הבית // בית עם חמישה חדרים במשק השייך למשפחתו של אמיר. אמיר: "זה הבית שסבי בנה לאבי ולאמי כשהם התחתנו לפני יותר משישים שנה, ובו גדלתי עם אחי ואחותי. הבית לא השתנה כמעט מלבד שיפוצים קוסמטיים ובניית הממ"ד". רונה: "החלונות הגדולים עוזרים להרגיש את הטבע ולהכניס כמה שיותר אור פנימה. בגלל הבנייה המואצת באזור, שטחי המחיה של חיות כמו תנים, דורבנים וטווסים הצטמצמו מאוד, ואפשר לראות אותם מסתובבים פה בשטח, חוצים כבישים ומסתובבים בחצרות. גם הם עכשיו חלק מהנוף".
פרחים // אמיר: "סבי וסבתי עלו לארץ מפולין לפני כמאה שנים והיו ממקימי בית־אלפא. הם הגיעו לגני־יהודה ב־1952 והקימו כאן משתלה לגידול שתילי ורדים. כשאבי הצטרף למשק המשתלה הפכה לחווה לגידול ורדים לקטיף, בתחילה לשוק המקומי ובהמשך לייצוא לאירופה ובעיקר להולנד ולסקנדינביה.
"החקלאות הישראלית אז הייתה כמו ההייטק בימינו. בתור ילד הייתי מסתובב הרבה עם אבי בחממות. זה נראה לי משעמם ומעולם לא חשבתי שאעסוק בחקלאות".
הבוקר // אמיר משכים קום ויורד לגינה לטפל בצמחים ולהאכיל את התרנגולות. רונה מארגנת את הילדים לבד, ואמיר חוזר לקראת שמונה ועוזר כדי שיובל לא תאחר לבית הספר. רונה לוקחת את אילון לגן לקראת תשע, ומתחילה את היום.
דיגיטל // רונה היא עורכת וידאו בכאן דיגיטל. היא עורכת בעיקר סיפורים דוקומנטריים ואוהבת מאוד את העבודה, שמצריכה ריכוז, דיוק, חיבור לקצב ורגישות. "אני אוהבת שהראש עובד וגם לומד דרך הפרויקטים המגוונים. בכל יום יש משהו חדש".
המשק // אמיר מגדל ירקות הידרופוניים. "אני מוכר לתושבי האזור חסות ועלים ירוקים טריים ללא ריסוס כימי". יש להם גם לול תרנגולות חופש, כוורת דבורים, ומתקן ביוגז שמייצר דשן וגז לבישול מפסולת אורגנית. "אנחנו מארחים בחווה סיורים לימודיים לבתי ספר ולקבוצות, סדנאות חקלאות וחוג משק לילדים, כדי לקרב את הנוער לחקלאות וקיימות".
טיפול // אמיר מסיים השנה לימודי גינון טיפולי, ואת ההכשרה המקצועית הוא עושה במשק שלו. "הטיפול מתאים לבעלי מוגבלויות ולמתמודדים עם קשיים נפשיים, בעיקר בתקופה כזאת. אמי, שנפטרה לפני עשרים שנה, הייתה פסיכולוגית, ואבי, שהוא אוטוטו בן תשעים, היה חקלאי. גינון טיפולי הוא שילוב של שניהם".
מרוקו // רונה גדלה בגבעתיים. "חיינו שלוש אחיות בחדר אחד, מה שתרם לקשר החזק בינינו עד היום. ההורים שלנו עבדו שעות ארוכות, ומי שהייתה מעירה אותנו בבוקר ומחכה לנו עם ארוחות צהריים בכל יום הייתה סבתא שלי, שקראנו לה אבוליטה. היא עלתה בגיל שישים לארץ ממרוקו, בעקבות אמא שלנו, וגרה איתנו בבית, בחדר קטן עם מכונת תפירה ליד המטבח. בזכותה אנחנו הרבה דברים, כולל דוברות ספרדית". בצבא רונה שירתה בגדוד שריון, כמדריכת ספורט. "הקורס האינטנסיבי בווינגייט היה בין התקופות היפות בחיי: לנשום ספורט מבוקר עד ערב במשך חודשיים וחצי זה חלום בעיניי". לפני 12 שנה יצאה לבדה לטיול בקמינו דה סנטיאגו: "התחלתי בצרפת וסיימתי אחרי אלף קילומטרים בספרד. זאת הליכה שהיא סוג של מדיטציה מהנה ומתגמלת במיוחד".
אפריקה // אמיר הוא הבכור ויש לו אח ואחות. הוא גדל כאמור בגני־יהודה, שירת בבקו״ם בתל־השומר, למד מדעי הרוח בירושלים וכלכלה בתל־אביב, ועבד במחשבים וביבוא ושיווק של פסלים מאפריקה. אחרי כמה שנים החליט ללמוד תרפיה באמצעות צמחים.
ההיכרות // רונה אהבה ללכת לים עם מטקות. "זה משהו שהתחיל עוד בילדות: חוף פרישמן בקיץ, עם המשפחה בים, אני ואבא משחקים מטקות. בין כניסה למים לקריאה בספר, הייתי מחפשת מועמדים למשחק, שואלת אם ירצו לשחק, ומול המבט הסקפטי שלהם מבטיחה שאני טובה. אמיר ישב עם חבר ביום שישי אחד בחוף, ושאלתי אם ירצה לשחק, והוא הנהן. אחרי המשחק דיברנו קצת וביציאה מהחוף החלפנו טלפונים, 'למקרה שתרצי לשחק או משהו'. ככה התחיל הסיפור".
מעברים // בהתחלה הם התגוררו בתל־אביב קרוב לחוף מציצים, וכשיובל היתה בת עשרה חודשים הם החליטו לעבור למושב. "חשבנו שעדיף לגדל ילדים במקום רגוע שילדים יכולים לרוץ בו, והכי חשוב – עם חנייה. בהתחלה היה לי שקט מדי אחרי האקשן התל־אביבי אבל היום אני מרגישה בבית".
תחביבים // כדי לאזן את השעות הרבות שלה בעבודה מול המסך רונה מתרגלת יוגה פעמיים בשבוע לפחות, ומשחקת "פאדל" – "הכלאה בין טניס לסקווש. כיף גדול".
הפסנתר // אמיר: "סבא וסבתא שלי מצד אמי עלו לארץ מווינה לפני מלחמת העולם השנייה והביאו איתם פסנתר כנף. אף פעם לא למדתי לנגן על פסנתר ואין לי חוש מוזיקלי בכלל, אבל כשיובל נולדה הלכתי וקניתי פסנתר יפני יד שנייה בתקווה שיהיה בו שימוש".
הילדים // יובל בכיתה ג', אילון בגן חובה. יובל הולכת לחוג כדורסל, קרמיקה, ציור, התעמלות קרקע ופסנתר. "אוטוטו הקונצרט השלישי שלה". אילון בענייני כדורגל, אוהד הפועל תל־אביב כמו אבא שלו, לומד בחוג שחמט ולאחרונה התחיל גם ג'ודו.
מילי // "לכבוד יום ההולדת של יובל אימצנו את מילי מעמותת SOS. היא רועה בלגית מעורבת, אולי עם בורדר קולי, לא ברור".
להשתתפות במדור dyokan@makorrishon.co.il
