"בן־גוריון בכבודו ובעצמו נפגש עם מדענים מובילים בתחום הגרעין, כמו רוברט אופנהיימר ואדוארד טלר, והתייעץ איתם", אומר מייקל אייזנברג, אחד ממשקיעי ההון־סיכון המצליחים בישראל. "שמעון פרס יצא לעולם לפגוש מדענים כאלה ולנסות לגייס אותם לתוכנית הגרעין של ישראל. ראש הממשלה נתניהו נפגש אומנם עם אילון מאסק ועוד כמה מובילים בתחום הבינה המלאכותית, אבל מי ממשיך את העבודה? מי מוביל?"
המפגש עם אייזנברג מתקיים בבית קפה קטן וצרוב שמש במרכז ירושלים. יום קודם לכן הוא נשא נאום לא ארוך אבל נסער למדי בכנסת, בישיבת ועדת המשנה של ועדת המדע והטכנולוגיה בנושא בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות. הוא ביקש לומר שם, פחות או יותר, שכולנו ישנים על האף. שהמדינה אינה ערוכה, וגם לא נערכת מספיק, לאתגרי העתיד שיכריעו את גורלה.
"המהפכה של הבינה המלאכותית היא המהפכה הטכנולוגית הגדולה בחיי ובחייכם, תאמינו לי. זה אירוע בקנה מידה היסטורי", אמר אייזנברג בכנסת. כפי שבמאה הקודמת דיברו על מדינות גרעיניות ומדינות לא גרעיניות, הסביר, כך יחלקו בקרוב את מדינות העולם לפי השימוש שלהן בבינה מלאכותית. "אין לנו הפריווילגיה לא להיות מובילים. לא במקום עשירי ולא שביעי, אלא בין שלוש המדינות המובילות. חייבים להיות מדינת בינה מלאכותית. חייבים להשיג גישה לכוח מחשוב, לחשמל, למוליכים למחצה, ולטאלנט" – כישרונות ומוחות. אבל הדיון הממשלתי בנושא, שב אייזנברג וטען, נותר חובבני: "אין עומק, אין אסטרטגיה. לא ייתכן שהאמירויות לוקחות אותנו בסיבוב, וגם צרפת. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להפסיד בקרב הזה, הוא חיוני לעתידנו ולעתיד ילדינו".
הביקורת שלו על ההנהגה הנוכחית של ישראל מבעבעת וחוצה מפלגות. כשאני שואלת מה המשימה שהוא נוטל על עצמו בעניין, אייזנברג משיב: "להסביר שאנחנו צריכים להיות חדים. לדרוש מנבחרי הציבור שלנו שקיפות, מדדי תפוקה, עמידה ביעדים. זה מה שאני מנסה לעשות. האם ראית אותי בכנסת בעבר? אף פעם לא. אבל אנחנו עכשיו ברגע קריטי".
כשאתה משוחח עם פוליטיקאים, אתה מתרשם שהם מבינים מה נדרש?
"האמת היא שרובם לא. הם מהנהנים בראש, וזהו. הם לא טכנולוגיים, אפילו לא מדברים אנגלית טובה מספיק", הוא משלח עקיצה. "הייתי באיחוד האמירויות, נפגשתי שם עם לא מעט שרים. שם יודעים לדבר בינה מלאכותית, כאן אני עדיין מחפש. חוץ מראש הממשלה".
אתה אומר שהשינוי שהבינה המלאכותית תחולל בעולם יהיה גדול יותר משמתארים, אך הדרך לשם תארך יותר זמן משנוטים לחזות. באיזה אופן הבינה צפויה לשנות את העולם?
"ניקח את הודו כדוגמה. יש שם מיליוני אנשים שמועסקים ב־BPO (שירותי מיקור חוץ לעסקים, ממענה טלפוני ועד טיפול בטפסים – הכ"ח). כל זה ייעשה באמצעות בינה מלאכותית. כל עבודה שהיא עיסוק בטופסולוגיה, בתוך שנה וחצי לא יידרש לה כוח אדם. ממש היום פגשתי מו"ל שעובד עם בינה מלאכותית. במקום שייקח שבעה חודשים להוציא ספר, זה אורך אצלו רק עשרה ימים. עריכת הטקסט, ההגהה, עיצוב העטיפה, האיור – הכול נעשה באמצעות בינה מלאכותית".
"ביקשתי מצ'ט ג'י־פי־טי לכתוב לי שני פרקים תנ"כיים על מה שקרה בישראל אחרי 7 באוקטובר, בסגנון מגילת אסתר, באנגלית. יצא מדהים. האם זה יצירתי כמוך? עדיין לא. לדעתי, אנשים יצירתיים מאוד ירוויחו יותר, כי ערך הכישרון שהם מביאים איתם יעלה. אבל הרבה דברים ייעלמו, וצריך להיערך גם לזה"
אייזנברג התנסה בעצמו בעוד תרומה אפשרית של ה־AI לעולם הספרים: "נתתי לבינה מלאכותית לתרגם לאנגלית את הספר האחרון שכתבתי. זה לא היה טוב מספיק, אבל יש התקדמות לעומת הגרסה הקודמת של הבינה. היום תרגום ספר עולה 40־50 אלף שקלים; על מנוע בינה מלאכותית שעושה עבודה סבירה אני משלם 20 דולרים, ולדעתי בתוך שנה הוא יהיה מסוגל לתרגם את הספר היטב, כולל פסוקים מהתנ"ך". ולכן, אומר אייזנברג, הוא מתכוון לחכות כמה חודשים, לתת למכונה להשתכלל עוד קצת, ואז לקבל ממנה בתוך שעות ספורות ותמורת פרוטות את מה שמתרגם מקצועי בשר ודם היה עמל עליו במשך שבועות.
אנחנו בשבוע הספר. אתה בעצם אומר שכל חבריי עורכי הספרים יישארו נטולי פרנסה.
"לחלקם לא תהיה עבודה, זה נכון. אבל לטובים ביותר תהיה. ולכותבים יהיה קל וזול הרבה יותר להוציא ספר. קחי גם את תחום הביטוח. 'למונייד', שהשקעתי בה ב־2015, היא חברת הביטוח שצומחת הכי מהר בעולם. היא מצמצמת את מספר העובדים, אבל נותנת שירות טוב. בינה מלאכותית עושה שם שירות לקוחות. חלק מהתביעות היא מאשרת בעצמה. בכ־33 אחוז מהמקרים, הבינה בודקת את התביעה ומעבירה תשלום. למה צריך שמאי?
"או בניית אתרי אינטרנט, שכבר היום נוצרים בתוך שניות. וגם כתיבה. עשיתי ניסוי – ביקשתי מצ'ט ג'י־פי־טי לכתוב לי שני פרקים תנ"כיים על מה שקרה בישראל אחרי 7 באוקטובר, בסגנון של מגילת אסתר, באנגלית. יצא מדהים. מצריך תיקונים קלים, אבל מדהים. האם זה יצירתי כמוך?", הוא משחיל משפט חנופה בלתי מזיק, "עדיין לא. לדעתי, אנשים יצירתיים מאוד ירוויחו יותר, כי ערך הכישרון שהם מביאים איתם יעלה. אבל כן, הרבה דברים ייעלמו, וצריך להיערך גם לזה בתור מדינה.
"אנחנו ב'אלף' (קרן הון־סיכון שאייזנברג היה ממייסדיה לפני כעשור – הכ"ח) מימנו את חברת Superlegal, שמספקת שירות של כתיבת חוזים באמצעות בינה מלאכותית. יש לנו גם חברות שעושות הנהלת חשבונות בכלים של בינה. תכנות ברמה בסיסית כבר נעשה בכלים האלה. אז זה עדיין לא קיים בכל התחומים, אבל לשם אנחנו מתקדמים. הדברים האלו באים, וצריך להיערך לקראתם".
עצות מרבן יוחנן
אייזנברג, בן 53, נשוי ליפה, אב לשמונה וסב. השבוע, הוא מספר, לראשונה מאז שמחת תורה, אף אחד מבניו או חתניו לא מגויס לחזית. או כהגדרתו, "לאף בת או כלה שלי לא חסר מישהו בבית". הוא יליד ארה"ב, עלה ארצה בתחילת שנות התשעים ולמד בישיבת הר עציון. במשך השנים פרסם כמה ספרים שמחברים בין העולם התורני לתחום ההשקעות ומנהל העסקים, שם הוא נחשב לכוכב.
על החולצה שלו מתנוסס סמל ארגון "השומר החדש", שמסייע לחקלאות עברית. אייזנברג, יו"ר הארגון, גאה מאוד בפרויקט הזה וברוח היזמית של המייסד, יואל זילברמן. הוא מספר בעיניים בורקות על עשרות אלפי המתנדבים שהשומר החדש הוציא לשטח בחודשים האחרונים. "יש פה אנשים מדהימים. הכול התחיל מיואל, שזיהה בעיה ופשוט קם ועשה. כך צריך".
במסגרת ההיערכות לבינה מלאכותית, איך החינוך במדינת ישראל צריך להשתנות?
"שוחחתי בנושא עם משרד החינוך כבר לפני שנתיים. צריך להתאפס פה מהר יותר. זו אחת המערכות הכי מתוקצבות בישראל, והיא מציגה תפוקות פח. אני חושב שצריך להקטין את בתי הספר, לעבור למוֹדל של מדריכים ערכיים שעוזרים לתלמיד להתקדם בעצמו. להערכתי, הבינה המלאכותית תלמד את הילדים כתיבה, קריאה, מתמטיקה ותכנות, ותהיה הנחיה של מנטור אנושי ברקע. המורים ימשיכו ללמד מורשת ומסורת ישראל, אזרחות, כל מה שייחודי לנו".
מי שעומד להתחיל לימודים אקדמיים, מה היית ממליץ לו ללמוד כדי להתאים עצמו לשוק העבודה המשתנה?
"מה שליבו חפץ. מתמטיקה תהיה תמיד צורת חשיבה רבת ערך. פיזיקה זה תמיד טוב. אני חושב שפילוסופיה חשובה מאוד היום, כי צריך להתוות חזון, לאן הולכים. אני שקוע כבר שנים בדמותו של רבן יוחנן בן זכאי, הוא האדם שהכי הייתי רוצה לפגוש. הוא ראה משבר מטורף מול העיניים, ובנה משהו חדש, בנה עתיד. אנחנו באנו מהגולה, חזרנו לתנ"ך ובונים לאומיות".
ומי שכבר למד מקצוע, וכעת הוא מבין שמקור הפרנסה שלו עומד להיעלם מן העולם – מה ההמלצה שלך בשבילו?
"תתנסה ב־AI ותראה מה היתרון היחסי שלך. לאנשים יש כישורים. צריך לשחק בכלים הקיימים, לבנות, לעסוק גם בחומרה, לעבוד בזה, לגרות את עצמך. להיות סטודנט לחיים". מבחינת ניהול שוק העבודה, הוא מוסיף, "צריך כבר אתמול לנטר אילו משרות הכי מאוימות בטווח הקצר, ולבדוק מה עושים. איך מעצימים את האנשים האלו. מה נעשה, נחכה עד שיגיעו לסוכנות האבטלה, המכונה שירות התעסוקה?"
"אם האמריקנים יגבילו ייצוא מודלים של AI שמיוצרים אצלם, מה נעשה? צריך לבנות פה מודלים, תשתיות מחשוב וגישה. לישראל יש שלושה כבלי תקשורת תת־ימיים, וזה לא מספיק. בינתיים באמירויות צדים מאיתנו מומחי בינה מלאכותית, האנשים האלה עוברים לאבו־דאבי. איך זה קורה?"
אגב, לפני פרוץ המלחמה נתניהו דיבר על הצורך להשתלב בעידן הבינה המלאכותית ולהיערך לשינויים בשוק העבודה.
"כמי שדיבר איתו על זה, אני יודע".
מתי לאחרונה שוחחתם?
"לא משנה".
אחרי 7 באוקטובר?
"לא משנה. יש לו הבנה טובה. לא אדבר על השיחות בינינו". הוא כן מאשר שהפגישה הראשונה שלו עם היזם אילון מאסק התקיימה במשרדו של נתניהו. "יש היום בני אדם, כמו אילון מאסק, שמחזיקים כוח של מדינות. יש לו טילים, יש לו חברה שכורה מנהרות, יש לו חברת חשמל, חברת תחבורה, כלומר טסלה, וחברת מדיה – רשת X, טוויטר לשעבר".
תמונה שווה יותר מטיל
כשנתניהו אירח את מאסק, היו מי שביקרו זאת וטענו שהבעלים של X אינו פועל למנוע הפצת אנטישמיות ברשת החברתית שלו. אייזנברג צייץ נגד המבקרים – וזכה לתגובה אוהדת ממאסק עצמו. "במציאות העכשווית, ציוץ של אילון מאסק הוא כמו להיות בפריים־טיים ב־150 מדינות במקביל, מה שפוקס ניוז, CNN, BBC ועיתון הארץ לא יכולים לעשות, גם לא ביחד", כתב אייזנברג. "אפשר לאהוב את זה ואפשר לא לאהוב את זה, אבל אלו העובדות. אם כן, אין לשער את גודל ההשפעה של התייצבותו בארץ בעת מלחמה. מספר העוקבים שיש לו וההדהוד של מעשיו יוצרים מציאות. כשהוא מתייג את ראש הממשלה, הנשיא או השר גנץ, זה תורם המון לדיפלומטיה הציבורית הישראלית ולמיצובה של ישראל בעולם. תמונה של אילון מאסק מביט בערסל מלא כדורים תלוי בין שני עצים בקיבוץ בעוטף עזה שווה הרבה יותר למדינת ישראל מכל אחד מהפוליטיקאים שלנו, וייתכן שאפילו יותר מטיל בליסטי או שניים". מאסק הגיב לדברים בפסוק מספר משלי: "קנֹה חכמה מה טוב מחרוץ וקנות בינה נבחר מכסף".
"לטענות נגד הביקור לא היה מקום", אומר לנו אייזנברג. "נתניהו עשה בדיוק מה שצריך כשהזמין את מאסק".
האחראי על הבינה המלאכותית ברשות החדשנות התראיין למוסף הזה לפני כמה חודשים, ואמר שהתהליכים הדרושים מתקיימים, ושישראל ניצבת בצמרת העולמית בתחום. תוכל לשרטט מפת דרכים ולהגדיר מה צריך להתחזק עוד?
"אין ספק שרשות החדשנות התאפסה על עצמה והתחילה לקחת ברצינות את התוכניות. אבל זה מעט מדי, כי אנחנו כבר באיחור. הבינה המלאכותית, להבדיל מהסייבר, לא מתפתחת מבוגרי הצבא. צריך דוקטורנטים. ב'מיסטרל', חברה צרפתית ששמה את צרפת על מפת הבינה המלאכותית, חמישה מ־15 המדענים המובילים הם בעלי אזרחות ישראלית. ב־MIT, האוניברסיטה הטכנולוגית היוקרתית בארה"ב, יש המון ישראלים. איליה סוצקבר (לשעבר המדען הראשי של OpenAI, שנחשב לחוקר המשפיע ביותר בתחום הבינה המלאכותית – הכ"ח) גדל בירושלים, 500 מטר מפה. דניאל גרוס, שניהל את ה־AI של אפל, גדל פה בשכונה. אבל אין לנו תוכניות שיחזירו לפה את המדענים האלו, כמו שצריך לעשות. עכשיו יש תוכנית של 700 מיליון שקל, שזה חמוד. אבל איפה רשימת היעדים לביצוע? מה התוכנית? זה חובבני. הייתי נותן חצי מיליארד דולר לאיליה שיבוא לישראל עם עוד עשרה אנשים. זה משנה כלכלה. הסכום הזה יחזיר את עצמו בריבית דריבית". כמה שעות לאחר הריאיון דווח שסוצקבר פותח חברה חדשה, שתפעל בשני מוקדים: פאלו־אלטו ותל־אביב. ברשתות החברתיות נקבו בשמו של אייזנברג כמי שהדברים קרו גם בזכותו.
"אני לא יושב פה ואומר שהכול יקרוס", ממשיך אייזנברג. "יהיו פה סטארטאפים בתחום הבינה המלאכותית. יש. אני מימנתי הרבה כאלה מאז 2013, עוד לפני שזה היה בון־טון. אבל זאת לא אסטרטגיה שתהפוך את ישראל למעצמה משפיעה עם נכסים שהעולם זקוק להם. אנחנו גרים בסביבה מסוכנת, וצריכים נכסים כאלה.
"המגזר הפרטי פועל, אבל יש תחומים ממשלתיים. אם האמריקנים יגבילו ייצוא מודלים של AI שמיוצרים בארצות הברית, וזה עלול לקרות, מה נעשה? לכן צריך לבנות פה מודלים, תשתיות מחשוב וגישה. לישראל יש שלושה כבלי תקשורת תת־ימיים, וזה לא מספיק. צריך תוכניות וצריך להאיץ את הקצב. אז כן, זה אירוע ממשלתי. בינתיים באמירויות צדים מאיתנו מהנדסים מומחים לבינה מלאכותית. האנשים האלה עוברים לאבו־דאבי. איך זה קורה? כי אין לנו תוכנית. אין חזון. זה בר תיקון, אבל לא על ידי החובבנים האלו.
"ממשלה צריכה להיות מסוגלת גם להילחם וגם לבנות עתיד. שר האוצר לא מדבר אנגלית ולא מבין בטכנולוגיה. אני אומר את זה באחריות, הייתי אצלו בדיונים. הוא גם עסוק בכבישים ביו"ש. זה חשוב, אבל לא כמו בינה מלאכותית. לא כמו התשתית הכלכלית של מדינת ישראל".
כלומר, אתה לא מרוצה מסדרי העדיפויות של נבחרי הציבור, שהגיעו לתפקידם לאחר שהצביעו להם. אבל זאת הדמוקרטיה.
"בואי נעשה סדר. זה שאנשים נבחרים לכנסת לא אומר שצריך לשים אותם בתפקידי הביצוע הכי חשובים למדינת ישראל. ראיתי עכשיו מצגת של משרד הכלכלה בנוגע להשפעות החרם הטורקי על הכלכלה הישראלית. אם מי שעשה את המצגת הזאת היה עובד אצלי, הייתי מפטר אותו. מה זה הדבר הזה. צריכה להיות אפשרות לפטר עובדי ציבור. צריך להעלות את המשכורות בשירות הציבורי ולהביא אנשים טובים יותר. להוקיע את הג'וביאדה. האדם החציוני במדינת ישראל סובל, כי מדינת הרווחה שנבנתה פה מעצימה את הקצוות. ככל שאתה מתקרבן יותר, אתה מקבל יותר. אני לא רוצה התקרבנות, רוצה אנשים שבאים לעבוד. לא רוצה שהשרים יתהדרו בסכומי הכסף שהשיגו למשרדים שלהם, אלא ביעדים שעמדו בהם.
"אתמול ישב אצלי יזם, בחור מתוק מדבש. גדל בבאר־שבע, בעוני, בנה את עצמו בעשר אצבעות. בתוך שנתיים הוא הוביל את החברה שלו למכירות בהיקף 6 מיליוני דולרים, ובשנה הבאה יש כבר צפי לעשרים־ומשהו מיליון. עמד ביעדים, בנה מותג, מינף כל מה שהיה לו. אני מחפש עובדי ציבור עם אותו הלהט. זה לא ימין ושמאל. החלוקה של ימין ושמאל שהייתה לפני 7 באוקטובר נשברה, ואותי זה לא עניין גם לפני כן. מה שמעניין זה לאן הולכים. להתמקד במקצוענות. להתמקד באדם החציוני, שהוא ומיליון הדומים לו מחזיקים את המדינה".
מי הוא האדם החציוני?
"זה שמשרת – בצבא או בשירות לאומי. שלוקח אחריות על מה שמעבר לו. הוא יוצא לעבוד, מפרנס, מקים משפחה. רוצה חינוך מעולה לילדים שלו, מבין שהמסורת חשובה וגם שהמצוינות האקדמית חשובה. והוא פטריוט. יש כ־2.5 מיליון ישראלים כאלה, כולל הילדים שלהם. וכדי להיות חלק מהאליטה הזאת, יש כרטיס כניסה פשוט: שירות. צריך להתמקד במי שמשרת ומפרנס. יש כאן אנשים מדהימים וחוסן אזרחי שלא תמצאי באף מדינה, צריך רק לצאת מהקרקס של הרשתות החברתיות ומהחובבנות הניהולית".
ארבע מהפכות ותקווה אחת
את הביקורת שלו על הציבור החרדי הוא לא שומר לעצמו. לפני שנה פרסם באתר כיכר השבת מאמר שפונה למגזר הזה ומסביר לו מדוע הגדלת תקציבי ממשלה היא דווקא בעוכריו, צ'ופר זמני שיחזור אל הנהנים ממנו כבומרנג. הוא כתב גם שהשתלבות בשוק העבודה רק דרך משרות תכנות והנהלת חשבונות היא בעייתית, שכן אלו ייעלמו במהרה הודות לבינה המלאכותית.
"מערכת החינוך מציגה תפוקות פח. אני חושב שצריך להקטין את בתי הספר, לעבור למוֹדל של מדריכים ערכיים שעוזרים לתלמיד להתקדם בעצמו. להערכתי, הבינה המלאכותית תלמד את הילדים כתיבה, קריאה, מתמטיקה ותכנות, ותהיה הנחיה של מנטור אנושי ברקע"
"אני רוצה להרחיב רגע את היריעה", אומר אייזנברג. "אנחנו חיים באמצע ארבע מהפכות. הראשונה היא הארגון מחדש של הגיאופוליטיקה העולמית לשני גושים: סין, צפון־קוריאה, איראן ורוסיה – מול ארצות הברית ומי שאיתה. זה סוף עידן הגלובליזציה, ולמהפכה הזאת יש השפעה על יוקר המחיה ועל מלחמות. אנחנו בתקופה של מלחמות מתמידות. המהפכה השנייה היא מותה של מדינת הרווחה. הביטוח הלאומי בארה"ב עומד לפשוט רגל. החובות תופחים, הריביות עולות. הריבית על החוב האמריקני תהיה עוד מעט גבוהה מהוצאות הביטחון של ארה"ב. זה לא עובד. ישראל היא מדינת רווחה שמצבה טוב יותר ממדינות אירופה ומארה"ב, אבל גם כאן זה לא עובד. כי רק האנשים שאני מכנה 'המשרתים והמשלמים' מחזיקים את המדינה מבחינה כלכלית וצבאית.
"המהפכה השלישית היא המהפכה הטכנולוגית של הבינה המלאכותית. זאת כאמור המהפכה הכי גדולה שראיתי בחיי. הרביעית היא קריסת המנהיגות הפוליטית ברוב המדינות, בין השאר בגלל הרשתות החברתיות והצורך להגיב כל הזמן ולא להעמיק. אנחנו חיים במקום מתוקשר, שיש בו אנשים דעתניים ועם קשה עורף, אבל הפוליטיקאים שלנו עושים שטויות במקום לרדת לעומקם של דברים ולתכנן לטווח ארוך – תחומים שמדינת ישראל לא הצטיינה בהם מעולם. ומתחת לכל אלו יש שינוי דמוגרפי שמתחולל בכל העולם, והוא מחסור בילודה".
בישראל המצב הפוך.
"נכון, וזה נותן לי הרבה תקווה. כי בעיות המנהיגות והארגון מחדש של הגיאופוליטיקה וקריסת מדינת הרווחה נובעת משינויים טכנולוגיים, אבל גם מקריסה דמוגרפית ברוב העולם המערבי או המתועש. כל זה ילווה אותנו לעשורים הקרובים. בתוך הדבר הזה צריכים רעיונות חדשים, עמוקים, רעיונות עם חזון. והפוליטיקאים שלנו הם הישרדותיים. המבנה של הכנסת לא עובד. הצוות שמלווה את הח"כים דל מדי, אין שם מספיק כוחות ולא משלמים להם מספיק כדי שיעשו עבודה רצינית".
כדי לתאר את המבנה המנהלי שצריך להוביל את תחום הבינה המלאכותית הוא משתמש במונח מהפוליטיקה האמריקנית, "צאר" – עובד מדינה בדרג גבוה בעל משימה מוגדרת וסמכויות נרחבות לתיאום בין־משרדי. "צריך פה צאר בינה מלאכותית, שיקבל תקציב גדול מאוד, עם יעדים מדידים וברורים לשלוש, חמש ועשר שנים. הוא יהיה בעצם המשקיע הלאומי – אחראי על יצירת צמיחה, מציאת פתרונות תעסוקתיים לעידן הבינה המלאכותית, יצירת תשתיות טכנולוגיות מתקדמות, התקשרויות עם חברות בינלאומיות ובניית קשר עם מדינות אחרות שמתקדמות באותו תחום".
אם מציעים לך תפקיד של צאר כזה, אתה לוקח?
"אני לא חושב שאני האדם הנכון מבחינת המזג, ובכלל, אני לא מחפש תפקידים. אבל הדבר הזה חייב לקום, והוא צריך תקציב עצום. במצב מתוקן, המל"ל היה עוסק בזה. משרד האוצר עסוק רוב הזמן בהוצאות ולא בהשקעות. הוצאות תורמות ליוקר המחיה; השקעות ובינה מלאכותית הן דפלציוניות, הן יכולות להוריד את יוקר המחיה. תארי לעצמך שהוצאת היתר בנייה תיעשה דרך בינה מלאכותית, במקום כל המסחרה והטרטור והבלגן שיש עכשיו. אין שום סיבה לכך שאי אפשר להוציא היתר בנייה ביומיים. ואז לא תהיה גם כל השחיתות הנלווית.
"בממשלה הזאת הכול לא ענייני. גם מי שחושב שיש צורך ברפורמה משפטית – ואני חושב כך – צריך לעשות עבודה מעמיקה. לא בחופזה. בונים תהליך, חזון, מה רוצים בסופו של דבר. וגם מי שחושב שצריך לגייס את החרדים – לא לעשות את זה בפתרונות טלאי על טלאי. זה לא רציני"
"העם המדהים שלנו רוצה לנצח בשדה הקרב. צריך להסביר לו כמה חשוב לנצח לא רק בלבנון או בעזה, אלא גם במלחמה העולמית הטכנולוגית, הכלכלית והגיאופוליטית. זה משחק רחב, שכולל את איראן, עזה, האמירויות, סין וצפון־קוריאה ששלחה נשק לעזה. ואנחנו חייבים להיות שחקן משפיע. זה קריטי".
אם זה אפשרי.
"אני לא בדיכאון כמו כולם. האופטימיים מנצחים. אופטימיות היא מכפיל כוח, היא יוצרת מציאות. אני באמת מאמין בעם ישראל. אנחנו נתעשת".
אתה שואף להשתלב בפוליטיקה?
"לא. בממשלה הזאת הכול לא ענייני. גם מי שחושב שיש צורך ברפורמה משפטית – ואני חושב כך כבר 25 שנה – צריך לעשות עבודה מעמיקה. לא בחופזה, לא קמים יום אחד ונושאים הצהרות. בונים תהליך, חזון, מה רוצים בסופו של דבר. לא שעטנז. וגם מי שחושב שצריך לגייס את החרדים, ואני ביניהם – לא לעשות את זה בפתרונות טלאי על טלאי. זה לא רציני".
שאלה לפני סיום, מתחום אחר: בינה מלאכותית יכולה לתת מענה טוב יותר לאיום הכטב"מים?
"אני לא יכול לדבר על זה. עוד לפני 7 באוקטובר ישבתי עם מפא"ת. אני מתכוון להשקיע בחברה פרטית שתעסוק בנושאים האלו. צריך דור חדש של הגנה שיהיה מבוסס בינה מלאכותית קינטית. אני על זה".
לתגובות: dyokan@makorrishon.co.il
