הוא נרשם בהולנד לבית ספר למחוננים, עם שיעורי שחמט חובה, והיה השחקן הטוב ביותר בין התלמידים עד שמשפחת נימן חזרה לקליפורניה ב־2012.

בסצנת השחמט של אזור המפרץ, נימן היה דמות מוכשרת אך מעצבנת. הוא דיבר בגסות עוד לפני גיל ההתבגרות. "ילדי שחמט הם בדרך כלל מתחשבים וביישנים. הוא היה יוצא דופן", אומר רב־אמן נוסף שהכיר את נימן אז. "הוא היה ילד חצוף. הוא עדיין מאוד חצוף". פעם, כשמנהל בארגון השחמט של אזור המפרץ אמר לנימן שהוא רעשני מדי בתחרות, נימן קרא לו "שמוק" וסולק (הוא התנצל בבכי והורשה לחזור). אבל הדירוג של נימן הוכפל לכמעט 2,000 בשנה, אחד הזינוקים החדים ביותר (באופן כללי, למתחילים יש ציונים מתחת ל־1,000 נקודות, ורבי־אמן מדורגים בין 2,500 ל־2,800). "לא ידעתי מי הוא, אבל הסתכלתי על הגרף וזאת פשוט הייתה עלייה מהירה מאוד – כאילו, לא נורמלית", אומר גרג שהאדה, מייסד בית הספר האמריקני לשחמט. "הייתה אפשרות שהילד הזה הוא כישרון גדול". שהאדה הזמין את הנס בן העשר למחנה השחמט השנתי שלו בסנט־לואיס. "נראה שהוא סובל מכאב קיצוני בכל פעם שהוא הפסיד במשחק. זה קורה להרבה ילדים, אבל אצלו זה היה ברמה אחרת", אומר שהאדה. הוא לא בהכרח ראה בזה דבר רע: "כשאתה כל כך שונא להפסיד, הסיכויים שלך להיות גדול באמת קצת יותר גבוהים".

בניגוד לגאונים של הדורות הקודמים שלמדו את כישוריהם במועדונים המקומיים ולמדו מהלכים בספרים, נימן גדל בעידן של שחמט מקוון ומחשבים בלתי מנוצחים. בשנת 2005 שני בוגרי אוניברסיטת בריגהם יאנג ייסדו את Chess.com, שמארח כיום עד מיליארד משחקים בחודש. בשנת 2008 הופיעה האפליקציה החינמית Stockfish, שמנוע הבינה המלאכותית שלה התפתח לדירוג של מאות נקודות מעל כל בן אנוש. שחקנים מתחילים היו יכולים לשחק באמצעותו נגד יריבים חזקים מאי פעם. ב־2014 נולד משאב נוסף, ChessBase, שאפשר גישה לארכיון של מיליוני משחקי עבר. בתחרויות, שחקנים משתמשים בו כדי ללמוד במהירות את הטקטיקות של יריביהם בדקות לאחר שהוכרז נגד מי יתמודדו במשחק הבא. השחקנים גולשים בהיסטוריית המהלכים של יריביהם ומשתמשים במנועי בינה מלאכותית כדי למצוא קווי משחק מיטביים שיערערו את היריב. לעיתים קרובות הם מגיעים ללוח באיחור, מקריבים הרבה מזמנם כדי ללמוד במקום לשבת ולשחק. "הילדים הצעירים האלה נכנסים מאוחר כי הם מחפשים אותנו", אומרת קנדי. היא נזכרת שהפסידה בתחרות לילד שלמד את מהלכיה: "זה כאילו מכריזים על הנושא חצי שעה לפני הבחינה שלך, אבל השאלות קיימות ברשת אז אתה יודע איך להתכונן".

נימן היה טוב בזה יותר מרוב חבריו. כשהיה בן 11 פגש את הרב־אמן מקסים דלוגי, מאמן שחמט ניו־יורקי, שלימד אותו מערכי אסטרטגיה למשחק בתחרויות. "הוא פשוט ביצע אותם באופן מושלם. זה היה מדהים", אומר דלוגי. אבל נימן היה יותר מחקיין. רבים מהשחקנים המתפתחים משתמשים בפתיחות קנוניות כמו המשחק האיטלקי או גמביט המלכה, אך נימן הוסיף פיתולים מקוריים ושיחק מהלכים נעדרי שם. בסימון השחמט הם יצוינו כ־!N, מלשון חידוש. "יש רעיונות ישנים־ישנים־ישנים, שחוסה ראול קפבלנקה מקובה וכל אלופי העולם של פעם היו משחקים עד מוות, אבל הוא היה מוצא רעיונות חדשים שהפכו למותג האישי שלו", אומרת קנדי. "הוא חשב מחדש על תיאוריית הפתיחה של המשחק".

ב־2015 עברה משפחת נימן לווסטון שבקונטיקט, כדי שהנס יוכל לשחק בניו־יורק התחרותית. הפרסים שהוא זכה בהם בטורנירים אפשרו לו לקנות דברים שהיה יכול להתגאות בהם בתיכון המקומי: מערכות לגו בשווי 500 דולר, אייפדים, נעלי נייקי מיוחדות ועוד. בשנתו השנייה בתיכון הוא זכה במלגה למכינה של קולומביה, שהפעילה את אחת מתוכניות השחמט הטובות ביותר במדינה. בגיל 16 הוא עבר לבדו מבית המשפחה אל העיר – "כמעט עצמאי", הוא אמר מאוחר יותר. הוא שכר דירה קטנה בשווי 1,500 דולר בחודש באפר־וסט־סייד במנהטן, ללא מטבח או תנור, רק מקרר ומעליו מיקרוגל וסיר חשמלי. "היה די קשה לנהל את הכול", הוא סיפר לי. הוא ראה את משפחתו מדי פעם, לימד שחמט ב־200 דולר לשיעור, אכל בקפטריה של בית הספר ולארוחת הערב קנה סנדוויצ'ים בחמישה דולרים.

כששיחק נגד אגדות שחמט במועדון מרשל בניו־יורק, נראה שמוחו עובד אחרת ממוחות יריביו. הוא דמה בבירור לבינה מלאכותית. תוכנות שחמט מסוגלות להמליץ על מהלכים אידיאליים דרך חיזוי כמה עתידים אפשריים. אבל לעיתים קרובות בני אדם לא יבינו מדוע המהלכים האלו אידיאליים עד לשלב מאוחר יותר. "הרבה שחקנים לא מרגישים בנוח כשהם צריכים לחשב רצף מהלכים, אבל הנס נראה נינוח", אומר ברוס פנדולפיני, מורה שחמט ניו־יורקי נודע שדמותו גולמה בידי בן קינגסלי בסרט "החיפוש אחר בובי פישר" משנת 1993. "אני לא בטוח שהנס עצמו יכול לתאר את זה. הוא פשוט עושה את זה באופן טבעי. במובן הזה, המשחק שלו אינטואיטיבי; הוא יותר אסתטי ואמנותי". לאחרונה ראה את נימן מזיז את הפרש שלו באופן שהיה "בלתי אינטואיטיבי עד כדי כך שהוא נראה מנוגד לכל מה שתיאוריית השחמט מלמדת אותנו לעשות", ובכל זאת המהלך עבד בצורה מבריקה. "הנס לא היה יכול לראות את זה", אומר פנדולפיני. "הייתה סביב זה מעין עננה, אבל הוא הרגיש בנוח בעננה הזו".

"זרקתי את המקום הראשון, הרסתי את ההזדמנות הגדולה ביותר שלי", אמר לי נימן. "את יודעת, דבר כזה יהפוך גם אותך לרגישה ויעורר בך זעם". בכמה ימים בחדר המלון שלו הוא שבר שני שלטי טלוויזיה, מטרייה ומנורה; עקר קרש גיהוץ מהקיר; ניפץ שתי מסגרות של ציורים ואולי גם השחית ספה

שהאדה, שצפה במשך שנים בהתפתחות משחקו של נימן במחנה השחמט שלו, מסכים שיש משהו מוזר בסגנונו. "הייתה לו דרך מוזרה לחשוב על שחמט", הוא אומר. לעיתים קרובות נימן היה משחק את המהלך הנכון אך לא הצליח להסביר אותו, או שהיה מתאר אסטרטגיה שנשמעה כמו שטויות. שהאדה לא התעמק בזה. "הוא היה כל כך בטוח, כל כך מהיר. זה היה סגנון שאני פשוט לא רואה לעיתים קרובות כשמשחקים עם אחרים. הוא פשוט שם את הכלים במקומות הנכונים במהירות גבוהה", הוא אומר. "אני רק יכול להגיד שהוא טוב. המהלכים מראים שהוא מבין משהו".

הטכנולוגיה של עולם השחמט רצה קדימה, אך התרבות של המשחק עודנה שמרנית וג'נטלמנית. מוכשר או לא, נימן המשיך להתנהג כמו נבל. בנעוריו במחנה השחמט של שהאדה, הוא לעג באכזריות לילדים בני שמונה ותשע. נימן היה היריב שהשחקנים הצעירים האחרים שנאו לשחק נגדו יותר מכל שחקן אחר, מספר פנדולפיני. "הוא לא רק טוב להפליא, יש לו סגנון מאיים מאוד וחסר פחד. הם נהגו לקרוא לזה 'בעת פישר'. הוא מפגין זעם או לוחמנות על הלוח, וזה פשוט שוחק אנשים".

כשמגפת הקורונה הובילה לסגירת בית הספר של נימן, ומנעה את התקיימותם של טורנירים רבים ב־2020, נימן בילה במשחקי שחמט ברשת. הוא הזניק את הדירוג המקוון שלו ושידר משחקים בטוויץ' (אתר פופולרי לשידורים חיים של משחקי רשת). סגנונו הבריוני משך עוקבים ויצר עבורו הכנסה קבועה צנועה. בהמשך השנה, כשמשחקים "על הלוח" חזרו להתקיים, הוא טס לאירופה והפתיע מתחרים כששיחק ברמה גבוהה הרבה יותר מרמתו הישנה. הוא הפך לרב־אמן בינואר 2021, כשהיה רק בן 17.

הוא בילה שישה חודשים בחו"ל, וכשחזר התחיל להתראיין בקול חדש ומשונה – ניגון מוזר ומעורפל שנשמע סובייטי מעט. מכריו מילדות מספרים שמעולם לא שמעו אותו מדבר במבטא עד אז. "אין לו מבטא בכלל. הוא סתם מגלם דמות", אומר וינסנט בייקר, מיריביו של נימן בתיכון. "הוא לא דיבר ככה כששיחק איתנו". ייתכן שתואר הרב־אמן עלה לראשו. נימן צילם את עצמו בוושינגטון סקוור פארק מסרב להזמנה לשחק בתחרות צדקה, כי המארגנים, בניגוד למסורת, לא הסכימו לבטל בשבילו את דמי הכניסה, חמישה דולרים. "רבי־אמן לא משלמים דמי כניסה", אומר נימן בסרטון. "אני מצטער אבל, כאילו, אני לא מוכן לשמוע את הבולשיט שלכם על צדקה. כאילו, שלום!"

"השחמט מדבר"

בדיוק כמו שהמגפה הייתה ברכה לשחמט המקוון, היא גם הייתה תקופה של רמאות חסרת תקדים במשחק. בקיץ 2020 סגרה Chess.com יותר מ־500 חשבונות ביום בגלל הפרת הכללים. לאתר יש מחלקת "משחק הוגן", יותר משלושים עובדים שיש להם כלים לזהות אם משתמש מתחיל לשחק באופן מושלם את ההגנה הנימצו־הודית, או, יותר מסקרן, אם הוא עובר לעיתים תכופות בין לשוניות בדפדפן שלו – התנהגות חשודה שעשויה להעיד שהוא בוחן מהלכים בבינה מלאכותית. גם חשבונו של נימן נחסם בחשד לרמאות, באוגוסט 2020. דני רנש, שתוארו בחברה הוא סמנכ"ל שחמט ראשי, סיפר לו את החדשות בזום. רנש, שהיה בעצמו ילד פלא, הוא דמות אמפתית במיוחד: הוא גדל בכת באריזונה, התמודד עם התמכרות לסמים ואלכוהול, ואז התגבר על עברו והפך לאב בגיל עשרים. השיחה הייתה רגשית, ולדברי Chess.com נימן הודה ברמאות, אם כי לא פירט בכמה משחקים רימה או איך עשה זאת. רנש נתן לו הזדמנות שנייה עם תקופת מבחן של שישה חודשים, שלאחריה הוא ישחק בחשבון חדש ובשם משתמש אחר. "עבדתי קשה גם לייעץ לך בתהליך הזה וגם להגן עליך ככל שיכולתי", כתב רנש מאוחר יותר. "הייתי עושה זאת שוב בשבילך ובשביל כל שחקן צעיר שאני רואה שסטה מהדרך ורוצה לבחור בדרך טובה יותר".

החסימה של נימן הייתה סוד גלוי. בנובמבר 2020 הוא אמר לרנש שאחד העוקבים שלו בטוויץ' האשים אותו ברמאות בשידור חי. "כל הצ'אט שלי התחיל להעלות השערות", כתב. "אפילו החברים הקרובים ביותר שלי לא נותנים לי ליהנות מהספק". הרב־אמן אוונדר ליאנג שיחק נגד נימן בתקופה הזו, ולדבריו היה מודע להאשמות נגד נימן. "הוא שיחק מהר ובביטחון בקו מהלכים שהוא לא הכיר היטב", נזכר ליאנג באחת מסדרות המהלכים שנימן השתמש בהן. "אני זוכר שחשבתי במהלך המשחק שזה חשוד מאוד. הייתי מבולבל". נימן ריסק אותו. אבל לאחר מכן ליאנג ניתח את המהלכים ולא מצא שום דבר יוצא דופן: "הלקח העיקרי שלי מאותו היום היה שאני לא צריך לתת לשמועות להשפיע עליי".

ביולי 2021 נימן ניצח באליפות ארצות הברית לנוער, ובקיץ הבא עלה סוף־סוף על הבמה של השחקנים הגדולים ביותר, שהוא העריץ זה שנים. הוא הוזמן לגביע הקריפטו FTX במיאמי, שם השחקנים הטובים בעולם התרועעו עם סם בנקמן־פריד ואנשיו, שהואשמו זמן קצר לאחר מכן בנוכלות ומרמה בהיקפים אדירים. זו הייתה הפעם הראשונה שנימן התמודד פנים אל פנים מול מגנוס קרלסן. הפורמט היה קרב של ארבעה משחקים מהירים – לכל שחקן יש 15 דקות בלבד על השעון. במשחק הראשון נימן ניצח את אלוף העולם בכלים השחורים. פרשנים התפעלו מהמשחק שהיה חד־צדדי במיוחד, אבל נימן, שלא כהרגלו, לא נראה שמח מהצלחתו. הוא מלמל ארבע מילים בלבד למראיין שהמתין לו אחרי המשחק: "השחמט מדבר בעד עצמו".

נימן הפסיד בשאר המשחקים מול קרלסן ומול כל היריבים האחרים בתחרות. הוא הסתגר לבד בחדר המלון שלו, ושכנים שמעו אותו צועק ודופק על הקירות כל הלילה. בוקר אחד נימן ושחקנים אחרים התאספו מחוץ למלון לאירוע שיווק של חברת פומה, שבו שחקן גולף מקצועי להטט בכלי שחמט. "פתאום הנס איבד את זה לחלוטין", מספר אחד הנוכחים. נימן ניסה להשתמש במחבט גולף כמו מחבט בייסבול כדי להכות בכלי השחמט בעודם באוויר; ואז הוא התחיל להטיח אותם בקיר לבנים בכל הכוח.

"זאת הייתה ההזדמנות הראשונה שלו לשחק נגד השחקנים הטובים ביותר בעולם – והוא חיבל בה", אומר עד הראייה. לדבריו, קריסתו של נימן עוררה חשדות בקרב שחקני העילית. "כל השחקנים בדירוג 2,700 ומעלה חשבו שהוא רמאי. או שהוא גאון מוחלט, עם מגבלות כל כך גדולות בהיבטים אחרים שזה פשוט לא ייאמן – או שהוא רמאי".

זה היה ההקשר שסבב את נימן בצאתו לסנט־לואיס כמה שבועות לאחר מכן לתחרות גביע סינקפילד. אבל האשמתו של קרלסן את נימן ברמאות הייתה שערורייתית עד כדי כך שהיא טשטשה שאלה בסיסית: איך נימן היה יכול לעשות זאת, פיזית? פשוט לרמות בשחמט מקוון, אפילו בשידור חי, באמצעות עוזר מוסתר או מסך שני מוחבא היטב. אך רמאות במשחקים פנים אל פנים היא סיפור אחר לגמרי. בתחרויות ברמה גבוהה, שחקנים בדרך כלל עוברים דרך גלאי מתכות או עוברים בדיקות אחרות, ורבות מהתחרויות מעכבות ב־15 דקות את שידור המשחקים לציבור כדי למנוע מעוזרים חיצוניים להציע מהלכים לשחקנים בזמן אמת. תיאורטית כל אמצעי בטיחות יכול להיפרץ, אך רמאות עקבית וממושכת בלי להיתפס דורשת רמת ריגול מתקדמת. ובכל זאת, המוניטין של נימן בקרב עמיתיו היו גרועים עד כדי כך שרבים מהם באמת האמינו שהוא מצא דרך לרמות. "רוב האנשים סביב מגנוס ניסו למעשה לשכנע אותו לא לפרוש מהתחרות, כי הם רצו לנסות לתפוס את הנס ולא להזהיר אותו", אומר רב־אמן אחד.

"בסרטון אחד שעלה לרשת רואים שכן שדופק בכעס על דלתו של נימן ומקלל אותו על הרעש. בסרטון אחר, מד דופק שעוקב אחר מצבו קופץ ל־163 פעימות בדקה. "איך. אני. כל כך! טוב! לעזאזל!", צרח פעם אחת. "לעזאזל! אני הכי טוב!"

כשקרלסן פרש מתחרות סינקפילד, Chess.com שלח לנימן הודעה על השעיית חשבונו וביטול זכאותו לשחק בטורניר אליפות העולם המקוונת, תחרות שהפרס על הניצחון בה היה מיליון דולר. קרלסן המשיך להתנכל לנימן. בפעם הבאה ששיחקו זה נגד זה, במשחק מקוון שהיה חלק מתחרות סבב אליפות השחמט, קרלסן הסלים את הסכסוך והתנתק מהמשחק אחרי מהלך אחד בלבד. לאחר מכן הוא פרסם הצהרה: "אני מאמין שנימן רימה יותר מכפי שהודה בפומבי, ועשה זאת לאחרונה. ההתקדמות שלו על הלוח הייתה בלתי רגילה, ובמהלך המשחק שלנו בגביע סינקפילד הייתה לי הרגשה שהוא לא מתוח או אפילו מרוכז לחלוטין במשחק, גם במצבים קריטיים, בעודו גובר עליי עם הכלים השחורים באופן שאני חושב שרק קומץ שחקנים יכולים לעשות".

קרלסן גם הטיח חשדות במאמן לשעבר של נימן, דלוגי. סמוך לאחר מכן פורסמו באתר "וייס" התכתבויות פרטיות בין Chess.com לדלוגי, שהוא סיפר בהן שרימה בשני מקרים שונים (דלוגי אמר שבמקרה הראשון הוא לא ידע שהוא משחק מהלכי תוכנה שסטודנט הציע לו במהלך שיעור. לטענתו הוא אולץ להודות במקרה השני רק כי זאת הייתה הדרך היחידה לוודא שחשבונו לא יושעה). כאשר Chess.com פרסם את הדו"ח שלו שאומר שנימן "כנראה רימה ביותר ממאה משחקי שחמט מקוונים", האתר ניסה לטעון שהוא לא פועל לטובת קרלסן, אבל אי אפשר להתחמק מכך שקרלסן היה הכוכב המוכר ביותר בתחום השחמט. האתר גם חתם לאחרונה על רכישת חברת האפליקציות של קרלסן, Play Magnus.

בשביל רבים, הדו"ח של Chess.com קבע שנימן היה רמאי, נקודה. ימים לאחר מכן, כשנימן השתתף בתחרות אירופית, נשמעו לעברו לפתע קריאות "ג'וקסה הנס" – או בנורווגית, "הנס הרמאי". הזמנות לתחרויות פנים אל פנים התאדו. נימן שכר עורך דין ותבע את קרלסן, Chess.com והיקארו נקמורה, רב־אמן בכיר ויוצר תוכן פופולרי שהפיץ את גרסתו של קרלסן. כששוחחתי עם נימן לאחרונה הוא אמר שיש לו "נחישות בלתי מתפשרת" להוכיח שהספקנים טועים. "לצערם", הוא אמר, "אני אהיה הסיוט הכי גדול שלהם לשארית חייהם".

מלך בעיני עצמו

פחות או יותר במקביל לנידויו בעולם השחמט חווה נימן משבר משפחתי. הוא סירב לדון איתי בחלק הזה של חייו, אבל מקורות אומרים שהוא לא שוחח עם אביו מאז. "עודדתי אותו לחשוב על היחסים האלה. אמרתי לו בשלב מסוים: אני חושב שאתה צריך לתקן את הקשר הזה", אומר דלוגי. "אני יודע שמה שקרה כאב לו מסיבה כלשהי, אבל תמיד טוב לתקן את היחסים".

נימן בילה את רוב השנה בגלות, משחק בתחרויות בינוניות במקומות כמו קזחסטן ואיחוד האמירויות. בינתיים החלו לצוץ חורים בהאשמות של קרלסן ו־Chess.com. קנת ו' ריגן, הסמכות המובילה בזיהוי רמאות בשחמט, שצוטט בדו"ח של Chess.com, פתאום אמר שהוא מזהה ראיות מעטות אם בכלל לכך שנימן שיחק בחוסר יושר ב־45 ממאה המשחקים המדוברים, וש־23 משחקים נוספים הם לכל היותר שנויים במחלוקת. מספר המשחקים שהוא בטוח שהייתה מעורבת בהם רמאות הוא 32. זה עדיין הרבה, ונימן לא עזר לעצמו במצב הזה בכך שסירב להבהיר (כולל בשיחה איתי) האם טענתו שהוא רימה פעמיים בגיל 12 ו־16 פירושה שני משחקים פרטניים או שתי תקופות זמן. ריגן רואה בנימן "חשוד". הוא ציין שזה יוצא דופן לרמות פעמיים בפער של כמה שנים. אבל אמצעי הגילוי של Chess.com טעו בעבר. האתר פעם חסם בטעות את חשבונו של עלי רזא פירוזג'א, רב־אמן בן עשרים שדורג במקום ה־16 בעולם. האיסור בוטל לאחר בדיקה נוספת. "מתברר שהוא פשוט גאון", אמר רנש בריאיון.

אפילו חלק מהאנשים שנטען שנימן רימה במשחק נגדם לא בטוחים שהוא עשה זאת. דיברתי עם אחד מהם: לאחר שסקר את המשחק המדובר, הוא אמר כי "לא הייתה שום התנהגות חשודה, לא היו שום מהלכים חשודים, שום שימוש חשוד בזמן וכו'. והרבה טעויות". נימן גם פנה אליו אישית כדי להבטיח לו שלא רימה. "אני נוטה להאמין לו", אמר השחקן. "אבל להאמין לו לא אומר שאני לא ממשיך להאמין באפשרות שאני טועה והוא משקר".

אי אפשר להוכיח מה שלא קרה; ועדיין, יש סיכוי שנימן ארגן לעצמו דרך לקבל איתותים עדינים במהלך משחקים "על הלוח". אבל אפילו מי שמאמינים שנימן רימה אינם מבינים מי הוא שותפו לפשע. נימן צחק פעם על עצמו ביוטיוב כשאמר שהוא שוקל להתקין רובוט פינג־פונג בדירה שלו כי אין לו חברים.

נימן הסכים להסדר שהביא לסיום תביעתו באוגוסט. הוא הורשה לחזור ל־Chess.com, ואף שלא נחשפו הפיצויים הכספיים שהעניק לו האתר, הוא פעל בדרכים שהעידו שהוא קיבל סכום ניכר. נימן קנה טוקסידו, הכריז שהוא מעניק מלגה של 10,000 דולר ונתן לכמה שחקנים את הרושם שהוא קנה דירת גג במרכז לונדון. הוא שלח לדלוגי תמונה של רולקס בשווי 18 אלף ליש"ט. הוצאותיו חרגו מהסטנדרטים הצנועים יחסית של שחקני שחמט מקצועיים. "זה כמעט כאילו הוא מנסה לשלוח מסר: אני מחויב להסכם סודיות ולא יכול לחשוף מה קרה, אבל הנה הסיגר שלי", אומר מלקולם פין, מארגן הטורניר לונדון קלאסיק, שנימן השתתף בו בשנה שעברה (נימן אמר לי שהוא שכר את הדירה בלונדון לשישה חודשים; בתמונה שלו שצולמה לאחרונה הוא עונד על פרק ידו שעון טיימקס ויקנדר בשווי שישים דולר).

באוקטובר חזר נימן לסנט־לואיס, לאליפות השחמט האמריקנית, במה שהוא קיווה שתהיה חזרתו הגאה לשחמט מקצועי. אבל לפי מקורביו מצב רוחו היה רעוע. הסרטן של אמו, שנאבקה במחלה במשך שנים, חזר. הוא הפסיד בכמה משחקי מפתח ופעם אחת טעה ואיבד את המלכה שלו במלכודת פשוטה. "זרקתי את המקום הראשון, הרסתי את התחרות שלי, הרסתי את ההזדמנות הגדולה ביותר שהייתה לי אחרי שנה שלמה של אפס הזדמנויות", אמר לי. "את יודעת, דבר כזה יהפוך גם אותך לרגישה ויעורר בך זעם". במהלך כמה ימים בחדר המלון שלו הוא שבר שני שלטי טלוויזיה, מטרייה ומנורה; עקר קרש גיהוץ מהקיר; ניפץ שתי מסגרות של ציורים ואולי גם השחית ספה. במעמד הצ'ק־אאוט הוא הזהיר את פקיד הקבלה בדבר הנזק וניסה להשאיר מספר כרטיס אשראי כדי שיגבו ממנו את התשלום. "זרקתי נעל על מסגרת ציור והיא שברה את הזכוכית", אמר לי נימן. "אבל בחייך – זו מסגרת זכוכית; כמה עולה להחליף שתי מסגרות זכוכית? הספה הזאת בת מאה שנה – בלי להעליב את המלון הזה, זה לא בדיוק ריהוט ברמה גבוהה". הוא ניחש שהנזק יסתכם ב־500 דולר. החשבונית שקיבל לבסוף הסתכמה ב־5,000 דולר ולצידה הייתה הודעה שנאסר עליו לשוב למלון לצמיתות.

מועדון השחמט של סנט־לואיס, שמארגן את גביע סינקפילד ותחרויות אחרות ברמה גבוהה, הודיע שנימן לא יוזמן לאף אחד מאירועיו ב־2024 (נימן מעריך שהחרם הזה לבדו יכול לעלות לו 100 אלף דולר באובדן הכנסות). במקביל, שופט תחרויות ניסה לסלק את נימן לחלוטין מפדרציית השחמט של ארה"ב, כשהגיש תלונה אתית רשמית נגדו. אם יימצא אשם, נימן יוחרם אולי מכל התחרויות הלאומיות.

"מתייחסים אליי כמו אל ילד שצריך להיענש", אמר נימן. "אני מבין כמובן שאני לא צריך לשבור דברים. אבל המעשים הפרטיים שלי בחדר המלון כשאני זועם לא צריכים להשפיע בשום אופן על הקריירה המקצועית שלי בשחמט".

אחרי סנט־לואיס, נימן טס לתחרות באי מאן והזמין סוויטה במלון יוקרתי. בבר הוא נופף בשטרות וקנה משקאות לעשרות אנשים, פרט לשני שחקנים שהוא כינה "עכברושים". בסביבות ארבע לפנות בוקר, נימן נראה הולך לאורך החוף וצועק "אני הכי טוב! אני מלך העולם!"

בנובמבר נימן הפיק ביצועים כמעט מושלמים ב"תחרות השלום" בזגרב, עם מהלכים שהיו זהים כמעט למה שמחשב היה ממליץ. "קשה להילחם בדיוק של 98 אחוז", התלונן בטוויטר איוון סוקולוב, רב־אמן אחד שנימן ניצח בדרך לזכייה בטורניר. הוא הוסיף שהתחרות לא הפעילה אמצעים נגד רמאות. אבל המארגנים והניתוח של ריגן לאחר מעשה לא מצאו משהו חשוד.

הזוכים בטורנירים בדרך כלל מקבלים הזמנה לתחרות של השנה הבאה, אבל קרשימיר פודראבק, מזכיר הפדרציה לשחמט של זגרב, אמר לי שלא יזמין את נימן שוב, ככל הנראה. "רמאי או לא, ניכר שיש לו כמה בעיות נפשיות", כתב פודראבק. כשנימן הגיע לעיר הוא התעקש לראות את החדר שבובי פישר שהה בו כששיחק בתחרות השלום לפני חצי מאה. פודראבק אמר לו שזה בלתי אפשרי: רעידת אדמה החריבה את המלון ורק צוות בנייה הורשה להיכנס. פודראבק סיפר שנימן לא הסכים לסירוב, ואמר: "יש לי כסף. אני אשלם לפועלים שייתנו לי להיכנס". "מה הטעם להמשיך בשיחה עם אדם כזה?" אמר לי פודראבק.

"ממוצע, לא גאון"

אדם אחד כינה את התנהגותו של נימן בזגרב ובמקומות אחרים "ביצועי שחמט על סף דו־קוטביות". בינואר נימן שרד בקושי את טורניר השחמט טאטה סטיל בהולנד; לאחר מכן הוא הצטיין בשח מהיר (בליץ) שבו שחקנים מתחילים עם דקות ספורות בשעוניהם ועליהם לקבל החלטות בזק. נימן זכה בטורניר הבליץ השבועי של Chess.com פעמיים השנה, והוא דורג במקום השני בדירוג הבליץ העולמי, מעל קרלסן ומתחת לנקמורה, ללא חשד לרמאות. לאחר ניצחונו הראשון הוא היה נרגש. הוא הקליט סרטון: "כשאתה יודע שכל העבודה הקשה שלך, כל ההקרבה שלך, כשכל זה משתלב וזה סוף־סוף מתחבר – ככה זה מרגיש כשעבדת וסבלת כל כך הרבה זמן וסוף־סוף אתה רואה מה שחיפשת במנהרה האפלה הזו: קרן אור".

במרץ הגיע נימן לניו־יורק לכמה ימים, כדי לארוז את דירתו ולהגיש בקשה לדרכון חדש אחרי שאיבד את הקודם. הוא ביקש מדלוגי להעיד על זהותו בסניף הדואר. נימן לא פגש את משפחתו במהלך הביקור, ורק שלח משאית הובלה מלאה בחפציו לביתה בקונטיקט. "אני מעדיף לחיות באמריקה", אמר, "אבל לא ממש מתייחסים אליי כאל שחמטאי אמריקני".

רבים מהשחמטאים ששוחחתי איתם אמרו לי שהם מתקשים להפריד בין תחושותיהם לגבי נימן ובין חשדותיהם. הוא מרגיז אותם ביהירותו ובזלזולו הבלתי פוסקים, והם חשים שהוא עדיין לא הרוויח את הזכות להתנהג כך. הוא הפר את כללי ההתנהגות שלהם בדרכים רבות; הם מעדיפים פשוט להיפטר ממנו. "יש לו נימה חצופה שאומרת 'הם לא שווים כלום', וזאת נימה שאני חושב שהכעיסה הרבה מהשחקנים המובילים. הם אומרים: 'כן, אני חושב שהממזר הזה מרמה'", אומר רב־אמן אחד. "הרבה מהם לא ממש ניגשים למצב באובייקטיביות".

ועדיין, השערוריות שנימן ממשיך למצוא את עצמו מעורב בהן כל הזמן הן ברובן מעשה ידיו. הוא לא היה צריך לרמות או להודות בזה בפומבי; הוא לא היה צריך להרוס חדר במלון יוקרתי. מנהל של רב־אמן אחר, שמשוכנע שנימן מרמה, אמר לי: "הוא שחקן הגון אבל ממוצע. הוא לא גאון. המשחק הזה עוסק בגאונות, וגאונות היא לא משהו שאפשר לחלץ או לקנות או אפילו להשיג בעבודה קשה. למרבה הצער הנס דומה להרבה שחקנים אחרים שהקדישו את חייהם למשחק שפשוט לא אוהב אותם במיוחד. זה יכול לגרום לך לבלות לילה־לילה במיטה, צועק אל א־לוהים שלא ישמע אותך לעולם".

בינתיים, השערורייה עזרה ל־Chess.com לשגשג. "כל הדבר הזה שם את עולם השחמט על המפה שוב, ועורר את שיא העניין בשחמט אי פעם", אמר לאחרונה מנכ"ל האתר אריק אלבסט בריאיון. חברת ההפקות A24 מתכננת סרט על השערורייה. נימן ממשיך לטפח את התדמית שלו, המבוססת על האליל שלו, פישר – בחירה שמתעלמת מכך שפישר כנראה השתגע, הואשם בהפרת העיצומים הכלכליים על יוגוסלביה, ומת לבדו בגלות. "אני מעודד כל מתקפה נוספת על הקריירה והחיים שלי. כן", אמר לי נימן. "הניסיון להרוס אותי, אדם חף מפשע, רק הורס אותם מבפנים. אז אני מקווה שהם ימשיכו. הם רק מאכילים את המפלצת".

לתגובות: dyokan@makorrishon.co.il

***

תרגם: אלחנן שפייזר