תדע כל אם עבריה (כמוני, למשל) שמסיעה מדי שבוע את ילדתה לחוג ג'ודו או טאקוונדו ושוברת את הראש לחפש פול עם הורים אחרים: אולי יום אחד אותה ילדה תזכה במדליה אולימפית. בסוף השבוע הזה רבים הרגישו, ולו לרגע, שהם כמו ההורים של אבישג סמברג בת ה-19, שהיא כל כך הבת של השכן מצד אחד, אבל פייטרית ונחושה בצורה שמביאה גאווה למין הנשי כולו.
האירוע התקשורתי שנקרא "אבישג סמברג זוכה במדליית ארד" אתמול (שבת) היה מתגלגל ובלתי צפוי: בערוץ הספורט תיאר ארבל עשת כיצד היה עיתונאי ישראלי יחיד שהגיע לצפות בסמברג כדי לקושש אייטם צבע על טאקוונדו ישראלי באולימפיאדה. עיתונאים אחרים בחרו לשים את הז'יטונים על קרבות הג'ודו, ורק לקראת הסוף של הקרב של סמברג בבית הניחומים החלו לזרום גם הם למקום כי הבינו שמתפתח פה סיפור של זכייה ישראלית.
זה מה שכל כך יפה בעיניי באולימפיאדה: היכולת הזו גם של נערה אלמונית מגְדֵרה להגשים לפתע את חלום חייה, בעוד אלוף מעוטר כמו מתעמל המכשירים היפני קוהיי אוצ'ימורה לפתע מועד בתרגיל המתח. הכול יכול לקרות, ולכל יש השלכות ברמה בינלאומית עצומה ומיידית. כוכבים נשרפים וכוכבות נולדות וזה כנראה מה שמושך גם אנשים שלא צופי ספורט קבועים לצפות במשחקים הנחשקים.
הריאיון של סמברג בערוץ הספורט מיד לאחר שזכתה בקרב היה מקסים במיוחד. הייתה תחושה כאילו לפעמים כאילו היא מספרת על הזכייה לאחת החברות הטובות שלה ולא לתקשורת. עם משפטים כמו: "יש לי להקיא", או כשהיא תיארה את יריבתה הטורקיה: "היא בת שלושים והיא לא הפסיקה לבעוט", ושיבוץ המילה "כאילו" בלא מעט משפטים – כל אלה הראו כמה המעמד המפתיע הזה מאלץ אנשים שעד לפני רגע היו אלמוניים לעמוד מול מצלמות ולתת שואו שלא נופל ברמתו מהקרב שהביא אותם עד הלום.
גם שירה ראשוני, הג'ודוקא הישראלית שסיימה במקום החמישי ללא מדליה, נתנה קרב ענקים עד הרגע האחרון והראתה דבקות מדהימה במטרה. הבכי שלה בסופו של הקרב היה מובן בהחלט, כי הגיע לה לנצח. הבוקר אנו אף מתבשרים על עלייתה של גילי כהן לשמינית הגמר בקרב הג'ודו.
יום התחרויות הראשון נחתם בכותרת חד משמעית של העצמה נשית, וגם היום השני מסתמן ככזה. מה שכן העיב אתמול במקצת על המסר המחזק הזה היא נוכחותו של חבר הוועד האולימפי הוותיק אלכס גלעדי שרואיין בערוץ 5 כמי ששמו נקשר בזמנו במקרי הטרדה ותקיפה מינית, לכאורה.
הילה קורח מחדשות 13 שאלה את הוריה מה הם "שמו לה באוכל" שהיא יצאה כזו, והם מיד העבירו את הקרדיט באהבה בחזרה אל הבת שלהם ואל היכולת המרשימה שלה למרות גילה הצעיר להצליח לצאת ממצבים קשים בקרב ולחזור למומנטום שמביא לניצחון סוחף. ילדות ישבו וצפו ברגעים האלה וסביר להניח שהם יניבו מנצחות ישראליות צעירות נוספות בעתיד.
