חג הסוכות בשנה זו מזמן פגישה בין שני סוגי אושפיזין – האושפיזין שבסוכה ולצערנו אף האשפוזים שבבתי החולים. האם יש קשר בין שתי המילים? בהחלט כן.
האושפיזין של סוכות הגיעו אלינו מן הארמית של ספר הזוהר. כך נאמר שם לגבי שמחת החג בסוכות: "וּבָעֵי בַּר נָשׁ לְמֶחְדֵּי בְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא, בְּאַנְפִּין נְהִירִין, בְּאוּשְׁפִּיזִין אִלֵּין דְּשַׁרְיָין עִמֵּיהּ". כלומר – 'וצריך אדם לשמוח בכל יום ויום, בפנים מאירות, באורחים אלה השרויים עמו".
מאמרים נוספים באתר מקור ראשון:
אושפיזין VIP: הדמות הטלוויזיונית שהיינו רוצים לארח בסוכה
זה הזמן לשמוח: חגיגת סוכות בימי הקורונה
זום – אאוט, חופש סוכות – אין
האושפיזין בארמית של הזוהר הם אורחים. במקורות חז"ל המוקדמים, אושפיזין פירושם אכסניות, מקומות אירוח. כך למשל נאמר בתוספתא למסכת מעשר שני: "אין משכירין בתים בירושלים… עורות של קודשים – בעלי אושפיזין באין ונוטלין אותן בזרוע". כלומר, בעלי האכסניות בירושלים היו לוקחים בכוח את עורות הבהמות של עולי הרגלים בתור שכרם.
בארמית שבתלמוד, המילה אושפיזא אין פירושה רק אכסניה, אלא גם בעל האכסניה. כך למשל מספר ר' זירא ביחס לנר חנוכה: "כי הוינא בי רב הוה משתתיפנא בפריטי בהדי אושפיזאי". ובעברית – כאשר הייתי בבית רבי, הייתי משתתף בפרוטות עם בעל האכסניה שלי. כלומר, ר' זירא היה משלם מעט כסף למארחו כדי להשתתף במימון נרות החנוכה, וכך נחשב גם הוא חלק מן המדליקים.
מכל מקום, כיוון שהמילה אושפיזא נאמרה בהקשרי אירוח, האושיזין הפכו ממארחים לאורחים, וכך התקבעה המילה במסורת ישראל.
אשפוז במקום הוספיטליזציה
לא רק לארמית ולעברית הגיעו האושפיזין. כפי שאפשר לשער על פי הצליל, המילה אושפיז אין מקורה עברי, וכשם שהגיעה לארמית כך התגלגלה גם לשפות אירופה. בלטינית, קראו למקום אירוח hospes, וממילה זו נולדה לימים המילה האנגלית העכשווית לבית חולים, Hospital. למשפחת המילים הללו קשורות גם המילים hostel ואף hotel, בהשמטת ה-s. בעבר החלוקה בין בית חולים לסתם מקום אכסון לעוברי אורח ולנזקקים לא הייתה חדה, והמילה הלטינית hospes התייחסה לכל מקום אירוח באשר הוא, בדומה למילה אושפיזא.
ברבות השנים התייחדה הצורה hospital לבית חולים, ואף גזרו ממנה פועל – to hospitalize, היינו לקבל מישהו לבית החולים. בעברית המתחדשת, השתמשו בתחילה בצורה הלועזית הוספיטליזציה למשמע זה. כך למשל דווח בעיתון דבר בשנת 1931: "לרגל ריבוי מקרי השָׁנִית (סקארלטינה) בירושלים, התקיימה מטעם ועד הבריאות התייעצות רופאים שדנה על מצב ההוספיטליזציה של חולי השנית בירושלים". מילה זו המשיכה לשמש בעיתונות, וגם אחרי קום המדינה אפשר עדיין למצוא שימוש בה.
במקביל, בתחילת שנות ה-40 נהגה הרעיון להחליף את המילה הלועזית הארוכה ושוברת השיניים "הוספיטליזציה" במילה "אשפוז", המבוססת על האושפיזין של סוכות שבמקורותינו, ומבחינה לשונית מתגלגלת היא לאותו מקור של מילת הלעז. כך החלו לאשפז ולהתאשפז בעברית. בעיתון דבר בשנת 1941, לשם הדוגמה, מדווח: "מספר חולי הטיפוס בארץ עלה באוגוסט במידה רבה. כידוע, האישפוז הוא האמצעי הבדוק נגד הדבקה נוספת".
לעיתים הביאו העיתונים לצד המילה העברית החדשה את ההוספיטאליזציה הלועזית, אך עם השנים המילה אשפוז נקלטה היטב, והחליפה לגמרי את מילת הלעז.
נחתום אפוא בתקווה שבשנה הקרובה ילכו ויתמעטו האשפוזים במשמעם החדש, בהקשר הרפואי, וירבו האשפוזים במשמע הקדום, של הכנסת אורחים, בין בימי הסוכות ובין בשאר ימים.
