הבית // דירת שותפות (בין השאר עם אחותה) בבניין משופץ ברחוב אחד העם בתל־אביב, קרוב למדרחוב נחלת בנימין. "זה אחד המקומות הכי טובים לגור בהם בתל־אביב מכל הבחינות, מלבד עניין החניה. יש ברים, מסעדות, מועדונים, משרדים. אני אוהבת ללכת לקניות בשוק הכרמל בימי שישי, עם עגלה כזאת של סבתות שהיא הפתרון המושלם לקניות בשוק". היא אוהבת לבשל אבל בפועל מבשלת בעיקר כשהיא מארחת: "קשה להתמיד בבישולים כשמתחת לבית במרחק חמש דקות הליכה יש אוכל מכל הסוגים שאפשר לדמיין".
הממ"ד // "בשנה האחרונה החלק הכי חשוב בדירה שלי היה הממ"ד. תל־אביב הופגזה פחות מהרבה ערים אחרות, אבל ממ"ד בתוך הדירה הוא נכס חשוב. בחודשים האחרונים החלון של הממ"ד היה אטום באופן כמעט קבוע, ואיכשהו מצאתי את עצמי בערב ההתקפה האיראנית מכינה קציצות תוך כדי קפיצה לממ"ד כל כמה דקות".
אור // החלונות בדירה גדולים והיא מוארת מאוד בשעות היום. "בתקופת הקורונה פיתחתי את כישורי הגינון שלי, וגידלתי צמחים במרפסת ובתוך הבית. הרגתי כמעט את כל זני הצמחים שאפשר, והחלטתי להישאר עם הצמחים ששרדו. אני משתדלת לא לקנות עוד צמחים אלא לייחר את מה שיש לי בבית".
רשת // בעסק שלה, "מילי – הסיפור שלך בדיגיטל", היא עוזרת לבעלי עסקים ליצור תוכן לרשתות החברתיות: "אני מעבירה סדנאות צילום ועריכת סרטונים אישיות או קבוצתיות, וגם מצלמת בעצמי ועורכת סרטונים לעסקים. אני מציעה ללקוחות את הדגים אבל גם את החכה – אני מכירה את הלקוחות ומתאימה להם את השירות. בנוסף אני כותבת תוכן בתחום התיירות ומסקרת מקומות שונים בארץ ובעולם בבלוג הטיולים שלי באינסטגרם".
משפחה // היא גדלה במשפחה דתית בירושלים, השנייה מארבעה ילדים. עד גיל 26 התגוררה עם ההורים. "הם עלו לארץ מבלגיה ומאיטליה, הכירו בשנת הכשרה של בני עקיבא והתחתנו. הם 'דתיים חו"ל', שזה יותר לייט מהכיפה הסרוגה".
חינוך // היא למדה במחזור הראשון של מדרשיית הרטמן לבנות בירושלים. "היו הרבה חבלי לידה בבית הספר, אבל קיבלנו המון ואני מודה על הזכות שהייתה לי ללמוד שם". בנעוריה הייתה פעילה בצופים הדתיים.
מכינה // "אחרי התיכון למדתי במכינה קדם־צבאית במושב חצבה בערבה התיכונה, והתגייסתי לחיל חינוך. במכינה גם התרחקתי מהדת. אף פעם לא הייתי אדם מאמין, וברגע שהייתי במסגרת עם חילונים הפסקתי לשמור שבת". אחרי תפקיד קצר בתור מש"קית חינוך בשריון היא יצאה לקורס קצינים ("הראשונה מהמחזור שלי במכינה"), ושובצה בחטיבה המרחבית בנימין. "שירתּי שם שנתיים, כולל בצוק איתן. התחברתי מאוד לגדודי המילואים של החטיבה ואחרי השחרור ביקשתי להשתבץ באחד הגדודים. שם אני עושה מילואים עד היום". אחרי השירות בקבע היא יצאה לטייל בדרום אמריקה.
משפטים // בתום הטיול נרשמה ללימודי משפטים ויחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית. "חשבתי ללכת לכיוון הדיפלומטיה, לעשות קורס צוערים. בסוף החלטתי לא ללכת בכיוון הזה. תוך כדי הלימודים הייתי מאוד פעילה בקמפוס, הייתי נציגת החוג למשפטים באגודת הסטודנטים, עבדתי בהדרכת סיורים בכנסת ועשיתי חילופי סטודנטים בסינגפור".
ירושלמית בתל־אביב // בסוכות 2019, מעט לפני הקורונה, היא עברה לתל־אביב, אבל עדיין רואה בעצמה ירושלמית. "אני לא מרגישה תל־אביבית. בירושלים יש פשטות שאני מתחברת אליה, הארת פנים לאנשים, ומבחינתי זה לא רק מקום מגורים. כשאומרים 'בחורה תל־אביבית' אני חושבת על בחורות שמסתובבות ברחוב עם מזרון יוגה וטייטס, ושותות קפה קר נטול קפאין על בסיס מים עם חלב שיבולת שועל, ללא סוכר וללא שמחת חיים. זה הכי רחוק ממני. אני נצמדת לחולצת טריקו ומכנס קצר ושותה חלב פרה.
"תל־אביבים לא יוצאים מהקילומטר הרבוע שהם חיים בו. בשביל בחור מפלורנטין כיכר בזל נמצאת מעבר להרי החושך, שלא לדבר על השכונות ממזרח לאיילון שהן בכלל בעולם אחר. אני גרה בלב תל־אביב, אבל מבחינתי זאת רק נקודת יציאה לנסיעות ולטיסות. השיא מבחינתי הוא כשמארחת בכניסה למסעדה שואלת אותי אם הזמנתי מקום, וכשאני אומרת שלא היא מסתכלת עליי במבט מזלזל למרות שיש שני שולחנות תפוסים בכל המסעדה. או כשברמנית במועדון שואלת כמה טיפ אני רוצה להוסיף כשכל מה שהיא עשתה זה למזוג לי יין בכוס פלסטיק אחרי שחיכיתי רבע שעה בתור.
"אני אוהבת את תל־אביב. אני אוהבת את המגוון העצום שלה – אומנות, תרבות, היסטוריה ואדריכלות. אני אוהבת לסיים את היום בשקיעה בים. במרוצים אין עליות. יש נתיבים לקורקינטים. יש תרבות של בתי קפה. אפשר למצוא פה כל מאכל שאפשר לדמיין. אבל עדיין, כששואלים מאיפה אני, אני עונה שאני מירושלים אבל גרה בתל־אביב".
שינוי // עד לפני שנה היא עוד עבדה בתור עורכת דין במשרד גדול, במחלקת איכות הסביבה, ועסקה ברגולציה ובליטיגציה – הידיינות בפני בית המשפט. לפני זה עבדה במשרד שעסק בליטיגציה מסחרית, והתמחתה בפרקליטות מחוז מרכז־אזרחי במחלקה המנהלית: "ייצגתי את משרדי הממשלה בבית המשפט. אני אדם סקרן מטבעי ואוהבת את המחקר ואת שאילת השאלות. אני אוהבת שיש סוגיה משפטית שצריך לפרק לגורמים. בתור מתמחה הופעתי בבתי המשפט והתחברתי לזה. אבל מה שהיה חשוב לי יותר מכול היה להתחבר ללקוחות ולעשות מה שאני יכולה כדי לעזור להם. באחת מישיבות המחלקה אצלנו במשרד, ביקשו ממני להדריך את המחלקה בתוכן מקצועי שקשור לתיק שעבדתי עליו. נזכרתי כמה אני אוהבת לעמוד מול אנשים ולהעביר ידע ותוכן, והבנתי שאני רוצה לחפש עבודה דינאמית יותר, שכוללת אנשים, העברת תוכן ושאילת שאלות".
טיול // אחרי שעזבה את המשרד היא יצאה לטייל לבד בסקוטלנד, אנגליה ופורטוגל, וחזרה לארץ שלושה ימים לפני 7 באוקטובר.
מלחמה // "גויסתי לגדוד שלי במילואים בחטיבה המרחבית בנימין. הייתי אחראית על המטבח כי זה מה שהיה צריך. אחרי ארבעה חודשים שוחררנו, ואז ניצלתי את תקופת האבטלה כדי להבין מה הצעד הבא".
עתיד // "אני רואה שתי אפשרויות מרכזיות: להתפתח בתחום התיירות וליצור תוכן בתחום, או לשלב בין התחום המשפטי לתחום התיירות ולהציע שירותים משפטיים לאנשי תיירות. אני גם מקווה למצוא אהבה ולהקים משפחה".
להשתתפות במדור dyokan@makorrishon.co.il
