הבית // בית פרטי שכור בהרחבה החדשה של כפר־ברוך בעמק יזרעאל. "הגענו לכפר לפני כשנה, אחרי שגרנו כמה שנים בכרכור, ומיד התאהבנו באנשים ובמקום. מדי פעם עושים כאן ארוחות רחוב משותפות, ותחושת השייכות והקהילתיות גבוהה. בחרנו לשכור את הבית הזה כי הוא מאוד פונקציונלי ומואר, ויש בו הרבה חלונות שצופים לנוף של עמק יזרעאל". המטבח הוא מרכז הבית: "על האי הרחב אנחנו עושים הכול, מהכנת ארוחות ופעילות יצירה והרכבת לגו ועד קיפולי הכביסה".
פשטות // טל ושחר מגדירים את עצמם "משפחה מינימליסטית", וזה בא לידי ביטוי בריהוט בסגנון כפרי מודרני ובלי עומס בעיניים.
הבוקר // שעות הבוקר שלהם רגועות. "זה לא במקרה, אלא כי אנחנו משקיעים בכל ערב כמה דקות של איפוס והכנה למחר. הרעיון הוא לקום לבוקר נקי מענייני האתמול. יש לנו שגרה של סגירת יום שמאפשרת לבקרים שלנו להיות קלים יותר ולהמשך היום להיות נעים יותר". טל קם לפנות בוקר: חצי מהשבוע הוא נוסע למשרד שלו ביבנה ובחצי השני הוא יוצא לרוץ. שחר מתעוררת כחצי שעה לפני הילדים, מתארגנת ומעירה אותם. הם מתארגנים בעצמם.
אוכל // בבוקר הילדים אוכלים משהו קל. טל מתחילה את הבוקר עם שתי כוסות מים. "אני מבשלת אוכל שמבוסס על מקור טבעי, מכינה דברים באופן עצמאי ומשתדלת פחות לקנות אוכל בחוץ. אנחנו משפחה שמכינה אוכל בבית וצורכת אוכל טוב ומזין". בעבר שחר הייתה טבעונית, אבל כרגע היא מתרכזת בתזונה בריאה. "בקרוב נעבור לבית חדש והתכנון שלנו הוא לגדל ערוגות ירק, שנוכל לקטוף ולאכול".
סדר // שחר היא בעלת עסק לארגון בתים, מלווה בכתיבת תוכן בנושא. "אחרי שבאתי לסדר המון ארונות ובתים, הבנתי משהו בסיסי: הקסם לא נשאר אם אתה לא חווה את זה בעצמך. כלומר, אם מסדרים לך את החדר יש תחושה של קלילות אבל היא זמנית ומלאכותית. אם אתה לא עושה את זה על בסיס קבוע, זה לא מחזיק מעמד. אני מאמינה שסדר, ארגון וניקיון צריכים להיות אורח חיים, שקשור לצרכנות נבונה ולהבנת הערך. השפע מרחיק אותנו לעיתים קרובות מהשאיפות שלנו. לכן החלטתי לשלב את האהבה שלי לכתיבת תוכן עם תחום ארגון הבית, ובשנתיים האחרונות אני יוצרת תוכן על ניקיון וסגנון חיים פשוט ורגוע. אני כותבת מדריכים ומעבירה סדנאות והרצאות, ויש לי קהילה מדהימה של עשרות אלפי עוקבות, שנותנות לי אנרגיה להמשיך להפיץ את הבשורה שלי. מה שאני אומרת בעמוד הוא מאוד לא פופולרי: אני נגד הצרכנות ונגד תרבות הצריכה, ויוצרת סדנאות שעוזרות לאנשים להיפטר מדברים ובעיקר לדייק לעצמם את הבית".
בנייה // טל הוא סמנכ"ל בחברה למוצרי בנייה כבר 17 שנה. "אני מתעסק במכירות, בכספים ובאשראי. תחום הבנייה בארץ הושפע מאוד מהמלחמה, הפעילות נעצרה ועכשיו גם האספקה מטורקיה, וזה יגרום להתייקרות של מחירי חומרי הגלם ושל שכר אנשי המקצוע. באופן כללי אנשים מפחדים לגשת לבנייה בתנאים של חוסר ודאות".
ספר // טל גם כותב, ולאחרונה ראה אור ספר הביכורים שלו "בסיס האם" (ידיעות ספרים): "אחרי הגירושים התחלתי לכתוב ומשם יצא ספר".
כתיבה // טל נולד וגדל בהרצליה, הבן הצעיר משלושה. אח אחד שלו גר בתל־אביב והאח האחר בניו־ג'רזי. בילדותו היה תולעת ספרים, ובמהלך התיכון השתעמם ממערכת החינוך ועזב את הלימודים ביום הראשון של כיתה י"ב. אחרי הצבא התחיל לימודי משחק אצל יורם לוינשטיין, אולם גילה שהכתיבה מושכת אותו יותר מהבמה. הוא למד כתיבה אצל סמי ברדוגו, ושם נזרע הזרע הראשוני לספר הביכורים שלו.
משבצות // שחר נולדה וגדלה בעמק יזרעאל, בקיבוץ גבת. "אני הצעירה ויש לי שתי אחיות ואח. הוריי התגרשו כשהייתי בת תשע. אבי נשאר בקיבוץ, וכל אחד התפזר למקום אחר. אחי גר כבר יותר מעשרים שנה באוסטרליה, אחותי ענבר גרה במעלות ואחותי זוהר גרה בשערי־תקווה. אמי נישאה מחדש וגרה בקיבוץ רמת־יוחנן.
"בצעירותי, במקום לעשות שיעורי בית במתמטיקה, המקצוע השנוא עליי, שרטטתי על דפי המשבצות את בתי החלומות שלי. אם תשאל את דודה שלי, היא תגיד שגֶן הסדר והארגון שלי מגיע מסבתא שרה, שהייתה האישה הכי אסתטית ופדנטית שאני מכירה".
במשך יותר מעשור עבדה כשכירה בתחום השיווק וכתיבת התוכן, ואז הלכתי ללמוד עיצוב פנים בטכניון והום סטיילינג ב־SCULA. "התשוקה שלי תמיד הייתה בהבנת הצרכים היומיומיים בבית, ולכן החלטתי לפתוח עסק לארגון בתים מקצועי. טל דחף אותי והאמין בי מאוד".
ההיכרות // שניהם היו גרושים פלוס ילדה. טל היה גרוש במשך כעשור, ושחר במשך שלוש שנים. באחת השבתות שבילו יחד, זוהר, אחותה של שחר, הסתקרנה מהאפליקציה או־קיי קיופיד, והחליטה למצוא לה שידוך. היא נכנסה לעשרות פרופילים של בחורים, ואחד מהם היה טל. "לאחר שקיבלתי עשרות פניות במהלך סוף השבוע ההוא החלטתי להתנתק מהאפליקציה, אבל רגע לפני שעשיתי את זה קיבלתי הודעה מסקרנת מטל, והדרך לזוגיות הייתה קצרה. זה היה החיבור הנכון בטיימינג הכי מדויק של החיים. אנחנו מאוד דומים בהרבה דברים וגם משלימים זה את זה בדברים אחרים".
הילדים // נועה סטודנטית לעריכת וידאו, עוסקת בצילום מגיל ממש צעיר ומתכוננת לטיול במזרח. הלל תעלה בקרוב לחטיבת הביניים בבית הספר העמק המערבי יפעת, והיא ילדה מצחיקה ומוכשרת בציור ורישום, אוהבת לבשל ומנסה להתגבר על אהבתה לשניצלים ולהפוך לצמחונית. ליבי מתחנך בגן חרוב בכפר־ברוך, והוא אלוף בהרכבת לגו, בפאזלים ובצביעת מנדלות, ונדבק מאביו באהבה למכבי תל־אביב.
מינימליזם // "הבית שלנו לא צריך להיות ריק: יכולה להיות לטל ספרייה עמוסה בספרים כל עוד היא מתוחזקת והספרים נכנסים ויוצאים בתדירות נכונה. זה אומר שיש ערך לספרים והם נותנים ערך לחיים, וזאת לא ספרייה שסתם יושבת בבית בשביל היופי".
כפר־ברוך // שחר: "זה המושב שהוא הכי 'חור' בעמק. כל היישובים ממוקמים על כביש אחד ואנחנו נמצאים באמצע, כדי להגיע אלינו צריך לנסוע פנימה בערך חמישה קילומטרים כאשר מסביב יש רק שדות, וזה מה שמהמם פה: הניתוק. בסופו של דבר מצאנו את המקום המדויק עבורנו. טל בהתחלה חשש אבל אחרי שבוע התאהבנו במקום". טל: "מעולם לא חייתי במקום קהילתי כזה, אבל יש משהו בתחושת השייכות שהוא מדהים בעיני".
להשתתפות במדור dyokan@makorrishon.co.il
