העלייה לארץ מצפון אמריקה בתחילת 2024 נמוכה מעט משהייתה בראשית 2023 – 602 עולים הגיעו בחודשים ינואר עד אפריל השנה, לעומת 725 בשנה שעברה. אבל מנכ"ל משרד העלייה והקליטה אביחי כהנא משוכנע שהעלייה ארצה בשנה הזאת תתאפיין במספרים גדולים בהרבה מאלה של השנים הקודמות. "למרות המלחמה, בחודשים יולי־אוגוסט לבדם עומדים להגיע 1,500־1,600 איש", הוא אומר. "לפי מה שאנחנו יודעים על כוונות עלייה, בשנת 2024 נשבור את השיאים של עשר השנים האחרונות, ובסביבות 4,000 יהודים יעלו לישראל מצפון אמריקה".
מתברר שמלחמת חרבות ברזל לא הודפת את יהודי ארה"ב, קנדה ומקסיקו המתעניינים בעלייה לישראל; למעשה, ההתעניינות רק גברה. "אחרי שנים של ירידה עקבית בפתיחות התיקים מהמדינות האלו. מאז 7 באוקטובר אנחנו רואים זינוק בפתיחת תיקים בצפון אמריקה. אלה מספרים שלא היו כמותם עשורים", אומר כהנא. מאי היה חודש השיא: 580 תיקי עלייה נפתחו בצפון אמריקה. המשמעות של צעד כזה היא התעניינות מעשית באפשרות להגיע לארץ, לחיות פה ולהפוך לישראלים. "זה לא רק להרים טלפון ולשאול, אלא למלא טפסים כדי להתחיל את הבירוקרטיה", הוא מסביר.
לא כל התיקים מתממשים בסופו של דבר לעלייה, הוא אומר, אלא רק "בין 50 ל־70 אחוז". ועם זאת, "אנחנו רואים שהגל כבר מגיע. בצרפת יש עלייה של 500 אחוז בפתיחת תיקים. גם בדרום־אפריקה נרשמת התעוררות גדולה. בצפון אמריקה אנחנו רואים, חודש אחרי חודש, שמספר תיקי העלייה שנפתחים הוא כפול מבעבר. זה עקבי, לא עניין של פיק. וזה דבר מטורף, כי גם תחת מלחמה, תחת טילים, תחת איום חצי־קיומי מצפון ומאיראן – תוך כדי כל זה מגיעים עולים כמו שלא הגיעו באף שנה, ופי שניים מתעניינים ברצינות בעלייה לישראל".
הם עולים מתוך ציונות ואהבת הארץ, או בגלל הקושי לחיות בארצות הברית בתקופה כזאת, של אנטישמיות בוטה ברחובות?
"עולים קודם כול בגלל אהבת ישראל ובגלל סולידריות. רוב העולים הם צעירים או משפחות צעירות. בסיורים שלנו בחו"ל, ובפרט בצפון אמריקה, הם אומרים לנו: אנחנו רוצים להשתתף בבנייה של ישראל ביום שאחרי. גם אחרי מלחמת יום כיפור ומלחמת שלום הגליל היו גלי עלייה כאלה, של אנשים שבאו כי הרגישו מחוברים לישראל יותר מתמיד. בקרב הנופלים הרבים במלחמה היו לא מעט חיילים בודדים, ויש לנו סיפורים עצובים אבל מרגשים על הורים שהחליטו לעלות לישראל לאחר שבנם נהרג בקרב. גם המשפחה של אנדרי קוזלוב, החטוף ששוחרר בפעולה צבאית לפני כמה שבועות, עולה עכשיו לישראל".
תמונת ניצחון
עוד לפני 7 באוקטובר, אומר כהנא, הורה שר העלייה והקליטה אופיר סופר לאנשי המשרד להתמקד בעידוד עלייה של אוכלוסיות צעירות וממדינות המערב. יש עולים שמגיעים לקראת לימודי תואר ראשון או תואר שני, יש רופאים ופסיכולוגים צעירים שמגיעים ארצה עם משפחותיהם ועוד. "אנחנו נותנים היום סיוע מוגבר לעולים שבוחרים לגור בצפון, בדרום, ביהודה ושומרון או באזורי עדיפות לאומית. הם מקבלים במשך שנתיים סיוע של אלפיים שקל בחודש לשכר דירה", אומר כהנא. רוב העולים מעדיפים דווקא ערים שיש בהן אוכלוסייה אנגלוסקסית מבוססת; אבל לדברי כהנא, לאט־לאט נוצרות קהילות חדשות כאלה, בין השאר בעידוד המשרד: "בקריית־גת למשל יש קהילה אנגלוסקסית מדהימה שמתפתחת וגדלה".
מנכ"ל משרד העלייה והקליטה מספר שבשנה האחרונה מתחוללת מהפכה בשירות שמעניק המשרד לעולים. "מאות עובדים מלווים אותם, מבררים איפה הם לומדים עברית ואיך, איפה הילדים מתחנכים, האם הם משיגים תעסוקה מתאימה. מי שמגיע ממדינות המערב יכול בדרך כלל להשתלב מהר בשוק העבודה הישראלי. יש לי חבר שעובד באמזון, וכשהוא פתח שתי משרות אצלו באמזון בתל־אביב – בתוך יומיים הוא קיבל חמש פניות מיהודים מצפון אמריקה, שאמרו לו שהם רוצים לעלות ארצה ולקבל את אחת המשרות האלה.
"אנחנו מפתחים תוכניות רבות סביב השאלה איך קולטים אותם, לא רק איך גורמים להם לעלות. לרבים מהם יש הזדמנויות בכל רחבי העולם. צעיר מניו־יורק שהיה בטוח שהוא רוצה ללמוד בקולומביה, והתחרט בגלל המצב – יכול ללכת למיאמי, שם קל יותר, או ללוס־אנג'לס. זאת אומרת, בסוף אנחנו צריכים גם להיות אטרקטיביים. יש עוד מדינות שעושות את זה, ומחפשות למשל רופאים: אנגליה, גרמניה, הונגריה ואפילו קנדה".
אם מדברים על התעמולה האנטישמית בארה"ב – היא לא עלולה להתגבר אם היהודים ייתפסו כ"ישראלים פוטנציאליים"? יציגו אותם כאזרחים שלא באמת נאמנים לארה"ב.
"יהודי אמריקה אומרים לנו שהאנטישמיות לא שואלת את השאלה הזאת. אנטישמי הוא אנטישמי לא כי היהודים באים לישראל. אבל אנחנו מתנהלים באחריות ובממלכתיות, ומכבדים מאוד את המקומות שהיהודים באים מהם. השר סופר נמצא בקשר צמוד עם ראשי קהילות ופדרציות. אני לא חושב שהעלייה מגבירה את האנטישמיות, לצערנו היא מתוגברת לבד".
אולי היא מחלישה את המאבק בה. אם הפתרון שאנחנו מציעים הוא "עזבו, בואו לישראל" – זו מעין הרמת ידיים.
"בממשלה ואפילו במשרד העלייה והקליטה פועלים לחזק את היהודים שם. יש שבתונים וסיורים וביקורים. כן, 7 באוקטובר היה מכה גדולה למדינה ולאומה, אבל העלייה היא תמונת הניצחון, והיא הזדמנות גדולה למדינת ישראל. האנשים האלה באים ומחזקים אותנו, הם הון אנושי אדיר, ומשרד העלייה והקליטה רואה את עצמו גם כמחלקת משאבי אנוש של המדינה".
איזה מסר היית רוצה להעביר לציבור הישראלי?
"הציבור חייב להיות שותף באתגר הגדול של קליטת העלייה. כולנו הרי עולים או בני עולים. בגל העלייה של שנות התשעים, הציבור בארץ היה מחויב למאמצי הקליטה. בזמן הקרוב נשיק קמפיין שישוב ויקרא לישראלים לקבל את העולים. זה נכון בכל עת, ובוודאי בתקופת המלחמה. העולים בונים את ישראל, ואנחנו חייבים לעשות הכול כדי לקלוט אותם – בשכונה, בתעסוקה, בקהילות ובבתי הספר. זו אמירה חשובה לציבור הישראלי פנימה, אבל היא גם קוראת לאחים שלנו בחו"ל – בואו".
