הבית // דירת קרקע בשכירות בשכונת מעלה הבנים החדשה, סמוך לבתי הספר ולסניף בני עקיבא. הדירה במבנה "הפוך": המעלית יורדת חמש קומות מקומת הכניסה. יש בה 5.5 חדרים, כ־150 מ"ר, וגינה היקפית בשטח 120 מ"ר. "הבית בנוי היטב, ויש לנו מרחב מרכזי גדול שמאפשר לנו לארח – בדיוק כמו שאנחנו אוהבים".
הבוקר // נתלי מתעוררת ב־6:50, מתארגנת, מעירה את שני הקטנים ומכינה להם סנדוויצ'ים, ומוודאת שתמר קמה. תמר מכינה לעצמה את האוכל, ורק אם היא ממהרת היא מבקשת עזרה. הלל קם לבד, מכין לעצמו אוכל ויוצא מוקדם לבית הספר. ב־7:50 נתלי יוצאת עם כרם ונועם לבית הספר – את כרם היא מלווה עד הפתח, ונועם פשוט יורד במדרגות שמובילות לשם. תמר הולכת לאולפנה ברגל, כעשר דקות הליכה.
כשאליהו חוזר מהמילואים הוא אחראי על ההשכמה בזמן שנתלי מכינה את האוכל, והוא גם לוקח את כרם ונועם לבית הספר. את הקפה שלו הוא שותה מוקדם, לפני היציאה מהבית; את הקפה הראשון שלה נתלי שותה בהמשך, בדרך כלל תוך כדי פגישת זום. ארוחת הבוקר הקלילה (יוגורט עם גרנולה או קרקרים עם גבינה וירקות) נדחית לשעת הצהריים.
מעלות // עד 7 באוקטובר 2023 גרה המשפחה בשתולה, בבית משלה. אליהו קיבל צו מילואים לכיתת הכוננות היישובית באותו היום, ולמחרת בבוקר המשפחה עזבה מחשש למתקפה של חיזבאללה. במשך שבוע נדדה נתלי עם חמשת הילדים בין שלושה בתים של בני משפחה, עד שהתפנו חדרים במלון פלאזה בנוף־הגליל, להם ולכל קהילת שתולה. המלון הפך לביתם למשך עשרה חודשים, וצוות המלון היה למשפחה שנייה.
בגדים // "עזבנו את הבית עם בגדים שלקחנו ל־48 שעות, וחזרנו אחרי 421 יום. בשבועות הראשונים קנינו בגדים, ואז הגיעו תרומות של בגדים. הדבר הראשון שעשינו במלון היה לפתוח בוטיק קהילתי לבגדי יד שנייה, עסק חברתי שאני מחזיקה באופן תדיר בשתולה. במלון זה נתן לי הרבה משמעות וסיבה לקום בבוקר. נשים היו לוקחות בגדים בלי תשלום וזה היה משמח וממלא אותי".
נ"ט // ביתם בשתולה נפגע פעמיים מטילי נ"ט. "אליהו היה נוכח בזמן פגיעת הנ"ט הראשונה: הוא הלך להביא ספרים מהבית, ולמזלו זיהה את השריקה של הטיל ונכנס בשנייה האחרונה לממ"ד". הנזק רב, ויעבור עוד הרבה זמן עד שהבית יהיה ראוי למגורים.
חלופה // בסוף שנת הלימודים החליטו לחפש חלופה לטווח הארוך. מעלות הייתה בחירה טבעית: "התקרבנו שוב לגבול, אבל רצינו להישאר בסביבה הטבעית שלנו, ולהיות קרובים לאליהו כשהוא במילואים, וגם להחזיר את הילדים למוסדות החינוך שלהם, שגם בשגרה נמצאים במעלות".
מלחמה // בתחילת שנת הלימודים הבאה התעצמה המלחמה בצפון, וחייהם התנהלו תחת אזעקות יומיומיות. מהגינה שלהם היו יכולים לראות בבירור את היירוטים והתקיפות משני הצדדים. "אנחנו כבר מחכים לחזור לשתולה. לפחות חלקנו".
ההיכרות // חברת ילדות של נתלי התחתנה עם חבר של אליהו מישיבת ההסדר מאיר, ואלה החליטו להכיר ביניהם. "אחרי שיחת טלפון ראשונית, קבענו להיפגש בקפה רימון בירושלים. עד היום אליהו זוכר מה לבשתי. קשה להסביר, אבל כבר אז ידעתי שאתחתן איתו. לי כבר היה ניסיון בדייטים, אבל לאליהו זה היה הדייט הראשון. אני יכולה לעמוד שעתיים ולהתלבט על חצאית, אבל ההחלטה הגורלית הזו הייתה הקלה והמהירה בחיי".
ההצעה // אליהו הציע נישואין דרך הטלפון: "את רוצה להיות הדודה של האחיינים שלי?". למחרת, בערב פסח, הגיע בהפתעה עם בונבונים בצורת לב ויין, כדי לאשרר את ההצעה ולהוסיף לה מעט רומנטיקה. הם הכירו בי"ט בטבת, מסיבת האירוסין התקיימה ביום העצמאות, והחתונה – בט"ו באב בירושלים.
סטייל // נתלי היא סטייליסטית רגשית ומנהלת קבוצת הוואטסאפ "שיק של תקווה: סטיילינג ככוח", שבה היא משתפת תובנות מעולם הסטיילינג שנתנו לה כוח לאורך תקופת הפינוי והמילואים (שעדיין נמשכים). לצד זאת, היא מעבירה סדנאות והרצאות בתחום.
קהילות // העיסוק המרכזי שלה הוא ניהול קהילות: בחמש השנים האחרונות היא מזכירת היישוב מתת, וכיום היא מנהלת את פרויקט "חוזרים הביתה" ביישובים המפונים של מעלה־יוסף. "יש לי שתי אהבות – בגדים וקהילות. בכל בוקר אני קמה מאושרת ומודה על הזכות להשתתף בכתיבת פרק חדש בהיסטוריה של עם ישראל, ובפרט של ההתיישבות על הגבול".
צפונית // לצד העבודה, נתלי לומדת בתוכנית "מנהיגות בונה קהילה" באוניברסיטת אריאל. "אין מספיק נציגות צפונית בתוכניות כאלה, וזה חבל – כי אני מאמינה שהתושבים הם המפתח לשיקום הצפון".
מילואים // בשנה וחצי האחרונות אליהו משרת כמעט ללא הפסקה במילואים בצבא ההגנה לישראל. השבוע השלים 500 ימי מילואים מאז תחילת המלחמה. במקביל הוא עובד ככותב ועורך תוכן – בעיקר פרילנס, בין השאר במקור ראשון. אבל הוא מתקשה לשמור על רצף עבודה, בשל ההתחייבויות לכיתת הכוננות.
ארגנטינה // נתלי נולדה וגדלה בבואנוס־איירס במשפחה דתית־לאומית. אביה הוא נכדו של מי שהיה הרב הראשי הספרדי של ארגנטינה, חכם דוד סותהון דבאח זצ"ל. כבר בילדותה הייתה מעורבת בפעילויות ציוניות, ואף זכתה פעמיים בחידוני ציונות עולמיים. "החינוך שקיבלתי והמעורבות בפעילויות האלה גרמו לי להבין שמקומי בארץ". ב־2002, בגיל 19, עלתה לארץ והחלה ללמוד במכון טל.
צרפת // אליהו נולד בארץ לעולים מצרפת. הוא למד בישיבה התיכונית בחיספין ובישיבת ההסדר מאיר בירושלים, ועשה תואר בהוראת מדעי הטבע. לאחר הנישואין למד בכולל לרבנות, ובהמשך למד עריכת לשון באוניברסיטת חיפה.
שליחות // יחד יצאו נתלי ואליהו לאורוגוואי, לשליחות ציונות שעסקו בה בזהות יהודית וישראלית. בזכות זאת הם דוברים ספרדית ואנגלית שוטפות. "חיפשנו מקום לתרום בו. גם היום, אחרי כל מה שעברנו, זו השליחות שלנו".
להשתתפות במדור dyokan@makorrishon.co.il
