בראשית הייתה הלירה, שהולידה את השקל, שהוליד את השקל החדש, ותשקוט הארץ ארבעים שנה. אבל היא לא באמת שקטה: את שטרות הנייר ואת מטבעות המתכת החליפו בהדרגה כרטיסי הפלסטיק, ואפילו הם הולכים ומתמעטים היום, כשאפליקציות התשלום מאפשרות לשלם בהצמדת הטלפון החכם למסוף ליד הקופה. והשלב הבא באבולוציה של הכסף כבר בפתח: השקל הדיגיטלי, שאולי יסמן את סופו של עידן השטרות, והתחלה של עידן כלכלי חדש לגמרי.
מזמן התרגלנו לשלם בלי מזומן. הכרטיסים, האפליקציות וההעברות הבנקאיות דחקו הצידה את השטרות והמטבעות. ובכל זאת, דווקא אמצעי התשלום הכי מיושן נחשב לצורה הכי בטוחה של הכסף. האם אפשר לשלב את הביטחון של המזומן עם הנוחות של העולם הדיגיטלי? בנק ישראל מאמין שכן, והתשובה נמצאת במיזם "השקל הדיגיטלי" (שק״ד). מוביל מיזם השק"ד הוא יואב סופר, יועץ למשנה לנגיד בנק ישראל. "בצורה הכי פשוטה, שקל דיגיטלי הוא מזומן שבנק ישראל מנפיק באופן דיגיטלי", אומר לנו סופר. "נכון שרוב התשלומים היום נעשים ללא שטרות ומטבעות, אבל הכסף שאנחנו משתמשים בו באמצעים דיגיטליים הוא בעצם התחייבות של בנק מסחרי או גוף פיננסי כלפינו. לעומת זאת, המזומן הוא התחייבות ישירה מבנק ישראל".
"הגלויה הפכה לאימייל, התקליט הפך לקובץ דיגיטלי, המפה הפכה ל־GPS – אבל הכסף של בנק ישראל נשאר בממד הפיזי, ולכן יש פחות ופחות דברים שאנחנו יכולים לעשות בו בכלכלה הדיגיטלית. אני לא יכול לראות סרט בנטפליקס עם כסף של בנק ישראל, ואני גם לא יכול לקנות איתו באמזון"
לרוב האנשים, אומר סופר, לא אכפת אם הם יקבלו 50 שקל במזומן או באפליקציה, או אם הוא יועבר לחשבון הבנק שלהם. המזומן לכאורה בטוח יותר: אם האפליקציה תושבת בשל תקלה טכנית, הכסף שלכם "יינעל" אצלה, ואם החברה שמפעילה את האפליקציה תפשוט את הרגל – יידרשו חודשים כדי לחלץ את המגיע לכם מידי כונס הנכסים שלה. "הכסף שמנפיק בנק ישראל הוא אמצעי התשלום הכי בטוח בכלכלה בארץ, אבל הוא נשאר עדיין בטכנולוגיה הישנה של מתכת ונייר", אומר סופר. "הגלויה הפכה לאימייל, התקליט הפך לקובץ דיגיטלי, המפה הפכה ל־GPS – אבל הכסף של בנק ישראל נשאר בממד הפיזי, ולכן יש פחות ופחות דברים שאנחנו יכולים לעשות בו בכלכלה הדיגיטלית. אני לא יכול להשתמש בו כדי לראות סרט בנטפליקס או לקנות באמזון".
למה זה משנה אם הכסף שאני משתמשת בו עובר דרך בנק מסחרי, או שהוא התחייבות ישירה של בנק ישראל?
"יש אנשים שחושבים שזה בסדר שמערכת התשלומים תהיה לחלוטין בידיים פרטיות, ובכל זאת יש משמעות לכך שבנק ישראל – כחלק מריבונות המדינה – ימשיך לספק לציבור אמצעי תשלום ישיר".
מוגן ומזומן
מטבע לאומי הוא אחד מסמלי המדינה, ואצל העם היהודי יש לו היסטוריה ארוכה ומפותלת – מקניית מערת המכפלה בארבע מאות שקל כסף ועד השקל הדיגיטלי, אם וכאשר יונפק. בימים אלה מוצגת בבנק ישראל תערוכה שעוסקת בגלגוליו של השקל (הביקור בהרשמה מראש, בימי ראשון בלבד). תוכלו לראות שם משקלות מקוריות, כמו אלה ששימשו בעסקה המפורסמת מספר בראשית: המטבעות טרם הומצאו אז, ו"שקל" היה יחידת משקל השווה לכ־8.5 גרם. גם "מחצית השקל" היא למעשה תרומה בבצעי כסף טהור, שמשקלם מחצית מהיחידה המשקל "שקל".
השימוש בכסף אז היה בעסקת חליפין: אדם נתן חתיכת מתכת ששווה, בעיני הצד האחר ובעיני הקהילה כולה, את מה שקיבל תמורתה. לא היה שום פיקוח ציבורי, למעט על המשקלות ששימשו בעסקה. מי שזייף בשקילה – של הכסף או של התבואה – היה עשוי להיענש. בהמשך הומצאו המטבעות, שהונפקו בידי שליטים רבי עוצמה, מלכים וקיסרים. הם לא פיקחו על העסקאות אבל כן פיקחו על הרכב המתכות במטבע. לאזרחים היה קל יותר להשתמש במטבעות האחידים ששוויים מוכר וידוע – ובאמצעות הציור והמילים המוטבעים במתכת היה קל להבחין אם המטבעות נשחקו וכמות הכסף שבהם פחתה. גם השקל זכה אז לגרסה מוטבעת: במטמון מצדה, שממצאים מתוכו מופיעים בתערוכה בבנק ישראל, נמצאו מטבעות כסף טהור שטבעו היהודים בתקופת המרד הגדול, ועליהם המילה "שקל" בכתב עברי קדום.
ומהעבר הרחוק לעתיד הקרוב: סופר חוזה שלכל אחד מאיתנו יהיה "ארנק דיגיטלי" במערכות של בנק ישראל. אל הארנק הזה יוכלו להתחבר ספקים פרטיים, שיעניקו ללקוחות שירותי תשלום מותאמים להם. למשל – מערכת לתשלומי מס, או מערכת למכירה וקנייה של כרטיסים להופעות. "זה יהיה דומה לחשבון בנק שאפשר לחבר אליו כרטיסי אשראי שונים, אבל הכסף עצמו יהיה בבנק ישראל, לא אצל ספקי השירות. הם יוכלו לנהל את התשלומים, להעניק הגנה צרכנית במקרה של הונאות, וגם להציע שירותים מתקדמים יותר".
איך הספקים ירוויחו מזה?
"פעולות פשוטות – כמו להעביר כסף או לטעון את הארנק – יהיו חינם, וספקי שירותים יוכלו לגבות עמלות על יישומים מתוחכמים יותר, כמו תשלומים לחו"ל. הם גם יוכלו לגבות עמלות מעסקים, ואלה יהיו נמוכות יותר מהעמלות של חברות האשראי, כי חלק גדול מהמערכת הטכנולוגית ישב בבנק ישראל. היום הרבה עסקים משתפים פעולה עם חברות פיננסיות לצורך תשלומים. כמעט כל רשתות השיווק מציעות כרטיס אשראי, למשל. באמצעות השקל הדיגיטלי הן יוכלו לייצר אמצעי תשלום בלי גוף פיננסי, אלא ישירות".
הארנק הדיגיטלי הזה יוכל להחליף את חשבון הבנק?
"לא באופן מלא. לבנקים יש תפקיד חשוב בתיווך פיננסי: לקבל פיקדונות מהציבור, לספק אשראי לאנשים, עסקים, משקי בית, ולתת משכנתאות. השקל הדיגיטלי לא מחליף את התפקידים האלה, ובנק ישראל לא ייתן אשראי לציבור הרחב. אנחנו לא חושבים שהציבור יפסיק להחזיק כסף בבנקים. שקל דיגיטלי יהיה דומה למזומן בארנק: כשנגמר אז נגמר, אי אפשר להיכנס למינוס. סביר להניח שרוב האנשים עדיין ירצו לשמור חשבון בנק לצורך פיקדונות והלוואות. חשוב להדגיש, אין לנו שום כוונה שהשקל הדיגיטלי ידיר את אמצעי התשלום האחרים מהמפה: הוא יחיה במקביל למזומן, לכרטיסי האשראי ולאפליקציות התשלומים".
מה הוא כן יאפשר לנו שהמזומן שלנו היום לא מאפשר?
"יש מגוון פיתוחים טכנולוגיים משלימים. למשל, 'חוזים חכמים' שמאפשרים להעביר כסף שיישאר נעול עד קבלת הסחורה. כיום בכל עסקה צד אחד חשוף לסיכון: מישהו מעביר את הכסף ומקווה לקבל את המוצר, או שמישהו שולח את המוצר ומקווה לקבל את הכסף. שקל דיגיטלי יאפשר מנגנון שמונע סיכון".
"אם חלק מהציבור יבחר לעבור לשקל הדיגיטלי, הבנקים יצטרכו להשתפר: להוריד עמלות, לשפר את השירות, ואולי אפילו להציע ריבית טובה יותר על העו"ש כדי לשמור על הלקוחות. אנחנו לא רוצים להחליף את הבנקים או את אמצעי התשלום הקיימים, אלא לייצר חלופה שתשפר את התנאים לכולנו"
נניח שאתם רוצים להזמין משלוח מחו"ל, מסביר סופר. אתם מקצים כסף מהארנק הדיגיטלי שלכם לטובת אתר המסחר, אבל ספק שירותי התשלום מחזיק את הכסף "נעול", ולא מעביר אותו מיד. כשהשבב על החבילה מדווח שהיא הגיעה לנמל, משתחררים 20 אחוזים מהסכום; כשהחבילה מגיעה לסניף הדואר הקרוב לביתכם, משתחררים עוד 50 אחוזים; ורק כשאתם אוספים את החבילה בפועל, משתחררת היתרה. שיטה דומה יכול לעבוד, למשל, במכירת כרטיסי טיסה יד שנייה, או במכירה משנית של כרטיסים להופעות. "זו טכנולוגיה נפוצה בעולם הבלוקצ'יין, אבל היא לא קיימת באמצעי התשלום הרגילים", אומר סופר. "לפני כמה חודשים יזמנו את 'אתגר השקל הדיגיטלי', שהגיעו אליו 14 חברות שפיתחו תרחישי שימוש ישימים, כמו רכישה של ניירות ערך. נכון לעכשיו, אם אני קונה מניה בבורסה, אני משלם היום והמניה תהיה שלי רק מחר. גם אין לי אפשרות למכור מניה ישירות לאדם אחר – אני צריך למכור אותה לברוקר, והרוכש יקנה אותה דרך הברוקר שלו. אבל בשקל הדיגיטלי תוכלי לרכוש מניה ישירות ממני, ולחסוך עמלות קנייה ומכירה".
כמו שקל מזומן, השקל הדיגיטלי אמור להיות זמין לכולם: "ילדים, עסקים, ממשלה, תושבים זרים. כל אחד יוכל לשלם לכל אחד. רוב אמצעי התשלום שאנחנו מכירים היום הם מוגבלים. למשל, בכרטיס אשראי אפשר לשלם לעסקים, אבל אי אפשר להעביר כסף לאדם פרטי. את יכולה לשלם בו, אבל לא לקבל דרכו כסף. אני לא יכול לבקש ממעסיק לשלם לי משכורת בכרטיס האשראי. אפליקציות תשלומים כן מאפשרות לקבל ולהעביר כסף בין אנשים פרטיים, אבל הן גן נעול, רק למי שמחזיק את האפליקציה".
יתרון אחר, חשוב במיוחד, יהיה האפשרות לגשת לארנק "אוף־ליין". במצב של הפסקת חשמל או נפילה של הרשת, אמצעי התשלום הדיגיטליים הקיימים מושבתים, אבל בשקל הדיגיטלי תהיה אפשרות להגדיר מראש סכום מסוים שיוחזק בארנק הדיגיטלי בטלפון או בכרטיס פיזי, ולשלם מתוכו לארנק האוף־ליין של המכולת השכונתית גם כשאין אינטרנט ומערכות הסליקה הרגילות אינן פועלות. עסקה כזאת תהיה ממש כמו מזומן, כי צריך להחזיק בארנק פיזית: אם אתה מאבד את הכרטיס או שהטלפון נפל לים – הכסף הולך לאיבוד.
"התפקיד שלנו כבנק ישראל הוא לא להגדיר מראש את כל האפשרויות, אלא לפתח את 'מערכת ההפעלה'", אומר סופר. "אנחנו בונים תשתית טכנולוגית לאפשרויות מתקדמות, יוצרים את התנאים – והשוק כבר יפתח את השימושים. באתגר השקל הדיגיטלי, חברת פייפאל השתמשה באפשרויות שלנו כדי לפתוח כמה ארנקים לכל משתמש, ויצרה פתרון לתשלום שכר וקצבאות. אנחנו חשבנו על ארנק שהורים יפתחו לילדים, אבל השוק כבר לקח את זה לכיוונים חדשים ומעניינים".
מנעולים וגנבים
יואב סופר נמצא בבנק ישראל זה יותר מעשרים שנה. את דרכו שם הוא החל במחקר כלכלי, בשנת 2004 הצטרף למחלקת המט"ח בבנק, ובהמשך, בין 2007 ל־2009, ייצג את בנק ישראל בדירקטוריון הבנק העולמי בוושינגטון. כשחזר ארצה עבר לקדמת הבמה והצטרף ליחידת הדוברות של בנק ישראל, שם הפך לקול הרשמי של הבנק. ב־2014 מונה לדובר הבנק תחת הנגידה קרנית פלוג, והמשיך בתפקיד גם עם כניסתו של הנגיד אמיר ירון. במשך חמש שנים היה אחראי על ההסברה הכלכלית של הבנק – מהמדיניות המוניטרית ועד הרפורמות הגדולות בשוק הפיננסי. ב־2019 החליט לסיים את תפקידו כדובר, וכעבור שנה מונה ליועץ למשנה לנגיד אנדרו אביר. בתפקידו החדש התמקד בחדשנות טכנולוגית, וזה בדיוק מה שהוביל אותו למיזם השקל הדיגיטלי.
בעולם הטכנולוגי אנשים מוטרדים רבות משאלות של פרטיות. כשאדם רוצה להעביר כסף בלי תיעוד, שטרות ומטבעות הם האפשרות היחידה. האם השקל הדיגיטלי יאפשר את זה? לדברי סופר, השקל הדיגיטלי דווקא יסייע להגן על הפרטיות בתשלומים יומיומיים: "בשקל הדיגיטלי שום גוף מרכזי – גם לא בנק ישראל – לא יחזיק במידע מרוכז על המשתמשים. המידע על כל עסקה יישאר אצל ספק השירות הספציפי. בנק ישראל לא ידע למי שייך הארנק או למי עבר הכסף, בדיוק כמו שהוא לא יודע כמה מזומן יש לכם בכיס. מערכת הזיהוי תדע לחבר בין השם שלי לארנק שלי, והמערכת תיתן הנחיה לבנק ישראל להעביר מארנק א' לארנק ב', ובלי שהבנק ידע למי הם שייכים ולצורך מה הועבר הכסף.
"אנחנו גם בוחנים אפשרויות לתשלומים אנונימיים עד סכום מסוים. במיזם האירו הדיגיטלי החליטו שתשלומי אופליין יהיו אנונימיים. הסכומים שאפשר לשלם באופליין הם לא מאוד גבוהים, כי אז יש בעיות של הלבנת הון והעלמת מס, ועסקים כנראה לא יוכלו להשתמש בתשלומים אנונימיים. אנחנו שוקלים גם אפשרות לתשלומי אונליין אנונימיים: אם אנשים רוצים לשלם לפסיכולוג למשל, והם לא רוצים שהתשלום יהיה חשוף לבנק שלהם או לחברת האשראי שלהם. אם פוגשים את הפסיכולוג פנים אל פנים אפשר לשלם לו במזומן, אבל היום הרבה אנשים פוגשים פסיכולוגים בזום. יש פעולות שהן לגיטימיות ומותרות ועדיין אנשים לא בהכרח רוצים שמישהו ידע עליהן".
לכל אזרח בישראל יהיה ארנק דיגיטלי?
"כל אזרח שירצה לפתוח ארנק דיגיטלי יזדהה באמצעות מערכת זיהוי, יציג תעודת זהות, ואז בנק ישראל יפתח לו ארנק אישי".
רבים זוכרים את פרשת אתי אלון, עובדת הבנק למסחר שרוקנה חשבונות של לקוחות הבנק. יש סיכון לכך שספקי שירותי התשלום יגנבו מהארנקים?
"המערכת תוגדר כך שרק בעל הארנק יוכל לבצע פעולות. כל פעולה תדרוש אישור מהמכשיר או מהמחשב של המשתמש. זה מעלה שאלות כמו איך להעביר את הכסף ליורשים במקרה של פטירה, או מה עושים כשצריך לעקל כסף לעבריין – נצטרך למצוא פתרונות טכנולוגיים מתאימים. למשל, ייתכן שלבית המשפט יהיה מפתח מיוחד לארנקים במקרים חריגים. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שכמו בביטקוין, אם איבדת את המפתח איבדת את הכסף".
ובית המשפט יוכל להשתמש בכוח הזה במקרים של חשד להלבנת הון או מימון פשיעה.
"רשות המיסים וגופי האכיפה יוכלו לפנות לספק שירותי התשלום עם צו בית משפט ולקבל מידע, בדיוק כמו שהם עושים היום מול בנקים וחברות אשראי".
השקל הדיגיטלי אמור להיות זמין לכולם: "ילדים, עסקים, ממשלה, תושבים זרים. כל אחד יוכל לשלם לכל אחד. בכרטיס אשראי אפשר לשלם לעסקים, אבל אי אפשר להעביר כסף לאדם פרטי. אפליקציות תשלומים כן מאפשרות לקבל ולהעביר תשלומים, אבל הן גן נעול, רק למי שמחזיק את האפליקציה"
מה לגבי אבטחת מידע? מישהו יוכל לפרוץ למערכת של בנק ישראל ולגנוב את הכסף?
"המערכת חייבת לעמוד בסטנדרטים הכי גבוהים של אבטחת מידע. גם בבנק מסחרי, יש סכנה שמישהו יפרוץ למערכות ויאפס את כל היתרות. זה תרחיש יום הדין. אבל בפועל הבנקים הגדולים מצליחים לאבטח את המערכות שלהם, והדברים האלה לא קורים. מערכת שקל דיגיטלי תהיה תשתית לאומית קריטית, וגם תהיה כפופה לפיקוח של רשות הסייבר".
זה נשמע מורכב, טכנולוגית ומשפטית. למה בעצם לפתח את המערכת הזאת?
"אחת המוטיבציות המרכזיות שלנו היא להגביר את התחרות במערכת התשלומים. המזומן הולך ונעלם מחיינו, וחשוב לנו לשמר את התחרות שהמזומן יצר גם בעולם הדיגיטלי. אם חלק מהציבור יבחר לעבור לשקל דיגיטלי, הבנקים יצטרכו להשתפר: להוריד עמלות, לשפר את השירות, ואולי אפילו להציע ריבית טובה יותר על העו"ש כדי לשמור על הלקוחות. אנחנו לא רוצים להחליף את הבנקים או את אמצעי התשלום הקיימים, אלא לייצר חלופה שתשפר את התנאים לכולנו.
"אנחנו שוקלים לאפשר לשקל הדיגיטלי לשאת ריבית, מה שייצור תמריץ נוסף לבנקים להציע ריבית טובה יותר על הפיקדונות. כך העלאות הריבית של בנק ישראל יגיעו מהר יותר ובאופן יעיל יותר למשק. גם חשוב לנו שתהיה מערכת תשלומים נוספת במשק, נפרדת ועצמאית, שתספק יתירות במקרי חירום או תקלה. השקל הדיגיטלי יוכל לפעול גם אופליין. מוטיבציה נוספת שלנו היא שהשקל הדיגיטלי יקל על תשלומים חוצי גבולות. למשל, ערכנו ניסוי בשיתוף עם הבנקים המרכזיים של שוודיה ונורווגיה: את משלמת בישראל בשקלים דיגיטליים, והצד השני בשטוקהולם מקבל מיידית את הכסף בקרונות דיגיטליות. זה יקצר משמעותית את הזמן ועשוי גם להוריד את העמלות".
שתיקת הבנקים
השקל הדיגיטלי אינו ביטקוין, מבהיר סופר: "מאחורי ביטקוין אין גוף רשמי, בעוד מאחורי השקל הדיגיטלי עומד בנק ישראל, שנותן לנו ביטחון בדיוק כמו כשאנחנו משתמשים במזומן. הבדל אחר הוא היציבות: ביטקוין יכול לזנק או לקרוס בתוך ימים, בעוד ששקל דיגיטלי הוא יציב – שקל תמיד שווה שקל".
זה לא בדיוק נכון. השקל הוטבע במדינת ישראל המודרנית בפעם הראשונה ב־1980, בתום מבצע סודי שתוכנן במשך שנתיים בבנק ישראל. בגלל האינפלציה שהשתוללה אז, נקבע שכל עשר לירות יומרו בשקל אחד. אך האינפלציה המשיכה להשתולל, והשקל הישראלי מת עני: בתוך חמש שנים הבנק נדרש להנפיק שטרות בשווי 1,000, 5,000 ו־10,000 שקלים. בבנק ישראל כבר תכננו שטר של 50,000 שקלים, אבל בתוכנית החירום ב־1985 הוחלף המטבע שוב, ושלושה אפסים נמחקו מהערך הנקוב: כל 1,000 שקלים הומרו בשקל חדש אחד. סופר משער שלא נחזור בתקופה הקרובה למראות הללו, אך השקל בהחלט ימשיך להישחק בהתמדה ובאופן צפוי מראש: "בנק ישראל מנהל את יעד האינפלציה באופן יציב, סביב שני אחוזים בשנה".
אנשים היום מתייחסים למטבעות וירטואליים כאל השקעה, לא בהכרח כאל כסף.
"בדיוק. וזאת השקעה ספקולטיבית. עוד הבדל הוא הסביבה הרגולטורית: ספקי שירותי התשלום בשקל הדיגיטלי יהיו מפוקחים על ידי הרגולטור הישראלי, ויהיה למי לפנות במקרה של בעיות. בשקל הדיגיטלי לא תצטרכי לזכור קוד סודי שאם איבדת אותו – איבדת את הכסף".
ואיך השקל הדיגיטלי שונה מאפליקציות תשלום או מכרטיסי אשראי?
"הכסף בשקל דיגיטלי הוא התחייבות ישירה של בנק ישראל, והתשלום אוניברסלי – כל אחד יכול לשלם לכל אחד, והעסקה מתבצעת מיידית ובאופן סופי. זה משמעותי במיוחד לעסקים, שיכולים לקבל תשלומים באופן מיידי, במקום לחכות לתשלום מחברות האשראי".
מה היתרונות שהשקל הדיגיטלי יכול להעניק לממשק מול הממשלה?
"הממשלה תוכל לאפשר לאזרחים לשלם מיסים, קנסות ואגרות ומנגד לקבל קצבאות באופן מיידי וסופי באמצעות השקל הדיגיטלי. זה יכול לייעל משמעותית גם את שוק ההון, כולל בהנפקה של אגרות חוב ממשלתיות ותשלומים דיגיטליים נוספים".
בינתיים יש רק קומץ מדינות שהנפיקו מטבע דיגיטלי: איי הבהאמה, ניגריה, וסין. מיזם היואן הדיגיטלי כולל 300 מיליון משתמשים, אבל אין הרבה מידע לגבי הפרויקט, ובבנק ישראל לא סבורים שזוהי דוגמה טובה ללמוד ממנה בגלל ההקשר הפוליטי והתרבותי השונה, וכמובן סוגיות הפרטיות.
כרגע, הפרויקט נמצא בשלב האיפיון, ובבנק ישראל אוספים תגובות מהציבור, רעיונות מחברות ומאנשים פרטיים, ולקחים מהעולם. מיזמים דומים של מטבעות דיגיטליים בהנפקת הבנק המרכזי מתפתחים כיום באנגליה, בתאילנד, בהונג־קונג, בנורווגיה ובשוודיה, והמיזם המתקדם ביותר הוא האירו הדיגיטלי, שנמצא בתהליכי חקיקה בפרלמנט האירופי; סביר להניח שנוכל בתוך שנים ספורות להשתמש באירו דיגיטלי שמנפיק הבנק המרכזי האירופי. בארצות הברית קידמו הפדרל ריזרב ומשרד האוצר את הדולר הדיגיטלי, אבל הנשיא טראמפ הודיע שאינו מתכוון לקדם את המיזם בשל חששות פרטיות, והפרויקט נעצר.
"לפני כמה שנים חשבו שכולם ילכו למטבעות דיגיטליים, אבל נראה שאירופה הולכת לשם, וארצות הברית לא", אומר סופר. "גם בישראל ההחלטה לא קלה. נצטרך לבחון מה מתאים לנו. אנחנו חיים בעולם של תשלומים דיגיטליים, והשאלה היא אם גם התשלומים של הבנק המרכזי צריכים להיות דיגיטליים או שאנחנו מסתפקים בהתחייבויות של גורמים פרטיים. זאת שאלה שנויה במחלוקת. האירופים אומרים חד־משמעית: אנחנו צריכים להמשיך לספק לציבור אמצעי תשלום דיגיטלי שהוא התחייבות של הבנק המרכזי. האירו הוא פרויקט חשוב באירופה, ולכן יש בעיניהם ערך לקיומו גם בעולם הדיגיטלי. אצלנו, התחרות בבנקאות היא מניע מרכזי".
מהם בכל זאת הסיכונים שאתה רואה בפיתוח שקל דיגיטלי?
"סיכון הסייבר הוא אחריות כבדה. יש גם חשש שאם המערכת תצליח מדי, היא עלולה להחליש את הבנקים. מצד שני, קיים גם סיכון הפוך, שנשקיע הרבה משאבים אבל הציבור לא יאמץ את המערכת, וזה לא יצדיק את המאמץ. צריך לנהל את השקל הדיגיטלי בחוכמה: מצד אחד אתה רוצה שאנשים יחזיקו בו, ושתהיה להם חוויית משתמש טובה, ומצד שני שלא יחזיקו יותר מדי, כדי שלא נהיה קורבנות של ההצלחה שלנו. יש גם עלויות למערכת הבנקאית, שתידרש להתאים את עצמה לטכנולוגיה החדשה".
איך הבנקים מגיבים ליוזמה?
"כרגע הם נוקטים עמדה של צופים מהצד. שום בנק ישראלי לא השתתף בפרויקט בינתיים, אבל הם כן היו בקהל וראו מה אנחנו עושים. יש בנקים וגופים פיננסיים בעולם שמנסים להשתלב בפרויקטים כאלה, ויש בנקים שמתנגדים ואומרים שזה פתרון שמחפש בעיה".
ושאלת השאלות: מתי הפרויקט צפוי לצאת לפועל?
"בנק ישראל החליט להגיע למצב של מוכנות, כך שאם נסיק שהתועלות גוברות על העלויות ועל הסיכונים האפשריים, נוכל להתקדם. פרסמנו עכשיו מסמך אפיון ואנחנו מקבלים תגובות מהציבור. אנחנו גם עושים ניתוחים כלכליים וטכנולוגיים ועוקבים אחרי מה שקורה בבנקים מרכזיים אחרים. אבל עוד לא התקבלה החלטה להנפיק שקל דיגיטלי".
לתגובות: dyokan@makorrishon.co.il
