לאחרונה מתרבים הדיווחים על מתקפות סייבר המתנהלות נגד חברות עסקיות וכנגד מוסדות ממשלתיים בארץ ובעולם. המילה הלועזית סייבר היא קיצור המילה האנגלית cybernetics, או בצורה המקובלת בעברית – קיברנטיקה. מונח זה הומצא בשנות הארבעים על ידי מתמטיקאי יהודי אמריקאי, ופירושו שליטה במערכות שונות באמצעים מכניים וממוחשבים.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– מומחים מעריכים: המוטציה לא תביא לירידה ביעילות החיסון
– פשרה וקוץ בה: למרות הסיכום, ישראל מידרדרת לבחירות
– פיגוע בשומרון: מצוד אחר המחבל שרצח את אסתר הורגן
הקיברנטיקה נשמעת קרובה למילה קברניט, ושתיהן אכן מגיעות מאותו מקור. ביוונית קיברנטיס הוא מנהיג ומוביל, ומכאן המילה קברניט במובן רב חובל, המוכרת לנו מלשון חכמים – ואותה מילה יוונית התגללה לימים אל הקיברנטיקה, וממנה אל הסייבר (האות C כידוע נהגית לא פעם באנגלית כסמ"ך).
מדרש בראשית רבה מספר: "אותו היום שנפטר אברהם אבינו מן העולם, עמדו כל גדולי אומות העולם בשוּרה ואמרו: אוי לו לעולם שאבד מנהיגו, ואוי לה לספינה שאבד קברניטה". כידוע לא נמנעו חז"ל משילוב מילים יווניות בדבריהם, ורואים אנו דוגמה כאן לשימוש במילה הזרה "קברניט" בהוספת כינוי השייכות העברי – "קברניטָהּ".
אף כיום ישנן מילים לועזיות המשתרשות בשפתנו, אך במקרים שבהם הלעז בולט לאוזן ומדובר במילה חדשה יחסית – משתדלת האקדמיה ללשון למצוא לה חלופה עברית (המילה אקדמיה היא דוגמה למילה לועזית שקנתה לה שביתה בעברית, ולכן באקדמיה לא מנסים למצוא לה חלופה בשפת עבר, למרות טענות חוזרות ונשנות בעניין זה).
ובכן, ועדה מטעם האקדמיה ישבה לפני כמה שנים על מדוכת מציאת תחליף עברי לסייבר, ולבסוף בחרה במציאת חלופה קרובה – סֶבֶ"ר, ראשי התיבות "סביבת רשת". במהדורות החדשות אפשר לשמוע את השדרנים אומרים הן את המילה סייבר והן את החלופה סב"ר, וימים יגידו האם תיקלט המילה העברית. באותה ועדה נידונו גם המושגים הלועזיים האקר וקראקר – מומחי מחשבים המשתמשים בידיעותיהם למטרות חיוביות (האקר) או שליליות (קראקר). נקבע כי ההאקר ייקרא פַּצְחָן, ואילו חברו המרושע יותר ייקרא פַּרְצָן. בפועל, מכנים בדרך כלל את כל מומחי הרשת בשם האקרים, או בעברית פצחנים, אף כשמדובר בחבר'ה שמטרותיהם פליליות ולוחמניות.
המילה פצחן מגיעה מן השורש פצ"ח, המופיע במקרא בשתי משמעויות. בבניין קל הוא משמש במשמע שמח ומרנין – השמעת קול בשירה. כך למשל בנבואת ישעיהו: "הֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת יִפְצְחוּ לִפְנֵיכֶם רִנָּה וְכָל עֲצֵי הַשָּׂדֶה יִמְחֲאוּ כָף". ברם, בבניין פיעל מופיע השורש פצ"ח בהקשר פחות מרנין. הנביא מיכה מוכיח במילים קשות את מנהיגי ישראל, העושקים את בני העם: "וַאֲשֶׁר אָכְלוּ שְׁאֵר עַמִּי וְעוֹרָם מֵעֲלֵיהֶם הִפְשִׁיטוּ וְאֶת עַצְמֹתֵיהֶם פִּצֵּחוּ". זהו הפיצוח היחיד במקרא, והוא אינו עוסק בפיצוח גרעינים, כבימינו, אלא בפעולה קשה וכואבת. גם בתקופות מאוחרות יותר השתמשו בפיצוח במשמעי מלחמה ושבירת עצמות, ומתאים אפוא לקרוא אף לפושעי המחשבים בשם פצחנים.
אמנם, בעברית החדשה החלו לפצח גם גרגירים ואגוזים, ובמשמעות מושאלת אף לפצח חידות וצפנים (כך נקרא למשל שעשועון הטלוויזיה לפני כשלושים שנה – "פיצוחים"). השם פצחן עצמו ניתן כבר לפני עשרות שנים לציפור שיר קטנה בעלת מקור חזק, המפצחת במקורה גרעינים – אך כיוון ששם זה אינו מוכר כל כך מחוץ לחוגי הצפרים, הושאל השם אל עולמות הסב"ר והמחשבים, ומי ייתן שישתמשו הפצחנים בפצחנותם אך לשימושים הגונים וטובים.
