לאחרונה דווח כי המשטרה מפעילה שוטרים סמויים כדי למנוע התפרעויות בהפגנות. שוטר סמוי הוא שוטר נסתר, שאינו מזוהה. המילה מזוהה הגיעה מן המילה זֵהֶה, שחידש אליעזר בן יהודה כהרחבה של "זֶה" (זֵהֶה – זֶה דומה לזֶה). ומנין הגיעה אלינו המילה סָמוּי?
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– שאלת הלגיטימיות וחובת ההוכחה: כתב האישום המתוקן מעלה תהיות
– "לא יכולנו לחלום על בעלי בית טובים יותר"
– אוהבים אותך מיכל אנסקי, אבל רק כשאת סובלת
במקור, סמוי פירושו מי שלוקה בעיוורון, בדומה למילה סומא. בלשון חכמים, בעקבות הארמית, משתמשים לא מעט בשורש סמ"א במשמעות אי-ראייה. המשנה למשל מלמדת: "סימֵא את עין חברו – משלם נזק שלם". אף העיוור נקרא בלשון המשנה סומא (ניקודה של המילה בכתבי היד הוא סוֹמֵא, במשקל קוֹרֵא ומוֹצֵא, ולא סוּמָא כפי שרגילים לומר כיום).
מן השורש סמ"א באה גם המילה סמוי. כשם שאם מְגַלים דבר מה הרי הוא גָּלוּי, כך לאחר שמְסַמְּאִין את עינו של מישהו – הרי הוא סמוי.
הנה כך אומר ר' אבהו בתלמוד, בדברים המכוונים כנגד קבלת השוחד: "בוא וראה כמה סמויות עיניהן של מקבלי שוחד. אדם חש בעיניו – נותן ממון לרופא, ספק מתרפא ספק אינו מתרפא. והן נוטלין שווה פרוטה, ומסמין עיניהן. שנאמר 'כי השוחד יעור פקחים'". כלומר, השוחד מסמא ומעוור את עיניהם של מקבלי השוחד, והופך את עיניהם לסמויות, למעוורות.
במקביל למשמע זה השתמשו חכמינו בתואר סמוי גם במשמע "מוסתר מן העין", דבר מה שהעין אינה יכולה לראותו (כלומר, התואר סמוי עבר מן העין שאינה רואה – אל הדבר שאינו נראה). ידועים דברי חז"ל שלפיהם "אין הברכה שרויה אלא בדבר הסמוי מן העין". כאן המילה סמוי כבר אינה מתייחסת לעיניים, אלא לדבר הנסתר מהן.
ממשמע מִשְׁנִי זה התפתח התואר "סמוי" במשמעות נסתר, כמו בצירופים "נוסע סמוי", "סוכן סמוי" או "שוטר סמוי".
לשון סגי נהור – שאינה הפוכה
המילה "סומא" מקורה כאמור בארמית, ומעניין להכיר את מקורו של ביטוי נוסף בארמית הקשור לאותו עניין – "סגי נהור". הפירוש המילולי של "סגי נהור" הוא "רב אור", וכידוע הוא משמש כלשון נקייה למשמע הפוך – לעיוורון ('סגי' דומה לשגיא, במשמעות גדול; ו'נהור' פירושו בארמית אור, כמו המילה נְהָרָה בעברית). בשל כך אנו קוראים בשם "לשון סגי נהור" ללשון המייפה את הדברים ומוציאה אותם בלשון חיובית – כשהכוונה היא דווקא שלילית. כבר במקרא מוכרת דרך זו, למשל בדברי אשת איוב היועצת לבעלה להטיח דברים כלפי מעלה, אך נוקטת לשון סגי נהור: "בָּרֵךְ אֱ-לוֹהִים וָמוּת".
ברם, יש הסבורים שבמקורו הביטוי "סגי נהור" כלל לא נאמר כלשון נקייה והופכית. מקור הדברים במדרש לפרשת נח. על הפסוק "נח איש צדיק תמים היה בדורותיו" דורש ר' יהודה: "בדורותיו היה צדיק; אילו היה בדורו של משה או בדורו של שמואל לא היה צדיק". ומביא המדרש משל עממי בארמית להמחשת דבריו: "בשוק סמייה צווחין לעוירא סגי נהורא". כלומר, בַּשּׁוּק של הסומין קוראים לעיוור בשם "סגי נהור". ככל הנראה, על פי משל זה יש הבדל בין "סומא" לבין "עיוור". "סומא" הוא מי שאינו רואה כלל, בעוד "עיוור" רואה באופן חלקי (בערבית עד היום אַעְוַר פירושו אדם שעיוור באחת מעיניו). המשל העממי הארמי אומר אפוא שהסומין, היינו העיוורים לגמרי, קוראים למי שעיוור חלקית בשם "סגי נהור", שכן הוא בעל אור גדול לעומתם. באותו אופן סבור ר' יהודה שאת התואר "צדיק תמים" שנאמר על נח יש להבין באופן יחסי – לעומת בני דורו.
ברם, עם השנים כינו בשם "סגי נהור" גם עיוורים גמורים, וכך נתקבל המשמע ההופכי והמוכר של הביטוי. נחתום דברינו בתקווה לאור גדול שיאיר את הכול, ויסיר את העיוורון ואת סמיות העיניים, וכדברי הנביא: "הָעָם הַהֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ רָאוּ אוֹר גָּדוֹל, יֹשְׁבֵי בְּאֶרֶץ צַלְמָוֶת אוֹר נָגַהּ עֲלֵיהֶם", אמן אמן.
