אתמול החליט שר הביטחון על הקמת ועדת חקירה בפרשת הצוללות, ובתגובה שוקל השר לביטחון פנים להקים ועדת חקירה נגדית. מנין הגיעה אלינו המילה ועדה?
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– קהל יעד של חצי מיליארד: תנ"ך דיגיטלי חדש בספרדית
– ריבונות מעשית: ממשלת הליכוד צריכה לפעול מול הטרור החקלאי
– אולמרט נגד חזרתו של פולארד. ממה הוא מפחד?
כל מי שמשחק ארץ-עיר מודע לעובדה שמעטות המילים הפותחות באות וי"ו בעברית. ואכן, מי שידפדף במילון יראה שהאות וי"ו היא הרזה ביותר מכל חברותיה (לשם ההמחשה, במילון אבן שושן החדש האות ה"א תופסת 113 עמודים, ואילו לאות וי"ו מוקדשים 7 עמודים בלבד, ורוב גדול של המילים הן מילים לועזיות שפותחות באות v, כמו וירוס – החיה היחידה כמעט באות וי"ו).
אך למרות מצוקת המילים הפותחות בוי"ו, עדיין יש בלשוננו כמה וכמה מילים כאלו, כדוגמת ותיק, ויכוח או ועדה – והמשותף לכולן הוא שהן כלולות באוצר לשוננו בזכות לשון הפיוט. פיוטים רבים, כידוע, בנויים באקרוסטיכון – השורה הראשונה פותחת באל"ף, השנייה בבי"ת וכן הלאה. במקרים כאלו, מוכרח היה הפייטן להשתמש במילים הפותחות בווי"ו, ולשם כך הוא דלה מילים כאלו מן המקורות, או שחידש אותן.
כך למשל בפיוט הקדום הפותח "האדרת והאמונה לחי עולמים, הבינה והברכה לחי עולמים". כשהגיע הפייטן לאות וי"ו הוא טבע: "הַוַּעַד והוַּתיקות לחי עולמים". המילה ועד מתועדת כבר במשנה, במשמע מקום התכנסות והתוועדות (כך למשל בפרקי אבות: "יהי ביתך בית ועד לחכמים"), והפייטן נטל אותה מלשון חכמים. אף התואר ותיק מופיע בלשון חכמים (ומכאן "תפילת ותיקין"), והפייטן חידש ממנה את שם העצם המופשט ותיקות.
לכאורה אפשר להקשות ולומר שכבר בתנ"ך ישנם כמה וכמה פרקים הבנויים באקרוסטיכון אלפביתי, ואם כן כבר שם היה צורך להשתמש במילים הפותחות בווי"ו – אך בכל המקרים בתנ"ך שבהם נדרש לפתוח בווי"ו נעשה שימוש בווי"ו החיבור, ולא במילים עצמאיות. כך למשל בפרק קמ"ה בתהילים הנאמר בתפילה מדי יום: "דּוֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ וּגְבוּרֹתֶיךָ יַגִּידוּ. הֲדַר כְּבוֹד הוֹדֶךָ וְדִבְרֵי נִפְלְאוֹתֶיךָ אָשִׂיחָה. וֶעֱזוּז נוֹרְאֹתֶיךָ יֹאמֵרוּ וּגְדוּלָּתְךָ אֲסַפְּרֶנָּה". כך הוא גם בפרק קי"ט בתהילים (שמונה פעמים!), בפרקי מגילת איכה ובמזמור "אשת חיל" שבמשלי – הווי"ו הפותחת היא תמיד וי"ו החיבור. במקרה אחד האות וי"ו אף נשמטה מהאקרוסטיכון – בפרק ל"ד שבתהילים: "דָּרַשְׁתִּי אֶת ה' וְעָנָנִי וּמִכָּל מְגוּרוֹתַי הִצִּילָנִי. הִבִּיטוּ אֵלָיו וְנָהָרוּ וּפְנֵיהֶם אַל יֶחְפָּרוּ. זֶה עָנִי קָרָא וה' שָׁמֵעַ וּמִכָּל צָרוֹתָיו הוֹשִׁיעוֹ".
הפייטנים, בכל אופן, השתמשו במילים של ממש שפותחות בווי"ו, ואחת המילים שחודשו על ידם היא ועדה. המילה ועד כבר נמצאת במשנה כאמור, והפייטנים הוסיפו לה צורת נקבה באותו משמע. כך למשל בפיוט לשחרית של יום הכיפורים: "בְּסָלְחָךְ לַעֲוֹנוֹת וַחֲטָאֵי עֵדָה, בֶּעָשׂוֹר סְמוּכִים בְּבֵית הַוַּעֲדָה" (כלומר: כשתסלח לחטאי ישראל, המכונסים ביום הכיפורים בבית הכנסת). במקום לנקוט את הצירוף החזל"י "בית הוועד" יצר הפייטן צורת נקבה, בית הוועדה, כדי לחרוז עם המילה עֵדָה. כשם שבמקרא יש את המילה צֶדֶק ולצידה צורת נקבה מקבילה, צְדָקָה; וכשם שיש יֹשֶׁר ויש יִשְׁרָה, כך חידשו הפייטנים לצד הוועד את הוועדה.
כעבור למעלה מאלף שנים, נטל אליעזר בן יהודה את המילה ועדה ויצק לה משמע חדש: "ועד זמני להכין ענין מהענינים, או מחלקה מיוחדת מועד הכללי וכיוצא בזה, commision . נהוג בדיבור העברי בא"י וכבר השתמשו בזה בהעיתונים" (כך נכתב בערך "ועדה" במילונו). כשבן יהודה כותב ש"כבר השתמשו בזה בהעיתונים", הוא מתכוון לא פעם לעיתונים שהוא עצמו הוציא. ואכן, בעיתונו "השקפה" החל בן יהודה להשתמש במילה ועדה במשמע זה. כך למשל בדיווח משנת 1906: "נמנתה ועדה של הממשלה לחקור בדבר המרד באפריקה המזרחית".
אז כיום לא יאמרו "נמנתה" אלא "התמנתה" – אך המילה ועדה נותרה מאז ועד היום במשמעה זה, ואף היום היא ממונה כדי לחקור פרשיות שונות, בין אם מסיבות פוליטיות ובין מסיבות ענייניות.
