הבית // בית ברחוב שקט בתל־ברוך, בין בתים פרטיים מוקפים עצי פרי. התמונה של הרבי מלובביץ' מקבלת את פני הבאים. סלון מרווח, מטבח וחצר גדולה. לכל ילד יש חדר משלו, אך בלילה כולם ישנים יחד, "מתוך בחירה".
הבוקר // דוד משכים קום בכל בוקר, ומארגן את הילדים. דנה מכינה כריכים, והבנות יוצאות בהסעה לבית הספר הדתי אלומות ברמת־אביב (אין מסגרות דתיות בשכונה, ולכן הילדים לומדים שם). דוד מסיע את יפתח לגן. לאחר מכן הוא ממשיך לבית הכנסת. הוא הגבאי שם ומקפיד על שלוש תפילות ביום.
תל ברוך // דנה: "כשקנינו דירה בצפון תל־אביב אחרי שהתחתנו לא חשבנו רחוק מדי – פשוט התגלגלנו לכאן. עשיתי הרבה שאלות רב לפני המעבר דווקא לשכונה שיש לה צביון חילוני מובהק, ולא היה ברור איך נוכל לשמור על אורח חיים דתי פה ואיך הילדים שלנו ישתלבו בבני עקיבא וכו', כי אין בשכונה סניף. המחשבה שאני עירונית בנשמה עזרה לי לבחור דווקא בשכונה הזו, וזה המקום שהרגשתי שנכון לגדל בו את הילדים. עם השנים התגבשה פה קהילה סביב בית הכנסת, והפכנו לגרעין מלוכד. אצל כולנו יש חיבור ליהדות, למסורת ולדת. בכל שבת יש מניין, וגם באמצע השבוע. יש בבית הכנסת גם כולל, ומי שרוצה ללמוד, מוזמן לקבוע עיתים לתורה".
ההיסטוריה שלו // דוד גדל במשפחה חילונית בכיכר המדינה בתל־אביב, אח אחד משלושה. כשהיה בכיתה א', סבו, קבלן ידוע, איבד את הונו, והם עברו לגור בראשון־לציון. הוא שירת ביחידת המבצעים של חיל האוויר, ואחרי הצבא עבד בתור יהלומן. "התחלתי בתור מתווך בבורסת היהלומים, וב־2005 התחלתי לעבוד בתור קניין של חברה. נסעתי למומבאיי והייתי קונה יהלומים ומוכר את הסחורה בארץ. בשנת 2008, במשבר הפיננסי הגדול, עברתי לארצות הברית ולאט־לאט צברתי כוח. החלטתי לפתוח משרד תיווך יהלומים לחברה שעבדתי בה בארץ, וניהלתי אותו במשך שלוש שנים במנהטן. שם התחברתי לקהילה יהודית בבית כנסת מרוקאי, וזה בעצם מה שהתחיל לחבר אותי ליהדות. בקהילות שם נהוג להזמין אורחים לקידוש, וכך נחשפתי לשבת ולמסורת".
ההיסטוריה שלה // דנה גדלה בנתניה, במשפחה חילונית. כשהייתה בת חמש אמה חזרה בתשובה. בערב דנה הייתה מבלה עם חברים חילונים, ובבוקר הולכת לבית ספר של חב"ד. בתיכון למדה באולפנית בר־אילן בנתניה. המעבר של המשפחה למושב עין־ורד אפשר לאחיה הקטנים לגדול בסביבה כפרית, אך דנה נותרה ילדת עיר בליבה.
ההיכרות // הם נפגשו בבורסת היהלומים, כשדנה מכרה לו יהלום. חבר משותף שאל את דוד מה דעתו על דנה, וכך התחיל סיפור אהבה שנמשך עשרה ימים רצופים – עד שדוד טס לחו"ל – ואז הם פתחו במערכת יחסים שנמשכה תשעה חודשים עד שהתחתנו.
פער // יש ביניהם פער של עשור, ולעיתים הפער מורגש. דנה: "בהתחלה לא היה לזה סיכוי". דוד: "אני מסתכל על דברים אחרת. לגיל יש ראייה יותר רחבה, סוגרת, חוויתי דברים ואני לא מתרגש מדברים כל כך. יותר יציב".
לשמור שבת // "בהתחלה גרנו במרינה בהרצליה. לא ידענו לאן אנחנו רוצים לעבור. במהלך המגורים שלנו שם הקפדתי ללכת לבית כנסת. שם הכרתי רב שהתחברתי אליו, והקמנו מניין, כל החבר'ה הצעירים ביחד. התחלתי ללמוד איתו ולהעמיק וללמוד גמרא, ואפילו זכיתי לסיים כמה וכמה מסכתות. אני זוכר את השבת הראשונה ששמרתי, אצל ההורים של דנה. ראיתי שלשמור שבת זה דווקא כיף. פתאום לא ללכת לים בשבת היה נראה לי סבבה, ומנוחה נשמעה לי רעיון לא רע בכלל".
החזרה בתשובה // דנה ודוד חזרו בתשובה יחד, לאחר שנים של חיפוש והתלבטות. דנה: "בהיריון עם נועה החלטנו לשמור שבת". הם גם מארחים חברים ובני משפחה לשבתות מלאות באווירה מיוחדת.
טיפול // דנה התחילה את דרכה בעולם התקשורת ככתבת בעיתון מקומי, אבל עזבה את המסלול הזה מהר: אחרי חודש טסה לסין, וקיבלה טיפול בדיקור סיני. החוויה הרגשית בטיפול ההוא גרמה לה להבין שזה מה שהיא רוצה לעשות בחיים. היא למדה רפואה סינית, התמקצעה בקוסמטיקה טבעית, ופיתחה שיטת טיפול שמשלבת בין בריאות פנימית לטיפוח חיצוני. בקליניקה שלה היא מפתחת מוצרים טבעיים ושיטות טיפול ייחודיות, ומאמינה שהעור מספר סיפור פנימי. היא גם פיתחה ליין של צמחי מרפא. "אני מאבחנת דרך הלשון, כי הלשון לפי הרפואה הסינית היא המראה של הגוף. זה מדהים אותי לראות איזה סיפור הלשון יכולה לספר על האדם, על אילו בעיות היא יכולה להעיד. אני מנסה לתת פתרונות בתוך הקליניקה ומחוץ לקליניקה ושמחה על כל מטופלת שאני עוזרת לה. יש לי מטופלות שמגיעות מכל הארץ ואני מרגישה שזו זכות גדולה לעזור. אני תמיד מקשרת את הטיפול גם ליהדות".
בית מלא אור // הבית שלהם חמים ומקבל והם מארחים לא מעט לארוחות. דנה: "אנחנו לא סגורים בתוך עצמנו. תמיד מבקשים לקרב אנשים סביבנו ולהכיר להם את הדת. אנשים בחברה החילונית קצת נרתעים מהדת. אנחנו מרגישים שליחות ומזמינים לארוחות ולקריאת מגילה בחצר של הבית והדלקת נרות. ואני מרגישה את הניצוץ בעיניים של אנשים שמחפשים את זה מבלי לדעת".
להשתתפות במדור: dyokan@makorrishon.co.il
