הוי הכחול היה כאן דורות רבים לפני הווטסאפ

* וי כחול (או על רקע כחול) שקיים ברשתות החברתיות מעיד על חשבון מאומת. בטוויטר תחילה ולאחר מכן באינסטגרם ובטיקטוק, בחשבונות מרובי עוקבים או של גורמים רשמיים, הווי הכחול הוא מעין חותמת שמדובר בחשבון האמיתי, ולא בזיוף

לפני עשר שנים,

בנובמבר 2014, שחררה וואטסאפ עדכון שמאפשר לדעת אם האדם שאליו שלחת הודעה, נכנס אליה וקרא אותה. מה שהיום נראה לנו טריוויאלי ורגיל, נחשב אז למהלך יוצא דופן שמכרסם בפרטיות שלנו ומוביל אותה שלב נוסף בדרך לאובדנה.

וי אחד, וי שתיים

עד לאותם ימים היה בוואטסאפ רק וי אפור, כפי שאנחנו מכירים היום: וי אחד מספר שההודעה יצאה, שניים משמעותם שההודעה גם התקבלה בטלפון של הנמען. התוספת החדשה, וי כחול כפול, למעשה "גילתה" לשולח שההודעה נקראה. מה שיצר את המשוואה הבאה: וי כחול פלוס חוסר תגובה מעיד על התעלמות או סינון.

כששוחרר העדכון,

הפיצ'ר התווסף אוטומטית והמשתמשים לא יכלו לבחור אם "לשדר" וי כחול כשהם קוראים הודעה. לא כולם אהבו את השינוי הקיצוני, ואחרי כשבועיים יצא עדכון נוסף, שאפשר לכל אחד להחליט אם להציג את הווי הכחול או לבטל אותו – וכך זה גם היום.

וי כחול בגרסת ההיסטוריה

הטביע חותם

החותם עשוי מחומר רך שמתקשה בתוך זמן קצר, ומעוצב בתבנית ייחודית. הוא מוטבע על מכתב או על איגרת מגולגלת, וכך סוגר אותם; כדי לפתוח את המכתב, אין מנוס מלשבור את החותם (באופן בלתי הפיך). החותם השבור הוא סימן מובהק לכך שהמכתב נקרא. חומר הגלם של החותם השתנה לאורך השנים, החל מטיט ועד שעווה אדומה שהפכה מזוהה איתו במיוחד.

צה"ל קורא לך

היום הצבא מקיים דיאלוג עם חייליו ומלש"ביו באמצעות הודעות וואטסאפ, אתר ייעודי ושאלונים דיגיטליים, אבל עד לפני שנים לא רבות התבססה התקשורת בין הצדדים על הדואר בלבד. צווי מילואים והודעות על נקודות התייצבות הגיעו לבתי המשרתים במעטפות מיוחדות ומתוחכמות, אולי פרי פיתוח של מעבדות רפא"ל. בתוך המעטפה הממוענת אליך הייתה מקופלת עוד "לשון" שעליה נרשמה מראש כתובת היחידה. עכשיו נשאר רק לשלוף, לקפל, להדביק, למצוא תיבת דואר אדומה ולהודיע שצה"ל, צה"ל, כבר באים.

תיאוריית הקשר

בשיחה ברשת הקשר הצבאית, שני הצדדים צריכים ליידע זה את זה אם ההודעה הסתיימה – ואם היא התקבלה והובנה. השיחה לא יכולה להישאר פתוחה, והיא חייבת להיות מתוחמת במילים שתפקידן לאותת לצד השני היכן אנו עומדים. הדובר צריך לחתום את הודעתו ב"סוף" או "האם עד כאן", והשומע מכריז "רות" או "רות, היישר", וכך הוא  מאשר שההודעה נשמעה והתקבלה.

קפל ותלוש

אופן סגירתן של מעטפות מסוימות נועד להבטיח שהן לא יוכלו להיסגר מחדש אחרי שנפתחו. לחלק מן המעטפות שוליים שצריך לקפל ולתלוש, ואם לא תעשו זאת (לפחות בצד אחד) לא תוכלו לפתוח את המכתב.  תלישת השוליים מהווה סימן לקבלת ההודעה.

שפת הים

ספינה נסחפת בלב ים, מערכותיה מושבתות וגם מכשיר הקשר שלה יצא מכלל פעולה. והנה מולה, למרבה השמחה, מגיחה ספינה אחרת, בלתי מזוהה אך תקינה למראה. איך מתקשרים איתה? למקרים כאלה (ולרבים אחרים) משמשים גם היום "דגלי הקוד הבינלאומי" – עשרות דגלים צבעוניים שכל אחד מהם מסמל אות או מסר שלם. למשל:

דגל שמורכב משני פסים כחולים לאורך ופס לבן באמצע מסמל את האות J, או "התרחק ממני, פרצה אצלי שרפה ואני נושא חומר מסוכן".

דגל לבן עם איקס אדום במרכזו מסמל את האות V או "אני זקוק לעזרה".

הספינה שזיהתה ופענחה את האיתות מגיבה בדגל מיוחד – נס התשובה האדום־לבן.