"אחרי האסון הבנתי שהמסגרות והסטנדרטים ה'מקובלים' הם לא בשבילנו"
התאונה שהרגה את בנה חן, ילד בן עשר, שינתה את חייה של עדי נאה בלוך בכל היבט אפשרי: מקום המגורים, הבילויים המשפחתיים והקשר הזוגי. הטרגדיה הצטרפה לאסונות הקודמים שפקדו אותה, ולדיכאון שהתמודדה איתו במשך שנים. בספר עלילתי חדש, "לרקוד בסלון", היא מבקשת לסמן לאחרים את נתיב היציאה מהתקופה האפלה, ולהסביר לחברה הישראלית שגם שכול אזרחי הוא שכול
לצפיה או התחברות לכתבות מקור ראשון
