הבית // דירה צנועה בחלק הישן של רחובות. הבית מלא כלי נגינה: כינורות, צ'מבלו וכלי מוזיקה בסגנון ימי הביניים. יש גם הרבה תמונות שהמשפחה הביאה מרוסיה, ואגרטל מעוטר בפרחי חמניות: "מאז שפרצה המלחמה של רוסיה בהנהגת ולדימיר פוטין באוקראינה החלו להופיע ברשת ציורים רבים של חמניות שצוירו לאות הזדהות עם אוקראינה".
הבוקר // יוליה: "אם יש לי חזרות בוקר, אני מתקלחת במהירות והולכת לעבודה. אחרת, אני מתקלחת, מכינה ארוחת בוקר וארוחת צהריים בו זמנית, ומפעילה את מכונת הכביסה. אלכסיי ואני אוכלים ארוחת בוקר שקטה, שכוללת בדרך כלל דייסה, גבינה, יוגורט ותה. בשלב הזה מחצית ממטלות הבית נעשות: המכונה שוטפת, ארוחת הצהריים בתנור, הכול מאורגן מראש".
פרנסה // אלכסיי עובד מהמחשב בבית. הוא משיב על שאלות, עורך מחקר הנדסי, כותב מאמרים, מכין תיעוד ועוד. יוליה מתאמנת בנגינה: כינור, ויולה, ויולה דה גמבה. "ההרכב שלי מרוסיה, נוביה גולנדיה (הולנד החדשה), שניגן יחד יותר משלושים שנה, נמצא כאן בישראל ואנחנו מנסים לייצר פה סדרה של הופעות. אני מארגנת קונצרטים, ובמקביל לעבודה שלי יש כמובן עבודה של תזמורת הבארוק הירושלמית. כרגע אנחנו מתכוננים לפסטיבל 'המכשפות'".
התחלה // יוליה נולדה בלנינגרד, היום סנט־פטרבורג. היא למדה בבית ספר יסודי במקביל ללימודים בבית ספר למוזיקה, ובשנת 1981 החלה ללמוד באקדמיה על שם רינסקי קורסקוב. כשהייתה סטודנטית החלה להתעניין בכלי קשת היסטוריים, בעיקר כינור בארוק, והייתה בין חלוצי התחום במחוז. כדי להעמיק את ידיעותיה בנגינת ימי הביניים היא נסעה לאסטוניה עם קבוצה של סטודנטים שניגנו מוזיקה עתיקה והשתתפו בכיתות אמן. הם גם שיתפו פעולה עם מוזיאון לכלי נגינה עתיקים בלנינגרד.
הגרעין // אלכסיי נולד בקייב, ולאחר לימודי בית הספר היסודי למד במכון לבניית ספינות בלנינגרד – כיום האוניברסיטה הטכנית הימית של סנט־פטרבורג. "סיימתי את לימודיי ב־1986 והתקבלתי לעבודה כמהנדס מכונות במכון הטורבינות והדודים של לנינגרד. בתקופת ה'פרסטרויקה' ובמהלך שנות התשעים המעבדה נפרדה מהמכון, והקמנו עם עמיתים אחרים את אחת מחברות ההנדסה הפרטיות הראשונות ברוסיה. אני עובד שם עד עכשיו, מרחוק. ההתמחות שלנו היא שירותי הנדסה וייעוץ בתחום ההגנה הססמית של תחנות כוח קונבנציונליות וגרעיניות".
ההיכרות // הם נפגשו בזכות חברת ילדות של אלכסיי, קטיה, גם היא כנרת. יוליה: "סבא שלו והסבא של החברה היו סופרים, ושניהם ליוו את הסבים לבית הבראה לסופרים באוקראינה. הם נפגשו שם בילדותם, והכירו זה את זה. כשאלכסיי הגיע ללימודים בסנט־פטרבורג, החברה היא זו שהכירה בינינו".
חיים // הם התחתנו ב־1981, אחרי שנתיים של היכרות, ובחרו לשמור על שמות המשפחה שלהם. המשפחה נסעה הרבה בעולם, בעקבות עבודתו של אלכסיי כאחראי בטיחות בכור גרעיני. במקביל יוליה נסעה להופעות באירופה וקידמה את הקריירה שלה. הם קנו בית קיט בדרום מזרח סנט־פטרבורג, וחיו חיים נוחים.
ישראל // בכל השנים האלה לא היה להם קשר לישראל. הם רצו לבוא לביקור, אבל לא הצליחו להתארגן בגלל לוחות זמנים שונים. בכלל, במשך השנים הייתה להם הרגשה שהם חלק מהקמתה של חברה דמוקרטית חדשה ברוסיה.
הבנים // אלכסנדר, בן 40, הוא מסעדן, וגר בסרביה. לב, בן 36, הוא כנר, וגר בפינלנד. לב מנגן בכינור בארוק, ובביקורו בארץ ביוני השנה הוא השתתף בפרויקט של תזמורת הבארוק ירושלים. "לצערנו אנחנו לא רואים מספיק את הבנים במהלך השנה, אולי פעמיים־שלוש, וזה בהחלט לא מספיק".
שגרת החיים // "קשה להגיד שיש לנו שגרה, כי לוחות הזמנים של בעלי ושלי שונים מאוד. אלכסיי נוסע הרבה לחו"ל במסגרת העבודה שלו, וגם אני נוסעת הרבה בארץ. כשאנחנו נמצאים שנינו ביחד, וזה לא קורה הרבה, אנחנו נפגשים בשעות הערב עם חברים או הולכים לטייל".
בארוק // יוליה היא מחלוצי הביצוע ההיסטורי בסנט־פטרבורג וברוסיה בכלל. בין השאר היא ניהלה במשך יותר משלושים שנה את הרכב הבארוק "נוביה גולנדיה", והופיעה והקליטה בכל רחבי רוסיה וברחבי העולם. כמה מחברי ההרכב עלו לארץ יחד איתה, וכעת הם חידשו את פעילותם תחת אותו השם גם בארץ. הם משתפים פעולה עם מוזיקאים ישראלים, ובראש ובראשונה עם הצ'מבלנית מרינה מינקין. יוליה מנגנת בכינור בארוק, בויולה בארוק, בויולה דה גמבה וברבק – כלי קשת קורדופוני בעל שלושה מיתרים שהיא מנגנת בו מוזיקה מימי הביניים ומהרנסנס.
יוליה: "אני מרגישה שהעובדה שעליתי לארץ ומיד קיבלתי עבודה בתזמורת הבארוק ירושלים זה כמו לזכות בהגרלה בפיס. אני לא חושבת שזה נפוץ שעולה חדש מתקבל לעבודת חלומות כזאת, ואני חייבת תודה למי שהגשים לי את החלום – מנהל התזמורת, דוד שמר".
מכשפות // "הפסטיבל, שיתחיל בשבוע הבא, כולו הצדעה למלחינות וליוצרות שנחשדו בימי הביניים כ'מכשפות' בשל עיסוקן. אני רואה בו הזדמנות להביא לאולמות הקונצרטים קהל חדש שלרוב לא מגיע לקונצרטים, ואני שמחה מאוד להיות חלק מהפסטיבל הזה". ב"מכשפות" ינגנו מוזיקאים מהדור הבא של פעילי המוזיקה המוקדמת בארץ, והוא יציג סולניות ואומני בארוק מרחבי העולם שמזדהים עם ישראל בימי המלחמה.
להשתתפות במדור dyokan@makorrishon.co.il
