הבית // בית פרטי, שתי קומות, ארבעה חדרי שינה וחדר אורחים. מפת עולם ענקית תלויה על הקיר בכניסה, ולידה מפה גדולה של ארץ ישראל.
הבוקר // שרה יוצאת בדרך כלל בשש בבוקר, לטיול בשדות או לאימון בחדר הכושר המקומי. בשבע וחצי היא חוזרת לשלוח את הילדים למוסדות הלימוד. שימי מתפלל במניין ברבע לשמונה בבית הכנסת בחספין, חוזר לאחר כשעה ואז יושב עם שרה לארוחת בוקר. "בתשע וחצי אני יוצא למשרדי החברה בחספין, חמש דקות הליכה מהבית. אין צורך להניע את הרכב".
פרנסה // הם הבעלים של שלוש מסעדות ושתי פודטראקים, שכולן מפוזרות ברחבי רמת הגולן. "המלחמה השפיעה קשות על העסקים בגולן וכמובן עלינו. אין כמעט תיירות, המון קבוצות שהזמינו מראש ביטלו את הגעתן. האזור שומם וריק. אנחנו מתפללים בכל יום לסיומה של המלחמה כדי שנוכל לחזור לחיות בשקט ובביטחון ושהגולן יחזור לפרוח". במקביל לעבודתה בעסק המשפחתי כיועצת ראשית, שרה מנהלת את הבית 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. שימי: "זאת העבודה החשובה ביותר".
הילדים // מנחם סיים את הלימודים בישיבת אלוני־הבשן, והוא מתגייס בעוד כמה חודשים. בנימין ולוי לומדים באלוני הבשן – לוי אחרי שסיים עכשיו כיתה ח' בתלמוד תורה חספין. תהילה לומדת בבית הספר גולן בחספין, ומאיר וישראל לומדים בתלמוד תורה בחיספין.
העמק // שרה נולדה בלוס־אנגל'ס וגדלה ב"וואלי". יש לה שתי אחיות. "המשפחה שלי נשארה שם. ההורים שלי ידעו שבשלב מסוים אעלה לארץ, וקיבלו את זה בהבנה. גם הם חושבים על עלייה לארץ, אם וכאשר". היא למדה בבית ספר יהודי ובתיכון יהודי דתי, ואז למדה תורה בירושלים בסמינר של בנות אמריקניות. אחרי שנה חזרה לאמריקה ועשתה תואר ראשון ושני בחינוך.
בישול // הם הכירו לפני כעשרים שנה בבית הספר לבישול JSKCA ששכן אז במלון חן בשכונת בית וגן בירושלים. שימי: "בזמנו זה היה בית הספר לבישול הכשר היחיד שהיה בארץ. שנינו הגענו מארצות הברית כדי ללמוד בו – אני מניו־יורק ושרה מלוס־אנגל'ס". שרה: "התחלתי ללמד בבית ספר יהודי, ובמהלך חופשת הקיץ חברה שלי שכנעה אותי לבוא איתה לארץ לקורס בישול. לא היה לי שום רקע בתחום, אבל בגלל אהבתי הרבה לארץ ניצלתי את ההזדמנות כדי להגיע לפה שוב. רצה הגורל ופגשתי את שמעון בקורס, וכמה חודשים אחרי שחזרנו משם לניו־יורק החלטנו להתחתן".
חב"ד // שימי נולד וגדל בניו־יורק, בשכונת קראון הייטס בברוקלין, והוא התשיעי מ־12 ילדים – שישה בנים ושש בנות – במשפחה חב"דניקית. במשך שש שנים ניהל בית ספר יהודי פרטי קטן בלוס־אנג'לס.
עלייה // "כששרה ואני נפגשנו ידענו שיום אחד נחזור לארץ לגדל את הילדים. אמרנו שנעשה מיליון דולר באמריקה ואז נעלה. לא עשינו מיליון, אבל עשינו מספיק. נעזרנו בארגון נפש בנפש. חצי שנה אחרי שהחלטנו לעלות הגענו לארץ". הם עלו ב־19 ביולי 2016 היישר לחספין. "רצינו לקפוץ למים: ללמוד את השפה ואת התרבות. זאת ההחלטה הכי טובה שלנו כמשפחה".
עסק // "כשהגענו לפה התחלתי לעבוד במטבח של בית ספר תיכון. במשך שנה ניסיתי להבין הכול על האוכל הישראלי והמטבח הישראלי. הגענו למסקנה שפודטראק זה רעיון נהדר, שהיה פופולרי בארצות הברית אבל הוא פחות נפוץ בארץ ובטח בגולן. התחלתי להכין את האוכל בפודטראק חלבית, עם הזמן התפתחנו והתחלנו להגיש גם בשר וצ'יפס, להיכנס לבסיסי צה"ל ולמכור לחיילים, ואחר כך פתחנו עוד מקום בבני־יהודה".
ציון // בכל שנה הם משתדלים לציין את יום העלייה בהרחבת העסק. "בימים אלו אנחנו חוגגים את יום העלייה השמיני שלנו. ביום העלייה הראשון שלנו, ב־19 ביולי 2017, פתחנו את הפודטראק הראשון בסגנון אמריקני ברמת הגולן, ומהראשונים בסגנון אמריקני בארץ. 'שימי'ס חלבי' שנמצא עדיין במרכז חיספין. השנה תכננו לפתוח מסעדה חדשה, 'שימי'ס מודיעין', בדיוק ביום העלייה שלנו, אבל לצערנו זה מעט התעכב, ואנחנו מקווים לפתוח בעזרת השם באוגוסט. יש ביקוש גדול לאוכל אמריקני, וכרגע אנחנו פונים למרכז משום שאנחנו מקווים שההשפעה של המלחמה פחותה באזור הזה".
קשיים // "עלינו לארץ בלי רקע בעסקי המזון. בארצות הברית קשה להתפרנס ממזון כשר, אז תמיד בחרנו תחומים אחרים. עלינו בלי עזרה מהמשפחה ובלי הרבה כסף, והצלחנו, אבל בדרך חווינו קשיים לא פשוטים. פתחנו מסעדה שלא הלכה והכניסה אותנו לקשיים כלכליים גדולים מאוד, עד כדי כך שלפעמים לא היה לנו אפילו אוכל על השולחן, כי ניסינו לצמצם עלויות. המלחמה פגעה קשה בעסקים, ואנחנו לא באמת יודעים כמה זמן היא תימשך. אנחנו מפסידים כסף בכל חודש בגלל חוסר פעילות".
הגולן // הם בחרו לגור בגולן בגלל הטבע. "אנחנו ממש אוהבים את הגולן. בכל פעם שאנחנו יוצאים מכאן אנחנו מחכים לחזור הביתה". סיבה אחרת הייתה שהם רצו לבנות לעצמם בית קרקע: "לפני שעלינו לארץ גרנו באמריקה בשכירות, ורצינו שיהיה לנו בית בבעלותנו כאן. אשתי בדקה מראש לאן כדאי שנעבור, בעיקר מבחינת היכולת לבנות בית, כי זה היה חשוב לנו. בקרוב נסיים את בניית הבית שלנו".
ישראל // "כל הילדים נולדו בארצות הברית חוץ מישראל, ולכן נתנו לו את השם ישראל".
להשתתפות במדור dyokan@makorrishon.co.il
