בוקר טוב // “אנחנו בדרך כלל לא נפגשים בבוקר", אומרת לירון. ערן קם מוקדם ובעשרה לשבע כבר יוצא לעבודה בחדרה. הילדים מתעוררים עצמאית ויוצאים ללימודים בישיבה התיכונית לאמנויות ומדעים בר־אילן, בסביבות שבע. “הם כבר גדולים ומתארגנים לבד". לירון מתעוררת ב־7:30 כשהבית שקט וכולם כבר יצאו.
קצב // ערן הוא רופא מומחה בקרדיולוגיה עם התמחות־על בהפרעות קצב וקוצבי לב. “למדתי רפואה באוניברסיטת בן־גוריון בבאר־שבע, עשיתי סטאז' בתל השומר ולאחר מכן התמחות ברפואה פנימית ובקרדיולוגיה באיכילוב. כמה שנים אחר כך נסענו להתמחות־על מחקרית וקלינית בבוסטון שנמשכה ארבע שנים, והיום אני מנהל את היחידה להפרעות קצב במרכז הרפואי הלל יפה". לאחרונה פתח גם מרפאה פרטית ב"מדיקל וילג'" בחדרה, ובה הוא מקבל מטופלים עם הפרעות קצב ובעיות לבביות שונות, ולפני כמה חודשים גם קיבל תואר פרופסור מהטכניון. “אני מאוד אוהב את העבודה שלי. היכולת לעזור לאנשים ולשמוע אותם היא חוויה מדהימה, וזה בנוסף לעניין ולאתגר המקצועי".
שרטוטים // לירון היא אדריכלית במשרד אדריכלים שעוסק בעיקר בעיצוב ותכנון של וילות ודירות יוקרה. “העבודה שלי מאוד מגוונת ומעניינת, ומה שבאמת מדהים במקצוע הזה הוא לראות איך קווים שהיו קודם רק ציור על דף או שרטוט במחשב, הופכים בסוף לדבר האמתי ולהגשמת חלומות של הלקוחות".
הבית // לאחרונה רכשו דירה בשיכון בבלי ושיפצו אותה לחלוטין, רק שני עמודי תמך נותרו על כנם. לירון הייתה מופקדת על תכנון השיפוץ. “היה כיף גדול וגם קשה מאוד להיות בתפקיד האדריכלית וגם בתפקיד הלקוח. ערן היה שותף מלא בתכנון ובבחירות, וזאת דירה שהיא לגמרי אנחנו".
הדירה כוללת 100 מ"ר ובה חמישה חדרים: 4 חדרי שינה וסלון, ו־2 חדרי רחצה. לכל ילד יש חדר והכול “מאוד פונקציונלי ובדיוק מה שאנחנו צריכים". יש תכנון של הבניין להוסיף מרפסות, “ואנחנו מקווים שזה יקרה בקרוב".
8200 // לירון בת בכורה, ולה שלושה אחים. “גדלתי בתל־אביב כל חיי, למדתי בבית הספר מירון ובצייטלין והייתי חניכה ומדריכה בסניף תל־אביב צפון. שירתי בצבא ביחידה 8200 של חיל המודיעין אחרי קורס של חמ"ן תלפיות, ואחר כך למדתי אדריכלות באוניברסיטת תל־אביב".
קצונה // לערן יש שתי אחיות גדולות ואח קטן. “נולדתי בבוסטון בזמן שאבא שלי עשה שם התמחות כרופא. חזרנו לארץ כשהייתי בן שנתיים, ועברנו שוב לבוסטון כשהייתי בן 4. גרנו שם עד שהייתי בן 7. בארץ גרתי בירושלים – בגבעה הצרפתית ואז ברמות, שם הייתי חניך ומדריך בבני עקיבא. למדתי בתיכון בנווה שמואל באפרת ואז בהימלפרב". אחרי התיכון למד שנה במכינת בני דוד בעלי ולאחר מכן יצא לקורס חמ"ן תלפיות. אחרי הקורס החליט להתגייס לשריון. הוא נפצע במהלך המסלול ולכן חזר לחיל המודיעין, יצא לקצונה והיה קצין בחטיבת המחקר.
ההיכרות // השניים הכירו במסיבה של חברים משותפים. “עמדנו שנינו עם עוד חבר והגיע חבר נוסף שאמר: ‘הנה שלישיית חמ"ן תלפיות'. אז היה לנו פתאום נושא שיחה. יש ויכוח שנמשך עד היום בשאלה מי התחיל עם מי, אבל בסופו של דבר מצאנו את עצמנו מדברים כל המסיבה, והשאר היסטוריה".
הצפון הישן // כשהתחתנו, ערן היה בסוף שנה רביעית של לימודי רפואה בבאר־שבע, והם התגוררו בבירת הנגב. לקראת סוף השנה השישית, בהגרלת מיקום לסטאז', עלה בגורלו של ערן בית החולים שיבא בתל־השומר, והיה להם ברור שעוברים לגור בתל־אביב. “גרנו שמונה שנים באזור הצפון הישן ואז עברנו לבוסטון ל־4 שנים. כשחזרנו, החלטנו לשוב לתל־אביב, הפעם לבבלי".
פיקניק // “בבלי היא שכונה במובן הכי טוב של המונח, מאוד נעימה וצנועה יחסית לתל־אביב. המיקום שלה בסמוך לפארק הירקון הוא יתרון עצום. יש פה קהילה דתית מקסימה ופתוחה". הילדים הולכים לאותו בית ספר ולאותו סניף בני־עקיבא שבהם היו לירון, וגם אימא שלה בזמנה, “וזה מרגש. הקהילה הצעירה פה בבבלי היא ממש כמו משפחה. אנחנו מבלים המון יחד, עושים פיקניקים כמעט כל שבת קיצית בפארק הירקון וטיולים משותפים כל חול מועד. ממש תחושה מחבקת".
אופניים // “מבחינתנו תל־אביב היא עיר מעולה ונוחה לגדל בה ילדים. הכול נגיש, ולילדים יש עצמאות מגיל צעיר. לנו כמבוגרים זו באמת עיר ללא הפסקה, ותמיד יש כאן מה לעשות במרחק נסיעת אופניים קצרה".
ברוקליין // “כשהגיעה הצעה לעשות התמחות בבוסטון בבית חולים ‘בית ישראל', אחד מבתי החולים של אוניברסיטת הרווארד ומהטובים בעולם, היה ברור שהולכים על זה. ההצעה הייתה עבור שנתיים מחקר ועוד שנתיים התמחות קלינית – כך שידענו שאנחנו נוסעים לארבע שנים". הם גרו בברוקליין, פרוור של בוסטון, שבו מתגוררים יהודים וישראלים רבים. כשליש מהילדים בבית הספר של הילדים היו ישראלים".
טיול // ארבע השנים בארצות הברית היו “מדהימות, מהנות ומגבשות מאוד בתור משפחה. היינו הרבה ביחד כי אין לנו שם משפחה מורחבת, ויש המון חופשים וימי ראשון שאפשר לטייל בהם. קבענו לעצמנו שאין יום ראשון בלי בילוי משפחתי של כולם יחד. בשבתות חורפיות ומושלגות, כשאי אפשר היה לצאת מהבית, היינו מבלים את כל השבת בקריאה ובמשחקי קופסה. ידענו שזו תקופה שלא תחזור וניצלנו כל רגע וכל חופשה לנסיעות ברחבי ארצות הברית. את התקופה שם חתמנו בטיול נודד ברחבי מערב ארה"ב. ישראל היא הבית והארץ המובטחת, אבל הנופים שם הם לגמרי מטורפים".
הלב // ערן מתאר כי נמשך כבר מתקופת הלימודים לתחום של רפואת הלב, ולכן כמעט לא הייתה לו התלבטות על תחום התמחות. במשך שנתיים בבוסטון ערך מחקר על הפרעות קצב במעבדת חיות גדולות שעבדה בעיקר עם חזירים, כי הלב שלהם הכי דומה במבנה האנטומי שלו ללב אנושי. לאחר מכן המשיך לעוד שנתיים הכשרה כמתמחה ביחידה להפרעות קצב וקוצבים (אלקטרופיזיולוגיה) בבית החולים בבוסטון. “הפרעות קצב מתרחשות בכל גיל, אצל גברים ונשים. חלק נכבד מהפרעות הקצב נפוץ יותר בגיל מבוגר ואצל בעלי תחלואה לבבית קודמת, אולם יש לא מעט צעירים וצעירות הסובלים מהפרעות קצב שונות ואפשר לעזור להם באופן משמעותי ולשפר את איכות חייהם. אצל רבים הפרעות קצב, אפילו קלות, גורמות לחששות כבדים, ולפעמים המשפט החשוב ביותר שאני אומר למטופל או מטופלת הוא שזה לא מסוכן. לצערי זה לא המצב בכל הפרעות הקצב וחלקן באמת דורשות טיפול חודרני ומציל חיים".
להשתתפות במדור dyokan@makorrishon.co.il
