הורים וילדים רבים חיכו לפתיחה המחודשת של גני הילדים לאחר סגר החגים. המונח "גן ילדים" הוא דוגמה נאה לתהליך לשוני רווח – מטפורות ההולכות ונשחקות. כשאנו אומרים כיום "גן ילדים" איננו חושבים כלל על גן שבתוכו צמחים ופרחים, ומבחינתנו זהו השם הרגיל של המוסד הלימודי של הפעוטות. ילדים מכיתה א' לומדים בבית ספר, ולפני כן הולכים לגן (ואגב, גם המונח בית ספר, או בית הסופר כפי שמופיע במקורות שונים, דורש עיון).
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– הקורונה לא מרחמת על ילדי הגן
– כך ישראל צריכה להתמודד עם הניסיונות הסיניים להשתלטות כלכלית
– נתניהו או בנט? זה ממש לא מהותי
במקורו, הרעיון לקרוא לַמקום גן ילדים התבסס על מטפורה רעננה ומקורית, המדמָה את הילדים הרכים לשתילים הגדלים בגן וזקוקים לטיפוח של גנן או גננת. אך כדרכן של מטפורות, כשמשתמשים בהן רבות הן מאבדות את חיותן והדוברים מקבלים אותן כפי שהן.
אפשר להביא דוגמאות רבות למטפורות שנשחקו. למשל, כשבמשרד האוצר מדברים על קצב הצמיחה של המשק, אנחנו לא מדמיינים עץ שצומח, ו"צמיחה כלכלית" מקבילה בעינינו ל"עלייה". בדומה, כשאנו אומרים ש"העסקה נסגרה" איננו מעלים בדעתנו איזו קופסה שנסגרת, וברור לנו שהכוונה היא שהעסקה נחתמה והושלמה (ואגב, גם המילה "נחתמה" עברה גלגולי משמע דומים – במקורה החתימה היא סגירה בחותם של איגרת וכדומה, ובהמשך קיבלה המילה משמע של סגירה והשלמה).
בית תרבות לילדים קטנים
המונח גן ילדים הוא תרגום של מונח מקביל בגרמנית – kindergarten. קינדר הם ילדים, כמו קינדרלך ביידיש, ו-garten הוא גן, כמו garden באנגלית. לצד "גן ילדים" הוצעו גם תרגומים אחרים כדי לבטא את אותו רעיון. כך למשל נכתב בעיתון הצבי בשנת 1886: "אחד מאחינו בווינא נתן במתנה להעיר (= לעיר) כרם ילדים, כלומר בית תרבות לילדים קטנים שלומדים שמה כל מה שבכוחם לא בישיבה ולא בספרים, אלא בעל פה ובשעשועים. לבית תרבות כזה גן וכרם גדול שבו הילדים משתעשעים ולומדים מתןך שעשועים". "בית תרבות" הוא בית שבו מגדלים את הילדים, לפי שהמילה תרבות במקורה פירושה גידול (כך במגילת איכה: "אשר טפחתי ורביתי", וכך נאמר בספר יחזקאל על הלביאה: "בתוך כפירים גוריה", היינו גידלה אותם. גם היום – צמחים בני תרבות הם צמחים שניתנים לגידול ולהרביה. המילה תרבות קיבלה בהמשך את המשמע של 'קולטורה' – אך זהו עניין לעיון אחר).
בדומה, בשנת 1893 דיווח עיתון "המליץ" כי ביפו "אגודה אחת משתדלת ליסד בית תרבות לילדים כתבנית גני הילדים של פרעבעל הנועדים לילדים מבני שלש עד שש שנה". פרעבעל הוא פרידריך פְּרֶבֶּל, שהקים את גן הילדים הראשון בגרמניה בשנת 1837 ואף טבע את המונח גן ילדים. הדיווח ב"המליץ" מדגיש את הצורך בהקמת גן כזה ביפו ההולכת ונבנית: "קרני השמש המכים בלי חמלה על ראשי הילדים המתגוללים תחת כפת השמים עשו בתי תרבות כאלה לדבר הכרחי". בהמשך הכתבה מוזכר שהקמת גן הילדים מתעכבת בין השאר בשל חסרון אנשי חינוך שיוכלו לדבר עם הילדים עברית, כך שתהא השפה טבועה בהם מינקותם.
ואכן, כעבור כמה שנים, בשנת 1898, הוקם גן הילדים העברי הראשון, בראשון לציון, בידי הגננת העברית הראשונה אסתר שפירא גינזבורג. בגן זה עסקו במשחקי כדור ובעבודות יצירה על פי שיטתו של פרבל, והכול בעברית. לגן זה – ולגנים שנולדו בעקבותיו – נודעת תרומה גדולה לפלא שבהשבת העברית ללשון דיבור חיה ותוססת, מגדול ועד קטן. נאחל אפוא לילדי הגנים, או הכרמים, שיפרחו ויגדלו לתפארת בלי סגרים ומעצורים, לחיים טובים ומאושרים.
