הבית // נחלה במושב. "שמנו עליו עין כשגרנו בבית אחר במושב, והמשפחה שגרה בו אז אמרה לנו שהם מתכוונים לפנות אותו. 'נעלנו' אותם בהבטחה שאנחנו מחליפים אותם". בדשא מלפנים חגי משקיע את הנשמה ואת הלב, וקוצר אותו "במכסחת משנת תרפפ"ו שהיא חיה רעה".
מסביב // בצד הבית יש בית עץ שהותירו השוכרים הקודמים, והבנות מבלות בו עם חברים. מאחור נטועים עצי פרי: פקאן, לימון, קלמנטינה, תפוז, מנגו, פומלה אדומה ואבוקדו. לידם צבר פקעות חצבים שיוצאים בדיוק בתחילת הסתיו. בלב הדשא הסינתטי מאחורי הבית יש קרוסלת כביסה, ובצד הדרומי גינת ירק קטנה שממתינה כרגע לשתילת חורף.
מקלט // לצד הבית יש גם מקלט בטון משנות החמישים. "לאחר טבח 7 באוקטובר היינו חודש אצל אחיה של סהר בכפר־יונה, וחיפשנו פתרונות למרחב מוגן. בצירוף מקרים נדיר הצלחנו עם השכנים לרתום את ועד המושב ואת המועצה האזורית להשקיע בהכשרת המקלט לשהייה. נאלצנו לפרק לחתיכות פסנתר ישן שהיה בו, במבצע מיוחד בעזרת חברים".
הבוקר // סהר יוצאת מוקדם, וחגי הוא ציפור חופשית. הוא מארגן את הבנות ואז אחראי על הלו"ז שלו.
ספורט // סהר מונתה לאחרונה לסמנכ"לית ספורט במכון וינגייט. היא עבדה בשנים האחרונות ביחידה לספורט הישגי במכון, הזרוע המקצועית של הוועד האולימפי שנמצאת בקשר שוטף עם איגודי הספורט, המאמנים הלאומיים והספורטאים, ומסייעת בהיבטים מקצועיים ובהכנה למשחקים האולימפיים. במסגרת התפקיד החדש תוביל סהר את ההיבטים המקצועיים באסטרטגיה החדשה שמטרתה להפוך את מכון וינגייט למכון ספורט מהמובילים בעולם. התפקיד כולל קשר ישיר עם איגודי הספורט לקידום הספורט ומתמקד בהרחבת ושיפור השירותים המקצועיים שמעמיד מכון וינגייט לספורט ההישגי.
משפט // חגי הוא עורך דין בעל משרד עצמאי. הוא היה במסלול לדוקטורט במחלקה לפרשנות ותרבות באוניברסיטת בר־אילן, אך בשל מאבקי כוח ואגו נאלץ לשנות כיוון וללכת בעקבות עצת הזהב שנתנה לו פרופ' כהן, אז ראש המחלקה ללימודי מגדר, שהמליצה לו ללכת ללמוד משפטים בתוכנית למצטיינים שבנה עמד בראשה. לאחר הלימודים התמחה במשרד סטריקובסקי ושות', ולאחר מבחני הלשכה חיפש משרד לעבוד בו. בחלוף כשלוש שנים הבין שלא מתאים לו להיות שכיר, ועם שניים־שלושה תיקים ביד "קפץ אל המים". מאז הוא עוסק בליטיגציה אזרחית ומסחרית ומתמחה בתחום לשון הרע, וכן בירושות וצוואות.
עשרים וארבעה // חגי נולד בקבוצת יבנה, למד שם עד כיתה י"ב ואז שירת בצנחנים. אחרי הצבא חזר לקבוצה ועבד שם. ב־1996, אחרי שהשלים בגרויות, התחיל ללמוד בבר־אילן והיה שם עשרים שנה (וארבעה תארים). הוא עזב את הקבוצה ועבר לגבעת־שמואל, קרוב לאוניברסיטה, בשנת 2000.
קבוצת יבנה // "יבנה היא בית. כור מחצבה. מקום שהוא אולי לא הכי לבבי, הקימו אותו יקים, אבל הוא מכונה משוכללת ומדויקת, תובענית ורצינית, שעושה ממך בן אדם, גם אם אתה לא בן אדם. ערכים כמו חריצות, דיוק, רצינות, מחויבות ואחריות הם בדנ"א של כל יבנאי באשר הוא. עד היום אני מגיע לכל מקום כמה דקות לפני הזמן הרשמי, מתייבש וסופג הערות לתיק האישי מסהר, אבל זמן זה זמן. יבנה היא גם כר של נוסטלגיה וזיכרונות מבית הילדים ומהלינה המשותפת, שאין דבר בעולם שישווה להם ושלא הייתי מוותר עליהם בעד שום הון שבעולם. ולבסוף, יבנה היא גרסתא דינקותא שלי, פס קול של תפילות ושל שירה, במיוחד בימים הנוראים ובפרט ביום הכיפורים, שהוא לטעמי היום החשוב ביותר בשנה".
אימוץ זמני // סהר נולדה בקיבוץ בית־זרע בעמק הירדן. כשסיימה את לימודי בית הספר היסודי הוריה עזבו למבואות־ים, והיא התחילה ללמוד בקריית החינוך בן־גוריון ברופין. בסוף כיתה ט' סהר עברה ללמוד בתיכון חוף הכרמל בקיבוץ מעגן־מיכאל, והחלה להתאמן בשחייה אצל המאמן גרשון שפע. כדי להתמקד באימוני השחייה שלה, שהתקיימו בגבעת־חיים איחוד, היא עברה לגור שם אצל מעין "משפחה מאמצת", משפחת שגיא. בצבא שירתה כמדריכת אימון גופני ביחידה מובחרת וכספורטאית מצטיינת, והמשיכה לשחות ואף הייתה אלופת ישראל. מיד לאחר שחרורה החלה לאמן את נבחרות השחייה של הפועל עמק חפר וריכזה את פעילות החוגים במועצה, ובשעות הבוקר עבדה בבית ספר לחינוך מיוחד. ב־2008 התחילה לעבוד ביחידה לספורט הישגי במכון וינגייט.
ההיכרות // הם נפגשו כשחגי היה בן 42, עורך דין בתחילת דרכו, שהתגורר בגבעת־שמואל, בירת הביצה. מכר שלו שלח לו את פרטיה של סהר, אחרי שקלט שהיא בסגנון שלו. השיחה הראשונה לא הבטיחה הרבה, אבל סהר הצליחה להתעלם מכל רעשי הרקע והם נפגשו ברעננה. הקשר לא נשמר בסוד, אבל נחשף לאט ובזהירות. בתחילה נפגשו שניהם עם אחיה של סהר, זיו, ואז התברר שיש דמיון לא מבוטל ביניהם. לאחר אישור ראשוני של המשפחה של סהר, נותרה המשפחה של חגי ובעיקר אמא שלו. אחת הגיסות, שהייתה מודעת לקשר המתרקם, לא עמדה בלחצים שהפעילה עליה האמא והסגירה את העובדה שיש מישהי ברקע. המידע המרעיש נשמר בשקט יחסי, עד שלילה אחד, בדרך מבאר־שבע לאבן־יהודה, סטה הזוג הצעיר מן הדרך והגיע לבית ההורים. ההצלחה הייתה מיידית והתלוו אליה מיד לחצי החתונה.
פונדקאות // סהר עברה הליכי שימור פוריות עוד כשהייתה רווקה. הם ניסו להיכנס להיריון באופן טבעי, אחר כך באמצעים מלאכותיים, וארבעה הריונות כשלו. הרופאה שלהם, ד"ר הרשקו, הציעה להם לשקול פונדקאות, והדברים החלו להתגלגל. חברה של סהר סיפרה לה על מישהי שיש לה מיזם של ליווי הליכי פונדקאות, אלירז מי־רב, והיא שלחה אותם לרצף משימות בירוקרטיות, ובחלוף כמה שבועות אמרה להם שיש לה פונדקאית בשבילם. הם נפגשו עם הילה ונתי והתמלאו בתקווה. הניסיונות הראשון והשני לא צלחו, אבל בפעם השלישית הם השתמשו בביציות שהקפיאה סהר – וההיריון נקלט בהצלחה. באולטרסאונד הראשון לא הופיע דופק אחד על המסך, אלא שניים. הבנות נולדו לבסוף בשבוע 31, ובילו חודש וחצי בפגייה לפני שהובאו הביתה.
להשתתפות במדור dyokan@makorrishon.co.il
