הבית // את הדירה שנמצאת בבניין נמוך קומות, הם שיפצו כמעט מהיסוד לפני יותר מעשור. במסגרת השיפוץ הפכו אותה מדירת ארבעה חדרים לדירת שישה חדרים, כולל מרפסת וממ“ד. לפני כארבע שנים החלה הילה לעסוק גם בעיצוב עוגות. “אז שיפצנו את המטבח והתאמנו אותו לצרכים שלי, שכוללים בעיקר מקומות אחסון שאף פעם לא מספיקים לי, ומשטח עבודה גדול ונוח“.
שופט ומבטח// חנניה מנהל מדור במערך עסקים גדולים בחברת כלל ביטוח. בעבר, היה גם שופט כדורסל. “עשיתי קורס שופטים וזו הייתה הכנסה נוספת. אני מאוד אוהב כדורסל“. לפני כמה שנים הוא נאלץ להפסיק לשפוט, בעקבות תאונת אופנוע שעבר.
מנתחת ואופה// הילה מנתחת מערכות ומנהלת צוות בחברת הייטק (סאפיינס), עובדת עם לקוחות בחו“ל ובמסגרת העבודה גם טסה אליהם, בתכיפות משתנה. “היו תקופות שבהן טסתי פעם בחודש. בעקבות הקורונה אנשים הבינו שאפשר לעשות הכול מרחוק והתדירות ירדה, אבל עכשיו הנסיעות חוזרות ושוב אני טסה מדי חודש. אני מקפידה לחזור לסופי שבוע הביתה“. בנוסף, היא בעלת עסק ביתי לעיצוב עוגות מיוחדות בשם HaloBeyondCake.
תיאטרון לנפש// הילה גדלה בבני־ברק, הבכורה מארבעה אחים. היא למדה בתיכון בני־ברק, שירתה שירות לאומי בגן עם ילדים חירשים בראשון־לציון, ולמדה באוניברסיטת בר־אילן לתואר ראשון במדעי החברה, במקביל ללימודי תיאטרון (“בשביל הנפש“) ואז המשיכה לתואר שני במשפטים. היא עבדה בחברת ביטוח: “התחלתי מלמטה ולאט לאט עליתי למעלה. הגעתי לתפקיד מאפיינת עסקית, ועם הזמן עברתי לעבור בחברת הייטק שעובדת עם לקוחות בחו“ל“.
עוקץ במסוק// חנניה גדל בפתח־תקווה, להורים שעלו מארצות הברית ומקנדה. כשהיה בכיתה ו‘ עברה המשפחה לאלקנה. הוא האמצעי מבין חמישה אחים, ולמד בכמה מוסדות חינוך. “עברתי כמה וכמה בתי ספר כי לא הסתדרתי במסגרות, והיום יש לי חברים מלא מעט מקומות שבהם למדתי בשנות התיכון“. בסופו של דבר סיים תיכון בבית ספר אקסטרני באריאל. “לא אבחנו את הפרעת הקשב שלי בזמן, רק אחרי הצבא“. בהמשך למד בישיבת הר ברכה, שירת כהסדרניק בגולני, חתם ויתור והצטרף ליחידת עוקץ. בתאונת מסוק צבאית בשנת 1998, הכלבה שלו שברה את הרגל, “ואני יצאתי בלי פגע“. הוא סיים תואר בתקשורת ובמדעי המדינה, עבד בסוכנות ביטוח וכך הגיע אל העבודה הנוכחית שלו.
תרפיה באפייה// עסק העוגות של הילה התחיל מאפיית עוגות סופר־מושקעות לילדיה. “תמיד אמרו לי שאני כישרון מבוזבז ושכדאי לעשות עם זה משהו. בזמן הקורונה כשחיפשתי איך לא להשתגע בבית, התחלתי קצת לפרסם את עצמי. יצרתי עמוד עסקי בפייסבוק ובאינסטגרם והתחלתי למכור עוגות. אני נהנית מההכנה עצמה, מהדקויות, זו ממש תרפיה, והכי כיף לדעת שהצלחתי לשמח אנשים. אני אוהבת שלקוחות מאתגרים אותי ומבקשים דברים לא קונבנציונליים, כמו עוגה בצורת סטייק, עמדת די ג‘יי או אפילו רגל מגובסת כולל ציפורניים מטופחות. בחיי שהכנתי כזו עוגה“.
למה חנניה// ההיכרות ביניהם התרחשה בזכות חברה משותפת שהציעה שידוך. הם יצאו לבליינד דייט, הילה בדיוק נפרדה ממישהו וחנניה חזר מהטיול הגדול אחרי הצבא. “לפני שנפגשנו לא ממש רציתי את הדייט הזה, בגלל השם שלו – מי קורא לבן שלו חנניה? בזמנו לא היו פייסבוק או רשתות אחרות כדי לראות תמונות או לקבל פרטים“. אבל החברה לחצה בעדינות שכדאי בכל זאת, “וברגע שנפגשנו ידענו שזה לתמיד“. בתחילת נישואיהם התגוררו באלקנה, ואז עברו לפתח־תקווה.
התנדבות// “בשנה האחרונה, שבה כמעט כל ישראלי שאל את עצמו מה הוא יכול לעשות כדי לתרום קצת לחברה שלנו, הצטרפתי לפרויקט מקסים ומרגש שנקרא ‘אופים למען מפונים‘ שיזמה לירון טאקו שהשתתפה בתוכנית ‘בייק אוף‘, ועם עשרות קונדיטורים נוספים תרמנו מאות עוגות לילדים מפונים, לפצועים ואפילו לפדויי שבי, והכול כמובן ללא עלות. זה משהו שאני פשוט גאה להיות חלק ממנו“, מתארת הילה. חנניה מתנדב מאז פרוץ המלחמה בארגון ‘שבילים בטוחים‘. “ארגון לאופנוענים חמושים. הוא מתכנס לפי קבוצות בערים בארץ. אנחנו מסייעים לכוחות הביטחון במקומות עירוניים במקרה של אירוע ביטחוני, עד להגעת הצבא. היתרון שלנו הוא שאנחנו גם זמינים, בגלל האופנועים, וגם חמושים“.
האג// ליה שהתגייסה לאחרונה לתפקיד סמב"צית חי“ר, עשתה לפני כן שנת שירות בדרבן שבדרום־אפריקה, ואהבה מאוד את המקום ואת הקהילה היהודית. היא גם עבדה עם ילדים מקומיים משבט זולו, אבל בעקבות התביעה של דרום־אפריקה נגד ישראל בבית הדין לצדק בהאג, והידרדרות היחסים בין המדינות, הסוכנות החליטה להעביר אותה ואת השותפה שלה מדרום־אפריקה, לשירות באנטוורפן שבבלגיה.
הדר גנים// “בעבר היו בשכונה הרבה יותר תושבים מהציונות הדתית. היום יש פה תמהיל של מגוון אוכלוסיות. יש לנו חבורה של כמה משפחות שמבלות המון יחד. יש הווי כיפי והמון עזרה הדדית. יש אפילו זוג חברים שהפכו לאחרונה לסבא וסבתא וזה מאוד מרגש את כולנו“.
להשתתפות במדור dyokan@makorrishon.co.il
