הכדורגלן הצעיר נראה מתוח. בעוד דקות אחדות השופט ישרוק לסיום המשחק, והוא יודע שזו ההזדמנות האחרונה. ממוקד מטרה הוא בועט את הכדור בחוזקה, והשוער אינו מצליח להדוף. הקהל מריע בתשואות רמות, השמורות בדרך כלל לכוכבי כדורגל נערצים. אבל האיש שמתרוצץ על המגרש אינו שחקן מקצועי: הוא המלך הבא של ירדן. סרטון המשחק מופץ כמובן ברשת, וזוכה לצפיות רבות. עוד מהלך אסטרטגי בעבודה ארוכת־הטווח של הנסיך חוסיין הושלם בהצלחה.
בלוק של כוכב הוליוודי, עם צחצוח דיפלומטי ובעזרת חשבון אינסטגרם המחזיק יותר ממיליון עוקבים, נסיך הכתר הירדני מגייס את כל משאביו כדי לטפח את התדמית שתשמש אותו ביום פקודה. נתיני הממלכה מלאי הערצה כלפיו – הצעירות רוצות אותו, הצעירים רוצים להיות כמוהו, והמבוגרים יותר רוחשים כבוד ליורש העתידי. אך גם הוא וגם אביו המלך יודעים שמול האתגרים הפוקדים את ארצם בימים אלה, סרטוני תדמית אינם מספיקים. המשבר הכלכלי החריף, המתח הדמוגרפי והזירה הבינלאומית המורכבת, מציבים מכשולים רבים בפני השושלת ההאשמית המושלת בממלכה השבטית והמפולגת.
חוסיין הוא גם אחד מיורשי עצר מעטים מאוד שמשתייכים לדור ה־Y, על סף דור ה־Z, ומתבגרים במציאות שכולה חשופה לעין הציבורית, על היתרונות והסכנות שבכך. בגיל 24, הנסיך הירדני כבר עובר סדרת אימונים ייחודית שתפר לו המלך. כיצד הוא מתמודד עם המשרה הרמה והמורכבת שבה הוא נושא כיום? ואיך הוא מתכונן לירושתו העתידית? לשאלות הללו עשויה להיות השפעה מכרעת על גורל ממלכת ירדן, ועל היציבות במזרח התיכון כולו.
וזובור על הראש
הנסיך חוסיין הוא בנם הבכור של המלך עבדאללה השני ורעייתו, המלכה ראניה. אחריו נולדו הנסיכות אימן וסלמה, ובן הזקונים הנסיך האשם חותם את משפחת המלוכה, ענף של השושלת ההאשמית המיוחסת למוחמד, נביא האסלאם. הממלכה הנתונה למרותם שוכנת אמנם במזרח התיכון, אבל המשפחה מנהלת חיים מערביים לכל דבר.
סבתו של הנסיך, רעייתו השנייה של המלך חוסיין, הייתה ירדנית רק למחצה; אביה היה קצין אנגלי ששירת בירדן. לצורך נישואיה עם המלך היא המירה את דתה לאסלאם ושינתה את שמה מאנטואנט אבריל גרדינר למונא אל־חוסיין. ב־1972, אחרי 11 שנות נישואין, התגרשו השניים. בנם עבדאללה – המלך הנוכחי – היה אז בן עשר בלבד, ועבר להתגורר בלונדון עם אמו. למעשה, משך רוב שנותיו הוא חי מחוץ לירדן, כשמפעם לפעם הוא מגיע לביקור בממלכה של אביו.
עבדאללה עבר הכשרה באקדמיה הצבאית המלכותית הבריטית, ובשנת 1980 היה לקצין בצבא הבריטי. במשך שנה אפילו שירת במערב־גרמניה כמפקד שטח מטעם ברית נאט"ו. אשתו ראניה, אמו של הנסיך חוסיין, נולדה למשפחה פלסטינית בעלת אזרחות ירדנית. בשנותיה המוקדמות התגוררה עם הוריה בכווית, שם קיבלה חינוך מערבי קלאסי ולמדה בבית הספר הבריטי המקומי. מאוחר יותר, עם פלישתו של סדאם חוסיין לאמירוּת הקטנה, ברחו משם ההורים ועברו להתגורר בניו־יורק. ראניה עצמה יצאה עוד ב־1989 ללימודים באוניברסיטה האמריקנית בקהיר, וסיימה תואר שני במנהל עסקים. בהמשך הגיעה לירדן והשתלבה בסניף של חברת אפל ברבת־עמון. היא דוברת אנגלית שוטפת, טובה יותר מהערבית שבפיה.
כמו הוריו, גם יורש העצר חוסיין נשלח למוסדות לימוד בעלי אופי מערבי. הוא התחנך בבית הספר הפרטי קינגס קולג' שנפתח בעיר הירדנית מידבא ב־2004 – תיכון שמכשיר את הדור הבא של האליטה הירדנית, ושפת הלימוד בו היא אנגלית. כ־70 אחוז מההורים של תלמידי בית הספר הם פלסטינים וירדנים שלמדו בזמנם בארה"ב, התחתנו עם אמריקניות, וחזרו לירדן מחשש שתרבות המערב תדרדר את ילדיהם.
לאחר סיום התיכון נשלח הנסיך לאקדמיה הצבאית המלכותית בבריטניה. אחר כך המשיך לאוניברסיטת ג'ורג'טאון שבוושינגטון בירת ארה"ב, שם סיים ב־2016 תואר ראשון בהיסטוריה בינלאומית. את הקריירה הצבאית שהתחיל בבריטניה הוא עדיין לא זנח, וכיום הוא מחזיק בדרגת סגן־משנה בצבא הירדני. לרגל יום הולדתו ה־24 קיים הנסיך אימון מיוחד: בסרטון שהופץ ברשת הוא נראה נוהג ברכב צבאי יחד עם אביו, שיושב לצידו ומבצע ירי החוצה בזמן הנסיעה. בהמשך משתלט צוות המחץ המלכותי על מבנה נטוש, בתרגיל שכולל ירי חי. לסיום הצטלמו השניים בתמונה לפנתיאון: מלך ונסיך זה לצד זה, על עיניהם משקפי שמש, שניהם חמושים ברובי אם־16 מאובזרים ולבושים אפודים מלאי מחסניות. את הסרטון פרסמה האם הגאה, שצירפה ברכה לבנה: "רואים בך הרבה תכונות שיש במלך שלנו. אחת מהן היא האהבה לצבא".
השירות הצבאי של חוסיין אינו מורכב רק מתרגילי ראווה ומצילומים – הנסיך השתתף גם בכמה משימות צבאיות של ממש – אבל שוב ושוב משמשים המדים כדי למשוך תשומת לב ליורש העצר, ולהדוף כל ניסיון ליצירת תדמית של ילד מפונק. כך היה גם בחודש מאי האחרון, כשחוסיין השתתף בקורס טייסי מסוקים. בסופה של טיסת הסולו הראשונה שלו הוא צעד בגאון על משטח ההמראה יחד עם מלוויו. אחרי מחיאות כפיים ולחיצת ידיהם של המפקדים, נערך לו הזובור המסורתי: שישה דליי מים נשפכו על ראשו של הנסיך, לעיני המצלמות. אחרי כל אחד ואחד מהם, יורש העצר המחויך טלטל את שערו הרטוב. גם הסרטון הזה הופץ במהירות ברשת.
המודעות של משפחת המלוכה לתקשורת היא גבוהה מאוד. סרטונים חיוביים "מודלפים" לערוצים הרשמיים או לרשתות החברתיות, אפילו אם הם מציגים את עבדאללה וילדיו במצבים שאינם מכובדים לגמרי. במהלך החורף צולם למשל המלך לאחר שקפץ ממכונית השרד שלו כדי לסייע בדחיפת מכונית תקועה. כתף אל כתף עם בני עמו, הוא התלכלך בבוץ עד שהמכונית חולצה, ואז התחבק עם נתיניו בצהלות שמחה. יותר מהמלך ויותר מהנסיכים, יקירת האינטרנט היא המלכה ראניה: לחשבון האינסטגרם שפתחה יש יותר מ־5 מיליון עוקבים. יורש העצר מסתפק במיליון וחצי.
כבר לא הארי פוטר
במשך שנים כונה הנסיך חוסיין "הארי פוטר", בגלל המשקפיים השחורים, הפרצוף העגול וסגנון השיער. בשנת 2013 הוא עבר ניתוח לייזר להסרת משקפיים, גידל זקנקן מחודד, והתדמית שלו התבגרה בן לילה. בתמונות האינסטגרם הוא נראה מתאמן בנשק, מנגן בגיטרה חשמלית או רוכב על אופנוע במדבר, כשלעיניו כמובן משקפי השמש הלוהטים. הנסיך גם מרבה לפרסם תמונות שלו עם אמו ועם אחיו ואחיותיו, בניסיון להראות שערכי המשפחה עומדים בראש מעייניו. דואט גיטרה עם אחותו שהעלה לרשת הוסיף לו נקודות כאח הבכור והמטפח. התגובות בהתאם – במיוחד מהעוקבות הירדניות, שמצרפות רגשונים, לבבות והצעות נישואין מפורשות יותר או פחות.
יורש העצר נחשב מטבע הדברים לרווק מבוקש במיוחד. שמועות שנפוצו בשנה שעברה ולפיהן הנסיך התארס, שברו לבבות של אינספור צעירות ירדניות. ארמון המלוכה ריפא את הכאב הלאומי בהודעה שקבעה כי אין שחר לשמועות, וכי כל שינוי מהותי בסטטוס של חוסיין ידווח באופן רשמי.
לסוגיית הנישואין של נסיך הכתר יש משמעות שאינה רכילותית בלבד. המרקם החברתי בירדן עדין מאוד, וההחלטה על זהותה של הרעיה – המלכה לעתיד – צריכה להישקל בזהירות. מובן ששידוך כפוי אינו אפשרי, בהתחשב באופי המערבי של הנסיך ומשפחתו, ובכל זאת ייתכן שהוא יוכוון להיפגש עם בחורות מהשבט הנכון. בעבר התחתנה נסיכה מבית המלוכה עם בחור לא מוסלמי, אך הדבר עדין נחשב לטאבו שאסור לשבור: חוסיין ייאלץ ככל הנראה להתחתן עם מוסלמית – בת עבר הירדן או ממוצא פלסטיני. עד אז, מתוקף תפקידו כיורש העצר, הוא יצטרך להתרחק מהמועדונים הרבים שפזורים בבירה עמאן, בזמן שקרובי משפחה בכירים מעט פחות ממנו מתהוללים שם כאוות נפשם.
זה לא אומר שצריך לרחם על חוסיין: יש לו די שעשועים אחרים. הוא חובב ספורט ידוע, שכאמור משחק כדורגל חובבני, ועושה זאת ברמה לא רעה בכלל. בירדן הוא נמנה עם אוהדי קבוצת "אל־פייסלי", ובמגרשים הבינלאומיים הוא מעריץ מושבע של ריאל מדריד הספרדית. מלבד כדורגל הוא אוהב גם ספורט מוטורי – בדיוק כמו סבו המלך חוסיין, שהתהדר באוסף אופנועים משובח, והמלך עבדאללה השני, שאף יצא לפני כמה שנים לטיול אופנועים בצפון אמריקה.
כל העיסוקים האלה אינם העיקר, כמובן. ההכנה של הנסיך למלכות החלה כבר מלידתו, אבל הפכה לרשמית רק כשהגיע לגיל 15, אז הכריז עליו אביו כיורש העצר. עד לאותו יום נשא בתואר הזה הנסיך חמזה, אחיו למחצה של המלך עבדאללה. השינוי היה דומה למה שאירע בדור הקודם: במשך יותר מ־30 שנה, בין 1965 ל־1999, יורשו המיועד של המלך חוסיין הראשון היה אחיו, הנסיך חסן בן טלאל. רק ימים ספורים לפני מותו מסרטן הכליה קרא חוסיין הראשון לבנו עבדאללה, והכריז עליו כמחליפו. היורש הטרי קיבל את המינוי בהפתעה, ולא היה לו זמן להתכונן. הוא נזקק לתמיכת היועצים הוותיקים של אביו, זייד בן־שאקר וזייד בן־רפאעי, שלקחו אותו תחת חסותם והכשירו אותו למלוכה. המשימה הייתה לא פשוטה, אך עבדאללה צלח אותה בצורה מרשימה, תוך התאמה לזמנים המשתנים. חוסיין הראשון התמודד עם אויבים רבים מבית ומחוץ, אך היה שייך לפוליטיקה הישנה של מנהיגי ערב; עבדאללה לעומתו מצא עצמו מול מערכה משולבת ומורכבת – המלחמות בעיראק ובאפגניסטן הרחוקה, האביב הערבי, המרד בסוריה, הטרור העולמי ומשבר מדינות המפרץ.
מתוך הבנה שהאתגרים עשויים עוד להתעצם, המלך עבדאללה מזדרז להכשיר את הנסיך חוסיין לתפקיד. הוא מצרף אותו לביקוריו במחוזות הממלכה כדי לחבר אותו לעם, ומפיץ את תמונותיו על מנת להפוך אותו למקובל ומוכר. לצד זאת הנסיך מצטרף גם לפגישות עם אישים בינלאומיים, במטרה לפתח את קשרי החוץ וכישורי הדיפלומטיה שלו. כדי לצבור ניסיון מנהיגותי של ממש, חוסיין אף שימש כה פעמים כממלא מקום המלך, בזמן שאביו שהה בחו"ל.
ההכנה של הנסיך למלכות החלה כבר מלידתו, אבל הפכה לרשמית רק כשהגיע לגיל 15, אז הכריז עליו אביו כיורש העצר. עד אז נשא בתואר הזה הנסיך חמזה, אחיו למחצה של המלך. ב-1999 היה זה עבדאללה עצמו שקיבל את המינוי מאביו, בלי שהיה לו זמן להתכונן
לכבוד מיוחד זכה חוסיין ב־2015, כשהיה לאדם הצעיר ביותר שניהל ישיבה של מועצת הביטחון של האו"ם. הדיון שאותו הוביל הנסיך בן ה־21 עסק במניעת הצטרפותם של צעירים לקבוצות טרור. "הקיצוניות היא האויב הגדול של השלום והביטחון בעולם. הנוער הוא הקורבן של המציאות הזאת", אמר אז לנציגי המדינות החברות במועצת הביטחון. אף שרבים מצעירי המזרח התיכון רוכשים השכלה, טען חוסיין, הם אינם מצליחים להיחלץ ממעגל האבטלה. "אם נעניק להם חינוך נכון ואיכותי, אם ניתן להם אפשרויות עבודה ראויות וחיים מהוגנים, נצליח למנוע מהם להצטרף לטרור", קבע. באן קי מון הרעיף עליו שבחים: "עוד לפני שהשלים את שנתו ה־21, הוא כבר נחשב למנהיג במאה ה־21", אמר מזכ"ל האו"ם דאז.
השיח עם הנוער הוא קלף שהנסיך מרבה לשחק בו. סגנונו המערבי, גילו, עיסוקיו ותחביביו יוצרים גשר בין משפחת המלוכה ובין דור הצעירים הירדנים. 60 אחוז מאוכלוסיית הממלכה הם בני פחות מ־35 – לא כולל הפליטים הסורים, שאיש אינו יודע אם ישובו לארצם אי פעם. חוסיין נוהג להשתתף במיזמים חברתיים למען צעירים ונוער, ברוח פעולות הצדקה והסיוע של בני משפחת המלוכה הבריטית. הוא תמך בהכשרת בני נוער בהגשת עזרה ראשונה, נטל חלק בפרויקט להרחקת צעירים מסמים ומעישון, הקים יוזמת התמחות של נאס"א בירדן, והשיק את עמותת "שמיעה ללא גבולות", המסייעת לילדים חירשים בטיפול, בהכשרה ובחינוך. גם תדמית הממלכה חשובה לו, והוא מפרסם סרטוני יח"צ המדגישים את הכוח העובד והיצרני של ירדן בתחומים כמו חקלאות, רפואה, חינוך ומחקר.
לישראל הוא כמעט אינו מתייחס בהתבטאויותיו הפומביות, ואם הוא כבר מזכיר אותה, הרי זה רק בהקשר של הסכסוך עם הפלסטינים. בנאום מעל בימת האו"ם אמר הנסיך כי ארצו תומכת בפתרון שתי המדינות. בהזדמנות אחרת הדגיש את המחויבות של בית המלוכה הירדני לשמירת הסטטוס־קוו בירושלים, כעיר המקודשת לשלוש הדתות.
עיר מקלט
המלך עבדאללה, כמי שמבין היטב את חשיבות הקשר והמרקם הבין־שבטי בירדן, מדריך את בנו כיצד לפנות לא רק לצעירים בעלי הגישה המודרנית, אלא גם לדור הוותיק ולאוכלוסיות קשות יום. הוא מפגיש את הנסיך עם ראשי השבטים הבדווים, כדי שילמד על אורחות חייהם ועל האופן שבו יש לנהוג בהם. השמירה על הנגישות של בית המלוכה ההאשמי לנתינים כולם, בלי להפלות מגזר או קבוצה שעלולים לטפח טינה נגד השליטים, היא זו שהצילה את ירדן מהאביב הערבי. הסולידריות עם האזרחים הייתה קריטית לשימור הלגיטימיות של משפחת המלוכה – גם אם גורם חשוב לא פחות היה התפרקותה של סוריה, שהראתה לכול כי מחאה סוערת עלולה להוביל לתוצאות רעות עוד יותר מהסטטוס־קוו. בירדן, שלא כמו בסוריה או בעיראק, אנשים לא נעלמים באמצע הלילה, ופצצות לא משמידות בניינים ושכונות מעת לעת. בסופו של חשבון, מצבם של נתיני בית המלוכה טוב בהרבה מזה של האזרחים החופשיים ברוב המדינות השכנות.
אבל מי הם נתיני בית המלוכה, ומהו העם הירדני? האם יש דבר כזה בכלל? בשנת 2018, התשובה לא ממש ברורה. בממלכה כולה חיים כיום כ־10 מיליוני תושבים, כשליש מהם אינם אזרחים. לב האוכלוסייה הוא השבטים ההאשמים, אולם בירדן חיים גם 3.5 מיליוני פלסטינים. רובם כבר קיבלו אזרחות של הממלכה, ועדיין פליטים וצאצאי פליטים פלסטינים מהווים חלק ניכר מהתושבים חסרי האזרחות. לירדן הגיעו גם כחצי מיליון פליטים עיראקים מאז 2003, ועוד כ־1.5 מיליון סורים מאז תחילת ההתקוממות נגד שלטונו של אסד. זכויותיהם של מיליוני בני האדם הללו הן מצומצמות מאוד, ואין להם כמובן אזרחות ירדנית. מלבד כל אלה יש בממלכה כ־700 אלף פועלים מצרים, שמועסקים בעיקר בחקלאות.
ההגירה ההמונית מעיראק ומסוריה הפחיתה מאוד את משקלם הסגולי של הפלסטינים כקבוצה ייחודית בעלת אינטרסים בירדן. גם הנישואין המעורבים צמצמו את כוחם: בערים הגדולות, כחמישית מהזוגות הנשואים הם שילוב של ירדנים ופלסטינים, וילדיהם אינם יודעים לאיזו קבוצה יש להם זיקה חזקה יותר. מול המצלמות ובגלוי הם יספרו על השורשים ההאשמיים שלהם ועל משפחתם הבדווית, אבל פנים אל פנים יודו שהסיפור הפלסטיני בוער בהם יותר. חוסר הבהירות קיים גם בבית המלוכה עצמו: אמו של המלך עבדאללה וסבתו לא היו ירדניות, ואמו של יורש העצר היא כוויתית ממוצא פלסטיני. אז האם יש מישהו בממלכה שהוא אך ורק ירדני?
אפקט אחר של הפליטים הסורים והעיראקים הוא יצירת משקולת כלכלית על צווארה של הממלכה ההאשמית. סכומי העתק שמועברים לצורך הטיפול בהם – 10 מיליארדי דולרים, לפי ההערכות, הושקעו עד כה בסיוע לפליטים הסורים – לא מונעים את המשבר הקשה שמכה בירדן. מחנה הפליטים אל־זעתרי בצפון ירדן הוא היום העיר השלישית בגודלה בממלכה, ורבים מהפליטים לא נשארים במתחמים שהוקצו להם אלא גולשים דרומה, עד לרבת־עמון ואף מעבר לה. אסור להם לעבוד, אך הם מוכנים לעשות כל מלאכה ומשימה, ובמחיר אפסי. מקומות עבודה פנויים אין גם כך: האבטלה בירדן חוצה את רף 20 האחוזים, והמשכורות בירידה. צעירים רבים, כולל בעלי השכלה אקדמית, נותרים מחוסרי תעסוקה. האבטלה הגואה הוציאה בחודש יוני אלפי אזרחים להפגין ברחובות.
חמישית מהזוגות הנשואים הם שילוב של ירדנים ופלסטינים, וילדיהם אינם יודעים לאיזו קבוצה יש להם זיקה חזקה יותר. חוסר הבהירות קיים גם בבית המלוכה עצמו: אמו של המלך עבדאללה וסבתו לא היו ירדניות, ואמו של יורש העצר היא כוויתית ממוצא פלסטיני
לא רק הפליטים מכבידים על ירדן בשנים האחרונות, אלא גם הפסקת הסחר עם סוריה. נמליה של השכנה מצפון היו המוצא הירדני לים התיכון ומשם לאירופה, וכבישי סוריה שימשו נתיב מרכזי מירדן לטורקיה, מדינת יעד חשובה. בשל המלחמה נפסק כמעט לחלוטין הייצוא הירדני, וגם הייבוא הועמד מול קשיים. כיום ישראל היא הפתח היחיד של ירדן לים התיכון, אך המעבר דרכה יקר הרבה יותר. גם תהליכי מדבור פוגעים בכלכלת הממלכה, שמתקשה לספק מים לחקלאיה.
כלכלת ירדן נשענת כיום על תמיכה חיצונית, בעיקר מארה"ב: 1.2 מיליארדי דולרים מועברים בכל שנה מוושינגטון לעמאן. בעבר סייעו לממלכה גם מדינות המפרץ העשירות, ובראשן סעודיה, אך זרם הכספים הלך והידלדל ככל שהמשברים במזרח התיכון התרבו. החוב הנוכחי של ירדן מסתכם ב־37 מיליארד דולרים, והיא מנסה להתמודד עם המשבר בסיוע קרן המטבע הבינלאומית, שהלוותה לה לפני כשנתיים 723 מיליון דולרים. התנאים שהציבה הקרן כללו שורה של רפורמות כלכליות, ובהם העלאת מחירי הדלק ומוצרי המזון והגברת המיסוי. בעקבות יישומם של הצעדים הללו פרצו הפגנות, חלקן אלימות, ובלחץ העם נאלץ המלך עבדאללה לפטר את ראש הממשלה האני אל־מולקי ולמנות במקומו את ד"ר עומר אל־רזאז, שר החינוך לשעבר ויושב ראש הדירקטוריון של בנק אל־אהלי.
למרות גל המחאות, הנסיך חוסיין דווקא צבר בתקופה הזו נקודות חיוביות: הוא ירד אל הרחוב, נכח בהפגנות והביע סולידריות עם נתיני הממלכה. בסרטון שהעלה לרשת הוא נראה משוחח עם צעירים בוגרי אוניברסיטאות ומעודד אותם: "האמינו בעצמכם. הפחד המשתק הוא האויב הכי גדול שלכם. העזו וקחו סיכונים כדי להצליח", אומר שם הנסיך וזוכה למחיאות כפיים. בסרטון אחר הוא מתדרך את כוחות הביטחון לשמור על איפוק מרבי ולהימנע מפגיעה במפגינים: "הם אחינו, בני העם. זכותם להפגין ולהביע את כאבם. אנחנו מכבדים אותם ונשמור עליהם".
התיירות היא פתח אפשרי ליציאה מהמשבר. במהלך שנועד למשוך מבקרים מרחבי העולם וגם מישראל, הופחתו אגרות הוויזה ומיסי הכניסה למדינה. משרד התיירות הירדני משווק באינטנסיביות את נפלאות הטבע ואפשרויות הנופש בממלכה – טיולי גמלים וג'יפים, אירוח במאהלים מסורתיים, נחלים שוקקים וכמובן פטרה המפורסמת, שארמונות הקבורה שלה נחשבים לאחד משבעת פלאי תבל. יורש העצר הירדני תורם את חלקו למאמץ ההסברתי, בין השאר בתמונות שלו מטייל בשבילים ומבשל בשטח. "עונת המים בוואדי מסתיימת. בואו מהר", כתב הנסיך, לצד תמונה שבה הוא נראה רטוב ממי הנחלים.
את אחד התיירים של הקיץ האחרון אירח חוסיין בעצמו: כשהנסיך הבריטי ויליאם ביקר בירדן במהלך מסעו במזרח התיכון, הוא קפץ לסלון של עמיתו ההאשמי כדי לצפות יחד במשחק של נבחרת אנגליה במסגרת גביע העולם. בתמונות מביקור הידידות אפשר לראות את ויליאם, הנסיך הממוסד והבוגר יותר, לבוש בחולצה מכופתרת ובמכנסי אלגנט; לעומתו חוסיין הצעיר מרגיש בבית, ומסתפק בחולצת טי, ג'ינס וסניקרס. אחרי הכול, גם אם הוא מגויס לסייע למדינה אל מול אתגרי המצב הכלכלי, הביטחון האזורי והשינויים הבינלאומיים, הוא עדיין יכול להרשות לעצמו הפוגות מתפעול הממלכה. אביו עבדאללה, בן 56 בלבד, מנהל את העניינים ביד רמה, מתמרן בין ישראל המודרנית והמשגשגת לעיראק המתפוררת, בין סוריה השיעית לממלכה הסונית הגדולה של ערב הסעודית. עד שיגיע תורו של הנסיך בן דור ה־Y, הבעיות שמולן ניצבת ירדן עשויות לקבל פנים שונות לגמרי.
לתגובות: dyokan@makorrishon.co.il
