את עולם ההסכתים גיליתי לראשונה לפני שנים, כשחיפשתי דרך לשטוף כלים ורצפה בלי להתעצבן. בחלוף הזמן פיתחתי נושאי התעניינות, וגיליתי שאין כמו פרק טוב של פודקאסט כדי להעביר נסיעה ארוכה ומשעממת. אבל שבועות אחדים אחרי פרוץ המלחמה, בעודנו מסתגלים למצב המיוחד והמוזר של מילואים בגזרת הצפון בהמתנה למלחמה שאולי תפרוץ, גיליתי אותם מחדש. השעות המתות הרבות מספור, האינטנסיביות של ההימצאות יחד, הקושי להירדם ושלל אתגרים דחפו אותי שוב לזרועותיו של העולם הקסום הזה.
אין כמו האזנה לפודקאסט כדי להעביר שעות של המתנה, ולייצר לעצמך בועה של שקט כאשר המחשבות הטורדניות מציפות את המוח. עם פרק שמתנגן באוזן קל יותר להירדם, גם כשהמיטה נוחה פחות ורוח פרצים חודרת לאוהל. ובנסיעות הביתה ובחזרה צפונה, הם היו המלווים הרשמיים. גם בסבב השני, כשהמלחמה בצפון כבר פרצה אך אנחנו נשלחנו דווקא לגזרת טול־כרם, המשיכו הפודקאסטים ללוות אותי – בלילה לפני השינה, בפילבוקסים, בסתם שעות של שעמום, וכמו תמיד בנסיעות.
הנה מקבץ הסכתים שליוו אותי בשנה ורבע האחרונות, במילואים ובכלל. אלו כמובן רק ההעדפות שלי, אבל אולי גם אתם תמצאו בהן טעם והנאה.
← היסטוריה גדולה בקטנה | 300 פרקים
בסרט הזה כבר היינו
כפי שאפשר להבין משמו של ההסכת, שכבר הגיע לסוף דרכו (ביולי עלה לאוויר פרק הפרידה), מי שייהנו מההאזנה ל־300 פרקיו הם בעיקר חובבי היסטוריה. ראשיתו של הפודקאסט במיזם פייסבוקי באותו השם שהחל לפעול בשנת 2014. קבוצה של סטודנטים לתארים מתקדמים בהיסטוריה העלו לרשת פוסטים בנושאים היסטוריים מגוונים, במטרה להזים את השמועה שהיסטוריה הוא תחום מייגע ומשמים. בשנת 2018 שינה המיזם את פניו והפך להסכת שהגישו ההיסטוריונים הצעירים עודד פוירשטיין, ניל בר, רוני אגסי־כהן, רוני הירש ועוד. בכל פרק הם שוחחו עם היסטוריון מתחום אחר.
מהאזנה לפרקי הפודקאסט עולה התובנה שמחקר ההיסטוריה כיום הוא תחום עשיר ומגוון במידה מדהימה. בעבר עסקו ההיסטוריונים כמעט אך ורק במלכים ובקיסרים, בנסיכים ובמצביאים, אך ההיסטוריונים של ימינו עוסקים בשלל נושאים וממגוון זוויות: ההיסטוריה של הטיולים בארץ ישראל (פרק 265), ההיסטוריה של ספינות האוויר שקדמו למטוסים (פרק 30), או סיפורן המרתק של הבנות היהודיות הסוררות בגליציה של סוף המאה ה־19 (פרק 289). ואם נראה לכם שאני נסחף, אתם מוזמנים להאזין לכל אחד מהפרקים וללמוד דברים שלא ידעתם על כל אחד מהנושאים הללו.
אני הגעתי להסכת בעקבות המלצה של חבר במילואים. אחרי ששוחחנו כמה פעמים על היסטוריה בשמירות ארוכות הוא הכיר לי את הפודקאסט הזה, וכך מצאתי את עצמי, בעיצומו של סיור לילי, מאזין לפרק עם ד"ר עידו זלקוביץ' על מערכת החינוך הפלסטינית, או לומד על יהודי תימן מד"ר מנשה ענזי בעיצומה של שמירת לילה בש"ג יחד עם שותף לשמירה שהתגלה במפתיע כתימני למחצה.
אסור להחמיץ: פרק 133 עם ד"ר צאלה רובל על שורשי הסכסוך באירלנד. בשבילנו הישראלים, שמכירים את הסכסוך הכואב והמדמם שלנו, הסכסוך בין האירים לבריטים נראה מוזר ומשונה מאוד. כולם מדברים אנגלית, כולם נוצרים, אז למה זה משנה אם הם קתולים או פרוטסטנטים? כדאי להאזין לפרק כדי ללמוד על שורשי הסכסוך באירלנד, שנטועים הרחק בהיסטוריה, בפלישת נאמני הכתר הבריטי לאי האירי עוד במאה ה־12, וכיצד הוא התגלגל לסכסוך המדמם של המאה ה־20. כל ניסיון להסיק מסקנות בנוגע לסכסוך המדמם בארצנו הקטנטונת – על אחריותכם בלבד.
← 244 פרקים | Think&Drink Differen
נחמה ללא תקווה
את ד"ר ג'רמי פוגל ואת ההסכת הפופולרי שלו הכרתי הרבה לפני פרוץ המלחמה. למען הגילוי הנאות יש לציין שזכיתי ללמוד אצל ד"ר פוגל מתורתם של כמה פילוסופים יהודים ושאינם יהודים, וכך גיליתי את הפודקאסט שהוא מנחה. פסיפס הנושאים רחב מאוד, ובכל תחום הוא משתדל להביא באמת את טובי המומחים. באיזה הסכת אחר תוכלו למצוא פרק על מכניקת הקוונטים עם פרופ' עילם גרוס, מוביל הניסוי שגילה את "החלקיק הא־לוהי" (בוזון היגס), לצד פרק מרתק לא פחות על תולדות המוזיקה המזרחית בישראל עם איש הרוח אופיר טובול?
ראשיתו של הפודקאסט במיזם ההרצאות, הסדנאות והקורסים התל־אביבי שייסד לפני 12 שנה יזם התרבות תובל רוזנווסר. בתחילה התארחו בהסכת מיטב המרצים במיזם, כשהוא נוסד לפני כשש שנים בתור האח הקטן והסורר של המיזם התרבותי וכחלק ממאמצי השיווק שלו. מהר מאוד ההסכת פרץ קדימה והפך למוסד תרבותי בפני עצמו. מלבד מגוון הנושאים העצום, הפודקאסט מיוחד בשל החן הפוגלי המיוחד של המגיש. ד"ר ג'רמי פוגל הוא מרצה פופולרי לפילוסופיה, אך גם בחיים ובמיוחד בפודקאסט המכובדות האקדמית היבשושית ממנו והלאה.
סגנון ההגשה הסוער הוא ככל הנראה אחד מסודות קסמו של ההסכת שיחגוג בקרוב 250 פרקים, אבל מאז שפרצה המלחמה מיתן פוגל את סגנונו, והקליט רצף של פרקים מיוחדים שהתכתבו עם המציאות החדשה. הראשון שבהם, "פילוסופיה סטואית לימים קשים", עלה לרשת תשעה ימים אחרי 7 באוקטובר, והוא ניסה לספק, במונולוג של כשעה וחצי, קורטוב של נחמה ללא תקווה ברוחם של הפילוסופים הסטואיקנים מיוון הקדומה. אם זה נשמע לכם אבסורד, אתם מוזמנים להאזין לפרק בעצמכם ולשפוט את מידת הצלחתו.
אסור להחמיץ: את הפרק על הטיפול בשורדי מסיבת הנובה ב־7 באוקטובר (פרק 214, שעלה לרשת כשמונה חודשים לאחר פרוץ המלחמה). הפסיכולוג גיא סימון מספר לפוגל על המאפיינים הייחודיים של הטראומה שחוו משתתפי המסיבה ועל הטיפול בהם. מה קורה למי שחוו טראומה תחת השפעת חומרים משני תודעה? איך מטפלים במי ששרדו חוויה נוראה כזאת? במה שונה הטיפול בהם מהטיפול בכל פוסט־טראומה אחרת? הפרק עוסק בכל השאלות הללו ועוד.
פינת הנחתום: גם אני הקטן התארחתי בפודקאסט בפרק 209, שעסק ב־122 שנות ציונות דתית, מימות הרב ריינס ועד ימינו. הגעתי לביתו של ד"ר פוגל, שההסכת הוקלט בו אז, זמן קצר לאחר תום סבב א' של המילואים במסגרת המלחמה. אותות ההתרגשות מהמפגש ניכרות היטב בפתיח של הפרק. מאחר שאין הנחתום מעיד על עיסתו – אמנע מלהביע דעה על איכותה של השיחה.
← חוץ לארץ | 167 פרקים
קפיצה קצרה לחו"ל
לשר החוץ האמריקני קיסינג'ר מיוחסת האמרה שלמדינת ישראל אין מדיניות חוץ, רק מדיניות פנים. את הדיון בשאלה אם זוהי תובנה מדויקת או קלישאה חסרת בסיס נשאיר לזמן אחר, אבל ברור שאנחנו הישראלים מכירים מעט מאוד את מה שקורה מחוץ לארצנו הקטנטונת. חן ליברמן, מגישת פודקאסט חדשות החוץ של עיתון הארץ, מנסה לשנות זאת. מדי שבוע היא לוקחת נושא אחד שנוגע למדינה אחרת או סוגיה גלובלית, בדרך כלל מתוך חדשות החוץ של אותו השבוע, ומעמיקה בהם בעזרת מומחה לתחום – בדרך כלל מהאקדמיה, אבל לא תמיד.
דרך הפודקאסט הזה תוכלו ללמוד מה הקשר בין הסכסוך המדמם בין ארמניה לאזרבייג'אן בקווקז ובין העימות הישראלי־איראני, מדוע לראשונה זה יותר ממאתיים שנה נושבות פתאום בשוודיה רוחות מלחמה, ואיך ממשיכה המאפיה לשלוט באיטליה גם בעשור השלישי של המאה ה־21 (רמז: עם הרבה פחות אלימות מאשר בעבר והרבה יותר שימוש במדיה החברתית, טיק־טוק למשל).
זה עדיין מוסד של עיתון הארץ, ואת ההטיה הפוליטית תוכלו למצוא בחלק לא מבוטל מהפרקים. שימו לב אליה. מצד שני, בחלק ניכר מהמקרים זוהי הדרך הטובה ביותר ללמוד בקלות ולעומק על נושאים שנוגעים לחדשות חוץ. אז אל תלכו שבי אחרי כל מילה, אבל בטח תמצאו לא מעט מה ללמוד.
הגעתי לפודקאסט לראשונה כאשר ניסיתי להבין, עוד בעיצומו של הסבב הראשון של המילואים, באמצע סיור לילי, מיהם החות'ים בתימן ומה לעזאזל הם רוצים מאיתנו. האם הם רק שלוחה איראנית, או שיש בהם גם משהו מעבר לכך? האזנה לפרק באורך ארבעים דקות, שכלל שיחה עם ענבל ניסים־לובטון מהפורום לחשיבה אזורית, פתחה לי פתח מרתק לנושא, אך במקביל הפכה אותי לפסימי עוד יותר משהייתי לפני כן בימים הקשים של נובמבר 2023.
אסור להחמיץ: את פרק 116 על ולדימיר פוטין, סוכן הקג"ב לשעבר שהשתלט על רוסיה, בעזרת חבריו לכנופיית סנט־פטרבורג והפך לאחד המנהיגים המשפיעים ביותר על העולם במאה ה־21. מטבע הדברים חלק ניכר מפרקי הפודקאסט נעשים בלתי רלוונטיים בחלוף הזמן, אך הפרק הזה על ולדימיר פוטין מרתק, ומומלץ לכל מי שרוצה ללמוד יותר על הרודן הרוסי גם בימינו אלה ממש.
← שיג ושיח | 34 פרקים
הרוצה את הרב
הגרסה הדוסית־רבנית של ההסכת המיתולוגי "גיקונומי" של ראם שרמן ודורון ניר. הרעיון פשוט: אם נזמין לשיחה אדם מעניין מספיק, ולא נגביל את השיחה (כמעט) בזמן, נוכל ללמוד על מגוון רחב מאוד של נושאים ולהפיק תובנות מעניינות ומרתקות בשלל תחומים, לאו דווקא אלו שהאורחים נחשבים למומחים להם באופן רשמי.
יוזם הפודקאסט "שיג ושיח" והמגיש שלו הוא הרב עקיבא צוקרמן, רב קיבוץ עין־הנצי"ב (וגם בן דודי, גילוי נאות וכו'), וכיאה להסכת בהגשתו של רב בישראל – כמעט כל אורחיו הם רבנים. נחשפתי לפודקאסט בעקבות הפרק שבו התארח ראש הישיבה התיכונית שלמדתי בה, הרב ירחמיאל וייס. בעקבות החוויה המורכבת של שנות לימודיי בישיבה רציתי להכיר מעט יותר את הרב וייס, שנחשף לציבור הישראלי בעקבות הפיגוע במרכז הרב, שמרבית הנרצחים בו היו תלמידיו. ואכן, מצאתי בפרק לא מעט ממה שביקשתי.
כשפרצה המלחמה גויס הרב צוקרמן לשירות מילואים ארוך, ובהמשך התנדב להמשיך את השירות בגדוד נוסף. על אף המילואים הצליח לחדש כבר בדצמבר את הקלטת הפודקאסט, ואירח בפרק מיוחד את הרב עזי הורביץ, רב קהילה באוניברסיטת פרינסטון. הרב הורביץ סיפר על שמחת תורה תשפ"ד בקמפוס אמריקני, ושיתף בהתמודדות המורכבת מאוד עם הגל האנטי־ישראלי ששטף את האקדמיה בארה"ב.
הרב צוקרמן הקליט עד היום רק 33 פרקים, ובין אורחיו תוכלו למצוא לא רק רבנים אלא גם רבניות, שהשיחות – לפחות עם חלקן – מרתקות במיוחד. כמה מהאורחות הן הרבנית תרצה קלמן, הרבנית עדינה שטרנברג, הרבנית מיכל טיקוצ'ינסקי והרבנית אוריה מבורך.
אסור להחמיץ: את פרק 2 (שהוא באופן מעט משונה דווקא הפרק השלישי של הפודקאסט), שמתארח בו ראש המכינה הקדם־צבאית בני דוד הרב יגאל לוינשטיין. בשנים האחרונות הפך הרב לוינשטיין לאחת הדמויות הבולטות בזרם החרד"לי. בעקבות התבטאויותיו נקלעו הוא והמכינה לעין הסערה הציבורית, וספגו מתקפות מכיוונים שונים. בשיחה עם הרב צוקרמן חוזר הרב לוינשטיין לסיפורו האישי, לדרכו מילדותו בציבור החילוני ועד העמידה בראש מוסד תורני משפיע ומצליח מאוד, וגם לדרכי עיצובה של השקפת עולמו.
← 25 שעות ביממה | 23 פרקים
להרוויח זמן
ההסכת הזה, בהגשת רותי רודנר, הגיח לאוויר העולם לקראת סוף 2020, ממש מתוך ימי הקורונה הלא עליזים, וסיים את דרכו כשנתיים לאחר מכן. הוא לא מרובה פרקים, ובכל זאת, בהמלצת איה אשתי, מצאתי בו לא מעט פנינים. כפי שאפשר להבין משמו הפודקאסט הזה עוסק בניצול זמן, ובשאלות שנעות על התפר בין החיים האישיים שלנו וחיי העבודה.
איך לעזאזל נגמלים מאיחורים כרוניים? למה אנחנו מעדיפים לעבוד מהמשרד גם כשלבוס לא אכפת שנעבוד מהבית? מה הדרך לנצל חופשה ולהפוך אותה למוצלחת? ולמה "ביביסטים" מפחדים לבטא בגלוי את עמדותיהם במשרד? אלו רק חלק קטן מהשאלות המרתקות שרודנר עוסקת בהן, בעזרת שלל מומחים.
אסור להחמיץ: את הפרק האחרון שהקליטה רודנר, לפני כמעט שנתיים וחצי, העוסק בפעילות שאנחנו מקדישים לה את הזמן הרב ביותר במשך חיינו: השינה. כמי שנוטה לעבוד עד שעות מאוחרות, הכותרת של הפרק הייתה מאוד לא מעודדת בשבילי: "חשבתם שהרווחתם עוד זמן? בפועל קיצרתם את החיים".
לנטייה של רבים מאיתנו לעבוד עוד קצת על חשבון שעות השינה יש מחירים כבדים ממש. הביולוגיה עוד לא הצליחה באמת להבין מה התפקיד שממלאת השינה בחיים שלנו, אבל המחירים של פחות מדי שינה ברורים עד כאב. אז כדי להבין למה זה כל כך נורא ואיך ישנים טוב יותר, כדאי להאזין לפרק הזה. אולי בניגוד אליי תצליחו גם ליישם משהו מההמלצות של המומחים שרודנר מראיינת.
← ורשה ויהודיה | יהדות ופמיניזם
רואים את הקולות
לפני הגאות העצומה של הפודקאסטים היה לנו יוטיוב, עם סדרות רבות של שיעורים והרצאות, חלקם ברמה גבוהה מאוד, על מגוון עצום של נושאים – מתיקון מייבשי כביסה ועד למתמטיקה לבגרות. מתוך כל העושר העצום הזה בחרתי שתי סדרות שעזרו לי להעביר שעות שמירה ארוכות בפילבוקס מול הפאתים המערביים של העיר טול־כרם בסבב ב' של המילואים.
> "ורשה ויהודיה בתקופת השואה: צוהר לחיי הפרט והחברה בתקופות קיצון". את סדרת ההרצאות הזאת העבירה פרופ' חוי דרייפוס בשנת 8102 במיזם ההרצאות "צהרי יום ד'" של אוניברסיטת תל־אביב. ב־11 הרצאות שנמשכות כשעה וחצי כל אחת פורשת פרופ' דרייפוס אפוס רחב יריעה ומרתק ממש של החיים היהודיים בוורשה – מהימים שלפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, דרך הכיבוש הנאצי, יצירת הגטו, החיים בגטו, המרד, חיסול הגטו והזיכרון שאחריו. בניגוד לפודקאסט, כאן חשוב הסדר והרצף, אבל אם תתעקשו לא לוותר – לא תצטערו.
> "יהדות ופמיניזם" היא סדרה של חמישה שיעורים, באורך שעה ורבע כל אחד, שהעביר הרב אמנון דוקוב בישיבת ההסדר בעתניאל לפני כתשע שנים. הרב דוקוב, מותיקי הר"מים בישיבת עתניאל, תלמידם של הרב דרוקמן והרב שג"ר, הוא אחד הקולות המרתקים ביותר כיום בשדה הרבני, אך למרבה הצער אינו מוכר מספיק. בסדרת השיעורים הזאת הוא מספק מבט יהודי ומקורי מאוד על אחת התופעות הדרמטיות ביותר של ימינו, התנועה הפמיניסטית. אפשר להבחין בבקיאותו בהגות פוסט־מודרנית, בהיכרותו המעמיקה עם הנושאים שהוא עוסק בהם, ובמקוריות המחשבתית שהוא מביא לדיון. אם תחפשו ברשת עוד שיעורים של הרב דוקוב תמצאו פנינים נוספות, אבל הסדרה על פמיניזם ויהדות היא נקודת מוצא מצוינת.
← סוכן משולש | 50 פרקים
פרשת המרגלים
את ההיסטוריון הצבאי פרופ' דני אורבך שמעתי לראשונה בפרק מרתק במיוחד בהסכת Think&Drink Different שהזכרנו לעיל. הוא עסק אז בשאלה שנשמעת קצת משונה: מתי מלחמת העולם השנייה הפכה למלחמת עולם? זה הרי לא קרה ביום פלישתה של גרמניה לפולין, משום שאז המלחמה (באירופה) כללה רק שתי מדינות. זה גם לא קרה כשברית המועצות הצטרפה לפלישה. אז מתי כן? כשהצבא הנאצי כבש את צרפת? כשהיטלר הפר את הסכם ריבנטרופ־מולוטוב ופתח במבצע ברברוסה? כשיפן תקפה את צי ארה"ב בפרל הרבור? האפשרויות רבות, וכל אחת מהן נובעת מנקודת מבט אחרת על האירוע הגדול הזה, ששינה את פני העולם ואת פני האנושות.
כשחיפשתי עוד הסכתים שאירחו את פרופ' אורבך, גיליתי להפתעתי שיש לו פודקאסט משל עצמו. מאז אמצע 2022 הוא אינו פעיל, אך עד אז הספיק הפרופסור להקליט כחמישים פרקים. את פרקי "סוכן משולש" אפשר לחלק פחות או יותר לשתי קבוצות. הראשונה היא מעין מבוא תיאורטי לעולם הריגול, דרך סיפור תולדותיהם של המקצוע ושל המבצעים החשאיים במאה העשרים. בפרקים הללו תוכלו להתוודע ל"נוהל שכנה", להבין מהו סוכן כפול ואיך סוכן כפול הופך למשולש, וללמוד על כמה ממבצעי הריגול ומבצעי ההשפעה החשאית המטורפים ביותר שהתרחשו במאה השנים האחרונות.
בקבוצה השנייה של הפרקים ראיין פרופ' אורבך סדרת מומחים מכובדים על פרשיות מודיעיניות ועל נושאי מודיעין מגוונים. המודיעין של חמאס, המודיעין של איראן, כישלון המודיעין האמריקני ב־11 בספטמבר והפעלת משתפי פעולה פלסטינים בידי שב"כ – כל אלה הם רק חלק קטן מהנושאים שעסק בהם אורבך עם אורחיו, עד שהחליט שמיצה את הפורמט וחדל מהקלטת פרקים חדשים.
אסור להחמיץ: את הפרק "סודות הקג"ב". הדימוי הרווח של שירות הביון הרוסי הוא שזה היה הגוף החזק ביותר בברית המועצות הסובייטית, אבל צבי מירקין טוען בפרק בתוקף שזהו דימוי שגוי. הקג"ב היה מעורב עמוקות בסדרת אירועים דרמטיים בתולדות ברית המועצות, אבל ממש לא היה ארגון ביון שיש לו מדינה. כמי שקרא לא מעט מותחני ריגול שהארגון האימתני עומד במרכזם, הפרק הזה שבר את ליבי כשפירק את התמונה שהייתה לי בראש, אבל היה בכל זאת מרתק במיוחד.
