בשבועות האחרונים מגיעות ליגות הספורט בארץ ובאירופה לישורת האחרונה, ומוכרזות הקבוצות הזוכות באליפות. מניין הגיעה אלינו המילה אלוף, והאליפות שנגזרה ממנה?
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– ארדואן ממיר כנסייה למסגד, הנוצרים בירושלים מוחים
– סוריה במסר לרשות: איתכם במלחמה לשחרור הארץ
– המעז מנצח: עסק משפחתי בעקבות החלום
במשמעותה הספורטיבית, במשמעות צ'מפיון, מדובר במילה חדשה למדי. עד לפני כ-70 שנה אפשר היה למצוא בעיתונים דיווח על הקבוצה שזכתה ברבנאות ארץ ישראל, ועל האצן שזכה בתואר רבן תל אביב. כן כן, המונח העברי לצ'מפיון היה רַבָּן, והאליפות נקראה רבנאות. הנה לדוגמה ידיעה מעיתון הארץ בשנת 1934: "ב-7 באפריל בשעה 8 בבוקר בדיוק תיערך באצטדיון הִתְחרות על רבנאות הקלוב של המכבי בשביל גברים, גברות ונוער". רבנאות הקלוב היא אליפות המועדון – מילה שחידש איתמר בן אב"י, במקום הצירוף בית מועד שנהג קודם לכן.
הרב והרבנות בלשון חכמים שימשו במשמעי הנהגה והובלה, ולא רק בהקשרים תורניים. כך למשל יש להבין את הדרכת המשנה בפרקי אבות: "שְׂנָא את הרבנות" – התרחק מתפקידי שררה והנהגה. לכן, אין לתמוה יתר על המידה על בחירת המילה רבן עבור הצ'מפיון. עם זאת, נראה שבמשך השנים דעת הדוברים לא הייתה נוחה מהשימוש בתואר רבן עבור הזוכים בתחרויות טניס ואגרוף, למשל, והמילה אלוף הלכה ונכנסה לזירה במקומה.
אלוף סוג אל"ף
האלוף מקורו במקרא. כבר בספר בראשית אנו קוראים על אלופי עשו, כלומר המנהיגים שגדלו בין צאצאי עשו (ואגב, התרגום הארמי לאלופים הוא רברבנים, מלשון רבנות וגדולה. כלומר, כבר אז היה קשר בין האלוף לבין הרבן, או הרברבן). מדוע נקראו המנהיגים בשם אלופים? נראה שהתשובה קשורה לאלוף שפירושו שור, בן בקר. בשירת הים בספר שמות נאמר: "אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם / אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד". אילי מואב הם מנהיגי מואב, הנמשלים לאילי הצאן המובילים את העדר, ובהתאמה אלופי אדום הם מלכי אדום, המדומים לאלופים שפירושם שוורים גדולים.
על כך שאלוף או אֶלֶף פירושו שור אפשר ללמוד מהפסוק שנאמר בַּברכות לקראת סיום ספר דברים: "בָּרוּךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתְךָ וּפְרִי בְהֶמְתֶּךָ, שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרוֹת צֹאנֶךָ". עשתרות הצאן הם ולדות הכבשים, ושגר האלפים הם ולדות הבקר. הבקר נקרא אלף ואלוף כנראה משום שהוא מאולף ומלומד על ידי האדם, ובעקבות השוורים החזקים, כאמור, אף המנהיג והשר נקראו אלופים.
זכר לאלוף שפירושו שור ישנו בצורתה של האות הראשונה באותיותינו – האות אל"ף, שנקראת כך בשל העובדה שבתחילת דרכה הייתה פשוט ציור של ראש השור, הוא האלוף. עד היום אפשר לראות את שתי הקרניים שלו ברגלי האות האנגלית A, שבאה מהאלפא היוונית, שהתגלגלה מהאל"ף השֵׁמית העתיקה (ואף הפכה את כיוונה).
מכל מקום, המילה אלוף שימשה בימי הביניים תואר כבוד למנהיג חשוב ולגדול בתורה, כפי שנכתב בפיוט שנאמר לכבוד חתן התורה בשמחת תורה: "מרשות סנהדרין הקדושה והברורה / ומרשות ראשי ישיבות ואלופי תורה". במקביל להנהגה התורנית – הוכתרו בתואר אלוף גם אנשים מכובדים ומנהיגים כלליים, ואף כאלו שאינם מבני ישראל. בנוסף לכך, הקרבה של אלוף לצליל האות אל"ף התאימה להבנת התואר מלשון הראשון והמוביל, כמו "סוג אל"ף" שנשמע כיום בשווקים – וכבר במשנה נאמר ש"תְקוֹעַ אַלְפָא לשמן", היינו שהשמן שלה הוא במקום הראשון מבין השמנים כולם.
כך, כעבור שנים, האלוף התפרש גם במשמע 'הראשון הזוכה בתחרות', וממנו נגזר שם העצם המופשט "אלוּפוּת", שהפך בהמשך ל"אליפות". לאחר קום המדינה בחר בן גוריון חובב התנ"ך את התואר אלוף גם עבור המפקדים הבכירים בצה"ל, וכך כיום יש אלופים במטכ"ל, ואף סגני אלופים, אלופי משנה ותתי אלופים (הקידומת תת באה מן הארמית במשמע 'תחתון', כמו בביטוי 'מיין תתאין' שפירושו 'מים תחתונים'. תת אלוף פירושו אפוא דרגה אחת מתחת האלוף); ובמגרש האלוף הדיח את הרבן, וכך כיום "ליגת האלופות" נקראת בשמה זה, ולא "ליגת הרבניות"…
