כדי להפחית אי שוויון
אינדונזיה ♦ ג'קרטה ← נוסנטארה
מאז 2019 פועלת אינדונזיה, מדינת ענק בשטח ובאוכלוסייה, להקמת עיר בירה חדשה באי בורנאו, במרחק 1,240 ק"מ מג'קרטה. הממשלה הייתה מוטרדת מכך שהאי ג'אווה, במערב המדינה, עשיר יותר וזוכה לתשומת לב רבה יותר משאר המדינה. עבודות ההקמה של הבירה החדשה בג'ונגלים של בורנאו החלו ב־2022, והשבוע כבר נערך שם טקס חנוכתה של הבירה החדשה, ביום העצמאות ה־79 של המדינה.

בגלל הצפיפות
מיאנמר ♦ יאנגון ← נייפידאו

בשל החזון
ברזיל ♦ ריו ← ברזיליה
בירת ברזיל עד 1960 הייתה ריו דה־ז'ניירו, אבל כבר בחוקה הוצהר שיש להעביר את מרכז השלטון למקום מרכזי יותר במדינה הענקית. לפי האגדה, הכומר הקתולי ג'ובאני מלכיורה בוסקו בן המאה ה־19 חלם על בירה עתידנית בהרים, ובשנות החמישים של המאה ה־20 החל לפעול להגשמת חלומו, לפי תוכניתו של האדריכל לוסיו קוסטה, שעיצב עיר בצורת ציפור.

לשם הרושם
קזחסטן ♦ אלמטי ← אסטנה
עיר הבירה הישנה, אלמטי, שוכנת בגבול קירגיזסטן וסמוך לסין. ב־1997 החליט נשיא קזחסטן נורסולטן נזרבייב להעביר את בירתו צפונה, בכוונה להקים בירה מעוצבת ומרשימה שתפאר את שמו, ואולי גם כדי להתקרב יותר לרוסיה. הוא כינה את העיר אסטנה – או "עיר בירה" – אך ב־2019 שונה שמה לנורסולטן, על שמו, כדי לפאר אותו עוד יותר. לאחר התפטרותו ב־2022 שונה שמה בחזרה לאסטנה.

למען הפשרה והשלום
ארה"ב ♦ פילדלפיה ← וושינגטון
ב"פשרת 1790" הסכימו פוליטיקאים אמריקנים, ממייסדי האומה, על הקמת הבירה העתידית בוושינגטון, עיר חדשה שתוקם בגבול וירג'יניה־מרילנד. הפשרה נוצרה בגלל עימות ששיתק את הקונגרס: בני מדינות הדרום סירבו לכך שהממשלה הפדרלית תשלם על החובות שצברו המדינות הנפרדות במהלך מלחמת העצמאות, כפי שרצו בני הצפון. בארוחת ערב הצליחו תומס ג'פרסון, ג'יימס מדיסון ואלכסנדר המילטון להגיע לפשרה, שאחד מסעיפיה קבע שהבירה תועבר לעיר חדשה סמוך יותר לדרום. וכך, ב־1800, עברה הבירה לוושינגטון, שנקראה על שם הנשיא הראשון, שמת בדצמבר 1799.

לצורכי הגנה
פקיסטן ♦ קראצ'י ← רוואלפינדי ← אסלאמאבאד
בירת פקיסטן בהקמתה הייתה קראצ'י, לחופי הים הערבי, שאוימה בפלישה בעיני הפקיסטנים, בגלל הסכסוך הממושך שלהם עם הודו. כשהחלו הפקיסטנים להשקיע בתוכנית גרעין בצפון המדינה, הרחק מהים ובמקום מוגן מפני ההודים, הם החליטו להעביר לשם את בירתם. התכנון וההקמה נמשכו שנים, אבל הדחיפות הביטחונית דחקה, ולכן כבר ב־1960 עברה הממשלה לבירה הזמנית רוואלפינדי, ליד אתר ההקמה של הבירה העתידית. ב־1981, אחרי יותר משני עשורים של עבודות, הייתה אסלאמאבאד מוכנה, והממשלה עברה לשם. רק מטה הצבא נותר ברוואלפינדי.