לפני ההחלטה על הטלת סגר בישראל, היו שהזהירו כי צעד כזה יהיה "הרה אסון". לפני כמה שבועות, כשעדיין עמדה על הפרק שאלת הריבונות או הסיפוח, אמרו אחרים כי אנו עומדים בפני צומת "הרה גורל". מה פירוש "הֲרֶה"? שני הצירופים הללו נבנו בתבנית צירוף אחר, הנאמר שלוש פעמים בתפילת מוסף של ראש השנה – "היום הרת עולם". היום הרת עולם – כלומר היום הוא היום שבו נוצר העולם, היום שבו נֶהֱרָה, לשון היריון.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– קרב רחפנים בסעודיה, הכסף הקטארי והקשר לאיראן
– "חתונה הפוכה" הוא סרט שצריך להקרין בכל ישיבה ואולפנה בארץ
– גמר הישרדות: מה שפחות טוב בנו, גרסת הוי.איי.פי
הפיוט הפותח "היום הרת עולם" הוא מן הפיוטים העתיקים שבמחזור. הפיוט נכתב ללא חריזה וללא אקרוסטיכון, והוא נאמר כיום בסדר התפילה הן של עדות אשכנז והן של עדות ספרד. הפייטן עלום השם לא המציא את הצירוף "הרת עולם", אלא נטל אותו מן התנ"ך, מספר ירמיהו – שם הוא משובץ דווקא בהקשר שלילי וקשה.
ירמיהו מקלל את היום שבו נולד, ואת מי שבישר לאביו על הולדתו: "אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר בִּשַּׂר אֶת אָבִי לֵאמֹר יֻלַּד לְךָ בֵּן זָכָר, שַׂמֵּחַ שִׂמְּחָהוּ… אֲשֶׁר לֹא מוֹתְתַנִי מֵרָחֶם וַתְּהִי לִי אִמִּי קִבְרִי וְרַחְמָה הֲרַת עוֹלָם".
בעצבו הרב אומר הנביא כי חבל שלא נותר לנצח בבטן אמו, והייתה לו רחמה הרת עולם – כלומר מקום היריון תמידי.
נצח הזמן או כלל הבריאה?
הפייטנים אמני לשון היו, ועשו בעברית כבתוך שלהם. הם לא נרתעו מלקיחת צירופים מהמקרא והוצאתם מהקשרם, לעיתים תוך שינוי חריף במשמעם. כך עשה אף כאן הפייטן. המילה עולם מופיעה בתנ"ך מאות פעמים, אך אף פעם היא לא מכוונת לכדור הארץ, ליקום שאנו נמצאים בו. תמיד פירושה הוא נצח הזמן (למשל בצירופים כמו "ברית עולם", "חוק עולם", כלומר ברית וחוק הקיימים לעולם, לנצח). רק בלשון חכמים אנו נפגשים עם המשמע החדש, הגיאוגרפי, של המילה. משפט כמו "בעשרה מאמרות נברא העולם", למשל, יכול להיאמר רק בלשון חכמים, ולא בלשון המקראית.
הפייטן, יש להניח, היה מודע לכל זה – אך כאמור לא חשש ליטול את הצירוף "הרת עולם", שמשמעו היריון לעולם, ולהעביר אותו להקשר אחר, נשגב והרה משמעות – "היום הרת עולם", כלומר היום הוא יום יצירת העולם והריונו. ולאחר שהיה לנו "הרת עולם" – נולדו צירופים בצלמו ובדמותו.
תפילות הימים הנוראים קרובות לליבם של ישראל, והן תרמו ללשוננו כמה וכמה צירופי לשון ושימושים חדשים. כך למשל המילה "סֶגֶל" במשמע צוות נבחר – מקורה בפיוט לראש השנה של ר' שמעון בר יצחק, הפותח במילים: "שולַחתי במלאכוּת סֶגֶל חבורה". "סגל חבורה" בלשון הפייטן פירושו "חבורת סגולה", כינוי לקהל השולח את שליח הציבור להתפלל – אך לימים השתמשו בו כמליצה במובן "חבורה נבחרת", וכך התקבלה בעברית המילה "סֶגֶל" – המשמשת כיום באוניברסיטאות, בבתי החולים ואף בנבחרת ישראל בכדורגל.
אם נחזור לצירוף "הרת עולם" – הנה לשונו של ר' יהודה אלחריזי בתרגומו לפירוש המשנה לרמב"ם: "לפי שהרבה דברים נחשבין לרע בתחלתם וסופם מביאים טובה גדולה… ולכן אין ראוי לנבון להצטער בבוא צרה גדולה וגזֵרה הרת סכנה, לפי שאינו יודע התכלית".
גזרה הרת סכנה היא גזרה הצופנת בתוכה סכנה, כמו בהיריון – אך יכולה להיוולד ממנה לבסוף ברכה. ועל דרך צירוף לשון זה נולדו בתקופתנו צירופים כמו "הרה אסון", "הרה גורל" וכדומה. נקווה אפוא שאכן גם מתקופתנו אנו, שעלולה להיות הרת סכנות, תבוא לבסוף טובה גדולה, ונתברך בשנה טובה ומתוקה.
