הבית // חמישה חדרים, מרפסת וגינה, בשכונת הכרמים במודיעין. אחד החדרים משמש כחדר משחקים, שהם מכנים "האקווריום": דקלה: "הוא נקרא כך כי יש בו הרבה חלונות והוא נראה כמו 'בועה' נפרדת, מהבית ושם בעיקר מבלגנים ומרעישים. הגענו לשכונה לפני כ־12 שנים ולעיר לפני כ־16 שנים, בעקבות אחותי וגיסי שעברו למודיעין. בהתחלה שכרנו בית בשכונה סמוכה ולאחר מכן קנינו את הבית שאנחנו גרים בו היום. קהילת 'אורות הכרמים' היא חמה ומחבקת, ודואגת לחבר בין המשפחות בשכונה ולקיים שלל פעילויות במהלך השנה".
הבוקר // הם מכוונים את השעון לשש וחצי, וקמים מאז ועד שבע בערך. הקטנים מתארגנים מהר, לבנות הגדולות לוקח יותר זמן. דקלה יוצאת מוקדם לאימון או לסדנאות, ודרור מכין אוכל לילדים: "המאכל האהוב עליהם הוא פיתה עם זעתר בתנור". אחר כך הוא מסיע אותם לבתי הספר: "מגיעים על הקשקש שנייה לפני תחילת הלימודים".
ייעוץ // דקלה היא יועצת ארגונית, עם יותר מעשרים שנות ניסיון בניהול משאבי אנוש, ניהול מערכי מכירות ופיתוח הדרכה. לפני כארבע שנים החלה להיות עצמאית. "אני נפגשת עם לקוחות, מלווה אותם בתהליכי עבודה, פותרת סוגיות של ניהול הון אנושי, ויועצת בגיוס עובדים ובקליטתם וגם בשיפור מכירות.
"בנוסף אני מנחה קורסים וסדנאות לפיתוח מנהלים ובתחום השירות והמכירה. אני גם עובדת עם ארגוני תעסוקה בסדנאות של מיומנויות מציאת עבודה – ראיונות עבודה, קורות חיים, מיתוג אישי, אסטרטגיות למציאת עבודה, נטוורקינג ועוד".
בימים אלה היא שוקדת על הקמת בית ספר שייתן לארגונים ולבעלי עסקים כלים להצלחה במכירות.
חישוב // דרור הוא רואה חשבון וכלכלן בשירות הציבורי. הוא הגיע לתחום לאחר שנפגש בחדר כושר עם חבר שהמליץ לו ללמוד ראיית חשבון.
מהכפר לעיר // דקלה גדלה במושב מדרך־עוז ליד מגידו. יש לה חמש אחיות ואח אחד. להוריה הייתה רפת, "עם כל המשתמע מכך, כולל הריח". אמה הייתה מורה בבית הספר במושב: "אפילו זכיתי להיות תלמידה שלה בכיתה א'". בכיתה ג' עברה לבית הספר היסודי אוהל מאיר בעפולה, ואז למדה באולפנת צביה בעיר. "החיים במושב מיוחדים ומוגנים יחסית, אך כנערה תמיד רציתי לצאת החוצה, לראות עולם אחר, להכיר ולהיחשף. מאז השירות בצבא כמורה חיילת לא חזרתי לגור במושב. למדתי בבר־אילן ואחר כך נשארתי לבנות את חיי ואת הקריירה שלי במרכז. אחות אחת שלי גרה בציפורי, אחת בירושלים, אחת ברמת־גן וכל השאר גרים כמוני במודיעין".
אקסטרני // דרור גדל בירושלים, וכשהיה בן שמונה משפחתו עברה לאפרת. יש לו שלוש אחיות, ששתיים מהן מתגוררות באפרת ואחות אחת בירושלים. הוא למד מעט בישיבה באפרת לפני שהחליט לעבור ללימודים בבית ספר אקסטרני בירושלים. הוא לא התחבר ללימודים, אבל אהב לקרוא ספרים ורכש ידע כללי רב. לאחר הצבא למד במכינה באוניברסיטה העברית, התחזק בכמה מקצועות, וגם קיבל ציון גבוה במבחן הפסיכומטרי. "הוכחתי לעצמי וגם למורה שלי שאני מסוגל לשבת ולהתאמץ כשצריך".
ההיכרות // הם נפגשו דרך אתר ג'יידייט. לדקלה לא היה מינוי, ולכן היא לא הייתה יכולה לשלוח הודעות לאחרים אלא רק לסמן "לייק" למי שמצא חן בעיניה. אחרי ארבע שנים שהיא השתמשה באתר, דרור הצטרף אליו, קנה מינוי, וזמן קצר לאחר מכן קיבל "לייק" מדקלה. "לשמחתי הוא כתב לי, ומיד עברנו לטלפון. בתוך שלושה חודשים הבנו שזה רציני ואחרי שנה התחתנו. הייתי ארבע שנים בפלטפורמה הזאת, ודרור רק פתח את הפרופיל: כל אחד והמזל שלו".
הילדים // טליה לומדת בכיתה ט' בתיכון אמי"ת בנות, לומדת מדעים ומתמטיקה מתוגברים, מתנדבת בתנועת הנוער כנפיים של קרמבו וגם עושה בייביסיטרים בשכונה. אלה לומדת בכיתה ז' באותו התיכון, ומתאמנת בהתעמלות קרקע פעמיים בשבוע. מתן הוא תלמיד כיתה ג' בבית הספר אבני החושן, אוהב לבנות בלגו, מצטיין באוריגימי ולומד הכול בעצמו דרך יוטיוב. אביגיל לומדת בכיתה א', שולטת בקריאה וכתיבה, והטאבלט הפך להיות חבר טוב שלה לאחרונה.
אימונים // דקלה ודרור מתאמנים שניהם בשעות הפנאי. "נדבקתי ממנו בחיידק. אני מתאמנת אימוני כוח אצל מאמנת אישית. השיא שלי כרגע בהרמת משקולות הוא 75 ק"ג".
אימוץ // בתקופת סגרי הקורונה הם השתתפו במיזם "מסדרון בסלון", שאפשר מפגש עם קשישים שגרים לבד, והמשיכו בו גם לאחר המגפה. "'אימצנו' את שושנה, או רוזה, במשך ארבע שנים. היא ממש הייתה סבתא נוספת, ובכל שישי הגיעה אלינו לארוחת שבת. לפני שבועיים הידרדר מצבה ולצערי היא נפטרה".
להשתתפות במדור dyokan@makorrishon.co.il
